למה כמה נשים כמעט תמיד יודעות לחיות נכון ולהנות מהחיים?

[כבי אנרגיות]

וואו רבקה אני ממש נהנית מהתכנים שלך

הפעם זה היה קצת ארוך בשבילי כי אני טיפוס שלא אוהבת לקרא : (

אבל בכל זאת קראתי והתאמצתי כי זה משך אותי והיה נשמע מעניין

אם הבנתי נכון את חידדת את הנקודות של לשים לב לתוך עצמינו

ולהתבונן ולהעמיק בזהות של עצמינו לשאול שאלות על כל מה שקורה איתנו

בקיצער לפתח מודעות עצמית אם קלטתי נכון אז המסרים שלך מטורפים

ואהבתי ובאמת אני מאוד בעד זה מגיל קטן מאוד אני שואלת את עצמי מי אני? מה תפקידי בעולם?…

[אסתי כץ]

מחזק מאד!! ויש כאן עומק מעורר חשיבה

[מרים סולובייציק]

מודעות עצמית דורשת הרבה עבודה עצמית, אני עושה את זה בטיפול פעם בשבוע, דבר שמקרין לי על כל השבוע.

מודעות עצמית תורמת לי בכך שאני מודעת לצרכים ולמניעים שלי לעשות כל מיני דברים, ואז להימנע מלעשות אותם או לעשות דווקא דברים מסוימים שעשויים לעזור לי.

[מיכל כהן]

ממש יפה ונכון.
אני חושבת שהגישה היוונית היא בעצם לומר-מותר לי!
אם עברתי משהו קשה אז מותר לי ליפול לדכאון, מותר לי לבכות יום ולילה, מותר לי להתעצבן על כל העולם ולהתלונן על כל דבר קטן שזז.
והגישה היהודית אומרת- תתעלו על עצמכם, גם אם קשה (וקשה…), צריך לראות את הטוב ולהודות
(מותר לבכות, אבל במידה הנכונה. ולכוון את הבכי לדברים טובים כמו תפילה מתוך לב נשבר, עם דמעות שפותחות שערים)

[רחל ינקלביץ]

עמוק ושווה קריאה.

תודה רבקה!

[רבקה קרויזר]

תודה על התגובות 🙂

מיכל,
לא זו היתה כוונתי…
ובכל אופן התובנה שלך מעניינת.

חנוכה שמח❤

[הודיה אלבאז]

אני חושבת שבמיוחד בעולם הפסיכולוגיה קל מאוד להתיוון

וקשה לשמור על עצמינו מהשפעות זרות

יש כ’כ הרבה כפירה וסילוף בחלק מהתאוריות הפסיכולוגיות שצריך להיות מאוד חדים ועירניים כדי לשים לב.

מה שמנחה אותי כשאני נפגשת עם תאוריה של גויים, ומה לעשות שצריך ללמוד תאוריה, זה כל הזמן לשאול את עצמי מה הקב’ה חושב על התאוריה הזו, מה דעת תורה אומרת על רעיון כזה, מה יש לתורה להגיד על מחשבה כזאת וכזאת