כללי אתיקה

[שיינדי אייזנבך]

הודיה,

אני מרימה את הכפפה. בשמחה.

מתחילה עם סעיף מס’ 1. מזמינה פסיכותרפיסטיות נוספות להוסיף עוד סעיפים ולהסבירם.

לפני זה, כמה מילים על המושג ‘אתיקה’:

אתיקה היא מושג בפילוסופיה (לקוחה מהמילה היוונית אתוס) המתאר את תורת המוסר ואת תורת המידות הטובות , וכן את העיון הפילוסופי בשאלות מוסר.

אתיקה מקצועית היא מונח יישומי שמתייחס לאורחות ולהתנהלות העניינים של קבוצות ובעלי עניין מקצועי.

אסא כשר (2003) הגדיר אתיקה מקצועית בצורה הבאה:

תפיסה סדורה של האידיאל המעשי של ההתנהגות במסגרת מקצועית שהיא מסגרת מוגדרת של פעילות אנושית מיוחדת.

אתיקה זה לא חוק, זה יותר מוסכמה אנושית. מן טקט ודרך ארץ מחייבים.

כלל מס’ 1 – שמירה על כבוד האדם.

הרופא, מטפל או מאמן מחויב לשמור על כבוד האדם, צנעת הפרט שלו,

וחיסיון המידע שהוא נחשף אליו במהלך האינטרקציה הטיפולית.

לכן, חייבת המטפלת הרגשית לשמור על סודיות,

לא להעביר מידע, לא לשתף שהאדם הזה הוא המטופל שלה,

או לספר לאנשים מה היה בטיפול.

מי רוצה להמשיך?

[ריקי ריקי]

שיינדי, מה דעתך על פרקטיקה של דרישה לחתימה על “כתב ויתור על סודיות” מצד המכון, אחרת לא מתחילים טיפול?

[מנגו ❤]

יכול להיות שזה קשור לטיפול בילד

כדי שיוכלו להתנהל מול מוסד הלימודים?

[ציפי פייבלזון]

כן, זה משהו רשמי כדי שיוכלו להתנהל מול מוסד הלימודים ולדבר עם אנשי המקצוע שצריך- אם יהיה צורך,

בדרך כלל גם ישאלו אתכם לפני זה,

זהו, חוץ מזה הא אמורים לעשות עם זה כלום, ולא להעביר מידע לאף אחד שלא צריך, אל דאגה.

אם את עדיין מפחדת את יכולה לוודא שכשאת חותמת רשום את התנאי הזה-

שזה באמת לצורך, ושזה בתיאום אתכם.

[רחלי]

מוסיפה ומחדדת על מה ששינדי כתבה:

שמירה על סודיות: כל המידע הנאמר ונמסר למטפל חייב להשאר סודי וחסוי, גם תיעוד הטיפול וכל מסמך אחר חייב להשאר נעול ובטוח מפני חשיפתו. על מנת שמטופל ירגיש בטוח לחשוף מידע אינטימי חובת הסודיות היא חלק מהחוזה הטיפולי. במקרים של קטינים או חסויים הנמצאים בטיפול חשוב כי המטפל יהיה ברור לגבי איזה מידע העולה בטיפול נשאר בין הקטין למטפל ואיזה מידע חובתו להעביר לאפוטרופסים.

יחסי מטפל-מטופל: טיפול יוכל להתחיל רק לאחר קבלת הסכמה מדעת של מקבל השירות או מייצגו החוקי.
מטפלים צריכים להמנע מכל קשר נוסף עם הלקוח, מאחר וקשר כזה עלול לחבל באובייקטיביות שלהם, ולכן גם בטיב ההתערבות הפסיכולוגית. כמו כן קשר כזה מהווה סיכון לניצול או לפגיעה בלקוח.

[שיינדי אייזנבך]

ריקי,

אין לי כלים לשפוט אנשים או מקומות כשלא הבנתי לעומק

מה, ולמי, ולמה ומתי.

דבר אחד אני חוזרת ומשננת, לי ולתלמידות שלי:

כל כללי האתיקה, מקורם במעשי אדם.

ובהתאם לכך, הם לא מקודשים.

הם חשובים, חיוניים, עוזרים לנו, נכונים מאד,

אבל לכל כלל יש גם יוצא מהכלל.

הרבה יותר חשוב לא לסטות מכללי התורה:

לא לדבר רכילות ולשון הרע על מטפלת / מטופלת / הורה,

לא להעליב, לבייש או לגרום צער לזולת.

לא לספר סודות של האחר בלי רשות,

אלה כללי האתיקה האמיתיים.

[ח מ]

שיינדי,

כללי האתיקה נועדו במיוחד כדי לא לפגוע באחרים

ואם יש פגיעה באתיקה זה גורם לריכלות, לשון הרע, הלבנת פנים בושה וצער של מי שנפגע

שמעתי סיפור על פגיעה מאתיקה והוא נוראי

זה כללים ולא חוק אבל חשובים מאד מאד

וכל הכבוד לאלו שהאלו את הכללים ז באמת חשוב

[הודיה מזלטי]

כותבת אל המטפלות שפה,אולי תכתבו מה קורה שאין כללי אתיקה ברורים

מה קורה למי שלא שומר את הגבולות

תנו רעיונות וסיפורים

[הרצגובינה הרצגובינה]

מחפשת לכם סיפור שראיתי באיזה אתר של פסיכולוגים על כשלים באתיקה

[ציפי פייבלזון]

אנסה להסביר בסיעתא דשמיא:

קודם כל צריך לצאת מנקודת הנחה שזה לא סתם,

גם אם לא הצלחת להבין עד העומק את הסיבה- עדיין עדיף להקשיב לכללים בלי להבין,

מאשר לא להקשיב להם כי לא מספיק השתכנעתי שזה אכן חשוב, ולסבול אחרי זה מהתוצאות…

מאמינה שלא זה פשוט למצוא סיפורים אותנטים, כי אנשים לא ירצו להחשף…

אבל רוב הכללים מובנים לכל הגיון, (כמו כבוד וצנעת הפרט וכו’)

חלקם באים לשמור על מסגרת הטיפול-שלא תגלוש למקומות אחרים.

אנסה קצת להסביר פה בסיעתא דשמיא מעט על מהות הטיפול הדינאמי, ולמה חשוב שלא יגלוש מהמסגרת:

בטפול דינאמי המטרה שלנו היא לרפא חוויות ילדות בד”כ, חויות שנצרבו עמוק בנפש, חסרים, חסכים, וכל מיני כאבים שבאים ממקום מאד ראשוני, חוויות שנצרבו בשנים הראשונות בעולם, ואנחנו סוחבים אותם לכל מקום ולכל התנהלות ולכל מערכת יחסים.

בטיפול-אנחנו בונים בעזרת הכללים של מקום, זמן והתנהלות (מה שנקרא ‘סטינג’)- מקום מאד בטוח, ברור ויציב, שזה תנאי ראשון לפני שבאים לגעת במקומות רגישים כאלה. לפני שאנחנו באים לפרק הגנות של הנפש, לגעת במקומות שמודחקים במשך שנים, שבד”כ מלווים בהרבה הרבה כאב- אנחנו חייבים להיות בטוחים שאנחנו עושים את זה במקום בטוח ומוגן!!!! כשפותחים פצע כדי לטפל בו-חייבים לוודא שעושים את זה במקום סטרילי, כדי שלא יזדהם….

בין השאר זה אחת הסיבות שטיפול כזה הוא טיפול שלוקח זמן ממושך. כי לא פותחים פצע, סוגרים, והולכים הביתה, אלא חשוב לפני זה לבנות אמון במטפל, ולטפל בפצע בכל הרגישות, במקום בטוח!!! ולוקח זמן להגיע לאמון הזה במטפל ובחדר שבאמת זה המקום הבטוח בשביל לפתוח את הפצעים…

חלק חשוב מאד מאד מאד!!! מהחוויה של מקום בטוח, חלק חשוב שהוא תנאי ממש- זה הסטינג=המסגרת של הטיפול.

מה זה המסגרת? זה כל מה שמסביב, כל הפרטים שאולי נראה שאין להם הרבה משמעות, אבל הם קריטיים- מקום קבוע, שעה קבועה, אפילו ריח, עיצוב קבוע של החדר ומקום קבוע שבו מונח הכסא..,(כשיש שינוי במקום, שעה וכו’-מטפל מקצועי יעשה מזה עסק-ידבר על זה, יטרים מראש, ידבר על החויות שעולות סביב זה, כי זה לא חויה פשוטה)

ונוסף לפרטים ה”טכניים” האלה- ישנם כל הכללים הנוספים שחלקם מפורטים בכללי האתיקה וחלקם זה אינדבדואלי לכל מטפל- כללים שלא תמיד הם מדוברים, אבל המטפל יודע אותם, ומשדר את הבטחון בהם, וידאג שהם אכן ישמרו. הכללים האלה ממש נותנים תחושה של החזקה, ואפילו חיבוק. הם נותנים ביטחון, יציבות, ואמון, והם לבד- נותנים התקדמות משמעותית בטיפול!!

(עומד מאחורי זה הסבר פסיכולוגי עמוק- זה הגבולות שנזקקים לכל ילד כאויר לנשימה, זה הדמות הקבועה (דמות האם) שמטפלת בילד ולא מתחלפת, וכו’)

ברגע שהגבולות האלה נחצים- החוויה לא פשוטה בכלל!!!! היא מעלה תכנים לא קלים, ועלולה להגיע עד טלטלה של ממש!!! זו חויה שמערערת את האמון, ועלולה להגיע גם לתחושות קיצוניות ביותר! (כמובן- תלוי בהיקף חציית הגבולות, ובחוסן נפשי של המטופל, ומה בדיוק זה עורר בו)

וזה עוד לפני ההתעמקות בכל כלל- מדוע ולמה הוא נכתב, ומה ההשלכות שלו באופן ספציפי- כי אף כלל לא נכתב סתם, זה כללים שנכתבו בדם!!!

בקיצור- כל הגבולות הקשוחים- מטרתם לשמור על המטופל!!!

אז מה הבעיה? הבעיה שלפעמים זה נראה שהמטפלת עקשנית ללא פשר, או קרה ולא מוכנה להתגמש קצת יותר, או שמאד מאד קשה עם איזשהו כלל מסוים, וגם זה עלול לעורר רגשות לא פשוטים…

אז מה עושים במקרה כזה?

1. מודים לד’ שהמטפלת היא מטפלת מקצועית ואחראית, ומוכנה לעמוד על הגבולות גם כשזה קשה, העיקר לשמור על המטופלים שלה.

2. מבינים שכמה שקשה הכלל- הרבה יותר קשה ומציף עלול להיות אם יעברו עליו,

3. חושב מאד- להעלות את הרגשות בטיפול, לדבר עליהם, כי אם קשה עם כלל מסוים-זה אף פעם לא סתם, זה מראה על צורך שהתעורר, או רגש מודחק שפתאום צף ועלה- ואדרבא, מטפלת טובה תדע איך לדבר על הקושי שבדבר, להבין מאיפה בדיוק זה מגיע ועל מה זה יושב, ודווקא לקחת את המקומות הכואבים האלה- ולתת להם ריפוי וצמיחה.

מקווה מאד שעניתי והסברתי מעט, ושדברי יהיו לתועלת, אם יש עוד משהו שצריך פירוט- בשמחה אפשר לנסות לשאול פה או בפרטי, ואם אדע לענות- אז בשמחה.

המון הצלחות ורק ס”ד רוגע וטוב לכולנו!!!

[הרצגובינה הרצגובינה]

יש הרבה סיפורים ברשת אחפש סיפור שקראתי לאחרונה, מאד כואב ואני יעלה לפה

[אסתר פת]

ציפי, ההסבר שלך ממש מפורט ומסביר יפה

ושינדי-מאד התחברתי לתגובה הבהירה והפשוטה והאמיתית שלך, יש לך ראש ישר שהוא מצרך נדיר בעולם…

[הודיה מזלטי]

וואי! באמת כואב

תודה על הסיפור ועל ההסברים

אשמח לעוד כללי אתיקה.

אפשרי גם באישי

[מירי רוט]

סיפור כואב וקורע

גם בשביל לסיים צריך להיות מקצועיים

איך יתכן שאנשי מקצוע

שאמורים לתת הגנה ומקום בטוח

הופכים את פניהם

והופכים להיות הפוגעים???

לא מצליחה להבין את התופעה האכזרית הזאת

זה מזכיר לי את האמרה:

אפשר לבחור עם מי להתחתן – אך אי אפשר לבחור ממי להתגרש…

[חנה ש]

שואלת, האם יכול להיות שהמדריכה לא באמת רוצה סיום ולכן סיימה ככה

זה לא באמת סיום הרי נשארו כאן הרבה רגשות לא פתורים

ואז הן נשארות מאד מאד אחת בלב של השניה ולא שוכחות

[ציפי פייבלזון]

כואב כואב כואב ועצוב!

אבל זה בדיוק זה!

כשיש גבולות-הם שומרים על הקשר.

כשאין אותם-לא יודעים איפה זה יגמר…

[ציפי פייבלזון]

וסתם כך נראה שפה בסיפור- גם המטפלת סבלה מהנושא, והיתה מוצפת כ”כ בעצמה מהניתוק, ולכן לא יכלה להכיל את המודרכת, לא היתה לה את הפניות לזה,

עכשיו כל אחת מהם בפני עצמה צריכה טיפול…

וזה מראה שכללי האתיקה אכן באים לשמור על המטופל,

אבל גם על המטפל…