יום אחד גם את היית מטפלת “טריה”

[פנינה רוזן]

תמיד עושה לי טוב לשמוע על אנשים שלא ויתרו ולמדו משהו שהם אוהבים גם אם הם קצת אחרי גיל עשרים, כל הכבוד!

לא קל להיכנס לשוק, אם היא רוצה ממש להיכנס לתחום ושזו תהיה העבודה העיקרית שלה, יש יועצות שיווק מאוד טובות כמובן בתשלום, אישית יצא לי להיעזר בליבי שני, מקצועית, נעימה ואלופה!! אם נרשמים לדיוור שלה היא נותנים טיפים מאוד טובים.

אם היא רוצה לאמן/לטפל כמשהו מהצד אפשר ללכת על יותר קטן, הרעיון הוא למצוא את הייחודיות, ולהגיע לקהל המתאים. לפרסם בכמה מילים על עצמה, כמובן פרטים רלוונטיים, ולשווק בחינם משהו קטן בתשלום מאוד סמלי או בחינם כדי שיתחילו להכיר אותה.

איך עושים את זה? שולחים מיילים/ ווצאפ עם תוכן קצר וקישור לדף נחיתה, מי שנרשם לדיוור מקבל תוכן חינמי או בתשלום סמלי. הנרשמות יקבלו מידי פעם דיוור עם תוכן קצר וגם פרסום על סדרת פגישות בתשלום או קורס שהיא משווקת וכו’.

אם מתאים לה היום מאוד הולך וובינר/זום.

שיווק דורש השקעה, למידה על כתיבה שיווקית ותחזוקה.

מקוה שהרעיון הובן..

בהצלחה,

פנינה

0545937705

[מירי]

תודה פנינה!

מעריכה את התגובה המפורטת!

היא בהחלט מעוניינת להפוך את הטיפול לעיסוק העיקרי שלה

ואני מבינה שבשביל זה מומלץ לקחת יעוץ עסקי

אשמח לתגובות נוספות

וכן המלצות על יועצת עסקית טובה.

לגבי ליבי שני –

היא לא מתמקדת בעיקר בכתיבה שיווקית? או שהיא נותנת גם ליווי ויעוץ בכללי?

[חני שטראוס]

יכולה לתרום לך קצת מנסיוני:

התחלתי בעלם הטיפול הזוגי לפני כעשור בתור יועצת יחסית צעירה בשוק

בתחילה, העברתי את כל התכנים בצורה פרונטלית

עד שהעברתי את הקורסים והסדנאות לעולם הדיגיטלי

היום, הקליניקה שלי ליעוץ אישי וזוגי מלאה ב99% מנשים המכירות אותי דרך רשימת התפוצה.

אחד הדברים שכדאי למטפלת מתחילה לדעת

כי הקמת העסק בעולם הדיגיטל הוא “עסק” בפני עצמו:

מגנט הלידים/ רשימת תפוצה/ קמפיין מכירה ועוד

אני אישית בניתי את המשפך הדיגיטלי שלי לפני כמה שנים דרך תוכנית ה”חילוץ” של יעל פינגולד

ואני ממליצה עליה בכל פה.

תוכלי בשמחה גם להפנות אותה לדבר איתי:

חני שטראוס

0548481524

[רבקי טייך]

לחנה ביין במכון שלה יש איזשהוא קורס

[חנה ביין]

תודה רבקי על ההמלצה

1. אכן יש לנו ממש עכשיו קורס קיץ בנושא (-ההרשמה במייל- לכתוב עבור קורס פרקטיקה טיפולית מנצחת: [email protected] )

2. יש גם מיני קורס חינמי לחלוטין בנושא- בקישור הזה-

https://chanabinn.ravpage.co.il/madrich1Therapists2

מתאים גם לנשות מקצוע מתחומים משיקים כמו אימון / ייעוץ וכמובן למטפלות.

רואים אותי בסרטון – לכן מי שחסומה – יכולה להירשם ולבקש במייל חוזר את החומרים בקבצי שמע.

הרבה הצלחה…

[אסתי בריזל]

אני מטפלת בהתמודדות עם אובדן כ4 שנים,

ההתחלה היא קשה אבל עם חזון, רצון וסיעתא דשמיא גדולה

אפשר להיכנס לתחום,

בקבוצת נטוורקינג למטפלות רגשיות ומאמנות של תמך שאני מנהלת

יש כמה כאלה שסיימו לימודים והיו צריכות את הביטחון פשוט לקום ולהתחיל,

לפתוח קליניקה ולהתחיל לטפל בפועל.

אחד הדברים החשובים הם

לקבל הרבה ביטחון, להתחיל עם מכרות שרוצות עזרה

וחווית הצלחה גוררת עוד הצלחה בס”ד.

אשמח לתת מנסיוני,

שלי ושל הקבוצה

אסתי בריזל- יד שמעון

0527119913

[מוריה מנשריאן]

איזה כיף לראות תגובה של אסתי בריזל…

מתחברת לנכתב, הצלחה גוררת הצלחה ועד שהקליניקה מתמלאת זה ענין של זמן ומיומנטת

טיפ למתחילות- בעולם הטיפול הקצב האיטי ההתחלתי הוא ברכה. חשבי אם הקליניקה הייתה מלאה כבר מהיום הראשון האם היית יכולה להתמודד עם כמות טיפולים גדולה כל כך?

יש משהו מבורך בטיפין טיפין שמאפשר התמודדות טובה, קבלת הדרכה, צבירת ניסיון וכו

[רחלי]

על פי הכללים, לא עוסקים בטיפול באופן פרטי, לפני שעובדים כמה שנים במסגרת צבורית, וזה הגיוני מאד. בהקשר לכך, מזדהה עם דברי מוריה, שיש ברכה בקצב האיטי, כי קשה להכיל את העומס הרגשי, ומוטב שזה יעשה בהדרגה.

בנוסף, אסתי, לא מומלץ לטפל ב”מכרות” (שזקוקות לעזרה)… בהצלחה לכולנו!

[מירי]

רחלי,

את מדברת על כל שיטה טיפולית שהיא או שיטות מסויימות?

למה את קוראת “מסגרת ציבורית”?

[משתמש לא ידוע]

מסכימה עם רחלי לגגבי מסגרת ציבורית. מסגרת ציבורית זה בית ספר, בית חולים, מרפאות וכל מקום שבו את שכירה עם פיקוח והדרכה. מטפלת שאני מכירה פנתה מיד לפרטי ולא עבדה אף פעם כשכירה אמרה לי השבוע תובנה מעניינת. בקליניקה פרטית הטיפול הוא לעומק אבל לוקח הרבה זמן לצבור הרבה מטופלים “דומים”. לדוגמא: לא יהיה לך בבת אחת 10 מטופלים על הרצף ויקח לך זמן לקלוט את המאפיינים ודרך הטיפול, ואילו במסגרת לא פרטית הטיפול הוא לרוחב, כי בבת אחת נחשפים להרבה מטופלים דומים.

אהבתי את זה. השנה אני עובדת בתחום ההפרעות הנפשיות ולמדתי בשנה אחת מה שלא הייתי יכולה ללמוד בקליניקה לבד תוך שנה.

כמטפלת פרטית יש אחריות מאד מאד גדולה, זה מאד קשה לקחת כזו אחריות בלי ניסיון טיפולי.

[מירי]

יעל,

קודם כל תודה על התגובה!

שאלה: האם כל מה שאת רושמת נכון גם לגבי מטפלת עם הסמכה של לימודי תעודה (ולא תואר)?

אני מנסה לחשוב כמה מסגרות “ציבוריות” מכירות / מעסיקות מטפלות עם הכשרה מהסוג הזה

האם זה מעשי בכלל לעבוד כשכירה עם פיקוח והדרכה?

[יהודית יעקבזון]

הצטרפתי אתמול לקדם

ושמחתי להכיר קולגות חכמות ומפרגנות….נראה לי שיהיה מדהים…

איש את רעהו יעזורו….

בתחום שלנו התמיכה חשובה גם במובן הרגשי….לפעמים טוב לשחרר עומס…,

וגם נוכל להפנות אחת לשניה ,

כי הרי כולנו יודעות שאין אדם נוגע במוכן לחברו

ולכל אחת יש את קהל היעד שלה והמומחיות שלה

מה אתן אומרות אולי נפתח שרשור להצגה עצמית ,

כל אחת תרשום :שם, עיר, המקצוע או שיטה שלך, וקהל יעד פרטים נוספים וכמובן פרטי התקשרות

דבר זה חשוב מאד בתחום הטיפולים הרגשיים כי בתחום הטיפולי יש פחות מקום לפרסום בעיתונות ,אלא יותר לשמועות מפה לאוזן

לכן בואו לנצל את הפלטפורמה וניצור קבוצה מקדמת ומתקדמת

המשך יום נעים

יהודית יעקבזון, יועצת רגשית ובעלת מכון nfdלטיפולי נוירו פידבק דינאמי 0533172622,

[רחלי]

לעסוק בטיפול נפשי דורש אחריות עצומה! ולכן חשוב מאד לפחות בשלבים הראשונים, וגם לאחר מכן, לעבוד בתוך צוות, עם תמיכה וליווי והדרכות, בנוסף להדרכה פרטנית אישית. נראה לי מאד לא אחראי להתחיל מיד לטפל כעצמאית, וזה מלבד הקושי הרגשי הכרוך בכך. ולשאלתך, כל מטפלת רגשית, ולא חשוב הכלי השיטה וכו’, נוגעת בנפש, מה שדורש זהירות רבה, ואם ברפואת הגוף זה ברור לנו, בודאי שברפואת הנפש. כואב שדוקא בצבור שלנו, שלא חוסך משאבים כדי להגיע לרפואה הטובה ביותר, בתחום הטיפולי יש פירצה גדולה, של מטפלות שעברו איזשהו קורס, לא עשו הכשרה אמיתית ומשמעותית, וכבר מכריזות על עצמן כמטפלות מומחיות, ואינן חוששות לגעת באש. יש אמנם מכונים שהלימוד שם מתפרס לזמן רב יותר, אולם חסרה שם מקצועיות ואתיות מקצועית. ומנסיוני, לצערי הרב, לפני שהלכתי ללמודי תואר שני טיפולי, ולאחר שעשיתי שאלת רב וקבלתי אישור לכך, בכ”ז ניסיתי קודם ללמוד במכון כזה, (שהתרשמתי שהוא מקצועי וברמה), כי רציתי ללמוד במקום חרדי ומאנשים יר”ש, והאכזבה היתה כל כך גדולה! התמורה לא היתה שווה בכלל את ההשקעה הכספית שהיתה גבוהה מאד. החומר אמנם מותאם לצבור שלנו, אבל ההתאמה נעשתה באופן שהוריד מאד את רמת הלמודים, וחומר טיפולי מעמיק הפך למשהו רדוד מידי, בנוסף להתנהלות לא אתית ולא מקצועית, כמו קבלת בחורות צעירות ללימודי טיפול, שהוא בעייתי בפני עצמו, ועוד. רק כשהתחלתי את לימודי התואר הבנתי עוד יותר את הפער. אני כותבת זאת בכאב רב, גם כי אבדתי את האמון במקומות לימוד משלנו, וגם במטפלות מהצבור שלנו, ובעיקר בגלל ההתיחסות הלא אחראית לנושא. חשוב להבין, שהדרך להיות מטפלת מקצועית היא ארוכה, ודורשת עבודה והשקעת משאבים. מי שפונה לתחום הזה בשל סיבה כלכלית, כדאי שתדע, שאם היא עובדת באחריות ובזהירות, ייקח זמן רב עד שתתחיל להרגיש את הרווחה הכלכלית, הדרכות עולות כסף, יש הרבה מה ללמוד ולהתפתח, ולעתים קרובות הוצאות ההדרכה והלמידה עולות על ההכנסות.

[מירי]

מסכימה לחלוטין!

אני רק שואלת כרגע טכנית –

האם קיימות בכלל אפשרויות תעסוקה כשכירה בתחום הטיפולי, ללא תואר?

או שרק עבודה כעצמאית, כמובן – בליווי של אנשי מקצוע, הדרכות אישיות וכו’

(אני מדברת על אשה לא צעירה, אחראית וזהירה באופן מיוחד

שהלכה ללמוד את התחום ממקום של שליחות

לחלוטין לא איזה ילדונת שחושבת שיש שם כסף קל)

[EFRAT MAHARSHALL מהרשל]

מניסיוני,

לסיים לימודים זה רק הצעד הראשון בדרך להיות מטפלת טובה.

כדאי לה לקבל הדרכות ולעשות סטאז’ אצל אנשי מקצוע.

להתמקד בתחום מסויים שהיא אוהבת.

ולהמשיך ללמוד ולהתמקצע בו.

אולי שתציע בהתחלה טיפולים במחיר סמלי בשביל ההתנסות( כמובן בהדרכה צמודה)

ואחרי שהיא מרגישה שהעבודה נעשית בצורה טובה ומקצועית

תפנה לכלים השיווקיים שהוזכרו כאן.

שיווק הוא טוב, אבל רק למוצר טוב.

ומוצר טיפולי טוב- הוא ניסיון, למידה והתמקצעות.

ואף שיווק לא יכול לקצר את הדרך הזאת.

בהצלחה רבה,

אפרת מהרשל

מטפלת מקצועית בבעיות ויסות והתנהגות

מנחת הורים וצוותי חינוך

[משתמש לא ידוע]

באמת כמעט בלתי אפשרי לעבוד בלי תואר כי זה הדבר היחיד שיכול להוכיח כביכול את המקצועיות של המטפלת.

אני לא נכנסת לויכוח אם זה נכון או לא, היו על זה הרבה דיונים פה.

יש מעט מכונים שכן מכירים בזה, ככה שמעתי.

אני מצטרפת לרחלי (שוב😀) שהשוק פרוץ והתואר הוא כעין תעודת אחריות על רמת המקצועיות.

אני בטוחה שהגיל וחכמת החיים הם יתרון מאד משמעותי אבל בכל זאת… שכל אחת תחשוב טוב טוב על האחריות שהיא לוקחת על עצמה במטפלת. וברור לי שיש מטפלות מעולות בלי תואר ויש לא מוצלחות עם רשימת תארים, ועדיין…

[מרגלית פרן]

מנסיון, שום גוף ציבורי

לא מוכן לשמוע על מטפלת שאין לה תעודות מוכרות,

אני אישית נסיתי בית ספר, מועצה אזורית וכו’

והתשובה: אם אין לך תעודה מוכרת אין אפשרות להעסיק אותך.

(זה קצת עצוב, כי יכולה להיות מטפלת שאין לה תעודה רשמית והיא טובה הרבה יותר

מכזאת שיש לה, אבל בכלל לא ‘מסתכלים עליך’ ולא בוחנים את רמת הידע והמקצועיות

והאנושיות שלך, ולא את הוותק, כל עוד אין לך את התעודות המבוקשות)

התחילי בפרטי

והצליחי!!

[רבקי טייך]

יש לי שאלה פשוטה

אם את מטפלת טובה למה צריך לשווק את עצמך?

כמו שרופא לא משווק את עצמו כך גם רופאת נפש לא אמורה לשווק את עצמה

[מירי]

הי,

תודה לכל המגיבות!

קודם כל – זה לא אני, למי שזה לא היה לה ברור 😁

אני מבינה שהאופציה היא כן להתחיל בפרטי, כמובן – בהדרכה צמודה של אנשי מקצוע מנוסים

ועדיין נשארת בשאלה – איך מגיעים לאותם לקוחות ראשונים, ולו במחיר סמלי?

—

לגבי ההשאוואה לרופא שלא צריך לפרסם את עצמו – לדעתי זה לא כ”כ דומה

כי רופא באמת מתחיל כשכיר בציבורי

ודרך זה קהל היעד נחשף אליו

—

ו…תרשו לי רק הארה קטנה?

קראתי את כל התגובות בעיון

ואפילו כמתווכת בלבד, היה לי מאוד קשה לקרוא את התגובות המקטינות והמחלישות

מהסוג של: טיפול זה תחום פרוץ ומי שאין לה תואר אז… וכו’

הנושא של הדיון לא היה “האם ללכת ללמוד תחום טיפולי במסגרת של לימודי תעודה”

אם זו היתה השאלה – אז תגובות מהסוג הזה היו רלוונטיות

אבל למישהי שכבר השקיעה המון

ולמדה, ועשתה סטאז’

זה “בוקס בפרצוף” (סליחה על הבוטות)

ואני לא בטוחה בכלל שזה מוצדק….

נכון, אנחנו מדברים על הנפש, שזה הדבר הכי יקר שיש לאדם

ולכן <u style=”font-weight: bold;”>מתבקש וחשוב ואפילו קריטי להציף ולחדד את גודל האחריות

ואת החשיבות של ליווי והדרכה צמודים עד שמגיעים לשלב של בשלות לטפל באופן עצמאי לחלוטין

אבל את אותו תוכן בדיוק אפשר לכתוב גם ממקום שמאמין ונותן כח

ולא ממקום של זלזול, חוסר אמון ואפילו כעס על עצם השאלה—

סליחה אם חרגתי

אבל לדיון הזה חשופות ככל הנראה לא מעט מטפלות מקסימות ואחראיות

שכל החסרון שלהן הוא שאין להן תואר אלא רק תעודה של הכשרה מקצועית

ואם לי, שבכלל לא קשורה למקצוע משום כיוון שהוא, זה ככה הציק, לקרוא תגובות מהסוג הזה

אני מנסה לחשוב מה זה עושה לכל מי שנמצאת בדיוק במקום הזה

@chanabinn אשמח לחוות דעתך, כאשת מקצוע וכמובילה של הקבוצה המדהימה הזאת!

[חנה ביין]

מירי

תודה שקראת לי לכאן…

אני חושבת שנכון יותר לא להתחיל פרטי אלא דרך מרכזים

ולבנות את השם כמו שכתבת על רופאים

גם פרופ גדולים עם מרפאות פרטיות- התחילו בעבודה בבתי חולים, בכל מיני מחלקות, צברו ניסיון, גדלו ורק אז הגיעו לקליניקה פרטית…

גם מי שיש לה לימודי תעודה- יש דרכים להיכנס למרכזים וכד’

איפה היא עשתה סטאז’?

זו שאלה מהותית.

כי הרבה פעמים השלב הזה מתחיל שם

אני ממליצה אפילו לעבוד חינם ו/ או תמורת הדרכה שבועית – לכמה שעות בשבוע

בשביל להיכנס למערכות לבנות את הגב המקצועי שלה כאשת מקצוע

נדמה לי שכולנו עברנו את השלבים האלו

טיפול בקליניקה פרטית מהחוויה האישית שלי הוא לא פשוט ולא קל

הרבה יותר נכון מכל הבחינות לעבוד דרך מערכת

אני מדברת על זה בסדרת הסרטונים החינמית שהעלתי כאן קישור אליה

בטוחה שזה יעזור לה הרבה

בהצלחה רבה

[ר. ט.]

שלום לכולכן

אני מטפלת רגשית עם תעודה ללא תואר ויכולה להעיד על עצמי כאחת שלומדת עוד ועוד ולוקחת הרבה הדרכות מהטובות ביותר!!

בבקשה אל תפסלו אותנו על כך שאנו שומרות על דרך החינוך שלנו.

תמיד צריך לבדוק בשבע עיניים כל מטפלת לגופה למרות התעודות והתארים.(שאני ממש לא מזלזלת בהם)

ואני חושבת שבפרט קבוצה של מטפלות שאמונות על אמונה בה’ אופטימיות קבלה והכלה של האחר יכולה לנסות לקבל גם אותנו- המטפלות עם התעודה וללא תואר

[תמר חנוך]

אני מכירה באופן אישי מטפלת רגשית עם תעודה ורק עכשיו משלימה תואר ראשון והיא סופר מקצועית ואחראית

ויש לה הצלחה מדהימה

וחוצמיזה זה עניין של גישה.

העיקר שתצליחי

ותראי ברכה בעמלך.

[חנה ביין]

רחלי תודה על מה שכתבת, נתת במה לנשים רבות!!

מעריכה מאד

התארים בעולם האמת שווים הרבה יותר 😊

הרבה יותר חשוב מתואר זה עניין ההדרכה הרציפה והמקצועית ושהמטפלת עצמה עיבדה את האישיות שלה בטיפול וכד’

שאי ברכה !💜

[פנינה רוזן]

לשאלתך,

ליבי שני עוסקת בכתיבה שיווקית ובליווי עסקים מתחילים- מציאת ייחודיות, כתיבה על עצמך, דף נחיתה, בניית משפך דיגיטלי וכל הכרוך בכך.

מאוד נעימה ומקצועית, מלווה יד ביד.

אפשר לפנות גם לנשים אחרות בתחום כפי שכתבה חני שטראוס.

בהצלחה!!!

[מוריה מנשריאן]

בהמשך לתגובות, ממש אין מה לזלזל במי שאין לה תואר, ויש כאן בפורום קטע כזה..

מעבר לכך זה נכון שצריך לקבל הדרכות צמודות וזה לכ משנה אם עובדים פרטי או ציבורי.

[משתמש לא ידוע]

כאחת עם תואר שני בטיפול אני לא מזלזלת באף אחת באופן אישי ואני בטוחה שיש כאן כאלה אלופות וטובות ממני בותק בידע ובניסיון. אבל אני כן חושבת שצריך כל פעם להזכיר ולהגיד כמה חשוב להיות מקצועיים כי הנושא הזה מאד פרוץ בציבור שלנו הרבה יותר מבכל ציבור אחר והנזקים עצומים! אני נתקלת בנשים שלמדו שיטה כל שהיא בטלפון או דרך זום וחושבות שהן מטפלות, ואי אפשר לדעת מה עומד מאחורי השם “מטפלת.” גם לא כאן בפורום.

מתנצלת אם מישהי נפגעה ממני.

אולי באמת כדאי שיהיה מקום קבוע בפורום או שרשור קבוע שיש בו פרטים של כל אחת וככה נכיר יותר.

[נועה יחיאל]

תעודה, לימודים וגם תואר זה מעולה.

אין תחליף ללב, חיבור, אינטואיציה, חוכמת חיים, ניסיון חיים – מבחינתי זה העיקר.

ולכל דרך טיפולית יש יעלות מסוימת (אולי לא לכל מקרה).

אני עצמי טופלתי אצל ותיקות ומקצועיות עם כל התארים, ניסיון של מעל 20 ואפילו 40 שנה, ללא שיפור משמעותי

ודווקא ראיתי יעלות ותוצאות מוכחות בטיפולים החדשים של הקורסים הקצרים אצל חברות שהתנסו עלי. (אולי שם בחרתי את החברות שמתאים לי להתאמן איתם ולהרגיש בנוח לדבר על הכל)

לא הייתי מקטינה שום מטפלת צעירה או ותיקה, תעודה או תואר, דרך טיפולית כזו או אחרת.

לא הכל שחור לבן, צריך לבדוק מה עובד בשטח!!, לפעמים זה ניסוי וטעיה.

ואני כן חושבת שצריך שיווק, איך בדיוק ידעו שאת מטפלת???,

כתוב לך על מצח, מה את עושה, איך זה עובד, וכמה זה יעיל???

אולי לא בצורה מסחרית כמו בתחומים אחרים (אני גם פאנית מעל 13 שנה – זה באמת שיווק קצת שונה)

ולפעמים צריך הכוונה ויעוץ.

בהצלחה רבה בהכל!!

[א ק]

פשוט מדהים…

אני צופה בדיון מהצד ולא כמטפלת.

כמו בכל דיון ולא משנה מה הנשא. כל אחת תביע את דעתה ואת מה שיש לה להגיד על הנושא ולא בהכרח בקשר לבקשת היעוץ שבלה נפתח הדיון.

הנושא התחיל באיך להכנס לשוק והמשיך כן לימודי תואר או לא לימודי תואר….

[רחלי]

מירי היקרה!

הע(א)רתך חשובה מאד, ואם משהו מדברי גרם לתחושת אי נוחות, אני מתנצלת ולוקחת לתשומת לבי. אין ספק שלא היה בכוונתי להקטין או להחליש מישהי, בודאי שלא לזלזל. אני מכירה מטפלות טובות שאין להן תואר, ולהיפך! וכבר כתבתי בפורום הזה בעבר, שהתואר לא הופך אותנו למקצועיות יותר (אלא שהוא מחייב הכשרה מקצועית).

אני רוצה לציין, שיש מכונים שעובדים בהסדר עם קופ”ח (כמו “פסגות”), והם מעסיקים גם ללא תואר. אמנם השכר לא גבוה, והוא משתנה בהתאם להכשרה המקצועית. ואולי גם זו יכולה להיות דרך להכנס לשוק, ולקבל בטחון.

אני ממליצה לא לעבוד רק כעצמאית, גם מהסיבה הכלכלית, וגם כי זהו מקצוע שיש בו עומס רגשי, תחושת בדידות, והוא עלול לגרום לשחיקה מהירה, ואם נוסיף לכך את העבודה כעצמאית, ללא חברה, זה עלול ליצור עוד יותר את התחושות הקשות הנ”ל, ובמהירות רבה יותר.

שלא נבוש ולא נכלם ולא נכשל…