טיפול רגשי או אימון? אחת ולתמיד מה ההבדל בינהם.

[רבקי טייך]

אימון – זה שיש קרקע מיטבית לנפש בשביל לצמוח

טיפול רגשי = פסיכותרפיה עוזר לנפש במידה ויש משברים שמפריעים לתפקוד ולרווחה של האדם

להיות יעיל לו ולסביביתו

[מירי]

אימון, לפי מה שידוע לי, הוא ממוקד מטרה

אמור להניע תהליך ספציפי ש”תקוע”

ולכן אנחנו מכירים אימון תעסוקתי / כלכלי / אימון לשידוכים וכו’

[נחמי ברנשטיין אסטרטגיה ופרסום]

תודה לכן!

לדבריכן, אימון הוא לאנשים “בריאים” שרוצים לגדול יותר. אני צודקת?

זה בבחינה בתיאורטית.

ובחיי המעשה, כשאדם מרגיש שהוא תקוע, לא מצליח, לא מתקדם,

האם הוא יעדיף להתחיל באימון כי זה פחות סטיגמתי,

או שלהיפך?

[ליאורה דהן]

מבינה שאת ממתגת אותה – אז אומר את דעתי –

טיפול רגשי הוא לבעלי תעודה מקצועית מוכרת – אימון ויעוץ הוא כל השאר – יש כאלו שמאמנות עם הסמכה ויש כאלו שלא

[חיה ברג]

לא מכירה מאמנת בלי הסמכה

אבל דווקא כי ההסכמה באימון קצרה ופשוטה יותר

[רחלי]

<div>האמת שזה די טריקי, וגם אני כמטפלת, שואלת את עצמי את השאלה שהעלית.</div>

אני מרגישה שעצם הנסיון להגדיר, והקושי בכך, מצביע על העמימות של הנושא.

ו-רבקי, על פי הגדרתך, לא ברור מה ההבדל, זה נשמע ממש אותו דבר.

וכפי שכתבו פה, נראה שהצורך בהגדרה הוא גם כדי לבטח את מי שלא עבר הכשרה מוכרת, וקורא לעצמו: יועץ/מאמן.

על פי מה שלי נראה, אימון הוא לא חפירה לעומק הרגשות ולחויות עבר, אלא מתן טכניקות התנהגותיות וכלים שכליים. מה שלא מובן לי זה, שיש גם כלים טיפוליים המוכרים כטיפול רגשי, והם עונים להגדרה הזו של אימון התנהגותי/שכלי, כמו סיביטי.

[ריקי אלבוים גרפולוגית]

שלום וברכה.

כותבת מנקודת המבט שלי.

הן מתוך ניסיון אישי.

הן מתוך ניסיון מקצועי.

התנסיתי באימון ובטיפול.

למדתי אימון איישי- ואני מאמנת.

למדתי קורסים שונים מעולם הטיפול.

מקצוע האימון דורש אף הוא תעודה מטעם לשכת המאמנים או גוף מוסמך אחר.

לעולם אל תפנו למטפל/ מאמן שאין ברשותו הסמכה.

שניהם נוגעים בנפש. ויש לנו ציווי ונשמרתם.

האימון עובד על מטרות וחזון.

בדרך כלל יותר ממוקד מטרה.

הכלי המרכזי הוא שאילת שאלות, הקשבה ושיקופים.

השאלות יהיו בעיקר שאלות של יצירת בהירות ומיקוד למטרה.

למרות שגם באימון יכולים לעלות נושאים רגשיים/ עמוקים.

טיפול-

נוגע יותר ברגשות, מנכיח אותם, מתיחס לחלקים הנסתרים, העמוקים.

ילדות.

בדרך כלל טיפול הוא ארוך ועמוק יותר.

לא אהבתי את ההגדרה שאימון הוא לבריאים וטיפול לבעיות.

הבחירה להשקיע בבנית הנפש- לא מגיעה מתוך חולי.

אימון יותר ממוקד מטרה, עובד על תבניות חשיבה, כלים שכליים.

טיפול יותר עמוק ורחב, נוגע ברגש ובנפש פנימה.

יחד עם זאת. גם באימון יש מקום לרגש.

גם בטיפול יש שימוש בכלים חשיבתיים, שכלים.

בתוך האימון לכל מאמנת יש את הגישה האישית שלה

ובתוך הטיפול יש הרבה מאד גישות ולכל מטפלת יש את הגישה האישית שלה.

למשל טיפול בCBT טיפול ממוקד קצר טווח שמתאים לחרדות.

כל מקרה לגופו.

בהצלחה!

[ריקי אלבוים גרפולוגית]

תודה על הדיון החשוב.

מצטרפת לקודמותי שכתבו כאן על הפתיחות בטיפול.

כמטופלת חשוב מאד להביא בכנות את הצרכים שלך.

אם עולה צורך לקבל תמיכה במגע- יש מקום לתת לו מקום, להכיר בו, להתבונן

ולתת לו מענה, לתת מענה, ממש לא מחייב לקבל את החיבוק הפיזי.

דווקא ההתבוננות וההכרה בצורך הזה, הזדמנות לצמיחה. כמו שכתבתן כאן יש גישות שונות.

מה שחשוב מאד- נושא הגבולות.

כאשר יש טשטוש בגבולות זה עלול ל היות הרסני ומסוכן מאד!!

מעתיקה כאן מאמר שכתבה מיכל לוקר בנושא סימני אזהרה בטיפול.

חושבת שהנושא סופר חשוב, בתפילה שלא נכשל:

[ריקי אלבוים גרפולוגית]

מצורף המאמר. שווה לקרוא.

מאמר-גבולות-וזהירות-1.pdf 353 KB PDF - Click toצפיה

Options

• העתקת קישור להורדה

[נחמי ברנשטיין אסטרטגיה ופרסום]

מאמר מעולה, אבל בטעות נכתב בשרשור הזה…

[חיה ברג]

חושבת שהאימון עוסק במודע, בדחיפה קדימה, מטרות, חסימות, תכנון.

טיפול הוא הרבה מה שנסתר מהעין והמתודעה,

לרוב המטופל לא מבין איך עובד מה שעובד. (לא תמיד, בטיפולים התנהגותיים לפעמים לא).

הטיפול הקשר הטיפולי הוא מטרה בפני עצמה. באימון לא.

ועוד.

[נחמי ברנשטיין אסטרטגיה ופרסום]

תודה ריקי על התשובה המפורטת. תודה לכולן.

ההגדרה הזאת חזקה, עזרה לי:

“האימון עובד על מטרות וחזון.

בדרך כלל יותר ממוקד מטרה.

הכלי המרכזי הוא שאילת שאלות, הקשבה ושיקופים.

השאלות יהיו בעיקר שאלות של יצירת בהירות ומיקוד למטרה.”

כמאמנת, שהיא גם גרפולוגית-

האם לדעתך אבחון מקדים מועיל לאימון?

מאמנות נוספות-

האם אימון נכון הוא כשהמאמנת נקייה לגמרי מדעות וידע מקדים?

או שאבחון מקדים רק יועיל?

אשמח לדעתכן.

[ריקי אלבוים גרפולוגית]

1. בטעות נכנסה כאן תגובה לשאלה אחרת. עמכן הסליחה.

2. לשאלתך נחמי. באופן כללי, בתהליך אימון על המאמנת להגיע ממקום נקי.

המתאמנת היא המובילה את התהליך. היא היודעת.

פעמים קורה שאנשים פונים לאבחון- האבחון דומה למפת דרך.
מראה המשקפת את המציאות הנוכחית. מחברת לחוזקות, מציפה את האתגרים.

זהו מקום שטוב לצאת ממנו לדרך. פעמים רבות א/נשים יוצאים מאבחון עם הכרה/ הבנה/ המלצה

לפנות לשיחות/ אימון/ טיפול/ יעוץ בכדי להגיע לאיכות חיים טובה יותר/ לפתור קשיים איתם הם מתמודדים.

האבחון משקף להם את הצורך בצורה ברורה יותר.

באופן אישי, לעתים אני מאמנת לאחר אבחון. יש באבחון ידע שמסייע למתאמנת למקד את המטרות שלה.

לי כמאמנת הוא יכול לסייע להבין טוב יותר את המתאמנת, למרות שלפי הספר, לא אמורה להיות לכך משמעות.

נראה לי לחדד את השאלה לגבי האבחון המקדים-

האם הוא מסייע לתהליך או להיפך? מה מטרתו? איך הוא משפיע על האימון?

זו שאלה למאמנת להתבונן ולבדוק עם עצמה.

האם אבחון מסיע לי להבין טוב יותר את המתאמנת.

או שגורם לי להיכנס לסטיגמות/ תבניות ולצמצם אפשרויות.

בכל מפגש אימוני הנכון בעיני להיות במקום עניו ולא יודע.

להאמין במתאמנת שהיא היודעת מה הטוב עבורה והתשובות נמצאות אצלה.

בהצלחה!

[נחמי ברנשטיין אסטרטגיה ופרסום]

תודה יקרה!

יש לך בהירות, והבנה גדולה. נעים לקרוא אותך: )

[חני שידלובסקי]

לדעתי, אימון נועד להזיז חסמים שמונעים מאדם להגיע למטרה ספציפית/יעד ספציפי
שהוא הציב/רוצה להציב לעצמו. הטיפול עוסק יותר בדפוסי התנהגות, איך הם נוצרו,
והוא יותר חופר ונוגע במקום ששם נוצרו הדפוסים, ואיך ניתן ליצור דפוסי התנהגות
אדפטיביים יותר.

[חני שידלובסקי]

לדעתי, אימון נועד להזיז חסמים שמונעים מאדם להגיע למטרה ספציפית/יעד ספציפי
שהוא הציב/רוצה להציב לעצמו. הטיפול עוסק יותר בדפוסי התנהגות, איך הם נוצרו,
והוא יותר חופר ונוגע במקום ששם נוצרו הדפוסים, ואיך ניתן ליצור דפוסי התנהגות
אדפטיביים יותר.

[שולמית אורלנציק]

אוסיף רק משהו קטן על כל המופלא שנכתב כאן

אימון-בדרך כלל יהיה יותר קצר, משהו כמו 15 מפגשים

טיפול-יותר עמוק ויותר ארוך ובלתי ניתן לחיזוי מראש כמה יארך.