לערבב כל הזמן כדי שלא יהיו משקעים – מעניין לשמוע את דעתכן

[ה]

דבר ראשון לא כדאי לעשות חביתיות עם קמח תפוחי אדמה, זה הורס את הטעם,

אם את צריכה ללא גלוטן יש מלא קמחים טובים של תמי וכרגיל ועוד…

בקשר לרגשות חשוב מאוד לא להשקיע רגש לתת לו לצוף, להרגייש אותו, לתת לו מקום ואז לענות לו תשובה רגשית ושכלית, כלומר תשובה שזה באמת לא נעים אבל אני שווה תמיד והמקרה הזה לא אומר שאני חסרת ערך..

כך מעבדים נכון את הרגשות ולא יוצרים משקעים בנפש.

[רחל בן פורת]

תודה!

חמודה שהתייחסת לגלוטן…

אנחנו רגילים בקמח הזה גם מפסח ודווקא אוהבים אותו אפילו יותר מקמח לבן רגיל

זה יוצא אוורירי וטוב

אשמח לשמוע עוד תגובות,

לערבב כל הזמן…

זה לא מוגזם?

זה אומר כל הזמן לטפל בדברים כל מיני…

[ה]

זה יוצא צמיגי…

אולי גם בחיים אם מערבבים כל הזמן החיים יוצאים צמיגים ועכורים 🙁

[מרים סולובייציק]

לא כל מה שמתאים לחביתיות מתאים לבני אדם.

[ESTI CAHANA]

יש בזה משהו נכון…

[מירי רוט]

אהבתי את ההתבוננות העמוקה שלך רחל

ואת התובנות שאת מבינה מדבר של מה בכך

השאלה שלך נבונה מאוד

והוא באמת מקום יפה לדיון פורה

בעיקרון אין ענין להציף

למה לדשדש בכאב?

מסתכלים עם הפנים קדימה

יש בזה גם מקורות בחז”ל

בענין התשובה

האם קודם סור מרע ואחר כך עשה טוב

או עשה טוב וממילא תוך כדי יהיה הסור מרע

[מקווה שאני זוכרת טוב משהו ששמעתי לפני מעל 2 עשורים]

בטיפול מציפים את ה”משקעים” מהעבר לצורך ניקוי ועיבוד מחדש

רק מכיון שבהווה זה מנהל את המטופל בצורה לא נכונה ויש סבל!!!

אין שום סיבה לגרום להצפה וזה יכול אפילו להיות מסוכן

במיוחד במקרי טראומה קשים

ה’ לא ברא סתם את השכחה…וטוב שכך

[רבקי קליין]

כמו שכתבת לא טוב להציף כל הזמן, אי אפשר לחיות טוב ונכון אם כל הזמן נמצאים בהצגה.

אפשר להציף בשעת טיפול כשיש לידך מטפלת שיודעת לווסת ולנטב.

לפעמים הצפה כשאת לבד עלולה לגרום נזקים בלתי הפיכים.

[חני שידלובסקי]

נכון שאי אפשר להיות בהצפה כל הזמן.
אבל הצפות לא שואלות אותנו מתי להגיע, וגם לא כל אחת הולכת לטיפול, וגם מטפלת
לא נמצאת לידי 24/7.
החכמה היא היא לבנות גדות חזקות, כדי שגם במצב של הצפה הנהר לא יהרוס.
במילים פשוטות יותר, חוסן צריך לבנות בזמן רגיעה, כדי שנדע להתמודד עם דברים
מציפים (גם בלי מטפלת צמודה).

[רחל ינקלביץ]

אהבתי גם את ההקשר שעשית לחיים בתכלס…

אולי המונח לערבב לא ממש מדויק?

הייתי קוראת לזה לעבד.מרגיש תועלתי יותר:)

[סירי גולדמן]

מה יקרה אם ישקעו דברים?

באופן כללי כשאנחנו מנהלים את החיים שלנו מתוך פחד ו/או זהירות ושות’ (לעשות… כדי ש… או כדי שלא…) אנחנו לא יכולים לחיות את הטוב שבהם.

רק נראה את ההבדל בין זה לבין – להרגיש, לדבר או להתבונן כי/בגלל ש (נעים לי? מושך אותי? מציף אותי וכך אני פורקת?) בראשון אנחנו פועלות מתוך פחד ובשני מתוך אהבה, רצון והטבה – מה נעים ומיטיב יותר?

אז מה נכון יותר? בעיני – לעשות מה שנוח לנו יותר.

כמובן לא תמיד, יש לזה סייגים – אם זה מזיק למישהי – כולל לנו עצמנו, צריך לבדוק איך לנהוג בצורה מיטיבה ולא מזיקה, אבל זו נקודת המוצא הכי בריאה, בעיני.

[שולמית אורלנציק]

בדיוק מטופלת שלי שאלה אותי: למה את גורמת לי להתעסק עם הרגשות הקשים, מה זה מועיל? זה רק מכאיב!

אתמול היא מניחה חי דף על השולחן מצטטת רק את השורות הרלוונטיות:

אף פעם לא ניקיתי רגשות

כי לא הסכמתי להם בכלל להיות

דיברתי על הקשיים מבחוץ מלמעלה

ולא הצלחתי לכאוב אותם לעומק בדמעה

והיום אני מודה להשם על כך

אני זוכה להיות אמיתית בזכותך

פתחת לי צוהר לעולם רגשי מופלא.

לטפל ברגשות בצורה נכונה!

[מירי רוט]

רק לי זה עושה צמרמורת שאת מצטטת משהו אישי כל כך?

האם לא כל מה שקורה בחדר מחויב לשמירת סודיות מוחלטת?

אלא אם כן היא אמרה לך בפירוש שאת יכולה לקחת מכתב אישי ולפרסם ברבים

[כבי אנרגיות]

אם זה היה מישהי אחרת אז היה צורם לי

אבל סומכת על שולמית שקיבלה אישור : )

מכירה מידי מקרוב : )

[שולמית אורלנציק]

התלבטתי אם להתייחס אבל כתוב “והייתם נקיים” לומר לאנשים את האמת שלא יחשדו בכשרים

אז ברור שקיבלתי את רשותה

[כבי אנרגיות]

איך ידעתי לא היה לי ספק : )

רק מי שלא מכיר אותך מקרוב יכול לחשוד בך

[רבקי אלמגור]

באמת נושא מעניין….

לא תמיד הבחישה בעבר מועילה.

מטפל צריך לראות מי עומד מולו, יש כאלה שממש עושה להם טוב לבחוש בקדירה ויש כאלה שממש לו…

הקב”ה יצר לאדם מנגנוני הגנה בדיוק בשביל זה, אמרה כאן משהיא “שכחה”

לפעמים לברוח מסיטואציה זו הצלת נפשות ממש, חלק גדול ששרדו את השואה לא הסכימו לדבר על זה עמ”נ שיוכלו לתת לילדים שלהם ולעצמם עתיד שפוי.

רק מה “הגולם קם על יוצרו…” דהיינו – עולם הטיפול… שמצד אחד זה מקסים שאפשר לטפל, אבל מאידך לא תמיד בריא לחפור יותר מדי…. ובטח צריך מקצועיות רבה לדעת לסגור מה שפתחנו….

אז לפעמים כדאי לתת למשקעים מנוחה…..

[כבי אנרגיות]

אני חושבת לא לחפור יותר מידי פעם כשהתחלתי ללמוד פסיכודרמה

אז למדו אותנו כלל ממש טוב ויפה ושמרתי אותו לעצמי בתור משפט

“לחקור את העבר, לבנות את העתיד”

[שני לב]

משפט חזק!

[כבי אנרגיות]

תודה לכן שמתי אותו בלוגו שלי של הטיפול : )

תסתכלי בתיק עבודות בפרופיל שלי ותראי את זה : )

[שני לב]

לפעמים הערבוב יוצר מערבולת.

צריך להיזהר.

כמו שתינוק אחרי אוכל לא מניפים/מסובבים וכו’

גם עם הנפש שלנו צריך להיזהר!🙃

[מיכל חיים]

לפעמים העבר מנהל אותנו כשזה מפריע להווה ולעתיד צריך ‘לערבב’ וכך אני מקבלת בחזרה בחירה על החיים שלי ולא מנוהלת מחוויות עבר.

לכן צריך לדעת מה לערבב כמה ובאיזה עוצמה כדי להגיע כמו שכתבו כאן לבניה