מהי לדעתכן בעיית התנהגות אצל ילדים?

[חנה ביין]

כמובן שכל מקרה לגופו וכו’

יש לי הרצאה בנושא שתעלה באתר שלנו בחודשים הקרובים (עכשיו בעריכה)

יש מדדים שצריך לבדוק אחד לאחד

כמו מה הוא מרגיש, מה חווה הסביבה שלו?

כמה זה פוגע בתפקוד שלו?

האם מסכן את עצמו או אחרים?

כמה זה חורג סטטיסטית מהנורמה

ועוד ועוד

[חנה ביין]

ולגבי הפרעה- יש פרק שלהם על הפרעות התנהגות ושליטה על דחף בDSM

ויש קורסים בנושא

מומלץ ללמוד

הכל מוגדר מה הפרעה ומה לא וכו’

אם את מתעניינת בנושא כתבי לי באישי את המייל שלך אוכל לשלוח לך חומרים בשמחה

[אביטל כאקשור]

שלום אפרת,

מנסיוני כמטפלת בביה”ס להפרעות בהתנהגות יכולה לספר לך שמגיעים אלינו ילדים עם בעיות התנהגות שעל הקצה כלומר, לא מצליחים להחזיק אותם בבתי הספר הרגילים בשל התנהגויות אגרסיביות תוקפניות ואלימות הן פיזית והן מילולית, אם קיימת בעיית קשב חריפה או תחלואה נלווית נוספת הם כמובן עלולות להסלים את ההפרעה.. אף כלי התנהגותי או משמעתי לא מצליח עליהם ולכן הברירה היא להוציא אותם החוצה למסגרת שכולה נותנת מענה.

בתפיסה שלי דוגלת ששום דבר לא עובר לבד..

בעיות התנהגות הם אחד הדברים שאם לא מטפלים בהם זה כמו כדור שלג מתגלגל ונערם..

ולשאלתך,ברגע שמזהים בעיית קצה אחת כבר לתת את הדעת ולחפש עבור הילד מענה, אחרת הסבל האנושי מתסכל את הילד ומכניס ללופים של תסכולים וכעסים שמסבכים את ההתנהגות עוד יותר.

בהצלחה!

[EFRAT MAHARSHALL מהרשל]

תודה לכל אחת מכן שהגיבה,

התעניינתי לשמוע את דעתכן האישית על התחום,

כי אני עובדת בזה, כמנהלת גני ילדים חנ”מ – הפרעות התנהגות

ומדריכת הורים מקצועית-טיפולית לתחום ההתנהגותי.

ורציתי לשמוע אם יש כאן בקבוצה נשות מקצוע שהתחום הזה פוגש אותן.

אשמח לשמוע עוד.

[יהודית יעקבזון]

מנסיוני במסגרת הטיפול במכון שלי לטיפולי נוירו פידבק, נתקלתי בילדים ונערות עם הפרעות התנהגות שמקורם בבעיות בתפקוד לא תקין של המח ,זה מוגדר במונחים מקצועיים לדוג’ בעית קשב, וויסות רגשי או תחושתי וכו’, וההשלכה היא רחבה ומתבטאת בקושי ופער התנהגותי ,רגשי ולמודי, ישנם הרבה דרכים לעזור ולשפר את המצב,

במקרים רבים לאחר הטיפול במכשיר היחודי לטיפולי הנוירו פידבק הדינאמי-ניכרו שינויים מהותיים בתגובות בהתנהגות, ובהתמודדות של הילד בזמן קושי, כי משתפר חוסנו וגמישותו של המח

זה נותן מענה לבעיה מהשורש, כשהפעילות המוחית משתנה ניכרים שינוים בהתנהגות בשטח ,

זה כלי מדהים שלא דורש שיתוף פעולה בין מטפל למטופל ומתאים אפילו לאוטיזים ,תסמונת דאון וכו’

אם את מנהלת מוסד ,ישנה אפשרות כשמתגבשת קבוצה לבוא למוסד הלימודים לטפל במסגרת שעות הלימודים,

לא פעם במכתבי תודה אמרו לי אמהות קיבלתי ילד חדש במתנה…או כתב לי אבא זה ממש “תחיית המתים” ללמד עם הבן שלי ולראות שהוא מבין את הקשר בין הקושיא לתרוץ.

אם משהי רוצה לקבל הסבר מקצועי איך השיטה מעוררת את המח לשינוי,

ניתן להתקשר אלי 0533172622 יהודית יעקבזון

[טליה חאיק]

כגננת בגן חינוך מיוחד שפתי עיכוב התפתחותי, אני פוגשת את התופעה הזו לצערי הרבה.

כמעט רוב ילדי הגן עם קשיי התנהגות אך לא תמיד זה ממקום של הפרעת התנהגותית אלא ממקום של קשיים רגשיים.

איך מזהים מהי הפרעה ומהי קושי על רקע רגשי?

כידוע לכולנו, ילדים מאוד זקוקים לגבולות וכללי משמעת ברורים. ילד שיש לו קושי התנהגותי שלא מוגדר כ’הפרעה’, מאוד יעזור לו עיצוב התנהגותי, מבצעים, חיזוקים ומחמאות, העצמה אישית.

ילד שיש לו ‘הפרעה התנהגותית’ המבצעים ועיצוב התנהגותי לא יעזור לו. הוא יצטרך אבחון פסיכיאטרי, ליווי מנתחת התנהגות ואולי אפילו טיפול תרופתי.

שנה אחת היה לי בגן ילד מתוק, חכם ונבון ביותר, הגיע מבית מורכב וסביבה לא בריאה לנפש, הגיע לגן עקב בעיות רגשיות שהפריעו לו להתפתח בכל התחומים. עם הזמן, מצבו הלך והחמיר – בתחילת השנה נצפו חוסר מוטיבציה ללמידה, מצב רוח ירוד, קושי בתקשורת עם הסביבה. כל מה שעשינו לו – צוות הפרא רפואי ואני: מבצעים, עיצוב התנהגות וכו’ לא עזר.

עם הזמן מצבו החמיר, התחיל לפגוע בעצמו, לומר מילים פוגעניות, אלימות פיזית ומילולית כלפי הסביבה.

שלחנו אותו לאבחון פסיכיאטרי ואכן, הוא אובחן עם הפרעות נפשיות קשות וקיבל טיפול תרופתי שייצב אותו להפליא!

כמובן, שיחד עם זאת קיבלנו בגן בדרכה צמודה של מנתחת התנהגותית שנתנה לנו כלים להתמודד איתו . אי אפשר היה להאמין בסוף שנה שזה אותו ילד מתחילת שנה!

צריך הרבה סייעתא דשמייא ותפילות להכוונה נכונה למען הילדים שבירשותינו ושנזכה להיות שליחים טובים למענם – אמן

בהצלחה.

[שירה אלג'ם]

כגננת בגן תקשורת

לפי דעתי הפרעת התנהגות היא כל התנהגות החורגת מן הנורמה בצורה משמעותית ומפריע לחיי היום יום של הילד בצורה משמעותי. בדגש על התנהגות ולא על תגובה ריגשית או קושי לימודי

התנהגות כזאת המפריעה לחיי היום יום של הילד (בכל תחום) היא דורשת טיפול ולא משנה מה גודל ההפרעה כי עדיף לטפל בה כשהיא קטנה…..

קשה מאוד פעמים רבות להפריד בין המרכיבים הללו ופעמים רבות הקושי יושב על כמה מוקדים.

מניסיון (אומנם לא רב מדי :)) ברגע שמזהים את המקור רגשי / התנהגותי / לימודי קל יותר לפתור את הבעיה במיוחד כאשר מדובר בילד קטן שעדיין לא הספיק לבסס את ההתנהגות השלילית.

[ריקי שפיצר]

גם אני מצטרפת לחנה שכל בעיית התנהגות מוגדרת כהפרעה כאשר המינון והעוצמה שבה הם מופיעים פוגעת בתפקוד שלו או של סביבתו. מצרפת כאן רשימה של ביטויים התנהגותיים שמרמזים על הפרעת קשב ומצריכים טיפול בכיוון זה:

ביטויים שקשורים לאימפולסיביות

הגדרה- עשיית מעשה או תגובה ללא מחשבה.

· מוכנים – אש – כוון

· לקות בדיבור הפנימי

· לקות בויסות רגשי ושינויים במצבי רוח ותגובות מוקצנות ולא מותאמות

· קושי בלמידה מניסיון

· רפרטואר תגובות דל

· התפרצויות כעס/זעם

· קונקרטיזציה

· שינויים במצבי רוח

· לקות בבקרה – פזיזים, מתקשים לתכנן, מתקשים לבדוק עצמם, מתקשים לתקן

ביטויים שקשורים להיפראקטיביות

· תנועתיות יתר

· דברנות יתר

· קושי ביצירה ושמירה על קשר עין

· לקויות במיומנויות חברתיות

ביטויים התנהגותיים שקשורים בקשב וריכוז:

· קושי להתחיל

· לקות בסילוק גירויים מפריעים

· קושי בבחירת גירוי/מטלה/משימה

· קשיים במעברים

· קשיים בתפקודים ניהוליים

· טווח ריכוז קצר

· לקויות בארגון והתארגנות (כולל ארגון המחשבות – וקשיים בסינגור עצמי)

· לקות בזיכרון

· קשיים בהתמודדות עם שינויים לא צפויים

· לקות בזיכרון עבודה/זיכרון פעיל

· קושי ביוזמה

· מחשבות שליליות אוטומטיות

· קונקרטיזציה

· דחיינות

· לקות בתפיסת הגשטאלט – בגלל לקות בתפיסת הפרטים באירועים שונים נוצרת במוח תמונה לא שלמה בהקשר לאירוע שהתרחש.

· התפרצויות כעס – אלימות, חוצפה

· חוסר סובלנות לשעמום

· לקויות חברתיות

· לקויות בניהול זמן ובתפיסת הזמן (משמעות העתיד)

· התנהלות מתוך מצבי לחץ

· צורך בריגושים

· בעיות בריאות

· התמכרויות

· התנהגות פלילית – קושי לציית לחוקים

· הזנחת הבריאות

· תזונה לא תקינה (השמנת יתר, חסרים בחומרים חיוניים)

· תאונות – כמות וחומרה

· הפרעות שינה

· התמכרויות

· גדילה מאוחרת

· אם הק”ר נגרמת כתוצאה מסיבוכים סביב הלידה – תיתכנה בעיות בדרכי הנשימה

חשוב לציין שלכל אדם בעל הפרעת קשב יש פרופיל ייחודי משלו. לא לכל אחד יש את כל המאפיינים האלה.

הטיפוסים של הקשב והריכוז בלבד ללא היפראקטיביות הם:

· פסיביים יותר

· מרבים לחלום בהקיץ או “מרחפים” יותר

· מתנהגים כאילו הם נמצאים בערפל מנטאלי

· אינם קשובים למתרחש סביבם

· נראים אדישים

· איטיים, מתנהגים בעצלתיים לעומת ילדים בני גילם

· נוכחים רק למחצה במתרחש סביבם ולכן מחמיצים חלק גדול מן המידע שאחרים סביבם קולטים

· מתקשים בסינון המידע שנמסר בהוראות

· המסנן המנטאלי שלהם מתקשה להפריד בין עיקר לטפל

· הם שקטים כשהם עובדים, אך הם לא לגמרי “שם”

· לא מעבדים באופן מנטאלי את המשימה וההוראות שלפניהם

· בעיות במוטוריקה

· בעיות זיכרון

[חיה שנדורפי (בוכלהטר)]

בדיוק אתמול העברתי שיעור על הנושא

ודברנו על שלוש סוגי נורות – שעל ההורים לשים לב אליהם,

נורות אדומות – התנהגות חריגה וקיצונית, שנמשכת זמן ארוך יחסית – לא יום יומים, ומפריעה לילד בתפקיד היומיומי שלו.

נורות כתומות – התנהגות חריגה אך בגבול הנסבלת, שדורשת מעקב ותשומת לב, אך יתכן וכנעלה על הטריגר נוכל לטפל בה באופן עצמאי,

ונורות ירוקות – התנהגות שונה מהרגיל אך ניתן לתלות אותה בהתפתחות טבעית. – שם עלינו לעקוב שלא הופכת לקיצונית מדי.

וככל פעמים רבות או ברוב המקרים שינויים התנהגותיים קיצונים יבואו כביטוי לקושי רגשי… זו הדרך של הילד לבטא את עצמו…