ללמוד לא להיפגע – יש דבר כזה?

[מירי]

הי,

ואו זה קשה מאד לקחת ללב כל דבר!

מה שכן- זה כנראה גם בכוון ההפוך- יותר רגישות לשני!😊

לטעמי- ברור וברור שיש מה לעשות בנידון!

כל העבודה ה”שכלית” על רגשות…

ז”א- גם להבין את הצד השני- סוגי אופי שגורמים לכל מיני התנהגויות שלא בהכרח פוגעות…

להבין את כל הנושא של פרשנויות- (מודל “אפרת”)

לחזק הרבה את הבטחון העצמי וההכרה בערך

ונראה לי בעיקר- לנסות להבין יותר טוב מה שורש הרגש- הפגיעה וכד’,

ולעבוד על השורש…

טוב, זה ממש ב’גדול’… כמובן שזה עבודת חיים!

בהצלחה ענקית! אל יאוש!🙂

[לאה נעים]

גם אני כזו רגישה שירה
ובאמת זה נכון אני גם רגישה כלפי אחרים
אצלי עם החיים למדתי לעשות הפרדה
זאת אומרת, לחשוב באמת מה קשור אלי ומה שייך לאדם שמולי שממנו נפגעתי וכך אני מצליחה לשמור על עצמי פחות להיפגע.

מקווה שהייתי ברורה.

בהצלחה שירה💝

[מירי ו]

אני חושבת שכמובן שזה אופי מולד אבל גם עניין של כמה את בנויה ובטוחה בעצמך או מרגישה לא מי יודע מה עם עצמך

כמה שיש לבנ”א ביטחון עצמי וטוב לו עם עצמו הוא לא ירגיש כ”כ מאוים מעלבון כי זה לא מוריד מהערך שלו בעיני עצמו

[פייגי אייזנבך]

באמת פוגע וקשה, אבל בהחלט ניתן לשינוי.

כמובן אין כפתור שלוחצים עליו והשינוי מתחולל לתמיד…

זו עבודה תמידית ומודעות גבוהה.

ממליצה לך לחפש קבוצה של מודעות

או מטפלת פרטית

שתדע לעזור לך לשים אצבע על הנקודה המדוייקת שלך

שגורמת לך להרגיש כך בהזדמנויות האלה.

דרך אגב, הרצון שלך לשינוי, והחיפוש אחרי פיתרון

זה כבר כמעט חצי מהפתרון!

יש אנשים שאפילו לא מודעים שזה “בעיה!

ונשארים להמשיך להיות פגיעים…

הרבה הצלחה!

[שיינדי אייזנבך]

אני מלמדת בקורס שלי לפסיכותרפיה

איך לחזק את עצמנו מבפנים בצורה כזאת,

שגם אם נפגע, נדע להתרומם, להתחזק ולהתחשל במהירות.

עשיתי עד היום עם מטופלות, תלמידות ועם עצמי כמובן

אלפי אלפי תהליכים כאלה.

מי שלוקחת את זה ככלי חזק לעצמה,

מתרגלת והופכת את זה לדרך חיים,

מדווחת על שינוי 180 מעלות בגישה שלה למערכות יחסים בכלל

ולסערות בהם בפרט.

[אודל אלי]

לא בטוח שכל מי שזורם לא ניפגע אנשים עוטים מעליה מסיכה וחומה כדיי להמשיך את החיים טיפ קטן לא להפגע לדעת שמתיי שהפוגע פוגע זה ביגלל החולשות שלו עצמו ותיסכולים שלו עצמו ולעשות הפרדה בין מה שהוא אומר ולהבין שזה שלו ולא שלך תמיד אפשר לקבל ביקורת אבל לא להפנות אותה לתוך הב פנימה

[שירה אלג'ם]

תודה לכל העונות,
מחדדת את השאלה: האם יש דרך ללמוד להישאר חברה של מישהי (קולגה) שבאופן קבוע
ברגע האמת, אני אכתוב בחריפות, זורקת אותך לכלבים? האם יש דרך באותו רגע לעמוד
על הזכויות שלי באסרטיביות, אבל אחר כך להמשיך להיות חברות? זה בעיקר מה
שמפריע לי כי אני יותר נפגעת, כי חשבתי שאנחנו חברות אבל כל פעם מתבלבלת
מהחיוך שלה. אני טיפוס שלא יודע להגיד לא לחיוכים. אם הייתה חברה מהתיכון או
מהסמינר. הייתי מנתקת קשר. כי זה גורם לי המון כאבי לב. אבל ד’ שם אותנו ביחד
בעבודה מדהימה. רק אני והיא באותה דרגה צריכות להתחכך כל הזמן. ואני מאמינה גם
שהיא כן בן אדם טוב ביסודה… דיברתי איתה על הנושא אין ספור פעמים והיא לא
מבינה מה אני רוצה. אולי הבעיה היא בי? חשבתי לעזוב את העבודה, אבל רוצה לתת
לזה עוד צ’אנס כי זה באמת עבודה טובה.
ושיינדי – אני מאוד רוצה לטפל בזה בצורה מקצועית, מחפשת מישהי בדרום אולי את
מכירה? אולי מישהי בזום? אני רוצה אבל משהו ממוקד רק לזה ספציפית בלי לפתוח
בורות מהעבר ומשקעים כמו בטיפול דינמי….. משהו בסגנון של אימון

[אודל אלי]

אני בתור מטפלת ממליצה לך לחתוך את הקשר הכי מהר שיש ולא יעזור לך כלום איתה זו אישיות נרקסיסטית מובהקת שרק תסבלי ממנה כל הזמן וחבל על הנפש שלך היא תעשה לך המון מניפולציות שתרצי להפרד ממנה וזה ישכנה אותך להישאר אבל זו בדיוק המלכודת

[שירה אלג'ם]

מוסיפה עוד: בזמנים שאנחנו בטוב. – טוב לנו מאוד ביחד וכיף. אבל תמיד מגיע
הרגע הכואב הזה שאני נזרקת מראש ההר אל התהום…..

[תמי אפשטיין]

שאלה לי:

למה חשוב לך לתחזק קשר פוגעני?

[ה ה]

שירה את צריכה לבדוק מה בעצם מפריע לך,

היא עושה לך עוול ומזיקה לך או שאת מצפה ממנה לעזרה / יחסי אמון וכו’.. והיא לא מממשת את הציפיה?

אם זה משהו שהיא לא מממשת את הציפיות שלך – אז בעצם לא כואב לך מה שהיא עושה אלא זה שהציפיה שלך לא מומשה

במקרה כזה את צריכה ללמוד להסביר לעצמך שזה באמת כואב שציפית למשהו וזה לא קרה אבל זה לא אומר שהחברה בעייתית.

אם היא באה ומזיקה לך בפועל – זה משהו אחר.

[שירה אלג'ם]

הסברתי, אני לא רוצה לעזוב מקום עבודה הכל בו טוב חוץ ממנה. וגם לנתק איתה קשר
בלתי אפשרי מבחינתי כי אנחנו על אותה משבצת וצריכות להתחכך כל הזמן. ואני לא
יודעת איך שומרים על קרירות אבל עדיין שיהיה לי נחמד. מה גם אני בן אדם
שמחייכים אליו – הוא מחייך בחזרה. והיא – מחייכת….

[ריקי ריקי]

ממה שתיארת, נשמע שהבעיה היא בה ולא בך.

אם את לא יכולה להתרחק ממנה בפועל, פיזית- תתרחקי ממנה נפשית.

כתבת שיש לכן גם זמנים טובים ולכן זה נשמע כמו תופעה של “גזלייטינג” והפתרון הוא באמת להתרחק.

קחי שתי עצות קטנות, אחת לזמנים הטובים ואחת לזמנים הרעים…

בזמנים הטובים- תאמצי את המנטרה ותזכירי לעצמך בלב כל הזמן: “זה אשלייה. זה יעבור.” אפשר ליהנות אבל בעירבון מוגבל ובלי לתת מעצמך יותר מדיי.

בזמנים הרעים- תגדירי גבול שמנוסח בכלל אחד ויחיד, בלי להתפתות אף פעם לעבור אותו (גם בזמנים הטובים)

לדוגמה: “אני לא מוכנה שיצעקו עליי” או “אני לא מוכנה שיפסלו את התוצרים שלי בלי דיון ענייני” או “אני לא יכולה לעשות טובות כשזה לא מתאים לי” או “אני מקבלת הוראות רק מהמנהלת” וכו’, אני לא יודעת מה ההתנהגויות שלה שפוגעות בך, אבל הכלל הזה צריך לבוא כנגדן ונועד להגן על עצמך מפגיעתה ולכן אסור לעבור עליו אף פעם,

אם את מרגישה שאינך מסוגלת לכך תדעי שהיא תשוב ותפגע בך וכן כדאי לך לשקול שינוי או מעבר.

והעיקר- תפילה!!!

[כנפיים]

ועוד דבר, כתבת ‘אני בן אדם שכשמחייכים אליו הוא מחייך בחזרה”.
יכול להיות שמרגיש לך לא יפה ו’לא את’ לבוא ולהיות פתאום מרוחקת?
זה מנוגד לערכים הסביבתיים שלך,
ובעצם למרות הבקשה ‘עזרו לי להיות קרירה’ את בעצם לא מוכנה לבוא ולהיות כזו פתאום? זה לא את הרי!

אז לתשומת לב,
מצב הקשר שתארת לא משקף התנהגות תקינה של החברה,
ומצבים חריגים מצריכים מענה חריג.
זה שתקומי ותחליטי על התנתקות רגשית מהחברה לא ישנה את זה שאת שירה החברותית והרגישה שנעימה לכולן,
ממש אין שום קשר.
הסיטואציה חריגה = מענה חריג. וזה לא אומר כלום עליך.
זה המקום להתרחק, באופן ספציפי.

(אגב, אם היה לך קולגה גבר – היית מתנהגת בנימוס כמובן, ולא כלום מעבר.
והיית מרגישה עם זה מעולה . כך צריך בסיטואציה, נקודה. לא סותר את מי שאת. נכון?
את יכולה לנסות לאמץ את המחשבה הזו. זו הסיטואציה = זה מה שנכון לעשות.
אולי אפילו להדביק עליה בראש שלך פרצוף של גבר מידי פעם, שיזכיר לך מידי פעם שזכותך לא להתחבר 🙃)

[רבקה קרויזר]

נוגע מאוד ללב מה שאת כותבת.
לדעתי כדאי לך לנסות תהליך רגשי
הוא יכול לעזור לך מאוד מאוד
(ממליצה לך על אחת שעובדת בשפת תרפיית הבחירה)

אי אפשר לברוח מהתמודדות, צריך לפתור אותה.

מאחלת לך שתמצאי את המתאימה לך
ושיהיה שינוי מבורך

תצליחי מאוד

[ציפי פייבלזון]

בעצם אם אני מבינה נכון מהתיאור-

זה קושי לשים גבולות בקשר, אולי כי הקשר חשוב לך, וקשה לוותר עליו

(ואני לא מדברת מהבחינה הטכנית שאת חייבת להתחכך איתה בגלל התפקיד, כי היה אפשר להשאיר את זה נטו טכני)-

זה נראה שאת נהנית מעצם הקשר, למרות שאת יודעת שהוא פוגעני.

זה ודאי יושב על משהו עמוק.

ממליצה בחום דווקא כן על תהליך עמוק שיבין על מה זה יושב, כי זה ודאי לא פוגש אותך רק מולה.

זו חויה כואבת ומטלטלת שאם הנפש שלך מאפשרת אותה- היא מספרת פה משהו.

דווקא הרתיעה שלך מטיפול דינמי עמוק, מספרת שיש שם כאב לא פתור, שמופיע בעוד מקומות בחיים.

אז הפחד מלטפל-מובן, ואל תדחקי בעצמך,

וזה בסדר שאת בינתיים מחפשת פתרונות קלים וחיצוניים יותר.

רק קחי את זה כנקודה למחשבה,

וכשתרגישי שזה מתאים לך- ממליצה בחום על טיפול דינמי,

ועוד משהו להרגיע את הפחד מפני הטיפול-

בטיפול בד”כ אנחנו לא פותחים בכח פצעים כואבים,

זה חייב להיות בקצב שמתאים לך,

שתרגישי שמרפא אותך בלי להשאיר אותך חשופה ובלתי מוגנת.

ולכן גם חשוב חיבור למטפלת ואמון בה שהיא יודעת להתאים את עצמה לקצב שלך.

בהצלחה!!

[מרים סולובייציק]

“ביודעו שאין רוב בני אדם אצילי מדות, ומה אפשר לתבוע מהם, ובכל זאת רוחש. לבו להם יקר וכבוד, ואין בלבו הרהורים רעים מעין זלזול בכבוד הבריות” (אמונה וביטחון להחזו”א) ברגע שאת מחליטה שהפוגעת בך אינה בעלת מידות טובות ואין לה אצילות ואת אומרת את זה לעצמך – את פחות נפגעת.

ואם את שותקת ולא עונה לה – את מהנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים הרי זו שעת רצון ואת יכולה לתת ברכות באותו זמן ולבקש בקשות על עצמך, את בולמת בשעת מריבה עושה מאהבה ושמחה בייסורים הרי העולם עומד עליך, שנאמר תולה ארץ על בלימה – על בלימה בשעת מריבה. ועוד נאמר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו.

כה לחי.

[ציפי פייבלזון]

זה נכון, אבל השאלה מאיזה מקום עושים את זה,

הכוונה היא לא שבן-אדם יתן גוו למכים, אדם צריך לדאוג לשמור על הנפש שלו שלא תפגע!!!

[מרים סולובייציק]

ברור שאת צודקת, אבל יש אנשים כמו בעלי זצ”ל שלא התחשבו בכבוד של עצמם, ונתנו לשני “לנצח”, כי כבוד לא שיחק אצלם תפקיד בחיים, בעלי היה עניו גדול אבל לא השפיל את עצמו, הוא עשה את זה נטו מיראת שמים, ודבקות בהשי”ת. אנשים כאלה הם בחינת ל”ו צדיקים שבדור, וגם אם מישהו רדף אותם וניסה להשפיל אותם למשל את בעלי, הוא לא התרגש מזה ולא לקח את זה ללב, מתוך מידת חסידות שהיתה בו.

וכתוב ברמב”ם הלכות דעות

שאדם צריך להוכיח את מי שפגע בו ולשאול אותו למה עשה כך וכך:

ז [ו] כשיחטא איש לאיש–לא ישטמנו וישתוק, כמו שנאמר ברשעים “ולא דיבר אבשלום עם אמנון, למרע ועד טוב: כי שנא אבשלום, את אמנון” (שמואל ב יג,כב); אלא מצוה עליו להודיעו ולומר לו, למה עשית לי כך וכך ולמה חטאת לי בדבר פלוני: שנאמר “הוכח תוכיח את עמיתך, ולא תישא עליו חטא” (ויקרא יט,יז). ואם חזר וביקש ממנו למחול לו, צריך שימחול; ולא יהא המוחל אכזרי

יג [ט] מי שחטא עליו חברו ולא רצה להוכיחו ולא לדבר לו כלום, מפני שהיה החוטא הדיוט ביותר או שהייתה דעתו משובשת, ומחל לו בליבו, ולא שטמו ולא הוכיחו–הרי זו מידת חסידות: לא הקפידה תורה, אלא על המשטמה.

mechon-mamre.org

תנ"ך מנוקד - שמואל ב פרק יג

תנ"ך מנוקד - שמואל ב פרק יג

[ציפי פייבלזון]

ואו!! הוא נשמע באמת אדם מיוחד!!!

ונשמע שהוא עשה את זה ממקום מאד שלם ויציב.

אבל בד”כ אם אנשים מתנהגים כך-זה ממקום חלש, שרק פוגע בהם יותר, ולא חיובי.

צריך להזהר…

[מרים סולובייציק]

מסכימה איתך לגמרי, אני למשל לא פרייארית, לא נותנת לאנשים לדרוך עלי, מאוד אסרטיבית.

מצד שני, מי שנחמד אלי, מקבל את היחס המשובח שאני יודעת לתת.

[מרים סולובייציק]

למדתי את כל זה מהצד הכואב של החיים. ועדיין יש לי עבודה לעשות עם עצמי בקשר לזה.

[שיינדי אייזנבך]

שירה,

יש באופקים מטפלת רגשית מדהימה – רבקי פרבשטיין

מאד מתאימה למה שאת צריכה, לדעתי.

אם לא תמצאי בספר הטלפונים של אופקים, אחפש לך את המספר שלה

[חני לוין]

שירה היקרה

את כזאת חמודה ובאמת צר לי לשמוע

נשמע באמת שהבעיה אצלה

אני רוצה לתת לך כמה נקודות של מחשבה ומקווה שזה יהיה לך לתועלת

1. מההסתכלות שלי – אני לוקחת את זה מהעולם העסקי אבל גם לכל עולם החיים זה מתאים

כשאת מוכרת – שירות, מוצר

את צריכה לדעת לעשות שיחת מכירה

אחד הכללים החשובים שלמדתי ואני מלמדת אחרות

בשיחת מכירה – בשביל שתהיה שיחת מכירה טובה!

את צריכה להיות המובילה!!!!

ולא המובלת

הרבה פעמים בחיים אנחנו נותנות לשני בלי תשומת לב ומהתת מודע

להשפיל, לבזות אותי – ואני רק ההד שעונה, מגיב משיב….

תתחילי להיות המובילה!

ברגע שאת מזהה מריחה שמשהו כזה מתחיל לחזור על עצמו

תפסי פיקוד ותתחילי להוביל את הסיפור!

לא יודעת מה בדיוק קורה אבל למשל אם היא מפילה עלייך ללכת (כמו שכתבת “זורקת אותך לכלבים”- וזו אמירה קשה מאוד וכנראה שכך את מרגישה) למנהלת בוסית ולהוציא ממנה משהו שהיא רוצה צריכה

את אומרת מראש “הפעם אני לא הולכת אם את חושבת שאת צריכה את הדבר – אני מורשה לך ללכת למנהלת אחרת לא יהיה לך….”

או משהו דומה – מקווה שהבנת

2. לעצור אותה על המקום – לא לפחד!

בדיוק כמו שמלמדים “דרכי התגוננות בתקיפה פיזית וכו’..”

כך גם “בתקיפה נפשית”

אם היא כבר החלה ב”זריקה לכלבים” – לעצור אותה!

ולהגיד לה “כך את לא מדברת אלי”

או “זה לא נעים לי לא מתאים לי ואני לא ייתן לך לעשות לי את זה שוב”

או “אל תחשבי שאת שוב יכולה לעשות את זה”

או “על זה דיברתי איתך בעבר – שימי לב תעצרי כאן בבקשה – כי חבל שככה שוב את מתנהגת וכו’….”

ושוב לא לפחד לעשות את זה – אם בדיבור לאחר מעשה (כמו שכתבת שכבר דיבר איתה) היא לא מבינה על מה את מדברת …

יש סיכוי ש”על המקום” תבין ותתעשט

ואם גם זה לא עוזר

עזבי אותה – יש מחיר מידי כבד שאת משלמת בשביל החברות הזאת

3. יש כלל חשוב

בשביל שבן אדם יוכל לפגוע בשני – חייב להיות את האדם המאפשר לפגוע בו

(בן במודע ובן בלא מודע – 88% מהחיים שלנו אנחנו פועלים מהתת מודע ורק 12% מהמודע!!!!)

כי אחרת במי האדם יפגע? בקיר? במישהו שכבר נעלם לו מהעין? מהדרך? שניתק עליו כבר את הטלפון?

פשוט לא לתת לשני “לעלות” עלייך

בשביל לנגב את הרגליים בסמרטוט – חייב להיות סמרטוט – אחרת אין במה לנגב…..

ולכן חשוב מאוד לעשות את שלב 1 ו 2

4. מכיוון שהרבה דברים הם מתת מודע – באמת נכון לטפל משורש הבעיה

אבל לדעתי לא חייבים ללכת לטיפול דינמי (אם את לא מתחברת)

אפשר טיפול קצר וממוקד

למדתי עכשיו שיטת טיפול TAT – וזה מדהים לראות איך זה עובד בד”כ על המקום או לאחר 2-3 טיפולים

את מכירה אותי … – אחרי התאונה הקשה שלי …. הלכתי לטיפול שיחרור אצל מומחית בתחום, פסיכולוגית קלינית -עם תואר שני ושלישי

לטפל על מנת שלא ישארו לי משקעים נפשיים מ”הצלקות הפיזיות שנארו לי מהתאונה” …. ותאמיני לי אולי עזרה לי בקטנה….

אבל עכשיו כשלמדתי את ה TAT והמורה הדגימה עלי את הטיפול ועשיתי את זה על הקושי שלי עם מה שנשאר מהתאונה… – את לא מאמינה

הצלחתי אחרי טיפול – אחד!

לדבר על זה עם חברה ולא להיתקע באמצע….

פשוט שיחרר

ממליצה לך בחום

את יכולה לפנות עלי באישי – אשמח לעזור לך

5. אמרה לי לא מזמן אחת החכמות כאן בעיר – אשה מקסימה

שהיא במהלך החיים לימדה את עצמה כלל

מה שקשור אלי – קשור!

ומה שלא – אני מעיפה לרוח!

ומה הכוונה

איך אני מתנהגת, מה אני עושה, איך אני מגיבה – קשור אלי

מה החברה מגיבה, מה היא עושה עם עצמה, איך היא תגיב אחרי שאני יוביל את המהלך כמו שאני מבינה – זה עיניין כולו שלה!!!!

ואני לא צריכה לעשות את החשבונות של מה תגיד? מה תעשה? ועוד….

מבינה?

6. וכלי אחרון שלמדתי בחיים –

אולי הוא היה צריך להיות מספר 1 כאן – ז”א להתחיל איתו

זה “משחק היפוך תפקידים”

זה אומר

תנסי לחשוב שאת זו החברה

והיא זו את

ואתן מגיעות לסיטואציה שאת מדברת עליה

איך את היית מגיבה

איך היא הייתה מגיבה

ותראי אם זה משנה לך את המחשבה עליה….

ואם זה משנה לך את התגובה שלך

המון הצלחה

מעריכה אותך

ומאחלת את כל הטוב שבעולם

חני לוין

[ה ה]

חני – לגזור ולשמור,

צריך לשנן את זה כל יום.

אולי תתני עוד הכוונה איך מקבלים אומץ לעשות את זה כשהסביבה כולה חושבת שאת מוזרה / חצופה

[שולמית אורלנציק]

אסור לי לאבחן, אבל יכול מאוד להיות שיש לחברה הזו שלך, הפרעת אישיות גבולית, ואז את ממש צריכה כלים מדויקים איך לעמוד מולה

זה פיקוח נפש!

כי זה משליך על כל תחומי החיים ואת – כאדם רגיש מאוד עוד יותר בקבוצת סיכון!

אני מקווה שזו לא תגובה חריפה מידי

אבל ממש לטובתך, קבלי עזרה ממטפלת שלמדה את התחום הזה ספציפית.

בהצלחה!

[אודל אלי]

זה גייזליטינג ומניפולציות ובמילה אחת נקרסיזםםםםם

[רבקי אלמגור]

היי שירה!

מזמן לא פתחתי את קדם….

מאד נוגע ללב הכנות שלך,

בהחלט אפשר לעבוד על נושא הפגיעות, וזה בהחלט עבודה….

שיטת המובחנות מאד עוזרת בזה- מובחנות זו דרך שאני לומדת איך להשאר נאמנה לעצמי, לרצונות שלי, לערכים שלי, בתוך קשר בלי לפגוע בשני,

אמרת שאת גרה בדרום, אני גרה בתפרח.

רבקי אלמגור – מאמנת אישית, יועצת זוגית ואישות בשיטת המובחנות, מלווה בחורות בשידוכים

אשמח לעזור

[א ק]

אל תמהרו להצמיד אבחנות, זה מרחיק לכת, ובודאי לא יכול להעשות על סמך קריאה של סיטואציה או אפילו כמה סיטואציות

[שירה אלג'ם]

כן, חברות אני קוראת את התגובות ומחייכת.
נורא מחמם את הלב לקרוא את ההזדהות שלכן עם הכאב שלי
אבל בואו לא נרחיק לכת, לא כל כך מהר בן אדם נהיה עם הפרעת אישיות. מדובר בבן
אדם ירא שמים וטוב לב. כן? אולי יש לה פה ושם קשיים בתקשורת כמו שלכולנו יש.
ולא אני לא יכולה לחתוך קשר ומי שרוצה תגלול פשוט למעלה ותקרא.
זה לא סתירה שאני צריכה לקבל כלים איך לתקשר איתה.
תודה לכל המדהימות שהגיבו באישי ופה על טיפול. הסתדרתי ברוך ד’

[ה ה]

מסכימה עם מי שאמרה שאי אפשר להסיק מסקנות משאלה בלי הרבה פרוט, בפרט שלא הסברת ממה בדיוק את נפגעת.

אבל שיהיה ברור אנשים עם הפרעת אישיות בהחלט יכולים להראות כאנשים טובים וצדיקים – זה לא הוכחה שהם לא.

[נחמה פיין]

צריך לברר לעומק את עולם הבעייה

ואגב כלל לעולם אי אפשר לשלוח לטיפול בן אדם שלא רוצה כי גם לא מפיקים תועלת(אולי מקרים ממש בודדים )

אלא עם כן מביאים אותו לידי רצון

[אודל אלי]

מה שבטוח זה ללכת לטיפול ולדעת שאם לא נוח לי בקשר הזה אז כנראה הוא לא נכון לי ולא בריא וללכת לטיפול כדיי לדעת איך לעשות את זה בלי להפגע ולדעת לעשות את החסימות בצורה בריאה בהצלחה

[מרגלית פרן]

שירה יקרה,

קודם כל אני לא חושבת שזה נכון לקטלג את חברתך

כנרקסיסטית או בעלת הפרעת אישיות

מי פה מכירה אותה בכלל… רק מכמה מילים שכתבת?

זה ממש לא הוגן ולא מוסרי ולא נכון.

ולגבי הרגישות שלך, הפגיעות, יש בהחלט אפשרות לטפל בזה.

וחבל להשאיר כך כי זה גורם לך ממש סבל, ועלול לגרום לך גם סבל

לא רק במסגרת העבודה העכשוית.

אני גרה בתפרח ואשמח לעזור לך.

05276-92463