מטפלות, איך אתן זוכרות את כל מה שהמטופלת מספרת לכן?

[ה]

אצלי תמיד המטפלת רשמה נקודות חשובות אצלה,

והיא קוראת אותן לפני הפגישה הבאה

[רעות Reut]

היא אמרה לך?
איך את יודעת?

[מרים מרום]

באמת איך אתם זוכרות?

הפתיע אותי כל פעם מחדש הזיכרון שלה….

[אסתר פת]

אני מרגישה (מהצד של המטפלת) שכשאני באמת *נוכחת* בפגישה עם המטופלת, אני זוכרת לא כקצרנית או מכשיר הקלטה אלא כמישהי קרובה שאכפת לי ממנה, והדברים נחרתים אצלי

כמו שאני אזכור דברים משמעותיים שבעלי סיפר לי, או מישהו אחר שאני אוהבת ואכפת לי ממנו

זה נהיה לי חשוב ונזכר לי באופן אוטומטי

אולי לא אזכור את כל הפרטים והניסוח, אבל אזכור את הרעיון, את מה שהיה חשוב או משמעותי בפגישה

אבל אוסיף גם שיש לי בכללי זיכרון מאד מאד טוב

[בת-חן כהן]

1. כל מטפלת מתעדת או אמורה לתעד ברמה שהיא זקוקה לה, את מה שהיה בסוף כל
הפגישה. או לכל הפחות נק’ לתשומת לב.

2. מתחברת למה שאסתר כתבה.
אני אישית מרגישה שאצל מטופלות חדשות אני פחות אזכור, כי מטבע הדברים הקשר
הרגשי העמוק יותר עדיין לא נוצר.
מהסיבה הזו אני משתדלת לתעד מיד אחרי הפגישה ויותר בפירוט.
בהמשך הקשר נהיה משמעותי וקרוב לליבי, ובאופן טבעי אזכור דברים או פרטים
שנאמרו.

מתחברת למה שכתבת גם מהמקום שלי כמטופלת.
כשהמטפלת שלי זוכרת דברים שאמרתי מזמן, זה מעלה בי תחושה ממש חמימה. שאני
משמעותית ויקרה לה.
וכשהיא שוכחת משהו 😉 זה לפתוח חתיכת נושא.. לא בא לי ברגל… 🙂