מקום חרדי ללימודי פסיכולוגיה טיפול וכו’ בירושלים

[מרים סולובייציק]

כדאי לחכות כמה שנים עד שהיא תלך ללמוד. זה לא בריא להיחשף לתכנים כאלה בגיל הזה, אלא אם כן יש לה במשפחה אנשים מתמודדים או משהו כזה, שאז היא כבר ממילא חשופה אז היא יכולה ללמוד את זה.

[רבקי קליין]

ראיתי שי.נ.ר פרסמו שאפשר לעשות אצלם תואר ראשון בפסיכולוגיה לבוגרות הסמינרים מטעם האוניברסיטה הפתוחה

[שושי ספרא]

ממה שאני מבינה תואר ראשון לא באמת עוזר לעבודה כלשהיא רק אחרי תואר שני אפשר להתחיל נכון?

מה ההבדל בין לימודי טיפול ריגשי לבין לימוד פסיכולוגיה?

מה גם שהלימודים מאד ארוכים וחבל לי שתתחיל ללמוד מאוחר… זה כל כך בעייתי?עדייף לנסות ללמוד מקצוע אחר למרות שהיא ממש רוצה?

[חני שידלובסקי]

טיפול רגשי הוא רק בתואר שני. היא צריכה ללמוד קודם תואר ראשון ואחר כך להמשיך
ללימודי טיפול.

[שרה לרנר]

אם היא רוצה להתחיל מיד אחרי תיכון – העובדה שהלימודים ארוכים היא מעלה, לא חיסרון.

אי אפשר לטפל, או לייעץ, או כל דבר אחר בסגנון, בגיל עשרים ושתיים, וגם אי אפשר להבין את החומר הנלמד או לעבור את התהליך הנדרש בגיל תשע עשרה.

אם היא תתחיל בגיל תשע עשרה מסלול של שבע שנים (תואר ראשון לא טיפולי ותואר שני טיפולי), ותסיים בגיל עשרים ושש – יש יותר סיכוי.

לא נכנסת לדיון על כן/לא תואר, רק מציינת את הנתון של משך הזמן.

להתחיל מסלול של שלוש-ארבע שנים בגיל צעיר, זה לא רעיון כל כך טוב.

אשתף מניסיוני האישי: אני למדתי מסלול שנקרא “ייעוץ חינוכי” באחד הסמינרים המובילים, ומתחרטת על כך מאוד. המסלול הזה הוא אחיזת עיניים – אי אפשר ללמוד ייעוץ בגיל שמונה עשרה-תשע עשרה, ואי אפשר להיות יועצת בגיל עשרים ושתיים.

אני סיימתי את המסלול והרגשתי שאם אי פעם ארצה להיות יועצת – אצטרך ללמוד מהתחלה. כרגע זה לא הכיוון התעסוקתי שלי, אבל אני עדיין חושבת כך.

הפשלה היותר גדולה הייתה שהיו בנות בקבוצה שסיימו את הלימודים והרגישו שהן כן יכולות להיות יועצות, ביום למחרת.

זה עוול לבנות ששרפו ארבע שנים, להורים ששילמו על כך חמישים אלף ש”ח, ואם תתקבלנה בנות לעבודה על סמך אותם לימודים – העוול הוא, כמובן, לבנות שאיתן הן עובדות.