טיפול יעוץ אימון והנחיה
מטפלות באומנויות, פסיכולוגיות, עו"סיות, מנחות, מדריכות, מרצות, מאמנות, יועצות, ברוכות הבאות! ... פירוט נוסף
מובילות:
- מאורגן על ידי
-
לכל מי שמתמודדת..
לכל מי שמתמודדת..
מעלה כאן משהו שוודאי מעסיק הרבה מאיתנו, אבל לרוב כולן חיות עם זה בשקט
אזרתי אומץ והחלטתי לעלות את זה בקול.
והלוואי נצליח לעזור, לייעץ או אפילו רק להזדהות אחת עם השנייה.
כמה לא נעים – 'התקפי חרדה'
ומי שמתמודדת עם זה וודאי נאנחת עכשיו, ויודעת עד כמה זה קשה מבלבל ומתסכל.
אז נכון כל אחת חווה את זה שונה יש מישהי שאולי פעם בשנה יש כאלו שלעיתים קרובות יותר והאלו על בסיס יומי אוי.. כמה כח הן צריכות
מי שמתמודדת ומזדהה יודעת בתוך תוכה למה אני מתכוונת.
חשבתי לטובת כולן, אולי נשתף בעצות, תובנות מין עזרה ראשונה הייתי אומרת
איך מתמודדים עם התקף שבא לביקור??
בואו נעזור אחת לשנייה, עם המון רגישות כמובן אם יש ברשותך 'קצת' ידע והתמצאות בנושא נשמח כולנו לקרוא
תודה לכולכן.
וחיבוק גדול לכל המתמודדות!!
- 17 תגובות
פעילה בקהילה קודם כל חושבת שאם אפשר לתת מקום או להשחיל רגע את הידיעה שזה עובר בסוף, עוד כמה שניות/כמה דקות אני אחרי ונכון שמרגיש שסוף העולם מגיע-אבל לתת רגע שניה מקום לידיעה ש-כן, אני כבר מכירה את זה ויודעת שזה עובר בסוף. זה משהו שגם ברגעים הקשים האלו תוך כדי-נותן מרחב נשימה.
חושבת שאם אפשר לתת לזה רגע להכנס, זה עוזר…
-
פעילה בקהילה
דבר ראשון – זה להכיר ולהבין שזה התקף,
ברגע שאני יודעת – אני מסבירה לעצמי שתנשמי עמוק, תנסי להרגע, זה התקף ולא משהו אמיתי,
להשתדל לא להוציא את זה על הסביבה.
-
ותיקה
הפחד הזה,
שמשהו הולך לקרות לי עוד שניה-
או שאני מתה, או שאני משתגעת…
חושבת שיכול לעזור תרגילי קרקוע.
כמו לספור בסביבה 5 או 10 חפצים בצבעים או צורות שונות.
-
חברה תורמת
איזה נושא חשוב ומבורך!
תבורכי!
אני ממש קוראת בשקיקה כל עצה, עידוד ו/או תמיכה,
וכאן המקום לומר גם שהדבר המרכזי במקרים כאלה זה "להרפות שליטה" ולהכניס את הקב"ה במקום הזה,
כי בתוך גל אין שום דבר שעוצר את זה, ורק ההרפיה וההתפרקות על ה'-עוזר להירגע
וכמובן נשימות עמוקווות:
נשימה מהאף, להחזיק 6 שניות, ונשיפה מהפה, ככה 3 פעמים.
זה עוזר! וזה בדוק.
-
פעילה בקהילה
וואווווו
איך אני מזדהה!!
לפעמים הפחד מההתקף שמגיע מפחיד יותר מהטריגר שיצר אותו!!
ומר פחד אפילו לנשום אני לא מצליחה!!פשוט מחכה עד שיעבור זעם:(
-
פעילה בקהילה
עוזר מאוד לשבת ולהניח רגליים ישרות על הרצפה וידיים על הברכיים. זה עוזר להתקרקע.
-
פעילה בקהילה
וואו.. נשמע שכולנו באותה הסירה🙄
מה שכתבתן כל כך נכון.
אבל אני תוהה עצמי תמיד אומרים נשימות/לחשוב שזה עובר, ואני לא מצליחה להבין איך בתוך הטירוף הזה אפשר עוד להכניס מחשבה הגיונית??
מסתבר שיש דרגות בהתקפים ובתדירויות שהן מופיעות.
לאחרונה הוצפתי ממש ממשהו מסויים, מה שיצר מעגל של דריכות תמידית, תודה לה' זה משתפר אך עדיין כל הזמן מרגישה דרוכה מה אם זה יקרה שוב??
ומחשבות שבאות לבדוק כל כמה דקות אם אני בסדר ואולי זה כן קורה שוב??
אשמח לשמוע אם מישהי מזדהה..
-
חברה תורמת
התקפי חרדה – נושא כאוב ונפוץ בין היתר עקב אירועים קשים ובלתי צפויים שעברנו כעם.
המוח שלנו הוא הישרדותי וככל שנברח או נפחד מהחרדה היא תתעצם.
חשוב מאוד לתת לה מקום על מנת לאפשר לגוף לא להיבהל, להפחית תגובתיות ולנהל את האירוע.
ברגע שהגל עולה חשוב לנשום שלוש נשימות עמוקות לשאול את עצמי מה סף החרדה כרגע 0-10 ? ולחשוב על החרדה, איך נראית? גודל? צורה? צבע? איפה ממוקמת בגוף? מה התחושה שלה? ממש לפשט אותה.. ושוב לנשום ולשאול מה סף החרדה כעת? ולחזור שוב על השאלות מפעם לפעם החרדה אמורה לפחות.
כשהשיח הזה מתנהל הוא בעצם גורם למוח להתרכז במהות של החרדה במקום לנסות לברוח ממנה ומאפשר לה לחלוף מאליה לאט לאט.
הרעיון הוא "לא לפחד מהפחד"..
-
חברה תורמת
אבא תודה!! !!!-זה כל כך נכון מה שכתבת!!!המחשבה כל שניה-אולי זה יחזור-הכי מפחידה! ומה שראיתי-אחרי תקופה ארוכה של טיפול אצל פסיכולוגית ועבודה עצמית קשוחה-שזה המחשבה שהכי לא צריכה להיות בראש!
ואת יודעת מה-זה באמת נכון, הגלים לא הולכים ללכת לשומקום! הם ישארו איתך לתמיד! יש לך חבר צמוד לחיים !!
אבל את כן יכולה לרכוש את הכלים לעבור כל גל במינימום כאב ובמקסימום יעילותשהגלים הבאים בתורם יהיו הרבה פחות כואבות ועוצמתיות.
ולשאלה איך אפשר בתוך החרדה לחשוב משהו הגיוני-
ממקרה שהיה לי לאחרונה-
חששו אצל בעלי שיש לו משהו מסוים, הוא חזר הביתה עם כל החשש הזה והפיל עלי. ואני קיבלתי התקף של -טרום התעלפות, רעידות -פרכוסים וכל הנלווה… ואז עשיתי לעצמי סטופ! התיישבתי על הכסא, והתחלתי נשימות. עם עיניים עצומות. ברוגע. התנתקתי. זה היה קשה, ותאמינו או לא-פקחתי עיניים-והלב שלי ירד מ1000 ל 120… הרגשתי רוגע פתאום. ועוצמה. ושליטה. שזה היה פשוט לימוד לחיים…..
ב"ה שבסוף הכל התברר כ-כלום… אבל הכלי העוצמתי הזה נשאר איתי…. בעז"ה לאורך כל הדרך
תמשיכו לשתף, זה נותן כוחות
ובכלל-הייתי בטוחה שאני היחידה בעולם עם חרדות ומחשבות טורדניות…(:
-
פעילה בקהילה
גם אני ממש מזדהה
ב"ה זה היה לפני הרבה שנים
אבל החוויה נחרטה עמוק בלבבי
יצרתי מצגת ממחישה ומעבירה באופן ברור מה קורה בגוף ובמערכת המוחית
כשהחרדה תוקפת ומה אפשר לעשות
התאמתי את השפה והסגנון של המצגת לילדים, אבל היא יכולה לעזור ולתת כלים
גם לכן באופן אישי
מעוניינת? שלחי לי הודעה אישית
- סטטוס תעסוקתי:
חברה תורמת
אני מעוניינת במצגת של התקף חרדה.
תודה
*** אין לפרסם מיילים בציבור, השתמשנה בהודעות הפרטיות לשם כך ***
-
פעילה בקהילה
וואו…
כמה אני מזדהה
לי לא עוזר לא נשימות ולא שום דבר שקשור לזה…
אני צריכה שמישהו (בלי כוונה!!) יגיד לי משהו לא קשור אבל שיענין אותי לרגע או שזה סתם איפס אותי רגע…מממ…
מה עושים עם פלאשבק??
לא מצליחה להשתחרר מזה כשזה קורה….
-
פעילה בקהילה
פלאשבאק…
גם – מחכים שיעבור…זה כמו התקף חרדה בעצם.. רק עם תמונה
יש פה למישהי פתרון טוב יותר?
-
פעילה בקהילה
פלשבק לא מחייב תמונה וזה לא כמו התקף חרדה זו חוויה מחודשת של משהו שקרה, לא פחד ממשהו שיקרה…
לפעמים עוזר לי לקום למקום אחר ולדבר עם מישהו מיד כשזה מתחיל כשאני עדיין לא לפותה עמוק בתוך הסיוט…
כשאני בפנים אני לא מצליחה לעצור את זה, המודעות שלי נמצאת שם ולא כאן וגם אם ידברו איתי לא תמיד זה יגיע למוח שלי…
אבל בטיפול המטפלת כן מצליחה לחלץ אותי משם הרבה פעמים. אז אולי דיבור ממוקד של מישהו אחר שמחזיר אותך לכאן ועכשיו יכול להועיל.
-
פעילה בקהילה
פתרון שיכול לעזור (לחלק, כמו שלא כל הפתרונות מתאימים לכולם): לשאול את עצמי:
איך ה' רוצה שאני אעבוד אותו עכשיו? -
חברה תורמת
וואו זה כואבב כל כך…
פעם פעם קראתי שכשכואב לנו השרירים מתכווצים לא זוכרת אפילו באיזה הקשר
ואני זוכרת שכשהזדמן לי להגיע לרופא שיניים (אין לי חרדה מרופאי שיניים ב"ה)
ניסיתי להרפות את השרירים רק במחשבה ולהתמקד במגע של הכיסא של הרופא במגע של הנעליים על הרגליים—
האמת שאני לא כל כך מצליחה להסביר את זה כי זה ממש ברמה הפיזית מעניין אם יש בזה היגיון בכלל.
םשוט להרפות ולהתמקד במגע הפיזי.יום אחד גיליתי שזה ממש ממש עוזר לי בהתקפי חרדה וגם להירדם בלילה
והייתי במצב שלהירדם היה קשה מאוד!
גם עם כדורים הייתי נרדמת ומתעוררת מסויטת באמצע הלילה או שכל רעש היה מקפיץ אותי,
בקיצור הייתי ישנה דרוכה כמו קפיץ. (ולא, לא עזר להעלות את המינון או להחליף לכדור אחר ניסיתי…)בקיצור,
המיקוד במציאות הנוכחית באופן אישי עובדת לי כמו קסם כי אני נרדמת רגועה ויחסית מהר
אבל זה דורש מלא מלא משמעת עצמית רק להתמקד בכאן ועכשיו.
הלהרגיש פיזית אותי, את השמיכה, הכרית ולהקשיב לרעש או לשקט…
וזה עזר לי אחרי שנים שנים של חיים בחרדה ודריכות מתמשכת שלא ידעתי מה יקרה ברגע הבאכתבו כאן כל כך הרבה – התקף חרדה תמיד עובר בסוף
טכנית זה נכון,
אבל לפעמים סיטואציה מסוימת שהיא המניע של החרדה לא נגמרת בפעם אחת
ואז קצת קשה לשכנע את הגוף שזה לא יקרה ושמותר לו לנשום ולהוריד הילוך כי מי אמר שבאמת מותר?לפעמים אני חושבת שזה אולי קצת בריחה
סוג של הפנוט עצמי כזה?!בכל אופן זה עוזר לי מאוד גם להתקפי חרדה ופלאשבקים רגשיים/סומטיים בעיקר
פלאשבקים רגילים אין לי מושג איך להתמודד חוץ מלדעת שזה יעבור🙃
Log in to reply.
