לא רוצה ללכת למטפלת רגשית, כי לא יהיה נעים לה לעזוב?

[רבקי קליין]

אם את תמשיכי ללוות אותה גם תוך כדי טיפול בשביל להרגיע אותה את יכולה לומר לה שהיא יכולה לשתף אותך מה היא מרגישה מול המטפלת ואם את תראי שהן לא מתאימות את תדברי עם אמא שלה ותעברו למטפלת אחרת .

את יכולה לומר לה את זה כדי להרגיע את הפחד שלא היא זו שתצטרך להגיד את ה”לא”.

ואם המטפלת שלה תיהיה מספיק חכמה היא תעבוד איתה גם על הנושא של הריצוי.

[משתמש לא ידוע]

את כל כך צודקת…

[חני שידלובסקי]

איזה יופי שהיא מסוגלת להגיד לך “לא, לא מתאים לי”. קודם כל תחזקי את זה.
תבדקי איתה מה עזר לה להגיד לך את הלא. והאם היא מסוגלת לשחזר את ההצלחה הזו
בעוד מקומות, למשל: מול מטפלת.

[ה]

אני גם חושבת כמו רבקי,

בשלב הראשון להוריד ממנה את העול – להתמודד מול המטפלת על שביעות רצונה ממנה,

בהמשך אם היא תעבור טיפול טוב כנראה יהיה אפשר לעבוד איתה על זה.

[משתמש לא ידוע]

ממש עזרתן לי,

תודה רבה!

[סירי גולדמן]

למה שתהיה לה בעיה? אפשר לפתור את זה בקלות, ולא על ידי יצירת תלות שלה שמישהו ש’יושיע אותה’ שזה דבר מחליש לכשעצמו. היא יכולה לקבוע פגישה בודדת (מה שממילא מומלץ – למה שלא תבדוק שזה מתאים לה לפני שהיא מחליטה?) ואם תהיה מרוצה – להחליט אם היא רוצה לקבוע סידרה או פגישה אחת נוספת וכו’.

אם וכאשר היא תרגיש שטוב ונכון לה וגם שהיא זקוקה לסידרה (כי לפעמים לא צריך יותר מכמה פגישות בודדות) אז היא תוכל לקבוע אותה.