ילד בן 3 עם קושי בגן

[אושרת ישראלי]

להזמין חברים הביתה למשחק

ושם לתווך לו מה הוא אמור לעשות במקרים כאלה במקרה שזה קורה,

מה נראה לך שלגננת עם 35 ילדים יש זמן לזה?

ככה הוא גם יגיע לגן יחכה לו שם חבר שהוא בקשר טוב אתו כי הם שחקו אתמול ביחד

[רבקה וינוקור]

דווקא השכן לומד איתו בגן

והם רוב הזמן משחקים ממש יפה

אבל כשהשכן מחליט לחטוף לו או להרביץ לו

אני בינתיים לא מצליחה ללמד אותו לחטוף חזרה או להדוף את ההתקפה):

הוא עדין ולא משתף פעולה

רק מתגונן וזה עוד יותר מבליט את החולשה שלו ומועדד לתקוף אותו…

חשבתי לשלוח אותו לקפוארה או משהו כזה

אבל הוא רק בן 3.. נשמע לי מצחיק

[שרה מאיר]

רבקה, תשמחי שהילד שלך עדין עם מידות טובות. אולי תנסי למצוא לו גן עם פחות ילדים(20 זה גם הרבה..) ושיהיה בין הגדולים. כך יקבל בטחון עצמי ומקום של כבוד.

[רבקה וינוקור]

את ממש צודקת!!

קשה לחנך ילד לחטוף ולהרביץ

באזור שלי יש רק גנים כאלה גדולים

זה כבר גיל של חינוך חובה…

[רבקי דהאן]

כדאי להבין קודם,

חשוב לך שהוא יחטיף לחבר בחזרה, להיחלץ או להחזיר לילד שמרביץ.

במילים אחרות: שידע להגן על עצמו.

חשוב מאד לפתח בילד חוסן עצמי.

מי אני? איזה כוחות יש לי? במה אני טוב / מיוחד/ מוכשר? מה אני אוהב במיוחד? וכו’

זה הבסיס לדעתי. לעבוד איתו על העצמה וביטחון.

מסכימה עם אושרת על תיווך של מבוגר במשחק, זה המקום שלו כעת והוא צריך את זה

אבל, מרגיש לי שהוא מוצא את הפתרון לבעיה החברתית רק ע”י מבוגר

ולכן, כדאי לעבוד איתו על מציאת פתרונות לבעיות בעצמו (כמובן עם התאמה לגילו ובהדרגה לפי היכולת הרגשית)

כמו: “התינוקת שלנו עכשיו בוכה, מה נראה לך כדאי לעשות?, מה ירגיע אותה?” וכו’

בהצלחה!

[רבקי דהאן]

עוד משהו

זה בסדר לדעתי שילד יגן על עצמו בכך שירביץ בחזרה או יחטוף.

אבל לא הייתי מעודדת לכך, הוא גם עדין מדי בשביל זה…

אפשר לתת לו רעיונות אחרות בשביל ההגנה העצמית שלו כמו “עם הילד הזה אל תשחק, הוא מציק לך” או “נבקש מהגננת שתשב ליד ילד שתבחר, שנעים לך איתו”.

מקווה שהועלתי

הרבה נחת!

[מיכל וילמן]

רבקה יקרה,

איך הילד בבית? עם הסביבה הקרובה?

איזה מס’ הוא במשפחה? יש ילדים מעליו? מתחתיו?

איך הוא היה שנה שעברה? האם זו בעיה חדשה?

לפי התשובות, אפשר יהיה קצת יותר להבין מה הקושי הפנימי שלו

ולכוון הלאה

בברכה

מיכל וילמן

[רבקה וינוקור]

בבית ובמשפחה המורחבת הילד פרח אמיתי

אהוב על כולם, שמח, רוקד, מבין, מקשיב, מוותר אם מסבירים לו למה

ילד בכור … יש לו אחות אחת מתחתיו

שנה שעברה היה בגן עם פחות ילדים (10 בכל קבוצה , סהכ 20)באזור אחר (סגנון אוכלוסייה קצת שונה)

לא היה משהו חריג בהתנהגות.

[אחוה פ]

זה לא מאוד חריג הקושי של המעבר מגן קטן

לגן המוני שכולו בנים

והרבה בריונים

אני נגד החינוך להרביץ ולהחזיר

נכון שלפעמים אין ברירה

ולאלימות נגיב הרבה עמים באלימות

אבל זה לא צורה של חינוך

אני מאמינה שבחינוך של ילדים קטנים

אנחנו צריכים לראות מול העניים איך אנחנו רוצים שהם ידברו ויתנהגו מול האישה שלהם

אני בעד לחנך את הילדים לכבוד הדדי

וכשאנחנו מתערבים להם במריבות

לחייב אותם לכבד את המקום של השני

ולהתנגד לכל אקט של אלימות

ולומר לילד שמכה

אם הוא לא מקשיב לך יש עוד דרכים

אלימות היא לא צורה!!!!!

כמו שאסור לאף אחד להכות אותך או להיות אלים כלפיך גם לך אסור

יש פה והרבה דברים אפשר לפתור עם הפה

ובמיוחד בגיל 3 זה חשוב וקריטי

ככה אני מאמינה

וככה ניהלתי גן במשך 7 שנים

גן בנים עם 35 בנים

וזה אפשרי!!!

למרות שזה תהליך מפרך

אבל מאמינה שבבית זה יותר קל

[אסתי]

הבת שלי גם היתה ככה, יחד עם זאת גם היתה הקטנה בגן, תמיד במשחקי אבא ואמא היא היתה התינוקת….

השארתי אותה שנה בגן בהמלצת הגננת וראינו שיפור משמעותי מאדדד.

כי זה כמו גלגל הילדים תרגלו כך להתייחס אליו והוא למד כך להגיב להם…

כשהוא נשאר שנה ומעצימים אותו ומסבירים לו שהוא הגדול- הוא מתנהג כמו גדול ועם יותר בטחון.

במחשבה שניה זה רעיון קצת לא רלוונטי כשאנחנו בחודש כסלו בסה”כ.

מה שכן להזמין חברים הביתה גם תורם מאד. ודווקא לבית שלכם – בסביבה שהילד ירגיש מוביל, לתת לו לבחור במה משחקים עכשיו, להחמיא לו ליד החבר (כמובן בצורה חכמה..) וכו’

[אחוה פ]

קודם כל כל הכבוד לו שהוא מגיע לגננת ובוכה!

זה דבר חשוב מאוד!!!

לדעת לבקש עזרה במקום שאתה מזהה שאתה לא יכול

שם המקום שלנו כמבוגרים לתווך לו את התקשורת החברתית

וגם אם קשה לו בדיבור

ללמד את החברים לקרוא את שפת גופו ולכבד אותו

ילדים יודעים לקורא שפת גוף

ואפשר לצפות מהם לשים לב לרגשות של הזולת גם כשהוא לא מדבר

זה לא תמיד קל ומצריך תיווך של מבוגר

אבל ככה לומדים תקשורת חברתית וכבוד הדדי

אני לא חייב תמיד לחכות שהזולת יגיד לי מה נעים לו אני יכול לשים לב לזה לבד

הייתי ממליצה לדבר עם הגננת

והיא תמצא את המקומות שהם היא יכולה לשמח אותו

ולתת לו תחושה של מוגן וביחד שכנראה מאוד חסרה לו המון אמפטיה

והכי חשוב להחזיר לו את תחושת המסוגלות ולא שהוא תלוי במבוגרים ובהצלתם

כן היא הוא באמת יכול

גם ילד עם קושי בדיבור יכול לעמוד על שלו

אולי זה יראה בצורה צעקות וחצאי מילים כמו דייייייי ולאאאאאאא

אבל מנסיוני יש ילדים שמתמודדים עם זה נפלא

ועומדים על שלהם למרות הקושי בדיבור

[EFRAT MAHARSHALL מהרשל]

בגיל הזה, ולאור מה שאת מתארת,

עדיין מוקדם ללמד אותו להתנהג כמו האחרים..

יש כאלה ילדים.

וזה האופי שלהם.

ובגיל הזה , הוא באמת עדיין צעיר מכדי להתגונן או להגן על עצמו מפני ילדים גדולים ממנו פיזית או חזקים ממנו באופי.

בדרך כלל הילדים האלה רוכשים את זה בגילאים מאוחרים יותר- 5 והלאה.

חשוב לחבק אותו כשזה קורה. לעודד אותו. המון תמיכה אמפתיה ועידוד.

“אתה ילד נהדר. אנחנו אוהבים אותך. אתה חשוב לנו. כל כך נעים לשחק איתך”

וגם כשהוא לא מדבר ברור או לא מצליח להביע את עצמו, לדבר גם על זה ולחזור על מה שניסה לספר: אתה רוצה לספר לי ש… אז אתה מתכוון ל… אתה יודע, לפעמים קשה להסביר או שהדיבור יוצא לך לא ברור אבל לאט לאט זה נהיה טוב יותר ובע”ה אתה תדבר מצוין.

לתווך לו את חיי הגן ואת הסיטואציות האלה כשהן קורות.

אמרי לו: אני כאן ואתה תמיד יכול לבוא לספר לי.

אני אעזור לך.

אתה יכול לגשת לגננת כשקורה לך משהו לא נעים.

“אני רואה שאתה עצוב.

וגם: יש בגן הרבה ילדים. יש בגן ילדים שאתה נהנה לשחק איתם ויש חברים שלא נעים לך איתם?

תזמינו ילדים נוספים שישחקו אתו בבית. אפשר לבנות לו מעגל חברים רחב יותר כדי שירגיש יותר בטוח ורגוע כשהוא מגיע לגן ויודע שהוא יכול לשחק לפחות עם 5 מהם.

תבדקי אם הסייעת פנויה יותר ויכולה להיות זמינה בשבילו בגן- בתיאום עם הגננת כמובן.

תוודאי שיש לו כתובת בגן שיודעת לעזור לו למרות קשיי השפה.

גם לדבר על זה עם הגננת וגם להגיע אתו לגן ובנוכחותו לפנות לגננת: אני והגננת דיברנו והנה אתה יכול לגשת לX בכל פעם שאתה צריך משהו. וכו’..

לתווך, להמליל לשקף לו את מה שקורה

וכמובן להפנות את תשומת ליבו למקומות החזקים שלו: נכון שעדין קשה עם הדיבור , אבל בדברים אחרים אתה דוקא חזק. למשל, אתה משתף חברים בקלות וכו’ אתה יודע להכין איתי עוגיות טעימות …

אפשר גם לחזק אותו מול ילדי הגן: בתיאום מוקדם עם הגננת: להביא ספר מהבית והגננת תושיב אותו לידה ותספר לכל הילדים את הסיפור שמוישי הביא לגן.

או להכין איתו בבית משהו לחלק לילדים בראש חודש וכדו.

אמא, הביטחון שלך= החוסן שלו.

הרבה נחת!

[רבקה וינוקור]

תודה רבה על כל התגובות

מחדדת שוב שהגישה בגן היא שונה (ולא נראה לי שיש מה לעשות בנידון…)

הגננת אמרה לי שהיא אומרת לו לחטוף חזרה, מנסה ללמד אותו להיות חזק.

פחות בקטע של הגנה…

בליל שבת ישבתי איתו ויצא מהלך כזה ספונטני

הבאנו כרית קטנה אמרנו שזה ילד שמרביץ

וצריך להדוף אותו, והוא התאמן להדוף את הכרית

בסוף הוא לקח את הדף עם התמונות של כל הילדים בגן

ועבר ילד ילד, זה ילד שמרביץ זה ילד שלא..

הוא נתן מכה לכל הילדים שמרביצים…

אני לא בטוחה שזה חינוכי ):

אבל אחר כך הילד קם וכאילו השתחרר לו משהו

הוא שיחק בכייף גדול עם אחותו

והיה ממש שמח

מה דעתכן?

תודה רבה על כל התשובות!

[אושרת ישראלי]

איזה רעיון!

והגננת של הבן שלך נוהגת כדעת הגרש”ז אויערבאך!

מה לעשות זה השפה שבנים קטנים מבינים לאותו רגע

חינוך של לא לאלימות זה לאט לאט לא ברגע אחד…

[רבקי טייך]

אני לא אוהבת את המילה לחטוף

אלא לקחת בחזרה

מה זה פה ? אולי נעשה גם שיעורי הגנה עצמית ?

חשוב ללמד ילד איך הוא יכול להגן על עצמו

אבל לא תמיד מכות הם דרך

אחד חזק בידיים והשני בפה והשלישי הוא סתם סויחר ממולח

בעלי הוא רבה לגיל 4

ותמיד שילד בא אליו בוכה

הוא שואל אותו : מה אפשר לעשות?

או מה צריך לקרות?

וזה עוזר להם