טיפול יעוץ אימון והנחיה
ציבורי קהילה
ציבורי קהילה
פעילות אחרונה: לפני 54 דקות
מטפלות באומנויות, פסיכולוגיות, עו”סיות, מנחות, מדריכות, מרצות, מאמנות, יועצות, ברוכות הבאות! ... פירוט נוסף
ציבורי קהילה
תיאור הקהילה
מטפלות באומנויות, פסיכולוגיות, עו”סיות, מנחות, מדריכות, מרצות, מאמנות, יועצות, ברוכות הבאות! בואו נדבר על הסטינג שלנו
כללי אתיקה בטיפול
קדם ‹ Forums ‹ טיפול ואימון ‹ כללי אתיקה בטיפול
-
כללי אתיקה בטיפול
פורסם ע"י אמונה א כללי on 23/02/2023 ב11:47 pmשלום לכולן,
אשמח לדעת האם מותר למטפלת רשמית (פסיכולוגית / מרפאה בעיסוק / …) לטפל בילד ללא הסכמת הורים
בלי לערב את הרווחה
או שאין שום דרך בעולם לעשות את זה באופן חוקי
(ילד שצריך עזרה וההורים לא משתפים פעולה)
פולי לינדנבוים הגיבה לפני 1 שנה, 8 חודשים 6 חברות · 13 תגובות -
13 תגובות
-
חייבים הסכמת הורים. הם האפוטרופסים של הילד. גם במקרה של הורים גרושים/פרודים
חייבים את הסכמת שני ההורים. -
תודה!
כשהרווחה בתמונה כן יש להם סמכות לאשר טיפול בילד ללא הסכמת הורים,
או שכל עוד הילד בחזקת ההורים, גם אם הרווחה בתמונה עדיין נדרשת הסכמת הורים?
(קריטי לי לקבלת תמונה מדוייקת
בשביל מקרה ספציפי שכרגע ההנחיה של רב שמכיר את המשפחה היתה לא לפנות לרווחה
אבל ייתכן שהתשובה תשתנה אם יתברר שזו הדרך היחידה למנוע נזקים בלתי הפיכים לילדים)
-
מניסיון פנייה לרווחה לוקחת המון זמן. מקרה שאני מלווה ופניתי לרווחה, לקח להם
כמעט שנה עד שהתערבו ועשו משהו, ויש דברים שזה כבר היה מאוחר מדי. אז אל תתלו
תקוות ברווחה.-
שוב תודה על המענה!
2 שאלות:
1. האם כשהרווחה נכנסת לתמונה, הם כן יכולים לפעול בניגוד להחלטת ההורים
2. יש דרך אחרת לתת לילד את הטיפול שהוא צריך, כשאין שיתוף פעולה מצד ההורים, חוץ מפניה לרווחה?
אם לרווחה כן יש סמכויות, ואין דרך אחרת – אז יכול להיות שלא תהיה ברירה אלא לערב אותם
כי גם אם ייקח שנה, זה יותר טוב מכלום
אם יש דרך אחרת, מהירה יותר – אשמח מאוד לשמוע!
-
-
אפשר לנסות לפגוש את ההורים ולהבין על מה יושבת ההתנגדות.
-
לפעמים הצבת הטיפול כתנאי של המסגרת הלימודית של הילד יכול לעזור….
(כמובן שלא לעשות זאת אם יש סיכוי שזה יגרום לילד להשאר בבית…)
-
גם כשהרווחה בתמונה אי אפשר לטפל בילד ללא הסכמתם, כל עוד הם האפוטרופוס על הילד.
מניסיון בשטח, הגנים העירוניים חייבים לקלוט את הילד באשר הוא: לא גמול/זקוק לחינוך מיוחד וכו’.
למעט, אם הילד מהווה סכנה לעצמו או לסביבתו.
או במקרה שאת יכולה להוכיח הזנחה- עליך לפנות לרווחה ולעבור תהליך מייגע- אם בכלל תגיעי לתוצאה שאת רוצה.
צריך להבין מה הסיפור של המשפחה. יש כ”כ הרבה נסיבות שיכולות לגרום להם לא ללכת לטיפול.
ברוב מוחלט של המקרים אפשר לשבת איתם לשיחה אמפתית מתוך דאגה משותפת ואחריות לטובתו של הילד. ואז מגיעים להבנה בס”ד.
-
לא יכולה להרחיב מה הסיפור של המשפחה
כדי שלא לחשוף יותר מידי
רק יכולה לומר שהקושי של הילד הוא פרט מתוך קושי כללי שקיים במשפחה
אבל אין שיתוף פעולה מצד ההורים בכל מה שקשור לקבלת עזרה מהסביבה
(ונעשו לא מעט ניסיונות ומאמצים בענין)
מנסה לבדוק האם יש דרך כלשהי לפחות לעזור לילד…
-
-
אין שום אפשרות למוסד לימודים לאכוף /להתנות טיפול כלשהו.
וגם צו בית משפט- עבודה קשה כדי להוכיח את נחיצות העניין,
טיפול פסיכולוגית /ריפוי בעיסוק-קל מאד להפריח את הצורך בטיפולים פרא רפואיים. רק ע”י אבחון מקצועי- דורש ג”כ הסכמת הורים גם לצפייה ולאבחון !
רק אם המצב קשה מאד מבחינת אי כשירות הורית לגדל את הילד אפשר לנסות התערבות חיצונית
אם יש כשירות הורית, יש עם מי לדבר . בצורה נכונה – מנטרלת התנגדויות
ואז בוודאי שההורים שהילד בחזקתם, ונתון להחלטה- למילה האחרונה שלהם
כמובן אם העניין לא גובל בפיקוח נפש (פיזי ורגשי)
תמיד מועיל הדרכה לצוות החינוכי, ע”י אנשי מקצוע מתאימים – להם לפעמים יש השפעה גדולה על התפתחות הילד, ע”י יחס נכון והתאמת סביבה לקושי הספציפי.
בתפילה על כל הילדים לבריאות גופנית ונפשית
ואם ה’ שם את הילד לאם הספציפית הזו – הוא גם ייתן לו את הכלים להתמודד עם כך.
-
תודה על המענה!
במקרה שעליו אני מדברת, שאלת הכשירות ההורית באמת מורכבת
אבל אני מניחה שזה לא כ”כ יקדם אותנו כרגע, כי הרב שמלווה את הסיפור הנחה שלא לפנות לרווחה בשלב הזה
מתמקדת דווקא במשפט הזה:
תמיד מועיל הדרכה לצוות החינוכי, ע”י אנשי מקצוע מתאימים – להם לפעמים יש השפעה גדולה על התפתחות הילד, ע”י יחס נכון והתאמת סביבה לקושי הספציפי.
האם הדרכה כזו מצריכה השקעה מצד הצוות, מעבר לשעות ההדרכה עצמן (יותר פניות לילד וכדו’)
או שמדובר בהדרכה שאמורה לתת כלים ליישום בתוך הסדר יום השגרתי?
אם זה משהו שהגיוני לבקש אותו מהצוות, הייתי שמחה לקבל קצת יותר פרטים –
מיהם הגורמי מקצוע שיכולים לתת את ההדרכה, האם יש דרך להשיג מימון או שצריך למצוא מישהו שייקח על עצמו את העלויות וכו’
תודה רבה!
-
מכיוון שלא ציינת את גיל הילד והקושי המדובר אנסה להתייחס בכלליות
אם תרצי משהו ממוקד תפרטי על הקושי. אני מאמינה שהוא לא הילד היחידי בתבל עם הקושי הספציפי.
כשפונים לצוות חינוכי יש להדריך על אתיקה, וגישה נכונה, כלים/ התנהלות חינוכית ספציפי של הצוות מול הילד/ משפחתו/ החברים, להתנהל ברוגע . בלי היסטריה ולחץ , בלי לפחד מהשלכות על הקבוצה, מבלי לחכות לשיתוף פעולה בכלל מהבית ! ללא שיפוטיות מול ההורים בכלל!!
בגילאי מעון- יש אפשרות לייעוץ מפסיכולוגית (שפ”ח) מטעם העירייה- המעונות עברו למשה”ח ולכן יש יותר שת”פ
וכן להתייעץ עם דמויות מתאימות בהתפתחות הילד, הן עוזרות בשמחה.
במידה ויש מדריכה פדגוגית מקצועית, וותיקה. ומנוסה מספיק אפשר להתייעץ איתה -מנסיון לא כולן מתאימות ליעוץ בנושא.
בגילאי הגן /ת”ת ישנה בד”כ גננת שיח /יועץ חינוכי וכד’ וג”כ לראות שהיא מתאימה, מומחית ורגישה. בד”כ יש לה כלים לאבחון לכל ילדי המסגרת- בשוטף, מבלי להצטרך לאישור- על מנת לתת כלים לצוות.
בגילאי ביה”ס יסודי – ישנה יועצת המוסד וכן מורות שילוב
* אם מדובר בבעיה נפשית/ פיזית שהסביבה סובלת מכך, ההדרכה צריכה להיות מקיפה :
מההיבט הטכני – סביבה מותאמת. בטיחותית. תעסוקה, אתגר מתאים, אם זה תחושה/מוטורי/ תרפיה… הקלות במטלות רק אם זה ממש נחוץ. לא לעשות במקומו.
מההיבט החברתי: ליצור מסגרת מכילה ותיווך לחברה- להשתלבות, <b style=”background-color: var(–bb-content-background-color); font-family: inherit; font-size: inherit; color: var(–bb-body-text-color);”>מבלי ליצור סטיגמה של ילד בעייתי, למצוא את השווה , למזער את השונות. <b style=”background-color: var(–bb-content-background-color); font-family: inherit; font-size: inherit; color: var(–bb-body-text-color);”>תיווך מילולי רב, שיח רגשי .
מההיבט החינוכי: המחנכת/ך שתהיה מודל להכלה, כלים להבין את הקושי של הילד , את הכוונה החיובית שעומדת מאחורי כל התנהגות, לא להסחף לכיבוי שריפות אלא להיות המוביל האחראי ע”י תכנון סדר יום קבוע והגיוני לילד הספציפי- שגורם ג”כ ליציבות במכל המישורים ולמנוע אי וודאות והפתעות. להציב אתגרים לימודיים תואמים- גם בגיל הרך אפשרי.
מההיבט הרגשי: הבנה קבלה, הסרת כל ביקורת או שיפוטיות כלפי ההתנהגות. בהתנהגות חריגה יש לתת לילד לספוג את תוצאות מעשיו בענייניות וברגישות- מבלי להכניסו לאשמה אם זה תוקפנות – לתת לו מה יותר חום ואהבה- מגע רך.- לבנים בת”ת ובנות בביה”ס-לצוות החינוכי אסור לתת את המענה במגע רגשי. רק באופן מילולי מעצים. (מילים מחבקות..)
לא לרחם, לא לתת לילד את המקום של “מסכן” . לתת לו תפקידים מעצימים,
גם בגיל הרך אפשר ליצור דמות מובילה וחיובית לילד במסגרת!
אפשר למלא שאלון התפתחות מבלי להעביר רק כדי למקד ולעקוב אם אכן הקושי הוא קושי.
אם יש קושי לשהות בבית כדאי ליצור מקום קבוע אחד. לשהות בזמנים קבועים אצל קורבי משפחה / משפחה תומכת ולהיות בבית כשיש דמויות נוספות היכולות לתמוך בילד,
לעיתים גישה שונה ונכונה, מהדמויות החינוכיות, פותרת המון המון בעיות
תזכי להיות שליחה טובה!
-
-
Log in to reply.