ילדה בת 5 שהתחילה להרטיב ביום

[בתיה ברונר]

סליחה אם אני מידי בוטה,

אבל הכי גרוע בעולם זה להעיר על הרטבות.

לא מועיל, לא מקדם לשום מקום, גורם לרגרסיה,

גורם לילד לשקר ולהחביא את העובדה שהרטיב.

הילדים רוצים לרצות אותנו ושנהייה מרוצים מהם.

הסיבה להרטבות יכולה להיות קצת חוסר בתשומת לב

שנגרם מלידה של תינוק חדש, מלחץ של אחד ההורים,

מילד אחר במשפחה שהופך למרכז העניינים (מכל סיבה שלא תהייה)

הפתרון דורש סבלנות ואורך רוח.

עברתי את זה עם הבת שלי, לקחתי אותה עלי,

חיבקתי אותה ואמרתי לה:

“תדעי לך שאמא תמיד אוהבת אותך,

גם כשאת מרטיבה.

אמא שמחה שאת לא מרטיבה

אבל אוהבת אותך תמיד.”

ועשיתי לה מבצע קטן

וב”ה תוך יומיים-שלושה הכל עבר.

חשוב לי להדגיש-

כשהיא מרטיבה-

לא אומרים מילה.

רק מחליפים בסבלנות ובנעימות.

אפשר להגיד:

אוי, רטוב לך? (ולא: אוי, הרטבת.)

בואי נחליף…

וכמובן –

תפילות הכי עוזרות!!!

המון המון הצלחה!!!

תעדכני…:)

[מיכל וילמן]

בנוסף למה שבתיה כתבה

כדאי לשים לב, שיש מצב ודוקא הילדים הללו שמרטיבים פתאום

בכעין סוג של נסיגה, הם ילדים באמת מאד רגישים

שהמתח הפנימי (או כל כאב שהוא), משתחרר אצלם החוצה באופן עקיף

ולא ישיר.

במקום לבכות. להתנהג לא יפה. לפתח בעיות של טיקים וכו’

מה שיכול לקרות אצל ילדים אחרים במקרים רבים,

אצלה זה פשוט יוצא באופן כזה

ולכן, אין כאן ענין של גבולות

על אחת כמה וכמה

שמדובר כאן בד”כ בקושי שיוצא מהתת מודע בכלל

ואז מה יש לבוא אליה בטענות?

היא הרי לא רוצה שזה יקרה לה בד”כ

והיא אפילו בעצמה מבוישת, מושפלת, פגועה ואולי אף מבוהלת מהסצנה הזו.

אדרבה ,

כמו שבתיה כתבה – היא כ”כ זקוקה לך ולאמפטיה שלך

ומה שקרה לצערנו, זה ההיפך וזו אולי אף מכה על פצע.

ולכן, אני ממליצה לך מאד לשנות את כל הגישה ולעשות סוויטצ’ חשוב

ולתת לילדה הבנה לתופעה הזו, ולא רק לבעיה שפרצה פתאום, אלא באופן כללי!

כי הבעיה הזו, היא סה”כ סיפטום, והיא פרצה עקב קושי וכאב עמוקים יותר!

(ולשאר האימהות שקוראות כאן, כדאי גם לשים לב

שזו תקופה שעלולה להיות רגישה יותר לילדים שלנו

וגם אם הבעיה פרצה עוד קודם, יש להיזהר במשנה זהירות

ולהיות קשובים מאד לילדים שלנו ולצרכים שלהם).

ולכן:

רק אם אמא, תיהיה שם בשבילה. תבין אותה ותכיל

הילדה תזהה בעומק ליבה (עם קצת זמן שיקח לזה, עקב חוסר האמון שנוצר כבר),

שאמא יכולה להיות שם בשבילה ואמא כן אוהבת ודורשת את טובתה

ואז, יש סיכוי שהיא תתחיל לשתף יותר ולהאמין יותר בקשרים שלכן

ותפתח את המקום הכאוב שהיה שם בפנים עוד קודם.

ויכולת זו של שיתוף הילדה אותך, ע”י האמון שייווצר ביניכן

זהו מקום ענק וקריטי לכל המשך הגדילה שלה – ובמיוחד הוא ייתעצם

(במקום ח”ו, להחריף) – בגיל הבגרות.

ברכה והצלחה ובשורות טובות

[לאה ס.טוב]

וואו אתן אלופות !

תודה לכל אחת שניכר שהדברים נכתבו מחכמה וניסיון אישי ורצון לעזור!..

הוצאתן לי את המילים מהפה!..

בהחלט גם אני חשבתי כך.. יש לילדה טראומה מגיל קטן

שלא יכולה לשתף בפורום הזה ..וכן בהחלט זה כנראה הביטוי לאחר כמה שנים טובות שהיא ”מרשה” ,

לעצמה להוציא אותו כרגע ..

מאוד מאוד קשה לי להכיל את זה .. בשל אסתטיות והריחות הלא נעימים הנודפים ממנה ולסביבה שקשה להכיל את זה

זה באמת סוויץ’ של כולנו שצריך להתחיל ממני ..

ומאוד התחברתי למה שכתבת לחבק ולומר שאני אוהבת אותך תמיד ,

אני שמחה שאת לא רטובה אבל בעזרת ה’ את תתגברי על זה .

תודה רבה לכולכן!

[חני שידלובסקי]

מצטרפת לכל מה שנאמר כאן. אני רוצה להוסיף/לחדד עוד משהו. הייתה לי פעם מטופלת
בת 8 עם אותה התמודדות וברגע של גילוי לב היא שיתפה ואמרה: יש ילדים שבוכים עם
דמעות ויש ילדים שלא יכולים לבכות עם דמעות אז ככה הם בוכים. זו באמת אמירה של
ילדה מאד בוגרת. אבל זה המקום לבדוק האם יש לה דרך אחרת לבטא את הקושי שלה.

[אושרת ישראלי]

אם היא עברה טראומה

תטפלי בשחרור הטראומה

לא בזה

ההמלצה בד”כ על תרפיה באומנות (מקצועית מאד ) או שלושת המימדים

בגיל שלה הטיפול יהיה עליך..

[אחוה פ]

אני מטפלת בשלושת הממדים

גם דרך הזום והטלפון

אני יכולה לתת מידע ספציפי לקושי

יש לי נסיון רב בנושא גמילה והרטבה

אחוה 04-8391712

[email protected]

[איטה אימר]

לאה יקרה

רציתי לכתוב לך שהרטבה פתאומית – מצביעה על אפשרות של טראומה / פגיעה, כדאי כמה שיותר מוקדם לשחרר את הטראומה, כי גם היא תתגבר על ההרטבה, זה יכול להדחק ולהתפרץ בצורה אחרת…

למשל היה אצלי ילד בטיפול עם בעיה פיזית – שגילינו שעבר הטרדה.

אם תרצי את יכולה להתיעץ איתי באישי בטל: 0583257250

הרבה הצלחה

איטה אימר

מומחית לטראומה וחרדות

[מרגלית פרן]

עניתן מאוד יפה.

רוצה רק להוסיף משהו קטן לגבי הטראומה

לפעמים המילה טראומה מתפרשת אצלנו כדבר

מאוד גדול ומפחיד (מי יודע מה עברה… מה חוותה… וכו’)

יש לקחת בחשבון שהטראומה אצל ילד יכולה להיות מאוד קטנה ומינורית

והילד חווה אותה באופן כזה.

שחרור של טראומה כזאת יכול להיות לפעמים גם בפגישה אחת

אז –

לטפל – כדאי מאוד

להבהל – ממש לא.

[EFRAT MAHARSHALL מהרשל]

בהמשך להנ”ל,

למעשה,

אמא יקרה,

כרגע התמקדי בעתיד ולא במה שעשית או לא עשית נכון..

תקראי לביתך ותסבירי לה במילים פשוטות:

שלפעמים את נהיית רטובה

יכול להיות שאת לא שמה לב ויכול להיות מסיבות אחרות.

ובוודאי זה לא נעים לך..

אבל זה לא נורא כל כך.

זה קורה להרבה ילדות..

אני אוהבת אותך ולא כועסת עליך כשזה קורה,

את תמיד יכולה לספר לי אם קורה לך משהו לא נעים

ואני אעזור לך.

ואם זה יקרה, פשוט מאוד נחליף את הבגדים.

חשוב מאוד לחבר אותה להצלחות שלה בנושא

ולהזכיר לה את הפעמים שכן נשארה יבשה.

נכון שאתמול היית יבשה וגם בשבת בבוקר וכו’ וכו’.

אז את כן מצליחה ללכת בזמן להתפנות

ורק לפעמים את נהיית רטובה.

לאט לאט את תשימי לב ותספיקי ללכת בזמן..

אל תעשו מזה ענין וגם לא דיבור ארוך.

בכל פעם התייחסות נקודתית ועניינית במשפט אחד קצר.

ובע”ה זה יעבור בתוף תקופה קצרה.

כל זה כמובן, אם אין סימני מצוקה נוספים.

מלבד זאת, הייתי מתייחסת גם לנושא של : האם נוצרים איתה עימותים לעיתים קרובות והאם גבולות וכללים זה ענין שנוכח בבית?

[לאה ס.טוב]

תודה יקרות ,

בהחלט היא התחילה טיפול לפני חצי שנה בטיפול באומנות ,

ושם היא עובדת ממש על שחרור ופירוק אותו העניין אותו עברה …

ואז גם התחילה להרטיב תוך כדי..

תודה לכם על ההמלצות..

צריך לדעת ובהחלט להתפלל איך בבית של משפחה מרובת ילדים אפשר לתת יחס לכולם ..

כנראה שזה האתגר ..

תודה רבה על כל השיתופים

[נועה יחיאל]

גם לבת שלי הייתה בעיה דומה,

וגיליתי שכל עוד עסקתי בסימפטום-

שלענייננו- זו ההרטבה,

לא הגעתי לפתרון,

כל פעולה שעשיתי לפתור את הבעיה השיגה את התוצאה ההפוכה,

מסתבר שיש משהו עמוק יותר שצריך להיפטר,

ולא תמיד יש את הבשלות הסביבתית-

וזה בדיוק מה שמתסכל,

המטרה הראשית היא לפתור את הבעיה העיקרית

ולא את ההרטבה (- זה המטרה המשנית המושגת)

וכל צעד למטרה מקדם,

הייתי מציעה לך כשמתחילים השינויים,

לעקוב אחרי כל שינוי קטן בסימפטום (ההרטבה)

והאם אכן הטיפול אצלה זה הכיוון??

בהצלחה והרבה נחת!!!

[מלכה קופטייל]

לאה יקרה מאד!

רוצה רק להעיר את תשומת ליבך, כפי שציינת היא כבר בתהליך טיפולי, ובמהלכו החלה התופעה. לענ”ד הופעת התופעה מעידה על פתיחת נושא כאוב..

ולכאורה אמור להורות על הליכה לקראת התקדמות.

כשיש סתימה בכיור, ואין ריח רע רק המים לא מצליחים לזרום כמו שצריך – לא יעזור להתעלם, כי כרגע הבעיה מתחת לפני השטח אבל קיימת וצוברת תאוצה. אם לא נטפל בה – “נחטוף” את התוצאה בלתי מוכנים, ובגדול.

לעומת זאת,

טיפול אינסטלציה יסודי כרוך אף בהרבה אי-נעימות (לא רק של האינסטלטור…)

וגורם לריח לא נעים

אף על פי כן, מי שמטפל מבין שלמרות הריח הוא עושה את הדבר הנכון….

היות שאני כותבת זאת בבמה ריבה כל-כך, חייבת להוסיף ובהדגשה:

אם יש תופעות לא נעימות במהלך טיפול רגשי/נפשי, חובה לבדוק אותן לפחות מול המטפל/ת אם הן תקינות בהתאמה לתהליך.

המון הצלחה וס”ד!

בשורות טובות-טובות!

מלכה קופטייל

יועצת ומנחה רגשית בנתיב הא”ב

להצטרפות לקבלת ניוזלטר אחת לתקופה לתיבת המייל שלך לחצי כאן>

[אושרת ישראלי]

סתם שאלה

זה הגיוני טיפול במשך חצי שנה

לילדה כל כך קטנה?

[רחלי]

חצי שנה אצל ילדים קטנים לפעמים זה רק הזמן שלוקח לבסס בטחון ואמון. בודאי בנפגעי טראומה כזו או אחרת.

[איטה אימר]

וזה קורה בטיפולי תרפיות באמנות/ מוזיקה וכו’

אצל ילדים קטנים – טיפול בש. הממדים קצר הרבה יותר…

[אושרת ישראלי]

אז לא עדיף שלושת המימדים שמטפלים אצל ההורה ואז הספור נגמר יותר מהר?

(אני לא מטפלת בשיטה,רק שואלת )

[מירב נחום]

שלום לאה יקרה!

אני מטפלת בשיטת נתיב האב’

ויכולה לומר לך מנסיון שבהרבה

מקרים שבאו אליי עם הרטבות אחרי 2-4

טיפולים הסיפור היה מאחוריהן.

הטיפול מאוד ממוקד ושורשי

כולל אבחון מדויק על מה יושבת הבעיה,

מה החסימה.

הטיפול מתבצע מול האמא ללא הילדה.

ואת מרוויחה גם פיתרון להרטבות

וגם בניה בנפש באותה נקודה שעליה יושבת הבעיה.

ולדעתי כדאי לטפל בזב ככל שזה סמוך למקרה

ולא לחכות.

בהצלחה רבה!

[שיינדי אייזנבך]

בכל מקרה,

כשילדה שלא הרטיבה מתחילה להרטיב,

יש לשלול דלקת בדרכי השתן.

בפרט אם יש לזה ריח חריף.

[לאה ס.טוב]

יקרות תודה רבה!!

השיח שלכן נפלא ומחמם לי את הלב!

אהבתי את כל השיתופים ובעיקר המשל עם האינסטלציה..

עיניין של הגבולות אצלי בהחלט חזק, ,

כפי שכתבי הבית מרובה ילדים ואני מצפה שעיניין הגבולות

ישמע ויעשה ללא מריחת זמן רבה מדי(כן מתגמשת לעיתים …אך עומדת על סיום משימות שרושמת להם על הלוח מדי יום..לכל אחד יש משימה אחת כמובן שבה אני מתאימה ליכולות הגיל וכו’)

פירוק הטראומה מאוד קשה בהחלט

אבל עשיתי כבר את ההמלצה של מיכל חיבקתי אותה במקלחת ואמרתי לה שאני אוהבת אותה

תמיד אפילו שהיא מרטיבה , זה נכון שאני שמחה שהיא לא.. אבל גם אם קורה הכל בסדר וזה יעבור

אבל אני מאמינה שתהיא תתגבר על זה לאט לאט ותצליח

ואז קרה דבר מדהים ! משהו שהיא תמיד ניסתה להסתיר ולהחביא ..

היא אמרה לי פתאום אני פספסתי היום ואני החבאתי את הבגדים..וחיכתה לתגובה שלי ,

ואמרתי לה לא נורא , בעזרת ה’ את תצליחי..

ואז היא אומרת אני באמת לא יודעת מה קורה לי…למה אני עושה את זה ..

ושוב ניחמתי ..והרגשתי שכל כך שחררתי אותה ואותי!!

תודה רבה לכן יקרות

עזרתן לי מאוד מאוד!

[אחוה פ]

ואוו אלופה!

כל הכבוד לך

[ברכה שטיין]

כתוספת לנ”ל (חוץ מהסיבות הרגשיות)

שמעתי פעם מגננת שכל יום יש בגן הרטבות בזמן שהילדות ב”פינות”- מרוב שהם עסוקות שאין להם זמן להתפנות…(לא זוכרת אם זה גן גיל 3 או 5..)

לגבי ילד בן 5 ש”מתאפק” עד שמלכלך קצת…ואז הולך לשירותים (מידי יום. לא קשור למלחמה)

שמעתי פעם שזה יכול להיות סימן להטרדה

א. איך אפשר לבדוק/לשלול? (לא באמת נראה לי .אבל רוצה לשלול)

ב. כשעשיתי לו מבצע שיתפנה כל יום ויקבל כל יום שקל -זה עבד פיקס- היה נקי לגמרי.

אז אולי זה רק רגשי?

[ריקי שפיצר]

יכול להיות שיושב על הפרעת קשב

[ליאורה דהן]

בתחילה חשבתי לא להגיב בכלל …

רוצה לשים פה משהו על השולחן , בכנות , ויודעת שיש לא מעט שלא יסכימו איתי

חברות ,ככל שיש יותר יועצות הבלבול גדל, אמהות מוצפות מידע והבטחון שלהן בתפקיד הכי טבעי שלהן רק יורד , גם המטפלת הכי גדולה מתפללת על חינוך ילדיה ויש לה אתגרים (למרות כל הידע שלה – הילדים המתוקים והחכמים יודעים להפתיע)

יש ילדים שמרטיבים לא כי, לא בגלל, אלא ככה זה, יש דבר כזה, יש תאונות, אנחנו לא מכונות , ולכל ילד ומבוגר יש נסיגות מ”שטחים כבושים” – אם זה מאוד מפריע לך ברמה היסטרית באמת יש “פתרונות” מסוימים

הפתרון האמיתי של הילדה זה אמא רגועה שלא מפחדת לטעות,

וכן אמא , כולנו טועות , וזה בסדר –

בלי לחץ בודקים שאין משהו אקוטי וזהו

אנחנו לא מנהלים את העולם או אחראים על מהלכים שהרבשע מעביר כל נשמה באשר היא.

אמא יקרה מחזקת את ידייך, תתפללי שהקבה יכוון אותך לטוב ביותר עבור ילדתך , ואת לא צריכה להיבהל וכל תגובה שתבוא ממך ממקום שליו ולא נבהל תרפא את ילדתך במהלך שעובר עליה – ואדרבה את פירות התפילה את עוד תראי 🙂

[חיה שנדורפי (בוכלהטר)]

אמנם זה דיון ישן אבל חייבת להגיב

נכון שהרטבות זה בד”כ רגשי אבל כמו שמשהי אמרה הרבה פעמים זה גם פיזי, עם זה דלקות בדרכי השתן, עם זה רפלקוס בכליות, שלפוחית קטנה מדי שלא מכילה את כל הכמות צורך תכוף ומוגבר…ולכן לפני הכל ממליצה מאד לעשות ברור אצל אורולג! אח”כ נדבר אלאה…

ועוד משהו נכון שהילדה צריכה חיבוק אבל אמא שמתמודדת עם דבר כזה צריכה גם היא חיבוק גדול, זה מאד קשה ולא נעים, אז גם אם את רוב הזמן מחבקת ומאפשרת ומדי פעם ממש לא – לא קרה כלום…

הרבה הצלחה

[יהודית יעקבזון]

חיה יקרה

אם בדקת וגילית שזה כנראה ממקום רגשי

תתקשרי אלי ,אני מטפלת בנוירו פידבק דינאמי עם מומחיות מיוחדת לילדים

ואני יכולה להפנות אותך לאמא של ילד בן 9 שסיים אצלי במכון טיפול וב”ה הבעיה הסתדרה ב100% הצלחה

והתופעה שהוא חוזר מהחיידר מלוכלך ורטוב עם ריח…נעלמה….

ועל הדרך הוא שיפר עוד כמה דברים…למשל בתחום הלימודי מבינוני הפך למצוין

הטל שלי 0533172622-יהודית יעקבזון