יש למישהי רעיון/שיטה איך להיגמל מכסיסת ציפורניים?

[שירה שלוס]

אני לא חברה בקבוצה רק ראיתי ואז הצטרפתי כי היה חשוב לי להגיב,

אם זה ברמה שאת כ”כ סובלת מזה, אולי צריך פשוט ללמוד לא להכנס ללחץ,

לא הייתי מטפלת בסמפטום אלא במה שגורם לו..

בהצלחה

[חיה גוטליב]

אשמח לעזור לך בטיפול c.b.t

[חיה גוטליב]

לשירה שלוס:

ללמוד לא להיכנס ללחץ זה מאד לא פשוט…

אני עובדת על זה כבר שנים…

[שירה שלוס]

ברור שזה לא פשוט ואין שאלה בכלל..החיים מכריחים אותנו להכנס ללחץ לפעמים, אבל ברגע שזה מזיק (והמון פעמים זה מזיק) צריך לבדוק.. וברור שהגורם לסימפטום (הלחץ במקרה זה) בעייתי יותר מהסימפטום

[ציפי צייזל]

שירה העצה שלך נכונה בהחלט, אך מה לעשות שהרבה פעמים הרצון של האדם להימנע מלהכנס למצבים מסוימים כמו לחץ או כעס, לא עולה בידו כי יתכן שזה כבר הגיע למצב של חוסר שליטה לעמוד מול המצב המאתגר כמו לחץ.

רחל יקרה- הנושא של קציצת צפורניים זה בעצם יכול להיות סוג של טיק שמשפיע להתנהג באובססיות.

אדם שסובל מטיק, ובפרט כמו שאת מתארת שזה כבר שנים לא מעטות, קשה לו מאד לשלוט בו.

אני לא באה חלילה להרפות את ידיך, אך אם זה משהו שמפריע לך, והיית רוצה לשנות אותו,

יהיה לך צורך לקחת עזרה מבחוץ, שיעזרו לך לעשות את השינוי.

כמובן שיהיה צורך לעבוד על שורש הבעיה, ואז תוכלי להגיע למצב שזה ישפיע גם בחיצוני- בכסיסה עצמה.

מאחלת לך הרבה הצלחה וס”ד

[לאה פישר]

שלום וברכה רחל!

כמו שציינו כאן – כסיסת צפרניים זהו סימפטום

מניסיון – זה מצריך עזרה חיצונית ויושב על משהו משמעותי,

פחות הייתי ממליצה לך CBT – כי הוא מתייחס לסימפטום ולא לסיבה הפנימית

כן הייתי ממליצה לך, במקרה זה, ללכת למישהי שנזהרת לא לחטט…

(היית אצלי לפני תקופה ילדה שנגמלה אחרי מספר מפגשים,

כעת יש אצלי ילדה גדולה יותר וזה לוקח יותר זמן – לנפש אין כללים…)

בהצלחה רבה

[עפרה הר כסף גולדשטיין]

כסיסת צפורניים אינה רק הרגל אלא נובעת מזה שאדם- כפשוטו- אוכל את עצמו.

ברור שצריך לטפל בקבלה העצמית ולהתייחס לגורמי רגשי אשם, כשמטפלים בטיפוסים שאוכלים את הלב והציפורניים. אנשים שנוטים להאשים אחרים וללמד על עצמם זכות בנדיבות, לא כוססים צפורניים.

שבירת ההרגל לכשעצמו דורשת שיטה חזקה, כי היציאה מהרגלים קשה מאד.

אילולא איסור כסיסה בשבת, לא בטוח ששווה להשקיע את המאמץ, כיון שזה אולי הרגל לא אסטטי, אבל גם לא מסכן חיים. הבעיה, שאכן יש איסור, שמחייב התמודדות עם הנושא.

אולי להתחיל מאצבע אחת שתשמור שבת, ואחרי ההצלחה להוסיף עוד אחת וכו. סתם רעיון.

[רחל]

תודה מקרב לב למגיבות.

הנחתי שזה נוגע בנפש פנימה, הרי הכל בסוף תלוי באמונה – אם היא תתחזק – כל החיים יראו אחרת.

העניין שאפשר לעבוד על זה עד 120.

ובנוגע לציפורניים קיוויתי שיהיה פתרון מהיר יותר. אולי אפילו טכני.

לגבי שבת – ואפילו שבת חג רצופים- ברוב רוב המקרים אני עוברת את זה בהצלחה ! מה שנותן לי תקווה שאיכשהוא אני יכולה. (ומדהים כמה הכוח של התורה חזק – אסור זה אסור. מה שאני לא מצליחה לעשות ביום חול)

אבל למעשה כמה שעות אחרי – אין זכר למה שהספיק לגדול.

אפילו בפעמים שהצלחתי שבוע או שבועיים (לפני שנים) – פתאום הגיעה סיטואציה מאוד מלחיצה שגרמה לי לאבד ברגע את הצמיחה של שבועיים.

עפרה תודה על מה שכתבת . אבל דעי לך שחוץ מעניין השבת – גם לשמור כל הזמן שלא תיפול ציפורן לרצפה – זה מוציא אותי מדעתי. לפעמים אני מחזיקה ציפורן שנתלשה זמן רב עד שאגיע למקום שאפשר לזרוק .

מניחה שלכולנו יש מצבי לחץ, למה לחלק זה בא לידי ביטוי במעשים כאלו וחלק פשוט -הכל קורה בפנים ואין השפעה חיצונית?

[שירה סקורניק]

עוד דבר שיכול לעזור,

לחפש הרגל (לא מזיק) אחר שגם מרגיע במקום כסיסת ציפורן.

כמו ליטוף הזרוע.

[טובי אייזנבך]

נכון שלכולם יש מצבי לחץ, וכל אחד מגיב באופן אחר. לעיתים תגובה שמופנית פנימה ולא החוצה- יכולה להזיק יותר. ואכן, יש אפשרות ללמוד שיטות להתמודדות עם לחץ. (לדעתי מיינדפולנס יכול לעזור ספציפית בלי לעשות טיפול משמעותי. אך לא עובדתעם השיטה הזאת באופן שיעולה לומר לך בוודאות)

[לאה פישר]

בעקבות תגובתה של עפרה,

מה אתן אומרות?

עופרה נתנה הצצה לקשר גוף נפש – בנושא של כסיסת ציפורניים.

אולי נפתח דיון בדלתיים סגורות לכל העוסקות בתחום

ואחת תשביח את השנייה???

[רות רוט]

תפתחי 🙂

[חנה ביין]

רחל בעיניי השאלה שלך עמוקה בהרבה אבל הפתרון לא צריך להיות עמוק כל כך

ואסביר:

לרובינו יש הרגלים מזיקים שנרצה להיגמל מהם או אובססיות

אחת בנושא של סדר וניקיון,

אחרת בנושא של שעות שינה או איזון בית- עבודה,

אחרת בנושא של אכילת מתוקים או ספירת קלוריות,

וכמובן יש הרגלים מזיקים הקשורים במערכות יחסים לא בריאות.

אם היה קל כל כך לעשות את השינוי לפתור ולהיפטר מההרגלים הלא בריאים שלנו –

כנראה שלא היה צורך באנשי מקצוע מתחומים שונים

(למשל בדוגמאות שהזכרתי: עוזרת בית, מאמנת לסדר יום, דיאטנית, פסיכולוגית, ועוד)

אני לא מכירה שיטה או רעיון שעוזרים להימנע מהרגל כזה ללא תהליך

יש טיפולים קצרים וממוקדים בנושא שיכולים לעזור כדוגמת CBT שהוזכר כאן

(הייתי הולכת למישהי שמתמחה בנושא של אובססיה)

נוסף הזכירו פה את עניין הטיפול בשורש ולא בסיפמטום- לגבי זה אני לא בטוחה

לפי מה שאת מתארת עברו המון שנים

ואת במקום של הרגל חזק מאד יתכן והסיבה הפנימית כבר לא רלוונטית וההרגל הוא מוקד הבעיה

תמיד יש סיבות ללחץ וזו אסטרטגיה שפיתחת עם השנים ולכן לא חושבת שהמוקד הוא השורש אלא השינוי

למרות היותי מטפלת דינמית שמאמינה ברוב המקרים לעבוד משורש העניין, כאן זה לא נשמע לי העניין, ויתכן וכמובן אני טועה, זאת רק חוות דעת על סמך כמה שורות בודדות שכתבת.

למצוא התנהגות חילופית זה גם צורת התמודדות יעילה כפי ששירה סקורניק העלתה כאן

אפשר לכסוס משהו אחר במקום, או למצוא הרגל חילופי ותרגול נשימות להרגעה במצבי לחץ

בהצלחה!!

[מלכה קופטייל]

לעניות דעתי,

הטיפול בשורש אינו מתכוון לטיפול במקור ממנו התחילה הבעיה בעבר דווקא,

אלא השורש הרגשי ממנו נובעת התנהגות זו בכל רגע נתון. תקנו אותי אם אני טועה (בדלתיים סגורות:)

[חיה גוטליב]

לפעמים רוצים לטפל רק בבעיה הספציפית ולא בשורש.. או כי אין זמן לתהליך או כי אין כסף ועוד.

בשביל זה יש שיטות קצרות כמו c.b.t ורק הפונה יכולה לדעת מה מתאים לה כעת.

[שירה אקלר]

רחל היקרה,

נסי דבר ראשון להסתכל באור חיובי על עצמך בנושא הזה של כסיסת הצפורניים, דוני את עצמך לכף זכות(שזה עוזר לך בזמני לחץ וכו ‘) , והפסיקי את המלחמה עם עצמך(שממילא לא מועילה)

הסכימי לקבל את עצמך ככה, כמו שאת…

דבר שני, לאחר שאת מגיעה להסתכלות חיובית, תנסי בהדרגה להפחית את הכסיסה בזמנים שאת לא מאוד לחוצה ובכל זאת כוססת, אבל, מתוך מבט חיובי, לא שאת מנסה להתפטר ממשהו גרוע אלא,את רוצה ובוחרת להתייעל, להיות טובה יותר.

הרבה הרבה הצלחה!

[לאה פישר]

חברות יקרות!

פתחתי דיון גוף-נפש לחברות טיפול יעוץ אימון והנחיה בדלתיים סגורות – מוזמנת 🙂

[רחל]

וואו תודה רבה רבה לכל הנשים היקרות והאכפתיות שיש כאן.

אקרא בעיון שוב ושוב את התגובות שלכן, מקווה בע”ה לבשר על הצלחות

שבת שלום מעריכה מאוד!

[ציפי צייזל]

מלכי ,אני רוצה לחזק את מה שכתבת,

הרבה פעמים אנו נתקלים במצבים שונים שלכאורה הם פיזיים,

אבל הם הגיעו כתוצאה ממשהו פנימי,

שנמצא בחוסר שליטה ומשפיעה על החיצוני- הפיזי

כמו לדוג’ ילד עם הרטבה, שלא מצליח להגמל,

לכאורה בהגיון נראה שהכי נכון זה לגשת לרופא ולקבל תרופה,

אך מה יהיה אם זה לא יעזור (מנסיון…)

כאן יהיה צורך לשחרר את הטריגר בשורש,

את הקושי שמניע אותו להרטבה.

ואז לעבוד על המקום הזה ולעזור לו להשתחרר מזה.

כך גם בכל קושי פיזי אחר,

וגם פה -בכסיסת צפרניים שהזכרת רחל,

נשמע שיש צורך לטפל בעומק.

[עפרה הר כסף גולדשטיין]

לאה,

ההצעה לפתוח דיון בנושא גוף נפש טובה מאד

אבל הנושא כ ל כ ך רחב

שכדאי שתתמקדי בהיבט מסוים שלו כדי שדיון כזה ירוץ.

נראה שעצם הקשר גוף נפש ברור לכולן כבסיס לבנות עליו.

גם אין מישהי שלא מרגישה את זה על עצמה

למשל בשעת צער, יורדות לכל נברא דמעות, תגובה גופנית.

אז עצם הקשר הוא לא הנושא לדיון. תמקדי. אשמח להתרם מהמומחיות.

[דינה רייכמן]

אגב, חיבור גוף נפש הוא נושא שרלוונטי מאוד לא רק לאימון, אלא גם לטיפול….

[לאה פישר]

דינה יקרה!

הבקשה לפיצול באה מצד המטפלות ולא המאמנות – וחבל…

מסתבר שיש מחיר…

(דעתי האישית,

אפשר לכבד האחד את מקומו של השני וכך לזכות להרחיב את הכלים – לשמוע מושגים חדשים, שיח חדש ותפיסות חדשות. לכאורה, פספסנו הזדמנות…)

[פנינה ריימונד]

הי רחל

מכירה מישהי שקיבלה על עצמה להפסיק משהו דומה וקנתה לעצמה מתנה שווה [סט סרוויס…]

לקחתי את הרעיון לעצמי מכיוון אחר: בכל פעם שהתגברתי בנושא מסויים [לא כסיסת ציפורניים] אני כותבת לי 1,2,3, וכן הלאה ולבסוף מוסיפה את הסכום לקופת החיסכון שלי 🙂

להיגמל מהרגל זה קשה, מניסיוני!

מחזיקה לך אצבעות [תרתי משמע] 🙂

[טליה חאיק]

תקשיבי מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי כוססת ציפורניים עד כיתה ט שאז הסתכלתי על עצמי ואמרתי שאני רוצה ציפורניים גדולות ויהי מה וכיום אני עם ציפורניים נורמאלית וארוכות בלי שום טיפול ושום גורם חיצוני אז…