מי יכולה לעשות לי סדר בראש…..

[חנה ביין]

להלן טעימה מתוך המדריך לבחירת מטפלת שלי : (חלק 2 עוסק הכשרה של מטפלות)

ניתן להירשם לקבלת המדריך המלא במייל : https://chanabinn.ravpage.co.il/madrich

בואי נסקור בזריזות את ההכשרות הטיפוליות לתואר שני טיפולי הקיימות וקבילות כאן בארץ:

o פסיכיאטריה- לימודי רפואה אבל לומדים גם פסיכולוגיה. פסיכיאטרים הינם רופאים, ובניגוד לפסיכולוגים או תרפיסטים, הם המורשים לתת טיפול תרופתי נפשי.

o פסיכולוגיה קלינית (תואר שני)- יש בפסיכולוגיה גם תפקיד האבחון וגם תפקיד של טיפול נפשי. (הכשרות נוספות בפסיכולוגיה: קלינית מחקרית, קלינית מבוגר/ילד, חינוכית, התפתחותית, שיקומית, נוירופסיכולוגיה, רפואית, חברתית, ארגוני-תעסוקתי, קוגניטיבית ועוד)

רישיון לעסוק בפסיכולוגיה קלינית הוא לאחר שנות לימוד של תואר ראשון ותואר שני ועוד ארבע שנות התמחות, ששנה אחת מתוכן לפחות היא באשפוז, ובחינת מומחיות.

פסיכולוגים קליניים מוסמכים לבצע הערכות ואבחונים של התפקוד האינטלקטואלי והרגשי והאבחון הוא חלק משמעותי מעבודתם. פסיכולוג קליני מוסמך לבצע אבחונים של הפרעות נפשיות שונות, אבחוני אינטליגנציה (IQ), אבחונים לאיתור ליקויי למידה והפרעת קשב וריכוז (ADHD), אבחונים לאיתור הפרעות על הקשת האוטיסטית ועוד.

בנוסף על תפקידו כמאבחן, הפסיכולוג הקליני עוסק גם בטיפול בבעיות רגשיות והתנהגותיות, הן במסגרת של טיפול פרטני והן בקבוצות.

o עבודה סוציאלית קלינית (תואר שני)– בתואר השני בעבודה סוציאלית יש אפשרות להתמחות בטיפול נפשי קליני ומכאן יש לנו מטפלות רגשיות שהן עו”סיות קליניות.

הן עוברות הכשרות רבות בתחום התוך אישי בשילוב על דגשים של המשפחה, הקהילה והעולם הבינאישי.

לסיכום- עו”סיות קליניות מורשות לטפל בטיפול פרטני וקבוצתי ושיקום (אינן מורשות לאבחן רמת אינטלגנציה והפרעות נפש)

o קרימינולוגיה קלינית– פחות נפוץ, תחום שנכנס בשנים האחרונות בתחום בריאות הנפש, בעיקר במקרים שקיימת אלימות בעקבות מצב נפשי.

עיקר עניינה של הקרימינולוגיה הקלינית הוא אבחון, טיפול ושיקום, בגורמים באישיותו של האדם, המניעים אותו לפגוע באחרים ו/או בעצמו, מתן חוות דעת משפטיות והערכות מסוכנות של עד כמה האדם/אישה הזו במצב מסוכן (מסוכנים לעצמם או מסכנים אחרים).

לסיכום- קרימינולוגיות קליניות מורשות לאבחון, טיפול, שיקום.

o טיפול בהבעה ויצירה- מכונה גם טיפול באומנויות– כאן נכנסות התרפיות למיניהן בסוגי אומנויות שונים, זה יכול להיות טיפול באמנות, ביבליותרפיה, טיפול בתנועה ובמחול, טיפול במוזיקה, טיפול בדרמה ופסיכודרמה, טיפול במשחק, תחום זה מצריך תואר שני.

בתוכניות מסוימות נלמד כלימודי תעודה בלבד- ואז לאחר מכן אפשר להשלים את הדרך לתואר השני.

(רגע איך זה עובד התרפיות האלה?? אם זה מעניין אותך זה כבר נושא לקורס אחר- מוזמנת לכתוב לי במייל “אני רוצה גישה לסדנת הכרות עם עולם התרפיות”)

בקצרה: טיפול באומנויות מתמקד לרוב בתהליך נפשי ולעיתים גם להיבטים התפתחותיים, תחושתיים ועוד. בניגוד למקובל לחשוב זה שזהו טיפול לילדים, התרפיה היא לכל שכבות הגיל, מפעוטות ועד לזקנה והמדיום הוא בשימוש גמיש בדר”כ, ולא מחייב עיסוק בו ניתן גם לשוחח בטיפול כזה ולאו דווקא להתעסק עם האומנויות. כמו כן טיפול כזה אינו דורש מהמטופלת ידע מקדים באמנות, מוסיקה, כתיבה וכדומה.

טיפול באומנויות ניתן לרוב על ידי מטפלים באומנויות, אך יכול להינתן גם מידי עובדים סוציאליים, ופסיכולוגים. סיכום- מטפלות באומנויות מורשות לטפל בטיפול פרטני/קבוצתי ושיקום ולא לאבחן.

o ייעוץ חינוכי – (יש ייעוץ מתחומים נוספים כמו ייעוץ ארגוני, ייעוץ תעסוקתי)

נזכיר רק את הייעוץ החינוכי שהינו תואר שני המתמחה באסטרטגיות שונות שנועדו

לסייע להתפתחות תקינה של ילדים, הורים וצוות חינוכי. הן מורשות לתת ייעוץ ולא לטפל ולא לאבחן.

כל החבר’ה הנחמדים שהזכרנו, פסיכיאטריות, פסיכולוגיות, עו”סיות, קרימינולוגיות, תרפיסטיות בהבעה ויצירה ויועצות חינוכיות המטפלות בקליניקה יכולות גם להשתלם בפסיכותרפיה:

o פסיכותרפיה– תחום בו מטפלים מנוסים מתמחים לאחר התואר שני ואחרי כמה שנות ניסיון קליני מוכח בשטח.

לימודים אלו הם לרוב במטרה לשפר את הפרקטיקה הטיפולית ולהעמיק את הידע בגישות השונות.

תחום זה אינו מוסדר כיום בחקיקה בישראל, אך יש ארגונים שונים המפקחים על הפסיכותרפיה ומאשרים חלק מהתעודות הניתנות במקומות שונים בארץ.

לכן כשאת פונה למטפלת ורוצה לשמוע מה ההכשרה שלה, המילה “פסיכותרפיסטית” לא תספיק- כדאי לברר מה ההכשרה של התואר שני, וכן אם התמחתה בפסיכותרפיה- כדאי גם לברר באיזה סוג, לילדים, נוער מבוגרים, לפי שיטה כזו או אחרת והאם זה היה בתוכנית מוכרת.

ועכשיו לנושא רגיש – מטפלות רגשיות ללא תואר שני העוסקות בפסיכותרפיה

ציבור המטפלים המוסמכים, בעלי הכשרה אקדמאית, נוטים לחלק את ציבור המטפלים לאקדמי ולשאינו כזה, שאז זוכה בתואר – שרלטן. לצערי, במקרים רבים זה כך בצדק.

אך- חובה לסייג את העניין.

אמנם מקובל בציבור הכללי כי תואר שני הוא הכשרה מינימלית בשביל להתעסק בטיפול

אך יש תנאים חשובים יותר מזה כמו, להיות בהדרכה על הטיפולים לאורך כל הדרך,

וכן תנאים אחרים, שנביא בהמשך המדריך בעז”ה.

לכן, אם את נתקלת במטפלת שאינה בעלת תואר שני –

זה לא אומר שהיא לא טובה בכלל

אלא יש להעמיק יותר בשלב הבירור,

לשאול אותה אודות ההכשרה, וכיצד היא יודעת האם זה מספק,

האם היא מודרכת באופן קבוע אצל איש מקצוע מוסמך?

לבדוק האם היא מבינה את המורכבות שבהכשרה שלה ודואגת להשלמת פערים?

או שהיא אינה מודעת למגבלות אלו וחושבת שיכולה לספק מענה מושלם?…

יש מטפלות שלומדות כל מיני הכשרות פנימיות ויש להן כל מיני תעודות שאינן תואר.

מבחינה טיפולית, חלקן מטפלות מעולות וחלקן לפי הבנתי ולצערי הרב לא.

כל מקרה לגופו

מומלץ כמובן לקרוא את המדריך המלא- שנותן את כל המידע מה צריך לקחת בחשבון שמחפשים איש מקצוע מהתחום הטיפולי

ניתן להפיץ את הקישור והמידע לעזור למי שצריך : https://chanabinn.ravpage.co.il/madrich

[יעל שטיינבך]

שלום לך

הפרדה מוחלטת לגבי כל פירוט זה בין המחפשת מה ואיך ללמוד לבין הבוחרת אצל מי לטפל.

כאשר במקרה הראשון את מחפשת מטבע עובר לסוחר, ולמטרה זו הפירוט מבהיר היטב ותודה.

לעומת זה לגבי בחירת מטפל לא רק שכמעט אין קשר, אלא רבות אפילו הפוך.

כאשר החלק המשמעותי לדעתי ומניסיוני בעבודת המטפל נובעת מאישיותו והשקפת עולמו , הכבוד למטופל והאמון בו.

דברים שרבות אובדים בדרך…

אינטליגנציה רגשית ואנושיות. ובסיס טהור ואמתי של פסיכולוגיה י ה ו ד י ת.

שרלטנות קיימת בכל אחת מהמסלולים. מובן שלאחר ההכשרה על המטפל בענווה להכיר את מקומו ויכולותיו לגבי כל מקרה.

לצערי, יצא לי לטפל בבנות נפגעות טיפולים מאד מקצועיים.. שחוו תחושת ערך עצמי נמוך ביותר. ואין כאן המקום לפרט..

ברכה והצלחה ובחירה נכונה

[חנה ביין]

ברור יעל מסכימה איתך מאד מאד חלקים נבחרים במדריך בחירת מטפל שכתבתי עוסקים בזה

רק כאן הבאנו סקירת תפיקידים מקצועיים

בסוף הכשרה היא רק חלק מהמכלול שמטפל צריך

ממליצה לקרוא את המדריך המלא למי שמחפשת טיפול

אבל כאן שאלות ספציפית משהו נקודתי על תפקידים

[ר. טייך]

תודה התעניניתי על לימודים