טיפול יעוץ אימון והנחיה
מטפלות באומנויות, פסיכולוגיות, עו”סיות, מנחות, מדריכות, מרצות, מאמנות, יועצות, ברוכות הבאות! ... פירוט נוסף
מובילות:
- Organized by
-
-
מגע בין מטפלת למטופלת
-
מגע בין מטפלת למטופלת
יש מניעה מלקבל חיבוק ממטפלת בסוף טיפול?
זה יכול להזיק למהלך הטיפול?
או שאולי יכול להועיל?
-
51 תגובות
-
עד כמה שידוע לי יש עם זה בעיה אתית
-
אני יודעת שיש מטפלות שמסיימות פגישה עם חיבוק.
אני מלמדת את תלמידותיי לא לגעת במטופלת, לעולם.
וזאת משום,
שבעולם המטורלל של היום,
יש שלוקחים את זה להטרדה,
וכבר לוויתי מקרים שמטופלות תבעו (!!!) את המטפלות שלהן
כי הן ‘הטרידו’ אותן עם חיבוק.
כן. כן. מה שאת שומעת.
אגב,
בכמה המקרים, זו היתה העצה הנורא חכמה
של הפסיכולוגית החדשה של האשה,
שחיפשה סיבות להתקפים שלה בעבר הקרוב או הרחוק….
והגיעה עד לחיבוקים של מטפלת רגשית כשלהי בחייה.
-
ארווין יאלום כן כותב שיש מקום למגע במקרים מסוימים,
וכך הוא גם נוהג,
יותר בכיוון של לחיצת יד או טפיחה על הכתף.
אני ראיתי פסיכולוג ילדים במשחק קבוצתי בחוץ מחליף איתם כיפים – לא ראיתי בזה בעיה.
אבל צריך בשביל זה להיות מאוד מיומן, לזהות מה נכון למטופל ברגע המסוים.
חיבוק זה מגע עם אופי אחר,
כמו שכתבה שיינדי, בעולם של היום, לא כדאי להכנס לזה.
חוץ מזה, התמיכה בלתי מילולית של המטפלת שלך, ללא מגע,
מלמדת אותך לקבל (ולתת) תמיכה כזאת,
שנצרכת בחיים ללא ספק:
עם הבעל, בטלפון עם הבן בישיבה, עם אחות או אמא רחוקה, וכו’
-
ואם החיבוק בא מהמטפלת עצמה –
אני הייתי מתרחקת.
-
ואם המטופלת מרגישה שזה מרגיע אותה,
ועוזר לה יותר להיפתח,
ויותר להרגיש בטוח בקשר?
יש מקום לדבר על זה עם המטפלת,
או שאם זה גבול אצלה,
אז חבל על הזמן…..
-
בטיפול זה לגיטימי לדבר על הכל!
אם המטופלת מרגישה צורך כזה בודאי שעליה להעלות עם המטפלת,
גם אם זה גבול אצלה, אפשר לדבר על כך ולהבין ממה נובע הצורך, למצחא מקור תמיכה אחר ועוד …
חיבוק הוא דבר מאד תומך מחד אך מצד שני לפעמים עלול להגרר או להחוות כחודרני , אין פה תשובה חד משמעית, צריך רגישות מצד המטפל להבין מה נכון לכל מטופל. ואני לא חושבת שזה חד משמעי לא נכון.
מה שבטוח, שלהעלות את הרצון והצורך זה תמיד בסדר ולגיטימי!!
-
לכולנו יש פנטזיות על המטפלות שלנו
וכל דבר כזה הוא פתח לעבודה.
לי היה קטע שרציתי לפול בדרך אליה
ולבוא לפגישה ממקום פצוע פיזית.
אז מה, עשיתי את זה?
מטופלת שמוכנה לדבר על זה,
לדבר כדי ללמוד, לא כדי לעשות,
היא אמיצה ועושה את הדבר הנכון.
-
-
-
-
מגע בטיפול זה נושא שנוי במחלוקת, לפחות בשנים האחרונות. ובודאי מהמעבר מטיפול פסיכואנליטי קלאסי שבו המטופל שוכב על הספה והמטפל יושב מאחוריו, ואופי הטיפול היה תוך ריחוק בין מטפל למטופל.
היות שבשנים האחרונות, ובעיקר בגישות מסוימות, כפי שהעלו פה את ארוין יאלום, יש למגע תפקיד טיפולי, לא נראה לי שזו שאלה אתית. יש גישות, כמו טיפול בתנועה, שהמגע הוא חלק מהמהלך הטיפולי, יש גם שיטה טיפולית של עירסול.
בכל מקרה, נראה כי יש לשקול בכל מקרה מה מתאים למטופל ולמקרה הספציפי.
-
אם זה גבול אצלה – זה דבר מבורך מאוד בעייני ושומר קודם כל על המטופלת.
גבולות בטיפול הם עניין מאוד משמעותי בתהליך.
כמובן שכדאי לדבר על הדברים ולפתוח שיח עמוק על הצורך וההרגעה שהמגע מעניק למטופלת ולנסות להמיר את זה במענה עמוק ושורשי יותר.
למטפלת אסור בשום אופן ליזום כל סוג של מגע עם המטופלת שלה.
יש סכנה גדולה מבחינה טיפולית למגע תומך או מרגיע מצד המטפלת למטופלת, לעיתים מה שנחווה אצל המטפלת כצעד של תמיכה וחיזוק עלול להחוות אצל המטופלת כמצב טראומתי גם אם מדובר בהצפת צרכים מאוד ראשוניים ועמוקים שעלו במהלך הטיפול והמטפלת בטוחה שבמגע פיזי היא יכולה לתת מענה לאותם מצבים, היא עלולה מאוד להזיק ולהשאיר את המטופלת בחולשתה ואף לגרום לחוויית ניצול.
ולא, לא רק משום החשש שהמטופלת עלולה לתבוע אותה על הטרדה וכד’… אלא משום שמדובר בחוסר הבנה ומודעות להכרח של הגבול הפיזי בטיפול. גם אם כוונותיה של המטפלת טהורות היא אינה נוהגת במקצועיות אם היא פורצת את הגבול הזה.
לפעמים זה מגיע מתוך רצון עמוק של המטפלת ”לגונן” על המטופלת שלה ונוצרת הזדהות לא מעובדת בתהליך הטיפולי.
כמטפלת- חשוב לבדוק מה מניע אותך לרצות ולחשוב שמגע יועיל לטיפול, והאם לא מדובר בצורך כלשהו בתוכך.
יש סיפורים רבים וכואבים על קשרים לא מאוזנים בתוך טיפול שהתחילו בלחיצת יד חמה….
אם המטופלת מבקשת את החיבוק/מגע-
אני מניחה שיש מקום להקל במקרים מסוימים מאוד!! כמו לדוגמא- פגישת סיום, תוך כדי דמיון מודרך לתת יד וללכת איתה בחדר(בפסיכודרמה זה מקובל), ובכל מקרה אחר בו ברור לך באלף אחוז שאין זה חלק מהתהליך הדינמי המקובל וזו בקשה ספציפית של המטופלת הנבחנת באופן שקול ומקצועי. הייתי כמובן ממליצה לקבל הדרכה מפורטת לגבי כל מקרה כזה שעולה צורך או ביקוש למגע פיזי ולעבוד להמיר אותו בסוג אחר של מענה.
בכל אופן, קראתי מאמר מאוד מחדד בנושא זה מאת הרב שלום אביחי כהן (פסיכותרפיסט M.C.S) , במאמר הוא מציין כמה סימני אזהרה למטופלים האמורים לעורר אצלם אור אדום לבחינת התהליך וגבולותיו- מביאה אותם כאן:
* כאשר מטפל קובע פגישות מחוץ לקליניקה שלו.
* כאשר מטפל מעוניין בסודיות הפגישות וקובע אותם כשאין אף אדם בסביבה.
* כאשר מטפל אומר לכם ש ”אתם המטופל האהוב עליו ביותר”.
* כאשר מטפל מספר לכם בדיחות לא ראויות.
* כאשר מטפל דן אתכם על חייו האינטימיים.
* כאשר הוא מפעיל עליכם כעס או תוקפנות במהלך המפגשים.
* כשמטפל אומר לכם שנגיעות חייבות להיות חלק מהטיפול.
* כשהוא מעלה נושאים אינטימיים מחוץ להקשר הטיפולי.
* כשהוא מאיים עליכם אם לא תיענו לדרישותיו.
* כשהוא חושף עליכם מידע ללא הסכמתכם.
* כאשר הוא מזמין אתכם לבילויים ולפעילויות משפחתיות/ חברתיות שלו.
* כאשר הוא נשען עליכם ע”מ לקבל תמיכה נפשית.
במצבים אלו יש לעצור לבדוק ולהתייעץ! לדבר על כך עם המטפל ועם גורם נוסף. מטפלים שהינם אנשי מקצוע ההולכים לפי כללי ההלכה והאתיקה המקצועית הם בד”כ אנשים הראויים לאמון במידה המאפשרת תהליך טיפולי. ברובם המוחלט הם אנשים הגונים שהשקיעו שנים רבות ומשקיעים משאבים רבים על מנת להתייעל ולבקר את עצמם ואת התהליכים שהם מלווים. יחד איתם ישנם בשוליים עוזרים שהתנהלותם חסרת אחריות וללא כל ביקורת עצמית וחיצונית. כל אדם שנפגע מאותה התנהלות הוא עולם ומלואו. לשם כך עלינו להיות מודעים למערכת הגבולות בתהליך הטיפולי ולהיות ערניים לפריצתם. (עד כאן מתוך המאמר)
סליחה על האריכות, הדיון שהועלה חשוב מאוד בעיניי והרגשתי חובה להרחיב בנושא.
-
רותי – יישר כח על הדברים
מחכימים וחכמים מאוד!
תודה רבה!
-
אם המוכר בחנות את מתחבקת?
ועם הרופא בקופ”ח?
כמו שכאן ברור לך ש- לא מה פתאום
ככה זה צריך להיות ברור בהקשר של טיפול…
וזה ממש ממש אסור למטפלת ליצור מגע
-
למה נראה לך שזה דומה?
האם עם המוכר בחנות את מדברת על חוויות שעברת ואת עוברת?
האם ככה צריך להיות עם מטפל?
אישית לא מתחברת בכלל למגע בין מטפל למטופל אבל השוואה הפריעה לי בהחלט.
-
-
<div>מצטרפת לא.ק., וגם האמירה החד משמעית ש “זה ממש ממש אסור למטפלת ליצור מגע”, הוא אינו נכון. </div>
אמנם, באופן אישי, אני לא מתחברת למגע, אבל כפי שצינתי פה, זה לא חד משמעי, ויש בזה גישות טיפוליות שונות. ובודאי בתחום הטיפולי, שקיימת חשיבות של התאמה למטופל/למקרה/לסיטואציה וכו’. יחד עם הזהירות הנדרשת.
-
רחלי- טיפול בפסיכותרפיה אינו כטיפול אנרגטי או דומה לו שעיקרון השיטה מתבסס על מגע פיזי- המגע בטיפולים מן הסוג הזה הם שפה טיפולית שונה מאוד ואין במהותו לחזק או לתת ביטוי נוסף לקשר הרגשי בין המטפל- למטופל.
אם הבנתי נכון את נושא הדיון השואלת הציגה את הצורך שלה בתוך טיפול שיחתי/ דינמי שמבוסס על הגישה הפסיכותרפית הקלאסית שבמהותה הקשר בין המטפלת למטופלת הוא מרכז התהליך- ושם המגע הוא בהחלט חציית גבול ואינו מותאם.
-
רוצה לשתף מתוך נסיוני האישי-
גם לי כמטופלת עלה צורך מאוד חזק למגע ולחיבוק מהמטפלת שלי
ואצלה זהו גבול אדום.
אז בהתחלה היה לי מאוד קשה לדבר על זה והרגשתי שאם לא אז אין טעם לדבר על זה בכלל.
והמטפלת שלי דחפה אותי כן לדבר על הצורך ובמקום חיבוק פיזי לדבר את החיבוק.
ולאט לאט עם הזמן הייתי ועדיין מסוגלת יותר ויותר לדבר על הצורך במגע
ועל הסיבות המשתנות בכל פעם לאותו חיבוק ספציפי בו הרגשתי צורך
וזה פתח בפני עולם שלם של הבנות חדשות ועמוקות יותר על עצמי
ומסע שלם שלא נגמר עד היום.
היו לי רגעים רבים בתהליך שחשבתי לעזוב את המטפלת שלי בגלל זה
ובסוף לא עזבתי ואני לא מתחרטת על זה
אז ממליצה לך לנסות.
גם אם זה לא יועיל- לא חושבת שזה יזיק..
-
בזהירות רבה אציין שגם בגישה הפסיכודינאמית הקלאסית ישנן כיום גישות חדשניות אשר אינן שוללות מגע באופן מוחלט, זאת ועוד, גם בעבר “וויניקוט” אשר היה פסיכואנליטיקאי מוערך ביותר (נפטר בשנת 1981) השתמש במגע בטיפולים מסויימים, כמובן מדובר בנושא עדין ומורכב אך אין זה נכון מבחינה מקצועית לשלול לחלוטין אפשרות של מגע בטיפול הפסיכודינאמי הקלאסי
-
כתגובה לרותי, וכן כהמשך לדבריה של שיפי, היום יש בהחלט טיפולים דינאמיים המבוססים גם על מגע פיזי. וא”א לומר שזו שפה טיפולית שונה, אלא אם כן את אומרת שהפסיכודרמה היא שפה טיפולית שונה מטיפול פסיכולוגי. ואגב, גם בפסיכודרמה יש טכניקות שמשתמשים בהם בטיפול – שיש בהם מגע, בודאי בטיפול בתנועה. ולמגע יש את התפקידים והמטרות שלו בתהליך הטיפולי.
אוכל להגיד שאני מכירה מקרוב מאד, מטפלות מאד מאד מקצועיות ומנוסות וזהירות, שמשתמשות גם במגע פיזי, כמובן בזהירות ובהתאמה, ורק בהסכמה, ועל פי הצורך.
כך שא”א לומר באופן חד משמעי שמגע הוא חציית גבול ואינו מותאם. ובכלל, בהרבה נושאים נראה לי שנכון שנתנסח באופן לא חד משמעי.
-
תודה על הדיון החשוב.
מצטרפת לקודמותי שכתבו כאן על הפתיחות בטיפול.
כמטופלת חשוב מאד להביא בכנות את הצרכים שלך.
אם עולה צורך לקבל תמיכה במגע- יש מקום לתת לו מקום, להכיר בו, להתבונן
ולתת לו מענה, לתת לו מענה לא מחייב לקבל את החיבוק הפיזי.
זה באחריות המטפלת. וכמו שכתבתן כאן יש גישות שונות.
חשוב מאד- נושא הגבולות.
כאשר יש טשטוש בגבולות זה עלול ל היות הרסני ומסוכן מאד!!
מעתיקה כאן פוסט שכתבה מטפלת בשם מיכל לוקר בנושא סימני אזהרה בטיפול.
חושבת שהנושא סופר חשוב, בתפילה שלא נכשל:
<x>xx xxx xxxx xxxx xxxxx xxxx xxx xxxx xxxx xx xxxx xxxxxx xxxx xxxxx xxxxxxx xxx xxx xxxx</x>
שאלה שמן הסתם הסתובבה לה בראשנו כבר מספר פעמים סביב פרשיות עצובות שנחשפו.
מנסה לפרוש עקרונות וסימנים המצריכים תשומת לב חשדנית ויותר.
מדובר בשיטה (!) המתוכננת היטב ומורכבת ממספר אלמנטים:
• ניצול חולשה/משבר/כאב או יצירתם (ע”י עבודה מכוונת הפחתת ערך)
• ריסוק מערכות הגנה
• יצירת תלות בגורם הסמכות
• טשטוש גבולות, תוך הזזתם
• מניפולציות והתניות באופן מעורר רגשות אשם
רכיבים אלו משמשים בעירבוביה בתמהיל מר שיוצר קוקטיל מסוכן מאוד!
ימים ארוכים שאני מנסה לעשות סדר.
לשרטט את השיטה שלב אחר שלב, אך הערבוב הוא חלק מהותי מהדרך, ולכן אם תרגישו מעט מבולבלים, זה לא במקרה, זה חלק מהמהות.
• נכתב בלשון נקבה, אך רלוונטי לכולם.
– ניצול חולשה או יצירת משבר:
אם את נתקלת באמירות נחרצות או שאלות רטוריות (לכאורה) אודותייך, בעיקר סביב נקודות תורפה, כגון:
“את חסומה ברגשות שלך”
“את אוטיסטית? לא יודעת להביע?”
– שימי לב! יש כאן ניצול חולשה באופן מנמיך או שיקוף מפחית ערך (כלומר שמטרתו להעצים חולשה)
התוצאה – הרהור וערעור המטופלת.
נותן לך הרגשה שמשהו אצלך “דפוק”. את כנראה חייבת עזרה דחוף…
– אמירות מטילות ספק:
“לא יודע אם תצליחי להיפתח רגשית בפני”
“לא יודע אם תצליחי להביע את עצמך בכתב”
זוהי מניפולציה! הטלת ספק ביכולות ובערך של המטופלת
יש כאן החלשת המטופלת מתוך כוונה מגמתית:
1. שלילת בחירה מהמטופלת – את נדחקת לפינה, מוכרחה להוכיח את עצמך, הרי את רוצה את התוצאות
2. חיזוק התלות – לעורר את המוטיבציה לנסות, להתמסר. קשה להתנגד או לסרב.
3. הפעלת רגשות אשם – בכל מקרה תצאי לא בסדר:
אם לא תצליחי – את כישלון
אם תנסי ותצליחי – תהיי אחראית לתוצאות (אשמה)
– יצירת תלות:
לאחר שה”בעיות” שלך על השולחן, מתברר שיש מי שיודע לפתור אותן.
“אם את רוצה – אני מוכן לעזור בזה”
זוהי התניה עם מניפולציה!
לחדר הטיפולים מגיעים על מנת לקבל עזרה. ממש אין צורך להרבות באמירות שמטרתן תהייה ובחינת רצון ורצינות המטופלת.
בהתניות מעין אלה יש נסיון לגלגל אחריות אל המטופלת – הכנת הקרקע וזריעת רגשות אשמה אצלה
הרי “את רצית”, “את הסכמת”
– שבירת מנגנוני הגנה:
“אם לא תיפתחי, לא אוכל לעזור”
יש פה מעין איום סמוי המבוסס על ריסוק מנגנוני הגנה
במהלך הטיפולי התקין עולים הרבה קשיים. אם יש קושי, מחסום להיפתח, אנחנו בוחנים אותו.
נקודת המוצא – יש לנו כבוד גדול למנגנוני ההגנה. הם נמצאים שם לטובתנו. כשמם כן הם – נבנו כדי להגן עלינו.
לכן, מתקרבים אליהם בעדינות ובכבוד. בודקים היכן משלמים עליהם מחיר גבוה מדי והאם אפשר בזהירות לקלף קצת. שכבה אחר שכבה.
בוודאי לא מאיימים ולא משתמשים בפטיש 5 ק”ג.
– טשטוש גבולות:
המרחב הטיפולי חייב לכבד את הגבולות של המטופלת.
לא רק לכבד, אלא לעודד, ללמד ולעמוד על זכויות המטופלת לגבול המאפשר לה ביטחון ונוחות.
להלן מספר דוגמאות:
– “לא נעים לי”
“הסגנון הזה לא נעים לי”
למטופלת הזכות והחובה להגיד את עצמה. בשום אופן זה לא הופך אותה להיות “לא בסדר”
אם התגובה שאת מקבלת היא: “את עדינה/סגורה/חסומה מדי” – זה בלתי חוקי בעליל!
זו אמירה שיפוטית, מניפולטיבית, מאשימה ולחלוטין לא מקצועית.
– “איזה יופי של עבודה את עושה! הצלחנו לייצר שיח ברמה גבוהה”
” איך את מתקדמת יפה! צריך לתת מקום לעבודה שלנו”
מעברים וטשטוש גבולות בין המטפל והמטופל תוך שימוש במחמאות וסופרלטיבים
רגע את לבד (אחריות עלייך), רגע אנחנו באותו הצד (תלות, חיבור, קרבה)
האמת היא – את עושה תהליך. המטפל מלווה אותך בדרך. אפשר לומר “אני איתך”
אבל אין, לא קיים “אנחנו”, “שלנו”, “עשינו”, “התקדמנו”…..!!!
– סטינג (setting)
(* המסגרת הטיפולית המעגנת את זמני ומשך הפגישות, המקום וההתארגנות במרחב, הסדרי התשלום וכו’ למערך מסודר)
להוציא שיטות טיפול מאוד ספציפיות (כמו 12 הצעדים, שיטת טיפול בהתמכרויות) שבהן יש קשר טיפולי רציף גם בין המפגשים, בטיפול הסטנדרטי יש גבולות – מקום – זמן מאוד ברורים!
אם המטפל מציע את עצמו ואת שירותיו בשלל דרכי התקשרות (טלפון, מייל, וואטסאפ) ללא סייג וללא הגבלות – תחשדי!
אם הוא מאפשר שיחות, באופן מלא או חלקי, ללא תמורה כספית – תחשדי מאוד!!
בפרט אם הוא “צדיק” ומניעיו “לגמול חסדים” או “לתת מעשר כספים” ישירות אלייך.
הסטינג הטיפולי מציב גבולות ברורים מתוך אמון ביכולות ובכוחות של המטופל להתנהל בין המפגשים. במידת הצורך אפשר להציע קצב מפגשים צפוף יותר, אך לא בלי גבול.
זמינות ללא הגבלה מחפה על חוסר אמון במטופלת ורצון מסוכן לייצר זיקה ותלות חזקים עד שיהיה לך בלתי אפשרי להתנתק מהמטפל. לא אחראי ולא מקצועי.
– היכרות אישית מדי
גבולות מסייעים לתכנים להיות ממוקדי מטרה ותהליך.
המטופלת במוקד הטיפול.
אין כל צורך לשמוע סיפורים אישיים של המטפל, לדעת את קורות חייו ואת שמות בני משפחתו
זו קרבה מיותרת, זה חוסר גבולות, זה מייצר אינטימיות שאינה במקומה, ושוב – זה לא מקצועי.
– התייחסות לנראות שלך – אור ניאון בוהק!
חציית גבולות!!!
גם אם מדובר במחמאות. גם אם זה לכאורה אמור להיות נעים (תאמיני לעצמך! אם זה לא נעים לך, זה לא נעים לך!). זה חמור מאוד!
<x>x xxxxxx xxxxxx</x>
חדר הטיפולים הוא מרחב בטוח ומוגן.
אין שום צורך להשתמש בו במילים כפלי משמעות שעלולים לרמז על כיוון מיני.
אפשר להגיד: “את רוצה לשתף אותי?”
אין צורך ב – “תכניסי אותי”
אפשר להגיד: “אני איתך. בקצב שלך”
אין צורך ב – “את לא מספיק נפתחת”/” את לובשת יותר מדי שכבות. כמטפורה כמובן”
(במחילה מכבודכם, סליחה אם עוררתי בחילה, אך נראה לי חשוב לשים על השולחן דברים בהירים. האמינו לי, אלו דוגמאות עדינות)
– מגע כחלק מהטיפול
ישנם היום סוגים שונים של טיפולים. חלקם יכולים לכלול מגע. אבל –
* בשום אופן ובשום מצב אין כל מגע ללא שאלה ובקשת רשות ברורה + המתנה לאישור *
גם טיפול שבהגדרתו הינו “טיפול במגע”, כגון עיסוי, מצריך בקשת רשות מהמטופלת (בתפיסה שלי היינו הך לגבי כל בדיקה רפואית)
בקשה ברורה היא, למשל – “מתאים שאניח עלייך יד?”, ” זה בסדר שנתחיל בעיסוי?”
ולא “אם היית רוצה/מסכימה/מתקדמת מספיק בטיפול – הייתי מניח עלייך יד”,
“אם היית יותר בטוחה בעצמך – לא היית נרתעת כל כך מהמגע שלי”
– אלו מניפולציות מהסוג המרושע ביותר! זוהי מלכודת
אגב, אם המטפל נוטה להיות מאוכזב ממך או מקצב ההתקדמות שלך – נורה אדומה!
ככל הנראה נחשף פה תסכול שלו, אך יתכן ואת לא שמה לב כי את מנוהלת על ידו ועל ידי רגשות האשמה שלך.
ותוספת מיוחדת למי שמגיעה לטיפול/יעוץ/אימון/הדרכה אצל אדם דתי:
ברוך ה’ יש לנו הלכה והיא עצמה מהווה כללים, גדרות וגבולות מאוד מאוד ברורים!
יש הלכות צניעות (כללי לבוש, דיבור, התנהגות בין גבר ואישה שאינם נשואים) ויש הלכות ייחוד.
את יודעת אותם!
ואם לא, תלמדי.
* כל אדם דתי, מחוייב להלכה.
בפרט אם הוא “רב גדול”/”ירא שמים”/”מקובל”.
לכן דיבוריו ומעשיו לא יכולים בשום אופן לסתור את ההלכה! *
אל תתבלבלי לחשוב שאם “פרקו נאה וזקנו מגודל” הרי שהוא מעל ההלכה הפשוטה.
כל חריגה מכללי ההלכה הינה בבחינת קו בורדו זועק המעיד שמשהו כאן לא תקין!
תסמכי על עצמך ועל ההלכה הפשוטה. בלי פירושים ופרשנויות.
– ולסיום, אך מכאן גם ראוי להתחיל – אינטואיציה.
לכי עם תחושות הבטן שלך! האמיני לעצמך! את יודעת טוב יותר מכל אחד אחר.
ואם את מבולבלת – תתייעצי עם מישהו קרוב. אל תשמרי את הבלבול לעצמך בלבד.
אם יש מבט שלא נעים לך, שמרגיש לך חודרני מדי
טון דיבור שעושה לך לא טוב
מרחק פיזי קרוב מדי, שפולש לגבולות שלך ולא נח לך איתו
מימיקה ושפת גוף שגורמים לך לאי נוחות
כל אלו ועוד – שימי לב ותני משקל רב למה הם מעוררים בך!
אל תטילי ספק בעצמך ותספרי לך שהמטפל חכם יותר/יודע יותר/מקצועי יותר
הגוף שלך והתחושות שלך הם המורים הטובים ביותר עבורך!
השתמשי בהם!
הייתי שמחה לכתוב שיש מטפלים לא טובים, או ללא הכשרות מספקות, אך לצערי יש מכל הסוגים.
יש גם “מטפלים טובים מדי”. טובים וחכמים להרע
מטפלים חכמים, אפילו גאונים.
הם מדברים ברכות (זה לא דומה לקריאת הדברים כרשימה)
הם “מניפולטיביים על”
הם מבינים בנפש ומשחקים בה כ”חומר ביד היוצר”
הם גם אומרים הרבה דברי חכמה ואמת ולכן הם מתעתעים ומבלבלים כל כך.
הם מכירים את הטכניקה ושלל הדוגמאות שהבאתי כאן, ולכן היה לי חשוב לחשוף את השיטה.
שימו לב והיו זהירים.
ותתפללו על זה!
“אהבי ה’ שנאו רע, שומר נפשות חסידיו מיד רשעים יצילם”
-
לא קראתי את כל הדיון ואני גם לא מטפלת אלה רק בלימודים, אבל סיפרה לי משהי שהיא מטפלת באמנות, מאסטרית ממש, שהייתה לה מטופלת בת שבע שהיא ערסלה אותה בתנועה כמו שמחזיקים תינוק במשך כמעט פגישה שלימה, זה נתן לילדה חוויה של תינוק נולד, מה שהיא לא זכתה לקבל מסיבות מסויימות.
הכל צף לה ביום אחד שהיא הגיע לטיפול וסיפרה שנולד לה אח,….
הילדה נרדמה לה על הידיים אחרי בכי ממושך, לקראת סוף הטיפול היא העירה אותה וסגרה איתה את הטיפול.
אחרי תקופה האמא סיפרה שהילדה השתנתה…
אז כנראה שלא הכל חד משמעי.
בבקשה מכם חבברות, אל תכתובנה חד משמעית לא בדיון הזה ולא בדיונים אחרים, כי באמת הנפש רחבה מני ים ובהחלט לא חד משמעית.
-
מקווה שזה לא נחרץ מדיי… חחחחח
אבל רחל הסיפור שסיפרת עם המטפלת שעירסלה ….
עשה לי קווץ’ רציני מאוד.
חייבת להודות שישר מה שקפץ לי לראשזה: אמאלה, וה’ ישמור ויציל
(לא נכנסת מקצועית לא מקצועית, נכון לא נכון , ולא מזלזלת גם🙂)
משתפת את הרגשתי.
-
-
מבינה שדעה נחרצת בעניין גורמת להסתייגויות מקצועיות רבות – אם מישהי תוכל להעלות מקורות או מאמרים של אנליטיקאים ששילבו את המגע בטיפול הדינמי- אשמח להרחיב את דעתי בנידון.
אך חשוב לי להוסיף כי דיון רחב כולל בתוכו חילוקי דעות וגם אם למישהי השקפה חד משמעית בעניין כלשהו היא ראויה להיכתב באופן מכבד.
לגבי תגובתך רחל בן פורת-
כאמא הייתי חרדה מאוד לדעת שהילדה שלי עורסלה בזרועותיה של מטפלת רגשית ונרדמה בחיקה תוך כדי בכי.
אני מניחה שאותה מטפלת אכן מסטארית בתחומה ויודעת לנהל את הטיפול הזה באופן נכון ומדוייק (ומסתבר שלמדה את השיטה הזו ככלי בפני עצמו ולא בתור אילתור ספונטני במפגש)- אך יש הרבה סיכונים בתיאור הקצר שהעלית ועם כל הרגש והמיוחדות הגישתית שניכר שהיה באותו מקרה הוא מעורר אצלי לא מעט סימני שאלה.
להערכתי, גם אם מטפלת מגלה אומץ להרחיב את הגבולות ולתת מענה מסוג כזה כדאי לשקול תחליפים בטוחים יותר- כמו נדנוד בערסל, פוף וכד’.
-
לא יכולה שלא להגיב
התחברתי מאד לתגובה של רחל בן פורת
ורוצה לומר לכן שכשקראתי אותה התרגשתי, בשביל אותה ילדה.
כמה הייתי רוצה כזה דבר! כמה זה יכול לתת ולעזור!
כן! מטפלת! [שאוהבת ומתחברת אליה] שהייתה מערסלת…
אני חושבת שזה היה החלום שלי. ודווקא ערסול!
וחוץ מזה, שמנה לב שהיא כתבה שהיה שיפור אצל הילדה
זו לא הוכחה שזה יכול להיות יעיל?! [במקרים שהאמא לא יכלה לתת בשנים הראשונות]
-
@Racheli.
אל תקחו את זה חד משמעי, כותבת את דעתי בלבד… מקבלת ומבינה שיש עוד.🙂
מרגישה צורך להגיב שוב… אם מה שהמטפלת ההיא יכולה לעשות את זה דבר רווח
(ואני מניחה שלא..) זה מעט בעייתי.
למרות שאני מבינה שגישות טיפוליות יכולות להשתנות,
חשוב לי להדגיש שהכוונה שלי היא לא לבקר או לשפוט
את השיטה הנל אלא את שלומם ובטיחותם
של מטופלים במיוחד ילדים…
לא מכירה את המקרה לפרטיו ניזונה ממה שרחלי כתבהאני לא מומחית בטכניקות טיפוליות,
אבל זה נראה לי בעייתי מבחינה מקצועית ואתית.
הקשר הקשרי מבוסס על אמון, גבולות והתייחסות
הגבוהה ביותר לרווחתו הרגשית והפסיכולוגית של המטופל.
אני חוששת שלגישה הזאת עשויות להיות השלכות פסיכולוגיות בעייתיות,
כמו יצירת תלות במטפל כדמות הורית מחליפה .הקשר צריך להעצים את הילד לפתח את הכישורי ההתמודדות והחוסן שלו,
במקום לחזק את התלות בדמות סמכותית.
חוץ מזה.
נגיעה בקטין ללא הסכמה מפורשת מעוררת חששות רציניים מאוד
על גבול ה… (לא רוצה להיות נחרצת חחח)
ייתכן שלילדה בגיל הזה אין את האפשרות או את השכל לתת הסכמה
ולהבין את ההשלכות של פעולות כאלה,
וזה חיוני לתת את רווחה וגבולות שלהם בכל אינטראקציה עם מטופל
אבל זו חוויה מטלטלת ועוצמתית מאוד. לכאן ולכאן….
למרות שאני יכולה להבין את כוונת החמלה
מאחורי האקט אני תוהה אם גישה זו עלולה לטשטש
בל משים את הגבול בין גבולות טיפוליים לאינטראקציות אישיות. ……השיח פה היה שאפילו חיבוק תמים למוטפל מעל גיל 18 מוטל בספק ,
אז ערסול כמו של תינוק….לילדה בת 7 מפחיד אותי לא אשקר.🙄
ויש לי שאלות… הילדה הייתה בטיפול לבד? הילדה קטינה.
האמא אישרה את זה? מה זה סוג הטיפול הזה? זה טיפול ריגשי?
זה טיפול במגע?
מה זה?
@RACHEIBENPORAT
רחלי, את מעל גיל 18? נשמע שאת צעירה:)
עדיין לא מטפלת, אך יכולה לומר לך שזה עלול לייצור לך תלות ריגשית רצינית במטפלת.
זו חוויה מטלטלת מאוד. (במיוחד לבחורה בגילך) אני מניחה שאת בגילאי העשרה…
(אני לא יודעת אם את מחשבת ההשלכות. בגלל הכמיהה
שציינת שיש לך, ורחלי, מטפלות (לא טובות) או אנשים לא טובים עלולים לנצל את זה חס ושלום.אולי כדאי לבדוק מאיפה זה נובע
ראיתי שמשי כתבה דבר חכם שלדבר את הצורך ממש פותר אותו. 🙂
כותבת לך באופן אישי אולי קצת חד משמעי… תסלחו לי הפעם.😅
“נסו להכיל את זה גם” חחח
(ומי שרוצה לחלוק מוזמנת…) מטפלת שתסכים לערסל
בחורה /נערה אישה כמו תינוק הייתי בורחת ממנה כמו אש.
את גודלת ומתפחת והצרכים איתך… מה הצורך הבא שהמטפלת תסכים
פיזית למלא לך ברוב טובה?
(ואולי אפילו קצת יותר מלברוח. אני ממש עדינה פה חחח
אם זה מטפלת ריגישית. יש כאן בעיית
גבולות חמורה מאוד מאוד .)ואולי המטפלות כאן יוכלו יותר
מפורט להסביר למה…אני מבינה את הרצון פה של קבלה והכלה ולא להיות חד משמעיים, כי הנפש שונה מבינה באמת!
אבל מגע ללא הסכמה מפורשת או ללא הסבר מקדים מפורש על הטכינקה
זה נורה אדומה. ונורה אדומה רצינית מאוד, יש דברים שהם אסורים.
אנשים נוטים להסכים לכל מה שאדם
“בחלוק לבן” יגיד להם ויש מחקר בנושא. ניסוי מילגרם אביא מקור,
עלולים לנצל את זה. כמו ששמענו על “דמויות רוחניות” למינהם שהתעסקו פיזית
צריך לדעת מתי לקבל ולהכיל שיש שיטות.
ומתי למחות ולהקשיב לשכל הישר.🙂מקור:
ניסוי מילגרם
https://www.simplypsychology.org/milgram.html
קצת על הניסוי:
מכונה ניסוי מילגרם, שנערך על ידי הפסיכולוג סטנלי מילגרם בתחילת שנות ה-60. המטרה העיקרית של המחקר הייתה לחקור ציות לדמויות סמכות, במיוחד במצבים שבהם המשתתפים התבקשו לעשות משהו שסותר את אמונותיהם המוסריות.
בניסוי, המשתתפים קיבלו הוראה על ידי דמות סמכותית (אדם בחלוק מעבדה לבן, המגלם מדען) לתת מכות חשמל לאדם אחר (חברה) בכל פעם שאותו אדם ענה על שאלות שגויות. ללא ידיעת המשתתפים, המכות החשמליות לא היו אמיתיות, אך חבר הקונפדרציה העמיד פנים שהוא חווה כאב ומצוקה.
הממצא המזעזע של ניסוי מילגרם היה שמספר לא מבוטל מהמשתתפים צייתו להנחיות הגורם הסמכותי, גם כאשר האמינו שהם גורמים נזק קיצוני לאדם האחר. משתתפים רבים המשיכו להפעיל זעזועים למרות ששמעו את הפצרותיו של הקונפדרציה להפסיק ולמצוקתם לכאורה.
המחקר העלה חששות אתיים עקב המצוקה הרגשית שחוו חלק מהמשתתפים והנזק הפוטנציאלי שנגרם לחברות הקונפדרציה, למרות התוצאות המספקות תובנות חשובות לגבי התנהגות אנושית וכוחן של דמויות סמכות להשפיע על הציות.
מאז ניסוי מילגרם, ההנחיות האתיות למחקר פסיכולוגי הפכו מחמירות יותר כדי להגן על רווחתם של המשתתפים ולהבטיח הסכמה מדעת ותחקיר לאחר המחקר. על החוקרים לשקול את ההשפעה הפסיכולוגית והרגשית הפוטנציאלית על המשתתפים ולהבטיח שהיתרונות של המחקר עולים על כל סיכונים אפשריים.
-
-
לא הבנתי מה הקשר של מילגרם לכאן?
-
@taich ממליצה לך לקרוא לעומק את דבריי שוב. הכל מוסבר.
זה הכי קשור, דיברו כאן על סמכות וציות לסמכות גם שזה עובר את הגבול
אענה לך : וזה קצת בהמשך לדברי @rikielboym
אחת הבחורות כאן כתבה על רצון מסויים שיש לה,
(שיערסלו אותה כמו תינוק) כתבתי לה את הבעיתיות בעייני.
ואצטט לך” יכולה לומר לך שזה עלול לייצור לך תלות ריגשית רצינית במטפלת.
זו חוויה מטלטלת מאוד. (במיוחד לבחורה בגילך) אני מניחה שאת בגילאי העשרה…
(אני לא יודעת אם את מחשבת ההשלכות. בגלל הכמיהה
שציינת שיש לך, ורחלי, מטפלות (לא טובות) או אנשים לא טובים עלולים לנצל את זה חס ושלום.אולי כדאי לבדוק מאיפה זה נובע🙂
מטפלת שתסכים לערסל
בחורה /נערה אישה כמו תינוק הייתי בורחת ממנה כמו אש.
את גודלת ומתפתחת והצרכים איתך… מה הצורך הבא שהמטפלת תסכים
פיזית למלא לך ברוב טובה?כוונתי הייתה, שלעתים יש למטופל כמיהה או רצון מסויים שיכול לבוא ברצון פיזי.
ומטפל יכול חלילה לנצל את זה
ואם מטפל יגיד לו “יש לי שיטה מעולה…אז אני אגע בך ככה וככה…
גם אם זה יעבור את הגבול סביר להניח שהמטופל יסכים ויקשיב.
כי המטפל הוא עם “החלוק הלבן” ועל זה מתבסס כל המחקר של מילגרם
שאנשים יסכימו לכל דבר שאדם בעל סמכות יאמר להם.
מקווה שהובן🙂
-
-
פלפלת
אהבתי את הקישור שלך למילגרם
לטעמי הוא לא 100% מדוייק
כי היו עוד כמה קריטריונים
מה שכן את באמת צודקת
ומטפל עם כוונות זדון יכול להשתמש ברצון שלך לחום ואהבה
אני אישית לא מתחברת (זה בפחות נחרצות למתנגדת למגע בטיפול )
עלה לי הספר שכתבה שרי לוין (אגב זה שם עט לפסיכולוגית קלינית אלופה די ידועה חרדית ממש משלנו )
בשם ” ראויה “
ממליצה לקרוא אותו
-
מבינה ומקבלת.
“בפחות נחרצות למתנגדת למגע בטיפול”- אני לא נגד טיפול במגע באופן גורף.🙂
הידותרפיה דוגמא זה דבר נהדר,
אני נגד ניצול ועבירת גבול, (וכל אחת פה מן הסתם..)
בנוגע לספר תודה על ההמלצה בדיוק קוראת את התקציר (אני זריזה חחח)
נשמע מרתק!-
התכוונתי
התנגדות לטיפול פסיכותרפיה במגע
שכל אחת תהיה כאן מספיק מקצועית טיפולית כמו וינקוט
(שגם אם אני מבחינה ערכית מעריכה יותר בת של מלך שומר תורה ומצוות צדיקה שכן/לא למדה באקדמיה
מאשר את ויניקוט )
אבל מבחינה מקצועית אני מעריכה אותו יותר למול נשות טיפול במגזר שלנו וגם הכללי בימינו
(כמובן שלא נגיד בין גדולים שלנו כמו העלי שור , והרב דסלר יס?)
זה חוות דעתי
-
מבינה אותך.
רק לא ירדתי לסוף לדעתך…..
רק ויניקוט (לצורך העניין) יכול לטפל במגע?
או רק מי שלמדה באקדמייה? (עזבי רגע בעיה רוחנית או לא מותר זה דיון אחר שדנו בו יותר ממספיק:)..)
אם זו דעתך אני מקבלת כמובן,
רק לא בטוחה שמסכימה:)
בעיני לא כל מי שלמד יכול.. יש אנשים עם תואר ודוקטרט
ואם הם יטפלו במגע עלול להיווצר אסון.
ויש כאלה בלי תואר אבל הם יכולים ממש לרפא…
אז בעייני זה תלוי אופי ניסיון ויכולת.
כמובן שהכל יהיה חוקי…
אבל זה ממש כבר גולש לנו מהנושא חחחח
-
-
-
רבקי, אשמח לקבל בפרטי את השם שלה, ופרטי התקשרות אם יש לך
-
רבקי אשמח לקבל בפרטי את השם שלה ופרטי התקשרות אם יש לך
-
שלחתי לך באישי
-
-
-
התכוונתי שלא כל מטפל מוצלח באשר יהיה ( לא משנה לי עם איזה תעודה הוא )
יכול לטפל
הייתה כאן השוואה בין מטפלת מאד מומחית לביין ןיניקוט
ועדיין אני חושבת שהמטפלת המומחית הזאת (שאיניני יודעת מיהי )
לא נמצאת באותה רמה טיפולית של ויניקוט
ממליצה לקרוא את הילדה פיגי – ספר שלו
והכל מתחיל בבית
שני ספרים שויניקוט כתב ע”מ לראוץ לאיזה עומק של אנליזה הוא הגיע
וגם מה זה נקרא לפתח שיטה כמה הוא עבד קשה בשביל זה
(ולא לקח ערבוב שיטות והמציא שיטה חדשה )
-
מסכימה לחלוטין.
-
-
מסכימה לגמרי
מאד מאד בעייתי חוסר הגבולות שנזכר כאן
ובנוסף, כאשר מדובר בקטינה
מאד מעלה את החשד גם אם לא נעשה כלום
המטפלת לא צריכה לתת תחליף לאמא
זה לא תפקידה
ובכלל
בגיל כזה צריך לתת טיפולי תרפיה באומנות בספורט או מוזיקה וכד’
ולא סוג של טיפול רגשי עמוק
ולתת הדרכה הורית – כיצד להעצים את הכלים הרגשיים עבור הילדה
-
היה משהו שתפס אותי בתגובה של ריקי אלבוים –
לא העליתי על דעתי לרגע שדנים על מטפל שנוגע בנשים.
אני חושבת שמאז הסיפורים שהתגלו בשנים האחרונות
כבר אף אחת לא מעיזה ללכת למטפל גבר, או לשלוח ילדה למטפל.
ואם זה עוד לא מובן במאה אחוז,
אז צריך קודם כל לחדד את הסכנה שבדבר,
אין אפוטרופוס לעריות,
ואף אחד לא יכול להגיד לי זה לא יקרה.
גבר מטפל בגבר! אשה מטפלת באשה!
כעת אפשר להמשיך בבעד ונגד למגע בטיפול של מטפלות.
-
שיינדי
יש גם מטפלות שמטפלות בבנות
שהם גם לא 100% כשרות
ועושות מעשים שלא יעשו
זה לא רק גבר מול אישה וכן להפך
אלא גם אישה מול אישה
וגבר מול גבר
-
הלם!!!
זה מה שיש לומר על התגובות כאן!!!!
זה צריך להיות ככ ברור!!!
אסור אסור אסור !!! מגע בין מטפלת למטופלת!!!!
ככ הזוי לחשוב איחרת….
מטפלת זאת לא חברה טובה/אמא/אחות וכו
אפילו לא מורה (שגם זה מוטל בספק אם זה נכון!!)
כמה שהיא רגישה ואמפתית זה לא זה
מהות הקשר ביננו לא מבוסס על אהבה וכו
אלא על יחס של מטפל מטופל
היא עובדת אצלך!!
(עוד מעט עוד תגידו לי שמותר למטפלת לענות לטלפון תוך כדי טיפול …. או לצאת לילדה שלה בחדר הסמוך באמצע טיפול…)
בגלל כל מיני “מטפלות” והקלות בה כל אחת יכולה להופך ביום בהיר ל”מטפלת” נהיה מן חוסר הבנה מהי מטפלת ומה תפקידה
ומה זה נקרא טיפול ומה מטרתו…
-
נכון,
פעם שמעתי ממישהי,
שהטרדה או פגיעה היא
אינטראקציה מינית לא מודעת,
וזו בדיוק הבעיה.
כי גם הפוגע וגם הנפגע לא בדיוק מודעים לפגע.
לכן כל סוגי הזהירויות לא יכולים למנוע לגמרי את התופעה,
עובדה. מה שקורה בשטח!!
וגם אם הנושא עולה על השולחן,
כל אחת חושבת שזה לא קשור אליה.
גם אם היא נפגעת או נפגעה בעבר, וכן להפך.
-
חילזון קטן ממש מעניין על סמך מה דעתך הנחרצת?
תקראי חומר מקצועי ותראי שיש ויש מקום למגע מותאם וזהיר לעיתים ותלוי כל מקרה לגופו
ישנם ספרים מקצועיים המתעדים שחור על גבי לבן מגע בטיפול וזאת מלבד וויניקוט שהזכרתי כאן בהקשר לכך
לדוג’:
מטפלת שכותבת בתיאור מקרה שהיא מלטפת את המטופלת שלה בזמן שהיא רועדת מבכי בביקור באזור שבו ארעה טראומה קשה ולא חד פעמית שעברה
ואני מכירה מקרוב מטפלת מעולה! משכמה ומעלה ממש! ראש חוג לתואר שני בתחום טיפולי כלשהו שחיבקה את המטופלת שלה ואף הציעה להחזיק את ידה בין שתי ידיה
לסיכום, יש דעות לכאן ולכאן וחשוב להכיר בהן.
Log in to reply.
