ילד בן שנתיים סרבן אכילה

[בתא-ל טשיטיד מדריכה זוגית לכלות ונשים]

אצלנו אומרים ילד רעב- אוכל!!!

לא תגובה מקצועית, כן תגובה של אמא עם ניסיון

הוא עולה במשקל? יש לו חוסרים ויטמינים /ברזל?

את מציינת שהוא אוכל,

אמנם לא את מה שאת רוצה- אבל הוא אוכל!

לפעמים פשוט כדאי להניח לזה,

וזה יבוא מעצמו,

אם הוא ילד בכור שאין לידו סביבה אוכלת

את יכולה לייצר אותה בעזרת חברים בגינה או להזמין.

בכל אופן- אם הכל תקין מבחינה רפואית, נראה לי שאפשר להוריד את הלחץ,

להמשיך לתת לו לאכול פיתה ולחם

ומדי פעם להציע דברים אחרים,

בעיקר להוריד להוריד לחץ, זה לא עושה טוב ולא מקדם.

בעזרת ה’ הוא יאכל ויגדל

תתפללי שמה שהוא אוכל יתן לו את הכוחות וימלא לו את כל מה שהוא צריך לקבל.

בהצלחה, והרבה הרבה נחת.

[ה]

מנסיון שלי – תינוקת בת שנה שלא הסכימה לאכול

הלכתי איתה למרפאה להפרעות אכילה ואלו ההמלצות שהיו:

כמו שאמרו ילד רעב אוכל:

לא לתת את מה שאת לא רוצה שיאכל כמו פסטות לחם וכו.. (שלא יראה בכלל)

לעשות הפסקות גדולות בן הארוחות – ארוחות ביניים סותמות את התיאבון ובסופו של יום אוכלים פחות.

תכיני אוכל בריא כמו ירקות, חביתה , פשטידות ועוד תביאי לו בארוחה ותסבירי שזה האוכל אין משהו אחר ,

אל תכריחי לאכול , לא רוצה לאכול – לא חייב, תישאר רעב – ככל שלא תעשי עסק יהיה לו קל יותר להתנסות במשהו חדש

כשילד רעב – הוא בסוף יאכל.

את יכולה לנסות בהדרגה, להוריד כל כמה ימים את כמות הפסטה והלחם ולתת עוד מאכלים, עד שתעלימי את זה לחלוטין

[תמי אפשטיין]

היה לי ילד כזה.

נאלצתי להפסיק הנקה מלאה בפתאומיות כשהביה בן 9 חודשים, ובמקביל לא הייתי מסוגלת לבשל (היפראמזיס) הוא חי על לחם וג’אנק. לא הסכים לגעת במשהו *קצת* יותר בריא.

בחודשים הראשונים לא היה לי מה לעשות ממילא, אבל ב”ה לאחרונה כשני מניחה בצלחת פתיתים עם עוף וקישוא – הוא נוגע, ואפילו מבקש עוד. ראה שזה מה שבעלי ואני אוכלים.

[ברכה]

אז לי יש שאלה אחרת

מה עושים עם ילד בן שנתיים וחצי שלא נוגע בלחם/ חלה/ פיצה/ פיתה? כלום!!!!

ממש ממש קשה לי עם הארוחות שלו

אין לי מה לתת לו לשבוע

ובסוף יוצא שהוא אוכל שטויות – פסטה / עוגיות

לפעמים הוא מסכים לאכול קוואקר

או בימים המושקעים שאני מכינה מרק מזין ואז הוא גומר 2 צלחות

אבל סעודה שלישית למשל – סיוט!

ונכון שהוא אוכל ירקות

אבל אני מרגישה שאין לו ממה לשבוע, ואז בסוף תמיד זה מגיע לעוגיות או משהו כזה, כי צריך גם פחמימות

אשמח ממש לעזרה

[רחל פישביין]

זו תופעה יחסית נפוצה, ניסית מצות?

[ברכה]

זו תופעה נפוצה???

הילד הראשון בכל הרדיוס הקרוב שלי שהוא ככה

באמת מצות הוא הסכים לאכול, אבל גם לא תמיד רוצה, וזה לא הכי בריא לעיכול

[רחל פישביין]

יש הרבה ילדים שסובלים מזה (גם לי יש ילד כזה), בהרבה מקרים הסיבה היא המרקם של הלחם, לכן שאלתי על מצות.

צנימים ניסית?

לחמניות שאת מכינה הוא מוכן לאכול?

[ה]

ניסית לגוון?

טוסט, לחם מטוגן, לחם עם שוקולד (אפשר ממרח טחינה עם שוקולד אחרי שיתרגל)

פיצה (פיתה עם קטשופ וגבינה צהובה בתנור)

אבל אם הוא אוכל אוכל בריא ביחד עם פסטה – מה אכפת לך?

לא נראה לי שלחם או פיתה מהחנות הרבה יותר בריאים.

(את העוגיות הייתי מעלימה לחלוטין, וכשיהיה רעב יחפש מה לאכול – ממה שיש)

[ברכה]

ניסיתי ה-כ-ל-!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ונגיד בארוחת בוקר אין פסטה…..

במלחמה זה היה כל יום להפעיל מחדש את כל היצירתיות + כושר שכנוע

שבסוף הסתכם במקסימום קורנפלקס עם חלב (גם ירקות ב”ה)

או דייסת קוואקר שהסכים פעם אחת….

המטפלת במעון גם אומרת לי שקשה לה עם זה, אין לה מה לתת לו בארוחות הביניים

אציין שהוא לא רזרוז…

אני קצת בלחץ כי מה אני אתן לו שנה הבאה לגן כל בוקר?

[ר. טייך]

ברכה ,
חלבונים קטניות הוא אוכל?

כי אין חובה שבכל ארוחה יאכל פחמימה
יכולה להכין לו סלט בסלייסר עם טחינה וחביתה

דג , ביצה עם ירקות

פשטידה

פנקייק
לגבי הפחמימה:
פרכיות הוא לא אוכל?

יש ילדים שהשמרים לא עושה להם טוב ולכן הם לא אוהבים את הלחם

[ה]

אני לא מבינה מה הלחץ.

הילד מסתובב רעב? עצבני?

אם לא שלא יאכל לחם, שיאכל בגן שקית מלפפונים – מה רע???

תתיעצי עם רופא אם חייב פחמימה או שמספיק שומנים.

[ברכה]

כן, בבקרים הוא לפעמים בהחלט רעב / עצבני

ולרוב לא רוצה ירקות וכדו’

יכול להיות שזה באמת מקובעות שלי שבלי לחם אי אפשר לשבוע

אבל בתכלס אני רואה עליו, שאם לא הפחמימות שבסוף הוא יאכל הוא נשאר רעב

אגב למי ששאלה אותי כאן – גם לחמניות שלי בכל צורה שהיא לא מסכים לאכול וגם לא צנימים וגם לא טוסט

לגבי מצות – אחרי פסח כשגילינו שמצות הוא כן אוכל, נתנו לו תקופה די ממושכת ולדעתי זה גרם לו לעצירות, כך שהפסקנו עם זה, מה גם שהוא הסכים לאכול את זה רק עם שוקולד….

ה’ יעזור, תודה לכל העונות!

[SARI A]

ואוו אני איתך כל מילה יש לי ילדה בת 4 שהיא ככה והיא מטופלת במרפאת אכילה ואצלה זה פשוט היה סיפור של תחושה
עובדים איתה על הנושא אצל מרפא בעיסוק והיא יותר טוב ב”ה
כדאי לך לבדוק

[שושי ו.]

אולי מפריע לו המרקם של הלחם,

עוגות שמרים, רוגעלעך (ביתי) הוא אוכל?

אם הוא לא אוהב את המרקם אולי אפשר לטפל בזה

ובמקביל כן הייתי מבשלת פסטה כל יום שישבע ממשהו.

את צודקת שילד לא שבע רק מירקות וחלבונים.

אם אוהב רוגלע הייתי מכינה לו גדול ממלאה במשהו בריא שיהיה לו משהו לקחת לגן

ולהרגיל אותו לעוד פחמימה.

אני יודעת שיש כאלה שיזעקו על הבריאות והפינוק

אבל תבינו- להכריח לא עוזר במקרה כזה.

צריך ללכת עם הילד לאט לאט, וגם אם תפני לטיפול- בינתיים הוא צריך לאכול משהו…

המון הצלחות

[ברכה]

לא נוגע בעוגת שמרים ורוגלך….

[שני מילר]

מנסיון שלי…

גם לי יש מרקמים שדוחים אותי

להכריח לא יעזור, זה מגביר את הגועל

[ברכה]

נכון…

גם אני כזאת 🙁

[מלכי אופנר אימהות מעניקה]

ב”ה

השאלה שלך, וגם הנשים האחרות שמתארות ילד שלא אוהב לאכול

זה נשמע ילד תחושתי- ילדים תחושתיים הרבה פעמים בררנים באכל ואוהבים רק מרקמים מסויימים

מבחינת תזונה- חשוב להבין מה סוג המרקם שהוא כן מתחבר ולתת לו את כל אבות המזון בצורה הזו

למשל- קשה (מצות, ירקות אפויים, ובכללי יותר אפוי)

רך (קציצות, דייסות וכו’)

גרגירי (קוטג, סלט חי, פריכיות אורז וכו’)

לעיתים ריפוי בעיסוק יכול לעזור..

גם מהחוויה האישית שלי אני יכולה לספר לך שהבן הגדול שלי כשהיה בן שנה וחצי (וכבר לא ינק מסיבות טובות..) היה אוכל רק “דנדן (מעדן גיל) ואיט (בסקויטים)…

וזה היה ממש קשוח, ניסיתי הכל, אפילו תרופה להגברת תיאבון וזה לא עזר… (רק לנסות להעצים את מה שהוא כן מסכים וקצת יותר בריא…)

וגם היום, הילד כבר הרבה יותר גדול, הקושי התחושתי התעצם מאודדדד!!! וזה חד משמע זה!, והוא עדין מאוד מאוד בררן באוכל וכמט לא נוגע בכלום…..

מלכי

[חנה נתנזון]

לא קראתי את כל התגובות. אך בהחלט יש מצבים, בהם ילדים כמעט ולא אוכלים, והמצב הולך ומסתבך בכל המישורים. יש דיאטנית יחידה בארץ, בשם תרצה שני שהיא מומחית ספציפית בתחום הזה. נותנת הדרכה בזום, מתייחסת לכל המישורים(פיזיולוגי, רגשי, תחושתי, תזונתי) מאד מאד ממליצה. ניתן למצוא פרטים בגוגל. המון המון הצלחה🌹

[ה]

למה את אומרת יחידה?

יש בהדסה מרפאה להפרעות אכילה – הייתי מרוצה מאוד.

[אסתי כאהן]

שלום לכל השואלות ומתעניינות

ילדים שהבררנות באוכל יושבת על התחושה, מומלץ על תהליך תחושתי בסנוזלן. תהליך פרטני מותאם אישית לצרכים של הילד.

מי ששאלה על ילדים שלא אוכלים לחם, הבת שלי גם לא הסכימה לאכול לחם/ פיתה/ עוגה! התייעצתי עם המדריכה שלי לסנוזלן והיא הדריכה אותי לחזק לה את חגורת הכתפיים עם תרגילים כמו זחילה והליכת מריצה, וזה עזר! הקפדתי תקופה והיא לאט לאט אכלה יותר ויותר קודם פיתה אח”כ לחם ולאחרונה גם עוגה. היא היום בת 3,5.

אני חושבת שחשוב לאכול את כל סוגי האוכל, וכן גם לחם ופיתה. זה ממש הקלה לאמהות שהילד אוכל מכל סוגי המאכלים.

הבת שלי אכלה המון פירות וירקות דגים ובשר והיה חסר הלחם, לא תמיד יש לנו הכל זמין… וגם זה לא אותה רמת שובע, היא ספציפית יחסית קטנה ורזה…

בהצלחה!

[ברוריה]

אסתי, סקרנת

איך האכילה קשורה לחגורת הכתפיים?

אגב, לגבי מי שכתבה אוכל שטויות- פסטה

לפי איך שאני יודעת הקמח של הפסטה יותר בריא מהקמח של הלחם מהחנות

כך שזה לא כ”כ שטויות (לא מידיעה מקצועית)

אבל זה בהחלט קשה

מה זה דיאטנית יחידה?

יש מרפאת אכילה כמעט בכל בית חולים

ואני מכירה ילדים שעזר להם מאד

אני ספציפית מכירה בחיפה משהי שקבלה הדרכה ממש מקצועית שעזר לה

אבל שמעתי על עוד מקומות

מנסיון אישי, לא בטוח שלכולם

תוספת של ברזל (אצלנו עזר רק הפריפל 3)

כל יום בצהריים לפני ארוחת צהריים, לאחר תקופה עזר

שביום שקיבל- אכל, יום שלא קיבל- לא אכל! (ולפי קופ”ח לא היה חסר מחוץ לסוגריים..)

המון כוחח. זה מאתגר ומתסכל

[אסתי כאהן]

ברוריה את הזכרת לי נשכחות, ברזל נמוך מוריד תיאבון! מומלץ לבדוק ברזל לילד קטן שאין לו תיאבון…

איך מורידים רגישות חושית? ע”י תחושה עמוקה. לדוגמא- להרטבות נתמקד בתחושה עמוקה באזור הרגליים. לרגישות למרקמים בפה נתמקד בחגורת כתפיים.

זה בגדול ובקצרה…

[ברוריה]

אסתי, את מסקרנת אותי-

איך רגישות לטעמים בפה נתמקד בחגורת כתפיים? בגלל שזה האזור הכי קרוב במוח שאפשר לעבוד עליו?

ולמה חיזוק חגורת כתפיים? – בגלל שמחזק את התחושה?

ממש סקרנת

[שושי ו.]

ותגידי – עוזר גם למבוגרים?

אני ממש רגישה למרקמים מסוימים

ולא אוהבת הרבה דברים בגלל זה.

איך מטפלים בזה?

אני, לדוגמא נגעלת מהרבה דברים שטעימים לי בטעם

למשל, בננה – בגלל המראה (הפס השחור באמצע)

ובעיקר בגלל המרקם שלה, לא מסוגלת לגעת בזה

וגם בהמון פירות נוספים

[אסתי כאהן]

שושי- האם הרגישות שלך היא נטו תחושתית? ולא מחשבתית ריגשית בגלל משהו שהיה או אמרו לך בעבר? אני אישית מקבלת רק ילדים ולא בחורות ונשים, זה לא תחום ההתמחות שלי. או שתתייעצי עם מלכי ניו שמקבלת גם נשים. או שתנסי ותראי אם זה הולך לך. כי הבסיס הוא אותו דבר רק שאצל ילדים עובדים ממש דרך הגוף- החושים. אצל מבוגרים זה יותר שכלי העבודה… אם את רוצה לנסות פרי שאת לא אוכלת כבר שנים תעשי קודם 10-15 דקות תחושה עמוקה- ריצה/ קפיצות/ הליכה מהירה ותנסי לאכול חתיכה קטנה, מפרי שאת הכי פחות נרתעת. את יכולה גם להסיח את הדעת בזמן שאת אוכלת נגיד לשמוע מוזיקה שאת אוהבת ולהתרכז במוזיקה ולא בתחושה בפה. או להתעסק עם חומר שנעים לך ביד. זה הכיוון בגדול.

יותר מזה זה כבר בפרטי….

ברוריה- אני מומחית לחושים ולא לגוף האדם 🤣 מבינה את הסקרנות שלך ואנסה להשיג לך תשובה…

למלכי המון שנות נסיון בוויסות חושי בסנוזלן, והמלצה שלה- שווה זהב! עובדה, לבת שלי זה עזר…

החוש הכי קשה לעבוד עליו זה חוש הטעם וב”ה רואים תוצאות טובות בשטח- בסנוזלן. עצם העיסוק במודעות החושית ובחשיפה החושית מאוד עוזרת לילד להבין את הצורך החושי שלו והוא מודע יותר לרצונות ולצרכים שלו. ומימילא עוזר לו לווסת את עצמו ולנהל את עצמו. וגם להעיז לנסות דברים חדשים.

מזמינה אותך לסיור בסנוזלן שלי סקרנית להכיר אותך 😆 שמגר 12 ירושלים

[ברוריה]

אוהי, רחוק…