יוצאת מן הכלל

[בת-חן כהן]

לדעתי תלוי כמה שאלות:
1. את מרגישה שאת יכולה לתת מענה מיטבי דרך הטלפון? שיספק, שימלא, שיחזיק?
2. מה עם להגביר תדירות פגישות לפעמיים בשבוע?
3. איפה פוגש אותך הרעיון של תלות בך ברמה כזו?

בהצלחה.

[מנגו ❤]

מסכימה מאד

[משתמש לא ידוע]

אני חושבת שזו שאלה להדרכה. קשה לענות על שאלה כל כך מורכבת בפורום הזה.

אבל בכל זאת כמה מחשבות שעלו לי –

לי מיד עלתה ההשוואה והניגוד בין הגבולות שהמטופלת לומדת לשים לאבא שלה לבין הגבולות שהיא מתקשה לשים בטיפול ומה מכל זה עובר אליך ואיך את מסוגלת להחזיר את זה מעובד למטופלת. מרגיש לי שהיא מרשה לעצמה גם קצת לאבד את הגבולות בטיפול, אולי כחלק מהחוויות שהיא רוצה בתת מודע שתחווי כמוה, כשאבא שלה מאבד גבולות והיא צריכה להיות זו שמעמידה גבולות, וכאן היא מחליפה תפקידים.

במידה ותעודדי אותה להתקשר, איפה יהיה הגבול, כמה זמן תקדישי לכל שיחה, ומה ישמור על הכוחות שלך כמטפלת?

יש כאן גם קצת חשיבה של פנטזיית ההצלה, שרק אותך היא מסוגלת לשתף ולכן היא זקוקה לך נואשות. בסוף רוב המטופלים שלנו לא חיים בוואקום ויש סביבם עוד אנשים מלבדנו. (מחשבה: מי הפנה אותה לטיפול? מי משלם? ז”א שיש עוד אנשים בעולם שיודעים על מצבה)

במקרים חריגים הייתי מציעה לה לכתוב במייל או במחברת ובטיפול תתייחסו לזה,

בהצלחה,

[מירי רוט]

אני המומה שאת מעלה שאלה כזאת בפורום פתוח

ומה מביא אותך להתייעץ עם כל מיני נשים שלא באמת יודעות לעזור לך

והאם את מתכוונת באמת לקבל את מה שיגידו לך????

היכן המדריכה שלך בסיפור?

רק אל תספרי בקול שאת לא מודרכת……..

[פצצת אנרגיות (כבי)]

סורי אני לא מבינה מה הבעיה?

היא פתוחה לשמוע הרבה רעיונות והרבה שיטות

מקיימת לגמרי מכל מלמדי השכלתי מנסה ללמוד מכל אדם

והיא תחליט בסוף מה הכי מתאים עם הניסיון שלה!!!!

ואני סומכת שאם היא תחשוב כמו אחת אז היא תברר את המקורות טוב

[ה ה]

לי יש שאלה יותר מציקה,

כמה מהנשים כאן התמודדו בפועל בקשר מושפע עם אדם בעל הפרעת אישיות?

ומיהכן האומץ להגיד מה נכון במקרה זה – אם אין לכן נסיון ?

[א. ב.]

לי השאלה הזאת עשתה ממש טוב,

טוב להרגיש שהמטפלות גם מתמודדות עם דילמות בקשר איתנו,
וזה לא רק אנחנו.
שולמית- תודה שהעלית את השאלה!!!!❤

ובמטפלות שזה צרם להן
תפסיקו לחשוב שהמטופלות הם עם שלא יכול להתמודד עם של מיני שאלות

אני לא יכולה להמשיך עכשיו
מתכננת להמשיך בהמשך

[שרה לרנר]

זה מקסים שהן יכולות להתמודד עם שאלות, אבל להידיין אודותייך על במה ציבורית?

[משתמש לא ידוע]

זה פורום של מטפלות, ולכן מן הסתם נתקלנו פה ושם עם אנשים בעלי הפרעות אישיות… ומי שמביאה לפה שאלה כזו צריכה לקחת בחשבון שהיא לא יודעת מי עונה לה.

[מרים סולובייציק]

יש לי מידע מניסיון אישי, הפרעת אישיות גבולית היא בעיה שקשה מאוד לפתור אותה וקשה מאוד אף יותר לחיות איתה, גם לסובבים וגם למתמודד עצמו.

[ה ה]

זה מה שאני אומרת,

לדעתי זה אבסורד שאדם שבחיים לא התמודד עם זה בקשר קבוע אלא רק שמע/ פגש /למד, נותן הדרכה למישהו שמתמודד עם קרוב שיש לו הפרעת אישיות (ובפרט הורה שהקשרים מורכבים פי מליון, וגם המעמד שלו כהורה מקשה עוד יותר)

תאמת – זה מה ששבר לי את האמון בעולם הטיפול, הייתי אצל 3 מטפלים, לכולם היה הסברים איך אני צריכה להרגיש, להשים גבולות וכו’… ולמה חייבים להמשיך בקשר!!!! כשאף אחד מהם לא באמת הצליח להבין עם מה אני מתמודדת:

פגיעה והשפלה ישירה,

לכלוך והשמצות אצל כל הסביבה – גדיעת קשרים משפחתיים עם שאר המשפחה

לחץ וסחיטה דרך הבן זוג

ועוד…

ואז אומרים שימי גבולות – כן?

שימי גבולות לקרוב – שלא מוכן לכבד שום גבול!!!

ומה עם ההתמודדות עם כל שאר הזירות? עם הנזק שנוצר בכל הקשרים המשפחתיים, עם השלום בית שכמה שמשקיעים בו נהרס???

איך בן אדם אחד יכול למצוא כוח להתמודד מול כ”כ פגיעות חוזרות ונישנות?

לדעתי חייב להיות ברור לכל מטפל / יועץ – שאדם שנפגע מקרוב עם הפרעת אישיות – צריך להפנות אותו ליעוץ אצל פסיכולוג שמומחה לטיפול בנפגעים כאלו, זה ממש לא מתאים לטיפול אצל מטפלים רגשיים.

[מירי רוט]

ה ה יקרה!

את מתארת את התסכול הנורא והכאב העמוק מול אנשי מקצוע שלא מבינים בהפרעות נפשיות

שלא מבינים לאבחן נרקסיסיטים אמיתיים מרוב שהם תחמנים

ויודעים לגרום לקרבן להראות האשם במערכת היחסים המזעזעת

רק!!! אבל רק מי שמכיר מה זה ב א מ ת הפרעות אישיות ומכיר מקרוב יכול להבין

מעט מן המעט מה עובר על מי שנמצא בסביבת בן אדם כזה

גיהנום יום יום שעה שעה

מקוה בשבילך שאת לא שם היום ושהצלחת להשתחרר מהכבלים האיומים הללו!!!

[ה ה]

זה נכון שהלכתי שנים ליועצים ורבנים והם לא הבינו במה מדובר,

אבל בתקופה האחרונה המטפלים שהלכתי אליהם דווקא היו אלופים בלאבחן את זה , (או שאני ידעתי להציג את הבעיה בשלמותה כי סוף סוף אחרי שנים נתקלתי במידע על זה)

רק מה, הם חשבו שהם יודעים איך ניתן להתמודד עם האדם הבעייתי, ולא היה להם טיפה של הבנה כמה השפעה (הרסנית!!!) יש לאדם עם הפרעת אישיות על הסביבה, כמה מניפולציות הוא עושה ועל כמה מעגלים זה משפיע!!

לא עוזר רק לדעת איך להתמודד עם האדם הזה ישירות, זה מייצר התמודדויות בכל המעגלים מסביב, בכל מעגל בחיים שיש לאדם הבעייתי קשר אליו.

ואם זה הורה – זה אומר השפעה על בן הזוג, המשפחה מסביב , אחים/ות דודים/ות סבא וסבתא חברים וידידים מחותונים, קולגות מהעבודה, הילדים ועוד…

ולכן זה מתסכל שאדם שלמד שיש בעיה X – הפרעת אישיות חושב שהוא יכול לתת הדרכה איך להתמודד מולו למרות שהוא בכלל לא מתחיל להבין מה רמת והיקף ההתמודדות.

[שרה לרנר]

אם הייתי מטופלת, לא הייתי שמחה בכלל לגלות שהמטפלת שלי מעלה דיונים אודותיי בפורום פתוח.

[א. ב.]

אם היית מטופלת…..
היית פעם?

את יודעת מה זה הקשר הזה?
אני לא חושבת שהיה מציק לי,
אפילו הייתי שמחה לדעת שהמטפלת שלי,
מתעניינת ושואלת בשביל להייטיב לי.

[א ש]

אני לא מבינה למה כל שיתוף או התיעצות של משהי בקדם

מביאה את כולם לחשוב שהם מחנכות של העולם

יש מה להגיב בצורה מכבדת יפה מאוד תגיבי

אבל אין לך שום זכות לחנך את מי ששאלה את השאלה

ואם בכל זאת ממש בוער לך את יכולה לעשות את זה בהודעות הפרטיות

[מרים ש]

אני באמת חושבת שלא נכון להעלות שאלות של מטפלות

בפורום הפתוח.

מבחינה אתית.

(ולא כי מטופלת לא יכולה לעמוד בזה🙃)

מאמינה שאף מטופלת לא תשמח לראות שדנים עליה בפורום כזה.

(גם אם היא לא יודעת על כך)

במיוחד שתשובה אמורה להיות מתוך הדרכה מדויקת מכווננת, פרטנית.

ואני די בטוחה שאף אחת לא הייתה רוצה לדעת שהמטפלת שלה נוהגת

בנקודות ושאלות רגישות,

על פי עצות חובבניות , יותר או פחות.

[פצצת אנרגיות (כבי)]

יכול להיות שיש עוד המון דברים אבל בבקשה תכבדו מישהי ששואלת

אחרת למה בכלל צריך את הפורום הזה ???????? 🙂

דיון בקבוצת מטפלות בפורום על נושאים מאתגרים: יתרונות וחשיבות

התמודדות עם מצבים מורכבים בעבודה הטיפולית היא חלק בלתי נפרד מהמקצוע. קבוצות דיון מקוונות, כמו פורומים של מטפלות, יכולות לספק פלטפורמה מועילה להתייעצות ותמיכה הדדית בנושאים אלו. להלן כמה מהיתרונות של דיון בקבוצת מטפלות בפורום על משהו שלא בטוחים איך להתמודד איתו:

1. קבלת נקודות מבט שונות:

קבוצות דיון מאפשרות חשיפה למגוון רחב של גישות ותובנות מטיפוליות מצד מטפלות אחרות. זה יכול להיות בעל ערך רב בהרחבת אפשרויות הטיפול ובמציאת פתרונות יצירתיים להתמודדות עם אתגרים מורכבים.

2. חיזוק תחושת הקהילה:

השתתפות בקבוצת דיון מקוונת יכולה לתרום לתחושת שייכות ותמיכה הדדית בקרב מטפלות. תחושת קהילה זו יכולה להיות משמעותית במיוחד עבור מטפלות שעובדות באופן עצמאי או באזורים מרוחקים.

3. למידה מניסיון של אחרים:

קבוצות דיון מאפשרות למטפלות ללמוד מניסיון של עמיתותיהן להתמודדות עם מצבים קשים. שיתוף מקרים קליניים ותובנות אישיות יכול להעניק ידע וכלים יקרי ערך עבור התמודדות עם אתגרים דומים בעתיד.

4. פיתוח מקצועי:

השתתפות פעילה בקבוצות דיון מקוונות יכולה לתרום לפיתוח המקצועי של מטפלות. חשיפה לגישות טיפוליות חדשות, דיון בסוגיות אתיות מורכבות וקבלת משוב מעמיתות מקצועיות הן כולן הזדמנויות מצוינות לצמיחה מקצועית.

5. קבלת תמיכה רגשית:

עבודה טיפולית יכולה להיות מתישה רגשית. קבוצות דיון מקוונות יכולות לספק מקום בטוח לשיתוף רגשות, קבלת אמפתיה ותמיכה רגשית מצד מטפלות אחרות.

חשוב לציין שקבוצות דיון מקוונות אינן מהוות תחליף להכשרה מקצועית או להתייעצות עם מומחים בתחום הטיפול. עם זאת, הן יכולות להיות כלי מועיל וחשוב עבור מטפלות שמתמודדות עם אתגרים מורכבים בעבודתן.

טיפים לדיון יעיל בקבוצת מטפלות בפורום:

• הקפידו על כבוד הדדי: שמרו על טון מכבד ומקצועי לאורך כל הדיון, גם כאשר אתם חולקים על דעות אחרות.
• היו ספציפיים: ככל שתציגו את המקרה או הנושא בצורה ברורה ומפורטת יותר, כך תקבלו תגובות רלוונטיות ומועילות יותר.
• השתמשו בשפה מקצועית: הימנעו משימוש בביטויים סלנג או בשפה לא מקצועית.
• היו קשובים פתוחים: גשו לדיון עם נכונות ללמוד מנקודות מבט שונות ולקבל משוב בונה.
• השתתפו באופן פעיל: שתפו בחוויות ובידע שלכם, שאלו שאלות והציעו תמיכה לעמיתותיכם.

קבוצות דיון מקוונות יכולות להיות כלי מועיל וחשוב עבור מטפלות שמחפשות תמיכה, הדרכה וידע נוסף להתמודדות עם אתגרים מורכבים בעבודתן. על ידי שימוש נכון בפלטפורמה זו, ניתן להפיק ממנה תועלת רבה הן מבחינה מקצועית והן מבחינה רגשית.
((לא אני כתבתי אבל מסכימה אם מה שכתבה לי אחת כשסיפרתי לה מה קורה כאן לאחרונה))

[שרה לרנר]

זה מ-AI?

[מרים ש]

כל מה שכתבת נכון.

אבל בשביל כל מה שמנית

קיימת קבוצה סגורה של מטפלות.

כמו שתראי שבפורומים רבים אחרים

קימות קבוצות סגורות.

ועל זה הדיון.

[פצצת אנרגיות (כבי)]

ובשביל מה הקבוצה כאן?

[לאה כהן]

חושבת (כמטופלת):

ששאלה כזאת רגישה וספציפית – בפורום פתוח

עלולה להוזיל את עולם הטיפול שהוא רגיש כל כך גם ככה

[פצצת אנרגיות (כבי)]

אני חושבת שכדאי לקרא שוב את הכללים

של הקבוצה מה שחנה ביין כתבה ולפי מה שהבנתי

זה בדיוק המקום לשתף ולהתייעל אחת מהשניה

וזה בלי שמות ואף אחת לא אמורה להבין מעשרות המטופלים למי היא מתכוונת

אני בתור מטופלת הייתי שמחה לראות שמנסים רק לעשות תטוב בשבילי

ולהתייעץ עם כמה שיותר אנשים ולא להיות מרובע העולם הרי עגול

[שולמית אורלנציק]

תודה כוכבה שיצאת להגנתי:)

המטופלת הזו מקבוצה כ”כ סגורה שלא יודעת איך מסתכלים על מחשב…

היא אכן לא משלמת כמעט על הטיפול אלא נתמכת מהקהילה שלה

אולי זה נותן עוד מבט לרצון שלה להיות מוחזקת, לא יודעת…

רק לכן העזתי להעלות את זה וגם זו היתה טעות כי רציתי

להעלות ב”דלתיים סגורות” ובטעות זה עלה פה

בכל מקרה תודה לכל מי שענתה וה’ יעזור לכולנו להיות שליחות טובות!

[רחל ינקלביץ]

בכלל חושבת שכדאי לשקול לסגור את הפורום למטפלות ויועצות בלבד. לא פעם נוצרות אי הבנות כאלו ואחרות כשחלק עונות מקצועית כמטפלות וחלק עונות כמטופלות ומלאות באמוציות.

מה שכן אולי כדאי לטשטש פרטים כשמתדיינים על מקרה ספציפי, מה שדי ברור שרובן עושות.

בכל מקרה כדאי שנכבד אחת את השניה למרות ואולי אפילו בגלל דעות סותרות.

אין הרבה מקרים שהדעה עליהן היא חד משמעית והתפקיד שלנו היא לחפש ולברור,לכן כל דיעה היא לגמרי בסדר וזכותך להחליט מה את עושה איתה.

[א. ב.]

הרבה פעמים התגובות של המטפלות כאן,
הן מלאות אמוציות:)

כאילו וואו…… מישהו מאיים על המעמד של המטפלות שלהן,
או שאולי חולק על מוסכמות אתיות,

וכן גם בכל כללי האתיקה,
ככל שנכנסים אליהם יותר רואים שזה לא “תורה למשה מסיני”.
ויש צדדים לכאן ולכאן,

ונכון להתייעץ ולשמוע עוד………..

וסליחה שאני כותבת אפילו שאני לא מטפלת,
רק מטופלת.😛

[לאה כהן]

לא צריך לסגור את הפורום למטפלות ויועצות בלבד – בשביל זה יש “דלתיים סגורות”

ולפורום כזה יש מעלות רבות

לתת כח למי שבתוך תהליך

לחשוף את כולם לעולם הטיפול

להראות שהוא לא כזה מאיים ומומלץ לכל אחת

או סתם לשאלות פשוטות וכלליות שיכולות לעזור פה להרבה נוספות –

הן על שאלות בתהליך טיפולי מצד המטופלת

והן על שאלות טכניות בנוגע לנושאים הקשורים(לימודים וכו)

[בת-חן כהן]

לדעתי, בגלל שמדובר בפורום עם מורכבות-פורופ טיפולי שחשוף לקהל הרחב, זה דבר
שדורש משנה זהירות והחזקה.

לא יזיק לתחום מחדש את מטרות הפורום והנושאים שמתאים להעלות.
בנוסף לכללים הרשומים.

מתכוונת אופן כללי, ובלי קשר לדיון הנ”ל דווקא.

[שירה אלג'ם]

גם אני שמתי לב שמטפלות נוטות לכתוב פה דברים בצורה די קיצונית ומלאת אמוציות.
בתור אחת שלמדה טיפול אני יכולה להבין למה (למרות שאני דווקא למדתי במקום מאוד
מאוזן….) בלימודי טיפול טובים מדגישים המון את האחריות שלנו כשמטפלות לנפש
של המטופל. לכן, מי שיש לה גם ככה נטייה לאמוציונליות וקיצוניות (כמוני לדוג’
:)) יכולה בקלות להיכנס לחרדה של רק שלא אקלקל אם אסטה במשהו מן הכללים.
חייבים ללמד את הכללים האלו בצורה מאוד מחמירה כי הם באמת מצילים מהרבה בעיות.
אני חושבת שמטפלת טובה שעובדת כמה שנים עם הדרכה טובה ועם גם עם תהליך בריא עם
עצמה מגיעה לאיזשהו איזון בריא. שאפשר לראות פה בפורום של מטפלות בוגרות יותר
שמגיבות בצורה מאוזנת ולא מתלהמת. אבל חבל שנוצר רושם על עולם הטיפול שהוא כזה
קיצוני וכו’… כי זה באמת לא נעים הרבה פעמים לקרוא את התגובות פה…

[שיינדי אייזנבך]

עצם הדבר שאנחנו עובדות עם רגשות,

אומר, כי אנחנו נשים אמוציונליות, רגשיות.

אם בפורום אדריכלות, הטון והסגנון קר, ענייני, מרוחק.

הפורום הזה הרבה יותר חם, רגשי, מגיב ותוסס.

עם זאת, אני חושבת שלגיל יש גם הרבה מה לומר.

ככל שמתבגרים, ה’אש’ הפנימית נרגעת. האדם מתייצב.

והוא מסוגל לראות משפט שהוא לא מסכים איתו ולהישאר רגוע 🙂

גם כשעוברים על כללי אתיקה לא עלינו. (אחד החטאים החמורים כאן)

גם כשלומדים רק 3 שנים לא באקדמיה (נראה לי החטא הכי הכי חמור)

וגם כשמטפלת או מטופלת שאלו משהו שהוא לא לעניין, לדעתך.

אז מה?

מותר להן.

אולי זה לא טקטי, אולי חושף חולשות אנושיות, אבל זו לא עבירה.

[מיטל אלקיים]

שיינדי צודקת בהחלט,

ולדעתי כדאי לעצור כאן את הדיון.

[שולמית אורלנציק]

עצרנו

רק שתדעו שבזכותכן קבעתי הדרכה:)

[א. ב.]

שולמית,
רק שתדעי שאני ממש אוהבת את הגישה שלך,
למטופלות ולעולם הטיפול.

כל פעם כשאת כותבת,
מרגישים את האיכפתיות שלך מהמטופלות,
ואת המחשבה מה נכון,
ולא מה כולם עושים.

מעריצה את זה!!!!

צריך עוד מטפלות כמוך בעולם

[משתמש לא ידוע]

וואו!!!

אני ממש מעריכה אותך!

במיוחד לאור תגובות תוקפניות קצת שהיו כאן בעניין ההדרכה שלקחת או לא לקחת,

התעלת מעל הכל ובענווה הבנת מה הכי נכון לך ולמטופלת שלך!

ובכלל, זה נושא לדיון אחר, אבל הייתי ממליצה פה לכולן שבמקום לרוץ ללמוד עוד שיטה ועוד טכניקה תשקיעו את הכסף בהדרכה טובה!!!!! זה הכי חשוב! זה מה שהופך אותנו למטפלות מקצועיות באמת.

ובענין של פרסום דברים בפורום הזה,

על בשרי חוויתי את ההבנה שאין לנו מושג לאן הדברים מתגלגלים, ואי אפשר לסמוך על זה שהמטופלת לא תשמע או תבין שדברו עליה.

מניסיון אישי למדתי לא לדבר על מטופלים בשום פורום.

גם אי אפשר לדעת אם אילו אנשים מופרעים לפעמים אנחנו מתעסקים, ואת מי הם ישלחו כדי לקבל מידע.

אחד הדברים המביכים שקרו לי, זה שלתדהמתי פגשתי בגינה בשבת אמא של מטופלת שלי, שלא היה סיכוי בעולם שהיא תנחת בגינה ליד הבית שלי, ואני בטבעיות שאלתי איפה הבת שלה, ועוד כמה דברים שהסגירו את העובדה שהבת שלה מטופלת אצלי. והאשה מולי לא מבינה על מה ומי אני מדברת! ואני אומרת לה: נפגשתי השבוע איתך ועם בעלך, את לא זוכרת איך אני נראית?

אקצר, מסתבר שזו היתה תאומה זהה של אמא של המטופלת,כל כך דומות ברמת הפאה שהיתה בול אותו דבר!!! מאז למדתי לא לפנות לאף אחד ברחוב ובטח לא לדבר על טיפולים בשום מקום.

ויש עוד סיפורים שלא מתאים לפרסם כאן,