מה הרעיון של טיפול דינאמי?

[בת-חן כהן]

בינקות מטבע הדברים האנושי, שכך ברא ה’ את העולם, היו צרכים של הנפש שלא
קיבלנו בצורה מותאמת אלינו.
הרעיון בטיפול הוא לספק את אותם הצרכים בתוך המסגרת הטיפולית, עד שבתוך הנפש
נבנים חלקים שבהדרגה מסוגלים להחזיק את עצמם, מעין מילוי לחללים שנשארו.
זה לעולם לא יהיה מילוי מלא, והעוה’’ז הוא נווה התלאות. אך ברמה שיכולה לשפר
את איכות החיים לטובה יותר.
לרוב הטיפול מסתיים בצורה מאוד מדורגת ועם הרבה הקשבה לצורך של המטופל, כשהוא
מרגיש ש’’דמות האם הזמנית’’ כבר מופנם בתוכו, והוא יכול להמשיך איתה הלאה.

ובאשר למה שציינת שמרגישים יותר נטישה ויותר חסר, אז במהלך הטיפול אכן התחושות
האלו מתעצמות, אנחנו פתאום מכירים בכל מה שאין לנו וכל כך היינו רוצים שיהיה,
זה אכן לא קל.
אבל מניסיון כמטופלת (וכמטפלת), ממש משתלם.. איכות החיים משתפרת לעין ערוך,
בעז’’ה.

[מרים ש]

בת חן,

נהניתי לקרוא את ההסבר שלך.

ואולי כדאי לחזק נקודה

שיכולה לתת לך אביגיל מענה.

בטיפול,

הקשר הוא לא מטרה בפני עצמה

אלא אמצעי, דרכו ניתן ללמוד על מערכות היחסים האחרות שלנו,

דרך ההעברה, השלכה וכו’.

וכך ניתן גם לרפא באמצעות השחזור של מערכות היחסים

את החלקים החסרים, כמו שבת חן הסבירה.

ככל שהנפש מתחזקת, היא מסוגלת להחזיק את הקשר

בצורה מיטבית.

ולהשתמש במודל של הקשר, ובכוחות שנבנו

גם מחוץ לחדר הטיפולים.

נראה לי שההבנה שהקשר שנבנה לא נעלם ונגמר,

אלא הופנם.

והכוחות וכל מה שנוצר, ונבנה

משמשים אותנו בכל מערכת אחרת בחיים

יכולה להקל על סיום התהליך.

[! ?]

תלוי באיזה שיטה שיש שיטות שהקשר עצמו הוא כן מטרה

[מרים ש]

את צודקת מאד.

אולי לא הסברתי את עצמי ברור בהקשר הזה.

בטיפול הדינמי -בו אני עובדת

הקשר הוא לב העניין.

במהלך הטיפול!

ומטרתו,

להעניק ולרפא חוויות ראשוניות של היקשרות וקשרים.

כמו שכתבו כאן והרחיבו מאד יפה בהמשך.

אבל,

מכיוון ששאלו על סיום הקשר

היה חשוב לי להאיר את הנקודה

שאין פה מטרה של בניית קשר ארוך טווח לחיים,

וסיום הקשר הוא לא איבוד של כל מה שנבנה בקשר

אלא,

היכולת להמשיך הלאה,

עם כל מה שנבנה בקשר הזה.

מקווה שהובנתי עכשיו יותר…

[שירה ישורון]

בעיקרון בהתפתחות תקינה ובריאה (שכמעט לא קיימת היום 🙂 כולנו עם חסכים) ילד
אמור לקבל את מות האם שתעזור לו אחר כך להתמודד בחיים. הוא מפנים במשך שנות
ילדותו והתבגרותו את דמות האם ובהמשך גם כשהוא נפרד ממנה (נישואין/ עצמאות)
היא מופנמת בתוכו ומלווה אותו לכל מקום על אף שהיא לא נמצאת לידו… וזאת לא
אשליה 🙂 הטיפול אמור לספק את החלקים שבתוכנו שדמות האם לא הייתה
מיטבה עבורינו מספיק (כמובן לא באשמת האם, או משהו… זה תלוי בהרבה מאוד
גורמים חיצוניים…) הטיפול אמור להפנים את דמות האם בתוכינו כך שהיא תלווה
אותנו הלאה גם אחרי הטיפול

[מירי]

שאלה מעניינת.

אני לא מטפלת, מנסה להמחיש לעצמי מהתשובות שעלו כאן,

ואיך שזה משתמע לי – זה אולי כמו מישהו שניסה ללמוד לשחות, עם מדריך לא מספיק מקצועי,

ולקחו לו את המצוף כשהוא עדין לא היה ממש בשל לזה. איכשהו הוא מסתדר, לא טובע, אבל קשה לו. והוא משקיע הרבה מאמץ בהישרדות במים.

ואז בא מדריך מקצועי יותר, ואומר לו: בוא תיקח שוב את המצוף, נלמד ביחד בצורה מסודרת, ואז תוכל להשתחרר מהמצוף בצורה יציבה ובטוחה.

כל השאלה היא האם האדם הגיע לעצמאות כשהוא בשל לזה, אחרי שקבל את כל הכלים שהיה צריך, או שיש משהו שחסר לו, ואת זה המטפל יכול להשלים, ובעצם לתת לו את הכלים שחסרים לו כדי שהתפקוד העצמאי שלו יהיה טוב ובריא יותר.

אני צודקת?

[ב פ]

מירי, אני לא בטוחה שהמשל שהבאת מדויק,

כי אמא, גם אם היא עושה טעויות – והיא עושה, א”א להגיד עליה “לא מספיק מקצועית”.

מטפלת לעולם לא תהיה יותר טובה ומקצועית מאמא, גם אם נוח לנו לחשוב ככה…

אמא היא אמא, ולא משנה כמה טובה היא תהיה (ואולי אפילו מטפלת בעצמה…), הילד שלה יצא עם חסכים… ככה זה…

ומטפלת היא מטפלת, ובמפגש הטיפולי מול המטופלת, יש לה כוח לעזור למלא את חללי החסכים…

מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי…

[מירי]

בהקשר הזה – הדוג’ באמת לא מדוייקת בכלל, או לא מדוייקת בכלל

אבל זה לא המשמעותי פה, למה לכתחילה ההתנסות הראשונה לא היתה אפקטיבית מספיק

אלא יותר מבחינת הרעיון שבסופו של תהליך, הטיפול מוציא את המטופל בשל יותר ויציב יותר

באותם הקשרים שבהם הטיפול נגע

ולכן סיום טיפול לא אמור ליצור חווית נטישה ארוכת טווח

(או כמו בדוג’ – כשלוקחים לתלמיד את המצוף בפעם הראשונה, זה בסדר והגיוני שהוא ירגיש פתאום קצת אבוד, אבל אם הוא כבר באמת מוכן לזה, מהר מאוד הוא יתרגל ויהנה מהעצמאות והחופש)

ושוב – לא בטוחה שזה נכון, ככה נשמע לי, וסקרנית לשמוע את דעת המומחיות ממני

[הילה Hila]

אביגיל תודה שהעלית את הנושא,
גם אני תרה אחרי מידע בעיניין,
תודה גם לכל מי שהגיבה עד עכשיו, הסברתן ברור מאד,
אני אשמח אם תוכלו להרחיב יותר על עיניין הקשר הטיפולי הדינאמי,
כי באמת כשצפים חסרים מהילדות כמו שכתבו פה זה מטלטל מאד,
הייתי שמחה להבין יותר את עצמי ואת התהליך שאני חווה,
תודה לכולן מראש

[אסתר פת]

עונה מהחוויה שלי כמטופלת וכמטפלת

לדעתי הקשר הטיפולי הוא לא רק דרך ללמוד על הדפוסי קשרים שלנו דרך העברה והעברה נגדית, כמו שכתבה מרים (וזה מאד נכון, אבל בעיני לא כל העניין)

כשילד חווה קשר אימהי מיטיב ומספק

זה לא רק הקשר עצמו עם אימא

זה מה שהקשר הזה אומר *עליו*

אם אני רעב וישר דואגים לי שאהיה שבע-זה אומר שאני חשוב

אם אני עצוב ומחבקים אותי ומשתתפים איתי בצער-זה אומר שהרגשות שלי בעלי ערך, ואני ‘נראה’

אם אוהבים אותי, זה אומר עלי שאני מישהו שראוי לאהבה

הקשר הטיפולי עצמו לא יימשך לאורך זמן, וזו אולי תחושת האשליה שכמה מכן דיברו עליה

אבל מה שהקשר הזה, אם הוא באמת היה מיטיב, יצר בנפש שלי, לימד אותי עלי ועל הערך שלי (לא בשכל, בחוויה בפועל)-זה דבר שיישאר איתי לתמיד מכאן והלאה

התחושה שאני ראויה לאהבה

שאני ‘נראית’

שהרגשות שלי וכל העולם הפנימי שלי הוא בעל ערך

לפעמים בטיפול הנפש לומדת את זה בפעם הראשונה.

זו תהיה בחירה של האדם לאן לקחת את זה מכאן והלאה

אבל נפתחה לו אפשרות חדשה בנפש, שהוא יכול להמשיך לפתח אותה בתוך קשרים אמיתיים בחיים שלו

חוץ מזה שזה בפני עצמו יש לו כוח מרפא

אם אדם לא הרגיש מעולם קשר משמעותי מיטיב שאומר-אתה בעל ערך, אתה נפלא, אתה עולם מלא שיש לו מקום ונראות

והוא חווה את זה בפעם הראשונה בטיפול-זה מרפא חלקים בנפש, זה מחזיר לה את הכבוד והערך שלה

שוב-תמיד זו תהיה הבחירה של האדם לאן לקחת את זה הלאה

אבל הוא חווה את זה בפעם הראשונה, הוא הרגיש את זה, והוא יודע שזה קיים

בעיני זה הכוח המרפא האמיתי בטיפול (דינמי)

[כבי אנרגיות]

וואו וואו איזה תשובה טובה!!!

אני עוקבת כאן אחרי השרשור מן הצד

והיה כאן המון תשובות נכונות ויפות

אבל שום תשובה לא הייתה בשבילי זאת הנקודה!!

וממש על התשובה הזאת אמרתי הנה עכשיו אני מבינה משהו…

וואו וואו וואו על מה שאת כתבת כאן אני אומרת זאת הנקודה!!!!!!!!!!!!

[! ?]

יש כאן מישהי שעשתה פעם אנליזה? מחפשת מידע לגבי כדאיות הטיפול.

[מיכל ריפס]

אביגיל,

דבר ראשון מאד מענין מה שהעלית פה על דמות המטפל/ת כ”אמא”

בתור אחת שמטפלת בשיטה הדינאמית וכמובן שעברתי בעצמי תהליכים כמטופלת מעולם לא שמעתי שזה הרעיון של השיטה,

השיטה היא להגיע לשורש ההתנהגות של המטופל,

כל תגובה או מעשה שאנחנו עושים בעולם נובעת מהגנה על עצמינו(אפילו בדברים טובים כמו : חסד, סיוע לזולת ועוד)

ההגנה נובעת ממשהו שחווינו בילדות והוא משליך עלינו כאדם בוגר,

בשיטה הדינאמית האדם מצליח להגיע ביחד עם המטפל לשורש של ההתנהגות ומאיפה מגיעות ההגנות לפרק אותן

ולהיות אדם שמנהל את התגובות שלו ולא מנוהל,

זה בגדול ההגדרה לשיטה הדינאמית

[אסתר פת]

מיכל,

בטיפול הדינמי יש הרבה נקודות מבט, וכל מטפל דינמי מתחבר לפי נטיית ליבו לדגשים אחרים

לקשר מטפל מטופל יש הרבה דגש בגישה של וויניקוט, קוהוט, יחסי אובייקט ועוד אחרים

שמעתי פעם משהו שמאד התחברתי אליו-

רוב ככול הבעיות בנפש שלנו נוצרו בתוך מערכות יחסים

הכי הגיוני שהם גם יבואו על ריפויין בתוך מערכות יחסים מיטיבות

[! ?]

יש ציטוט של הינדריקס אנחנו נולדים בקשר נפצעים בקשר ונרפאים בקשר.

[חנה ביין]

שאלת התלות והנטישה עלתה בהרחבה באחד המפגשי קהילה שעשינו כאן של שאלות ותשובות (אולי הגיע הזמן לעוד אחד כזה באמת)

בכל אופן ניתן לקבל הקלטה – בעלות תפעול בלבד – של כמה שקלים ולשמוע בהרחבה את העניין.

לגבי מהות הטיפול הדינמי – גם כן זה עמוק מכדי להסביר כאן במייל אבל השתדלנו לרכז את היסודות המשמעותיים בסדרת הרצאות קצרה ונגישה תוכלי לפנות למכון מפגש בנושא הזה.

ולגבי התסכול – ממליצה מאד להביא אותו לטיפול. תסכול זה “חומר טיפולי טוב” לטיפול דינמי

משתמשים בו בתוך התהליך והוא משמעותי

ומעלה כאן תסכול אישי שלי – מרגישה לא פעם כמה מאתגר לענות על שאלות חכמות שלכן,
בכמה פונטים ושורות קצרות בלי להסביר את הדברים בהרחבה….

[yuditbernshtain]

אשמח לקבל את הקלטת ההרצאה