מה גורם לנו, כמטופלות, להעלות דברים לכאן לפורום?

[גיטי ראם]

עולות בי כמה סיבות:

כשאת יוצאת נסערת מפגישה

או סתם כך מלאת מחשבות/הרהורים/תהיות וכדומה

לא תמיד יש את הכח לחכות שבוע שלם עד הפגישה הבא

להרים טלפון/לשלוח מייל – רק במקרי קיצון, אם בכלל

ולפעמים נדרש יישוב כלשהוא שיניח את הדעת עד הפעם הבאה

מה גם שהפגישות קצרות יחסית לתוכן שעולה בדרך כלל ומאמינה שרוב המטופלות מעדיפות לשמור לפגישות את הלוז של התהליך עצמו ולא את מה שמסביב כמו הרגשה נלווית, רצונות, צרכים וכו

ולפעמים סתם כך – את רוצה לשמוע ממטפלת חיצונית שלא מושקעת בתהליך שלך ומחויבת לכל כללי האתיקה – עוד דעות או הסברים

וגם – לא תמיד יש אומץ לפתוח הכל מול המטפלת, לפעמים התשובות פה מניחות את הדעת ולפעמים נותנות כח לפתוח את הענין מול המטפלת(מנסיון….:))

ועוד משו אחרון – פה חלקינו בעילום שם/שם בדוי או סתם כך לא מוכרות ולכן נעים יותר להעלות נושאים רגישים

בטיפול – זה קשר שנבנה באופן אישי וחשוף ולא תמיד נעים להציף בו סוגיות שונות…לפחות לא מייד בהתחלה

לפעמים צריך לאסוף אומץ וכח בשביל זה

[רחל מונטג]

רוצה להתיחס לשתי נקודות

1. כל מי שחושבת שהיא בשם בדוי וכך זה ישאר לתמיד- שתכתוב כל דבר, אבל כל דבר- כאילו מחר יודעים מי היא.

פשוט- רוב הסיכויים שזה מה שיקרה.

כמעט א”א לא נשאר חסוי בפורומים לאורך זמן.

2. בעיני צריך לקחת בערבון מוגבל מאוד מאוד את התועלת מהתשובות שנכתבות כאן- אפילו ע”י נשות מקצוע

כי כל זמן שאין את כל התמונה- או לפחות את רובה- קשה לדייק ולתת מענה נכון

ופעמים שזה גם גורם נזק.. (אני מכירה.)

[מירי כ.]

לעיתים יש חשש שהמטפלת אינה מתאימה,

והתשובות שתשיב תהיינה נגועות.

פעמים רבות רוצים לשמוע דעות גם מה רגיל וסטנדרטי.

והאם אני הלא בסדר, או שאכן צריך לשנות כאן משהו…

מקווה שהובנתי…

[ריקי אבנהר]

@gitireem ממש הסכמתי לדבריך,

ובמיוחד:

“לא תמיד יש אומץ לפתוח הכל מול המטפלת, לפעמים התשובות פה מניחות את הדעת ולפעמים נותנות כח לפתוח את הענין מול המטפלת”

ו @MIRIC צודקת, רוצה לדעת שמה שאני חווה זה סטנדרט 🙂

המון פעמים כל מה שנדרש זה נרמול רגשות,

אחרי שכבר בטוח בהרגשה (כי בחיים כל רגש הגיוני, גם מה שלא : )

שהרגש לגיטימי, ושעוד מרגישות ככה,

יש יותר אומץ לפתוח את זה מול המטפלת.

ולנהל תהליך עומק.

[בת-חן כהן]

תודה למגיבות.
מתחברת במיוחד למה שכתבת, רחל מונטג, בנוגע לזה ש”כל זמן שאין את כל התמונה- או לפחות את רובה- קשה לדייק ולתת מענה נכון”.

חושבת על זה שפעמים רבות אנחנו שואלות שאלות מתוך הסתכלות סובייקטיבית שלנו על המטפלת שלנו ואיך אנחנו תופסות אותה (על סמך קשרים וכשלים שחווינו בעבר).
והמעניין, שגם אלו שעונות לנו תשובות (מטפלות ושאינן..), מפיקות את התשובות מהחוויות חיים והניסיון שלהן.

מה שלא תמיד מספק מענה סובייקטיבי ומספק ומקצועי ומכוונן אישית.
מאוד מסכימה שבפורום גדול, כדאי לקחת את התשובות והתגובות בעירבון מוגבל…

מאוד התחברתי לדיוק הזה, שלהעלות שאלות יכול לספק לנו צורך של

שיתוף

הזדהות-לגיטימציה-נירמול

לקבל כח להביא למטפלת

בכל הקשור למענה מקצועי ושאלות מהותיות, פחות הייתי סומכת בלב שקט על התשובות בפורום…

ואולי יהיו שיחלקו עלי, וזה בסדר 🙂