ילדון בן שנה וחצי כוחני…….

[אסתי]

ילדים בגיל הזה בהחלט מבינים “לא!” כשהוא החלטי וברור – לא דרשות…. והסברים ארוכים…

וכדאי גם להצמיד לזה משהו נוסף כמו בקשת ‘סליחה’ או ‘טובה’…

הם מאד מבינים כשמדברים ברור וגם את ההקשר כשיש ‘תהליך’ ברור, שאחרי כל דבר כזה הוא יצטרך בצורה שתבחרו לפייס את הילד שהוא פגע בו – זה כבר יהיה לו פחות כיף…

דבר נוסף שחשוב – לא להפוך את זה ל’הצגה חמודה’…. מרביץ – תעשה טובה – איזה חמודדד🙃

שזה יהיה קצר וברור אפשר גם פנים מעט כועסות, אחרי שמפייס אפשר לומר כל הכבוד ילד צדיק! -ולהמשיך הלאה!!

בהצלחה רבה! והרבה נחת!

ו—אל דאגה – יש הרבה ילדים כאלה וזה לגמרי מתאזן… זה קשור הרבה פעמים גם לפינוק😍…. ממש לא משהו שמצביע דווקא על בעייתיות בילד – תהיי רגועה בעז”ה מהר מאד ישאר כזה מתוק וכובש ללא דאגות🤞🤞

[בת-חן כהן]

במקומך הייתי בודקת את העיתוי-מתי התחיל?
אם התחיל עכשיו, אחרי השינוי במעון, הכי לגיטימי בעולם שבשבילו זו תקופה
מאתגרת יותר של שינוי והסתגלות למקום חדש.
הוא פשוט מגיב לסוג של קושי בשפה משלו.
וזה יעבור כניראה כשיתחיל להרגיש שם בטוח ומוכר.

[ברכה]

התחיל עכשיו בבין הזמנים

בלי קשר למעון החדש….

[ה ה]

אול יש לו קושי בוויסות?

לפעמים ילד מתרגש /שמח / מתעצבן יותר מידי ולא מצליח להכיל את הרגשות שלו.

בפרט בגיל קטן שהוא לא מודע לזה בכלל,

לנו לקח הרבה שנים להבין שהבן המדהים שלי לא מתכוון להתחצף / להציק / להתפרע, הוא פשוט מתקשה להכיל ולווסת את מה שהוא מרגיש,

כשהוא שמח הוא יכול לקפוץ לרקוד לדפוק ..

וכשהוא עצבני הוא יכול לגמור את כולם…

כשהוא מתחיל עם הצגה או בדיחה הוא לא מצליח לנחות חזרה.

[ה ה]

אני הייתי מציעה לך לתת לו חיבוק חזק (רגשית ובעיקר פיזית)

ותוך כדי להסביר לו שהוא מאוד מתרגש ושמח אבל באושר קצת מבלבל אותו ולאחרים זה לא נעים

ולהסביר לו בצורה כזו את הכללים,

תראי אם זה עוזר לו להבין מה את מדברת,

ואם זה הקושי שלו – השינוי לא יהיה מידי, אלא לאט לאט הוא ילמד ויבין איך להתגבר.

[ברכה]

אני מנסה לפעמים כשהוא מתעצבן וכאלה דברים לתת לו חיבוק חזק חזק חזק

אבל המשיכות וכל זה לא קשור בכלל לזמנים שהוא מתרגש מאד או עצבני מאד

סתם יושבים ומשחקים ביחד ופתאום הוא מושך בשערות, מחטיף סטירות…..

אני יודעת שיכול להיות שיש לי בעיה מולו כי אני משוגעת עליו ברמות אחרות!!!!!

אבל מסכנים אחים שלו / חברים שלו

גם לי לפעמים אני מרימה אותו ואנחנו צוחקים יחד ופתאום הוא מנחית סטירה עם 2 הידיים……

[ברכה]

חשבתי על זה

איך בודקים את זה?

[שרה וינגרטן גולדהירש]

בגיל הזה, העבודה היא עם ההורים על גבולות נכונים.

ילד שגדל ללא גבולות ברורים מפתח פחד, שמוביל להתפרצויות.

[ברכה]

לא חושבת שזה התפרצויות

זה כזה חלק מהמהלך הטבעי

[מרים סולובייציק]

מילה אחת:

גבולות!

[מיכל וילמן]

אולי כעת הוא התחיל יותר לקנא באחותו או משהו אחר

וזה יוצא כעת בצורה כזו

אולי התחלת המעון העצימה את הכל (רצון ליותר אמא ועוד)

כדאי לתת גבולות, אבל במקום אחר ובלי קשר

לתת המון אהבה אישית, ושירגיש שהיא לא לקחה לו את המקום

ושירגיש שהוא נמצא באמת בתוך הלב שלך:)

גם כשאת לא לידו…

[ברכה]

אחותו יותר גדולה ממנו, לא נראה לי שזה נובע מקנאה כי הוא הנסיך בבית

ילד כזה שכל מי שרואה אותו נדלק עליו!

וזה לא התחיל עם המעון, אלא בבין הזמנים, ביומיים שהיה מעון דווקא לא כ”כ חווינו את זה, הוא יותר היה צמוד אלי ולשמיכי והמוצצי….

איך אני בודקת וויסות חושי / תחושתי, לא יודעת איך אומרים?

זה בדיקה שעושים אצל מישהו? או סתם בבית?

מעניין אם קשור גם הקטע שהוא לא מוכן שאני אעשה לו קוקיות (יש לו שער חלק שכל היום בעיניים…)

[ברכה]

ועוד משהו

אני חושבת שאין מצב שהוא לא מרגיש את האהבה שלי אליו

אני אוהבת את הילדים שלי ברמות הזויות!!!!!!!!!! ואותו במיוחד! אני מהזן הזה של האמהות שמשוגעות על הילדים שלהן הכי בעולם…….

הוא מקבל המון חיבוק והמון המון יחס!!!!!

[אותו דבר]

יכול להיות שהוא חווה/רואה אלימות בבית?

[פסי פישר]

אממ, אהבתי!

זה פורום פה, כן?

אין ספק שאם התשובה לשאלה שלך היא כן, האישה תעדכן אותך בנושא.

[אותו דבר]

אם כן, נתגייס כולנו לעזור לה, להושיע אותה

[תהילה ב]

לא הלכתן רחוק? גם לי יש בן טיפונת קטן יותר שאוהב מאד למשוך בשיערות, לדחוף ולהתנפל (מה, רק חיבקתי!). זו מן חוויה שהוא מאד אוהב. ולא – אין שום אלימות אצלנו בבית, אפילו לא צעקות!

[ברכה]

😂

[מירי ו]

אחד הדברים שכדאי לשלול אם ילד לא רגוע לפי אחותי שהיא קלינאית- זה אם אין לו נוזלים באוזנים

דבר שיכול לגרום לילד קטן להתפרע ולהיות על קוצים

[ד. ק]

יתכן שכדאי לך לבדוק ויסות תחושתי, הרבה פעמים ילדים שיש להם תת רגישות , עושים כל דבר חזק יותר החיבוק הוא חיבוק דב נגיעה יכולה להיות סטירה , ילדים כאלה הרבה פעמים נושכים ילדים אחרים כי חסר להם התחושה החזקה, יתכן שגם רגישות יתר שהבגד מעצבן הפתקית של החולצה מגרדת (מי שאין לו את זה לא מבין כמה פתקית קטנטנה יכולה להוציא מהדעת ממש!)אחת הילדות שלי בלי שבת אחד גם הרביצה לכל מי שעמד לידה קטנים ומבוגרים ולא הבנתי מה עובר עליה לאחר כשעה פתאום צעקה הגרביון מגררררד לי! -זה היה גרביון חדש עם נצנצים והתחושה הלא נוחה גרמה לה להתנהגות הזו החלפתי לה גרביון והילדה נרגעה לגמרי…, מי שיש לו רגישות יתר מרגיש כל דבר בעצמה חזקה יותר יתכן שילד עובר לידו והוא מרגיש כאילו הרביץ לו והוא “רק” מחזיר לו. בעוד הילד אולי התחכך בו כשעבר לידו…….

ויתכן שבאמת הוא שובב קטן שנהנה שכולם רואים אותו וצועקים ומסתכלים 😁 נס שהוא גם כזה מתוק כמו שאת מתארת…

הרבה נחת!

[ה ה]

בדיוק כך,

הבן שלי בגיל חצי שנה – זה לא טעות

היה תופס עם היד את התינוק שזוחל לידו ודופק בו את הראש – מכות בלעז..

לא ידעתי מאיפה זה בא לו,

היום בין 10 נוגע בכל הסביבה צורח לפעמים להנאתו מתופף וכו…

100% קושי בויסות,

ואם כבר, מי שיודעת איך אפשר לעזור לו להגיע לאיזון (לא רק להרגיע זמנית) אשמח לשמוע.

[אסתי]

חדר סנוזלן, עושה פלאים בנושא

לא מנסיון אבל שמעתי הרבה

[ד. ק]

אם את רואה שיש לוגם קושי בויסות שמיעתי -כמו שאת אומרת שצועק להנאה ומתופף , יש בב”ב מכון בשם נוירומוטריקה שמטפל בויסות השמיעתי הם טוענים שברגע שיש בעיה בויסות שמיעתי זה משפיע על כל החושים וטיפול בזה מרגיע גם את שאר הדברים. האמת שלא תמיד אפשר לראות שיש קושי כזה. לקחתי את הבת שלי לבדיקה, סבלה מאד מרגישות יתר ופחדים והוא הראה לי בבדיקה שיש הבדל בשמיעה בחלק מהדציבלים ב-2 האוזניים וגם יש קולות שרב האנשים בכלל לא שומעים,וקולות שאנחנו שומעים חלש היא שומעת הרבה יותר בעוצמה – דבר שגרם לה לפחדים רבים (מנסה להרדם ושומעת כל קול קטן מהרחוב והשכנים…) בקיצור לאחר הטיפול הייתה הטבה משמעותית בנושא הפחדים וגם נרגעה יותר מבחינת הרגישות בתחושה, בבדיקת שמיעה נוספת שעשינו לאחר תקופה הבדיקה הייתה תקינה לגמרי ב”ה.

[ברכה]

תודה לכולן על התגובות

חידשתן לי כיווני מחשבה, וגם הרגעתן!!!!!

מעריכה כל אחת שהקדישה מזמנה!

[פריידי ויזל]

בין הזמנים יכול להיות זמן מאד מאתגר לילד קטן

שזקוק לסדר יום וליציבות.

תנסי לתווך לו מה היה עד עכשיו- היינו בחופש, קמנו מאוחר וכו’, ומה יהיה הלאה.

ולראות האם ככל שנכנסים לשגרה הוא נרגע.

דבר נוסף ומדהים שלמדתי עליו וראיתי בעצמי, ונראה לי חשוב להעלות למודעות-

כשיש בשורות טובות, הרבה פעמים האח הגדול מגיב בצורה עוצמתית-

לפעמים לפני שהסביבה בכלל יודעת ושמה לב…

יש להם חושים מאד מחודדים והוא, בגיל שנה וחצי, עדיין נחשב בהגדרה לתינוק

ומחובר אל האם מאד ורגיש לשינויים רגשיים או פיזיים הכי דקים שיש אצל האמא.

כשזה המצב, כדאי לחשוב איך לתווך לו את השינוי- כל אחת כפי דרכה וסגנונה.

[מירי ירום]

זה נשמע סיפור של ויסות תחושתי ואולי גם רגשי, נורמלי לגמרי.

תנסי חדרי סנוזלן, זה סתם דבר מרגיע מאוד וטוב לכל ילד, יכול לעזור מאוד.

אם את עושה את זה ממליצה על מלכי ניו, היא פיתחה את זה בארץ והיא ממש טובה.

בהצלחה!

[צפורה צ]

ואיך הוא מביע את עצמו? מדבר?

יכול להיות שגם לא מצליח לתקשר, להפנות את תשומת הלב של החבר, ההורה, הגננת וזה דרך שלו להביע,

מכירה ילדים חמודים ביותר שהשפה התפתחה מאוחר יחסית ועד אז- תקשרו בצורה שנראית אלימה במיוחד,

הרבה נחת ותפילות.

[חני]

מי שהמליצה פה על חדר סנוזלן

האם זה מתאים גם לתינוק בין שנה וחצי?

חמוד ומדהים אבל כל הזמן נושך…

מושך בשיער

אני מנסה ללמד אותו לעשות “טובה”

לא הולך

כל טובה הופכת לסטירות נמרצות