מה אני עושה??

[אביגיל קולר-מדריכה למטפלות רגשיות.]

אאוץ. איזה כואב!!!

ביננו, מי לא זקוק לתשומת לב?!?

אבל את צודקת שחבל על הכסף. ושפשוט נמאס לטפל במה שאין צורך.

מטפלת טובה, אמורה לגלות חמלה והבנה כשהיא מבינה שקרה כזה דבר. ולבדוק עם המטופלת למה היא בעצם כן זקוקה. ומה הדרכים לקבל את הצרכים שלה בצורה שלא תבזבז משאבים מיותרים.

הקושי שלך לגלות לה מה קרה, הוא הכי מובן בעולם. אז בואי ותנסי לבדוק מה האופציות שלך כרגע. ומה תרויחי ותפסידי מזה:

1. להמשיך לשחק אותה ולטפל במה שלא קרה. תוך כדי בזבוז זמן וכספים = חישוב רווח/ הפסד.

2. לומר לה, שזהו. את מרגישה שאת הסיפור הזה, את רוצה לשים בצד ולהתמקד כרגע בדברים אחרים. = חישוב רווח מול הפסד.

3. לומר לה את יודעת. הגעתי אלייך לטיפול. והיה לי כ"כ קשה לפתוח את הכאב הפנימי שלי. שפשוט איכשהו היה לי יותר קל להתחיל מסיפור שלא היה. ואח"כ לא ידעתי איך לרדת מזה. זה היה כ"כ לא נעים. וגם עכשיו אני מרגישה מבוכה מאוד גדולה לפתוח את זה איתך. ההבנה והחמלה שלך מאוד קריטיים עבורי. ואני יודעת שאם אני אפתח את זה איתך, תעזרי לי גם להבין את עצמי. ולמנוע מדברים כאלו לקרות לי שוב. ולנסות לבנות דפוסים התמודדות יעילים יותר.= חישוב רווח מול הפסד.

ושד' יעזור לך להצליח!!!

אביגיל קולר MA מטפלת רגשית. מדריכה ומכשירה מטפלות בCBT(איטה) וטיפול בהבעה ויצירה.

ופסח כשר ושמח

["ה' גדול"]

תודה!!
ממש התחברתי לתשובה השנייה שלך
איך אני אומרת לה דבר כזה כשכל הבעיות (האמיתיות!!) מסתדרות בול לסיפור??
זה תופס אותי כבר חצי שנה כל הרגשות שקשורים לזה

איך זה הגיוני שאני מרגישה את כל הרגשות כלפי הסיפור שלא היה ולא נברא?

[גילי]

תשובה מיוחדת אביגיל

תודה לך

[שרה וינגרטן גולדהירש]

מועדים לשמחה,

אני מבינה שהיית במצוקה קשה ובחרת באופן הזה כדי לקבל תשומת לב.

עצם הבחירה שלך בדרך הזו ראויה לתשומת לב של המטפלת…

מציעה לך, לפתוח איתה את הדברים ומאמינה שזה יעזור למקד את המשך הטיפול.

באהבה

שרה

[עדיה מרים פריימן]

שבוע טוב

קרה לי בקליניקה משהו ממש זהה (אני המטפלת:) עם משהי שסיפרה לי אחרי כמה חודשים על עובדות ופרטים בטיפול שלא היו ולא נבראו מעולם.

אז אם זה מנחם אותך- האדמה לא נשמטה תחת רגליי או רגליה.

הערכתי אותה על הכנות.

מאה סיבות לאדם לעשות זאת. לא שופטת ולא מבקרת.

יותר מזה (וזה אולי החלק החשוב בתשובה שלי):

לא רק שזה לא תקע את הטיפול או החזיר אותו אחורנית כמו שהיא חששה, אלא הראיתי לה איך כל נתון שהיא ׳בחרה להמציא׳ לאורך כל התקופה הזו קידם אותנו בדיוק להיכן שאנחנו היום. כי גם השקרים וגם העיוותים וגם הדמיונות- הכל מגיע מאותו המקום. אינפורמציה נכונה שעטתה על עצמה קצת הגזמות וקצת דמיונות וקצת זכרונות וקצת כל מיני. מטפל טוב מזהה את הגרעין שבתוך השקר וגם לאחר גילוי האמת- הוא נשאר עם מספיק חומר ביד שנותן לו יכולת להמשיך את הטיפול כרגיל, ואפילו להשתמש בחומר של השקר כאבן דרך ולא כאבן נגף.

היא אמנם ׳הוליכה אותי שולל׳ בדבר נתונים שלא היו מעולם, אך קידמה את הטיפול באופן הטוב ביותר.

וכן- גם לעמוד מול הבחירות שלנו ולקחת עליהן אחריות זו התקדמות עצומה בטיפול. זו מיומנות נרכשת שצריכה שיוף ושפשוף כל הזמן.

אז:

1. את נורמאלית- הכל טוב!

2. את לא זרקת זמן וכסף לפח- הכל בהשגחה!

3. הגיע זמן לקחת אחריות על הבחירה שליוותה אותך עד כה!

4. נשימה עמוקה לפני ופרק תהילים והכל יסתדר על הצד הטוב ביותר!

הצלחות!!

[רעות Reut]

אני חייבת לומר לך תודה ששיתפת שקרה לך דבר כזה בקליניקה
תדעו מטפלות שיש לכן הרבהה כח כאן להרגיע ולנרמל,
לפעמים אני בטוחה שאני מציגה בטיפול
כי חלקים אחרים שלי יוצאים שם בחדר…

וכל תגובה כמו זו שמנרמלת נותנת כח להמשיך לטפל בעצמי,

תודה על הזמן והסבלנות שלך להגיב

(ושל שאר המטפלות שמגיבות כאן)

מועדים לשמחה!!

[עדיה מרים פריימן]

איזה מותק שאת! בשמחה!

אני כל כך נהנית לעלות כאן לקבוצה ולתת בס״ד מהידע שלי כמה שאני מצליחה (בד״כ זה קורה בפרטי…)

אכתוב לך שהרבה פעמים אנחנו סובלים הרבה מעבר לבעיה עצמה כיוון שאנחנו חשים לא נורמאלים/מוזרים/שונים/לא תקינים/קיצוניים וכו.

אין לכן מושג- קוראות יקרות, כמה פעמים הדבר הזה שאת עוברת או חווה הוא שכיח ומצוי.

כמה עוד עשרות רבות כמוך נמצאות באותה סירה-כמה את לא לבד. ביחד הזה יש כח.

מעבר לכך- גם אם נניח שאת הראשונה בהיסטוריה שחווה את זה- אז את סוללת דרך לאחרים שיבואו אחריך בזכות ההתמודדות הייחודית שלך.

את גיבורת הסיפור! לגיבור הסיפור יש ימים יפים יותר ופחות, יש עליות וירידות, יש שמש זורחת בשדות פרחים ויש מאורות דרקונים ועטלפים.

זה הסיפור שלך, ובין אם אחרים קדמו לך ובין אם לא – את נורמאלית.

׳את׳ זה הכי נורמאלי שיש.

תני לעצמך מקום רחב להיות את עם הנתונים שלך.

ובמקום הזה (שהוא לא רחוק כל כך…) יש שם שמש זורחת ושמיים יפים ושקט נעים.

במקום הזה יש אהבה עצומה למי שאת כמו שאת עם כל מה שעברת ועם כל בחירה שבחרת.

במקום הזה שנמצא בתוכך יש מספיק מקום לכל הרגשות כך שלא צריך לבחור לאיזה מהן לתת מקום.

במקום הזה יש המון אוויר לנשימה ובת קול שמנגנת תמיד ומזכירה לך שיש לך אבא גדול שאוהב אותך ואף פעם לא ישאיר אותך לבד בשום חוויה.

בכל אחד מאיתנו יש נקודה פנימית של שפיות. של טוהר. של ניקיון פנימי.

לאחר שתאמיני בקיום המקום הה- יקל עליך למצוא אותו.

כשתמצאי אותו- יקל עלייך להגדיל אותו.

ככל שתגדילי אותו- יקל עליך להיכנס לשם יותר ויותר בקלות.

ככל שתמצאי שם יותר- תהיי שלווה יותר ויציבה יותר ומחוברת יותר למי שהוא מקומו של עולם.

הצלחות לכולן!!!

[אין עוד מלבדו]

סליחה שאני קופצת על הדיון הזה…
אבל דבר ראשון תודה לך על שהעלת את זה לכתב.
ואולי תוכלו לעזור לי מה עושים כשזה קורה לא רק מול המטפלת אלא גם מול חברה?
תודה רבה

[עדיה מרים פריימן]

מול חברה זה יכול להיות טיפה יותר מורכב רגשית מהמקרה שהוזכר כאן לעיל, כי חברה לא עומדת מולך על תקן ׳מטפלת׳. היא בהחלט מצפה ממך לאמון המבוסס על נאמנות ואמת.

במצב שכזה מול חברה- רק התנצלות כנה מעומק הלב תוכל לתחום את השקר לתוך מסגרת ולאפשר לכן להמשיך את הקשר מחוץ למסגרת הזו.

כשאמון נפגש- משהו עמוק בנו דורש זמן להבריא ולבנות אמון מחדש.

אם כבר בחרת בשקר- לקיחת אחריות והתנצלות כנה בצירוף השתדלות אמיתית לא לנהוג כך יותר יסגרו את הסיפור הזה באופן מיטבי.

עדיף על פני שהשקר יתגלה מעצמו או על ידי צד ג.

וסתם כך- האמת היא חותמו של הבורא. הדבקות באמת גם כשקשה מזכירה לנו למי שאנחנו מחוברות ומיהו המכתיב לנו מהי אמת באמת.

קחי נשימה עמוקה, אמרי פרק תהילים, אם קשה לך בדיבור את יכולה לכתוב, תעשי את הצעד הנכון בסיטואציה נעימה ומכבדת (ולא כששתיכן עייפות או מוקפות חברות או בלחץ של זמן). אל תפחדי לומר ׳טעיתי׳ – זו הגדלות האמיתית.

דווקא חברה שיודעת להודות בשקר, מתבררת כאמינה מספיק על מנת להיות חברה טובה.

מקווה שעזרתי.

הצלחות!!

[אין עוד מלבדו]

תודה על התגובה..
ואת צודקת לחלוטין באמת הקושי שאני מרגישה זה רק בגלל האמון..

[יעל נויפלד]

אני חושבת שא קורה כזה דבר. יש מילים. ויש תשובה…

זה יכול לקרות…

צורך בתשומת לב זה הגיוני. קורה… ואם אתן היום חברות אולי זה יהיה טיפה יותר מסובך.

אבל תני בה אמון שהיא תסתדר.. ותנסה להבין אותך

ותצליח להכיל אותך… אם היא תכעס שזכרי שהיא כועסת עליך של אז… לא על עליך של היום.

שעברת תהליך… (אם את מוכנה לספר לך)

[אין עוד מלבדו]

תודה רבה

[יעל נויפלד]

בשמחה!

מקווה שעזרתי