מקום חרדי ללימודי פסיכולוגיה טיפול וכו’ בירושלים

[מרים סולובייציק]

כדאי לחכות כמה שנים עד שהיא תלך ללמוד. זה לא בריא להיחשף לתכנים כאלה בגיל הזה, אלא אם כן יש לה במשפחה אנשים מתמודדים או משהו כזה, שאז היא כבר ממילא חשופה אז היא יכולה ללמוד את זה.

[רבקי קליין]

ראיתי שי.נ.ר פרסמו שאפשר לעשות אצלם תואר ראשון בפסיכולוגיה לבוגרות הסמינרים מטעם האוניברסיטה הפתוחה

[שושי ספרא]

ממה שאני מבינה תואר ראשון לא באמת עוזר לעבודה כלשהיא רק אחרי תואר שני אפשר להתחיל נכון?

מה ההבדל בין לימודי טיפול ריגשי לבין לימוד פסיכולוגיה?

מה גם שהלימודים מאד ארוכים וחבל לי שתתחיל ללמוד מאוחר… זה כל כך בעייתי?עדייף לנסות ללמוד מקצוע אחר למרות שהיא ממש רוצה?

[חני שידלובסקי]

טיפול רגשי הוא רק בתואר שני. היא צריכה ללמוד קודם תואר ראשון ואחר כך להמשיך
ללימודי טיפול.

[שרה לרנר]

אם היא רוצה להתחיל מיד אחרי תיכון – העובדה שהלימודים ארוכים היא מעלה, לא חיסרון.

אי אפשר לטפל, או לייעץ, או כל דבר אחר בסגנון, בגיל עשרים ושתיים, וגם אי אפשר להבין את החומר הנלמד או לעבור את התהליך הנדרש בגיל תשע עשרה.

אם היא תתחיל בגיל תשע עשרה מסלול של שבע שנים (תואר ראשון לא טיפולי ותואר שני טיפולי), ותסיים בגיל עשרים ושש – יש יותר סיכוי.

לא נכנסת לדיון על כן/לא תואר, רק מציינת את הנתון של משך הזמן.

להתחיל מסלול של שלוש-ארבע שנים בגיל צעיר, זה לא רעיון כל כך טוב.

אשתף מניסיוני האישי: אני למדתי מסלול שנקרא “ייעוץ חינוכי” באחד הסמינרים המובילים, ומתחרטת על כך מאוד. המסלול הזה הוא אחיזת עיניים – אי אפשר ללמוד ייעוץ בגיל שמונה עשרה-תשע עשרה, ואי אפשר להיות יועצת בגיל עשרים ושתיים.

אני סיימתי את המסלול והרגשתי שאם אי פעם ארצה להיות יועצת – אצטרך ללמוד מהתחלה. כרגע זה לא הכיוון התעסוקתי שלי, אבל אני עדיין חושבת כך.

הפשלה היותר גדולה הייתה שהיו בנות בקבוצה שסיימו את הלימודים והרגישו שהן כן יכולות להיות יועצות, ביום למחרת.

זה עוול לבנות ששרפו ארבע שנים, להורים ששילמו על כך חמישים אלף ש”ח, ואם תתקבלנה בנות לעבודה על סמך אותם לימודים – העוול הוא, כמובן, לבנות שאיתן הן עובדות.

[ה]

מסכימה איתך,

זה שהסמינר פתח – זה הביזנס שלו.

אבל לא היה ברור לי אז וקל וחומר היום – איך הורים שלחו לכזה מסלול.

זוכרת שצחקנו על החברות שהיו בטוחות שהן הולכות להיות המושיעות של הדור הבא..

[שושי ספרא]

ממה שאני מבינה מדבריך ומדברי אחרות

לימודי טיפול לא הכי מתאים לנערה צעירה

א”כ מה הייתן ממליצות בכל אופן שתעשה ? כרגע היא מתלבטת בין כמה תחומים אבל היא מרגישה שהתחום הזה הכי מדבר אליה והיא הכי מתחברת אליו

[חני שידלובסקי]

שתעשה אבחון תעסוקתי.

[שושי ספרא]

יש לך משהי מומלצת?

מה גם שאני לא יודעת מה יועצת תייעץ לה כי בגדול זה או להמשיך לימודי תוכנה במקום הלימודים הנוכחי שלה שהיא לא אוהבת ולא ושנאת או ללכת ללמוד פסיכולוגיה וטיפול שהיא מתחברת לזה בהרבה יותר

[חני שידלובסקי]

בירושלים יש את מירי דיוויס, אלופה. 0527658517

[שושי ספרא]

תודה רבה.

אשמח לעוד חוות דעתכן המקצועית .

[מרים ש]

ללמוד טיפול בשלב זה אכן לא מומלץ.

אבל הדרך לטפל היא ארוכה.

כך שמה שאני ממליצה לנערות שרוצות ללמוד טיפול

או לפנות להוראה/חינוך מיוחד

מפני שכשיש תעודת הוראה

קיימת האפשרות להשלים תואר ראשון אקדמי

בשנה (בירושלים בנוות ישראל לדוג’)

ומשם להתקדם לתואר שני טיפולי.

כשבמקביל יש איך לעבוד ולהתפרנס .

או,

ללמוד בנוסף תחום שנושק כמו אימון קשב.

ייעוץ, ניתוח התנהגות. שאפשר כך נראה לי

לעבוד בזה לבינתיים ובהמשך ללמוד טיפול

כשהידע שנלמד כבר לא מיותר בכלל.

הרבה הצלחה!

[תמי אפשטיין]

גם יודעת על מירי דייוויס

וגם סבורה שזה מטופש שילדונת בת 18-19 לא בשלה רגשית להכנס לסוגית הטיפול הרגשי

[לאה לבין]

אם היא מעונינת שתתחיל בקורסים קטנים ופשוטים יותר כמו גנון טיפולי ‘
פשוט קצת להריח את התחום ולראות עם היא באמת מתחברת

הרבה מבין אלו שחשבו בגיל 18-19 שהם מעונינות ללמוד תחום טיפולי ובהמשך לקראת גיל 26-30 הם ראו שזה פחות הכוון לפעמים זו התלהבות ראשונית ,

לגבי יעוץ תעסוקתי ממליצה ממש על יהודית לעזער היא יועצת תעסוקתית וגם מאבחנת ע”פ מורפולוגיה – יודעת מכמה שהיו ומאד נהנו מהדיוק והאבחון המדויק ,

LY4124399☺️gmail.com,
בהצלחה!

[מירי רוט]

אכן כפי שכבר עלה כאן

להיות מטפלת הוא מקצוע הדורש אחראיות גדולה

צריך בשלות של גיל כדי לעבוד בתחום

גם ללמוד טיפול לא מומלץ בכלל בגיל צעיר

נפש הוא הדבר הכי יקר לנו והכי פגיע ורגיש

באמת הייתי ממליצה על יעוץ תעסוקתי

כאסטרולוגית אני יכולה לספר

שבאבחון אסטרולוגי אפשר לתכנן את שלבי התעסוקה לגיל העכשוי ומה ללמוד לגבי ההמשך

באבחון אסטרולוגי אין ניחושים והשערות על פי כישורים

אלא הכל מאוד ברור

מה קשור לתחביבים בלבד

מה הוא צורך רגשי בלבד

ומה היעוד של המאובחנת שם ורק שם היא תרגיש סיפוק אמיתי בעבודה

בגילאי 18 נתאים מקצוע שהוא לא היעוד. אלא תחביב וכשרון חזק

והמאובחנת מקבלת את הידע לגבי היעוד והתעסוקה העתידית שלה שלא משתנה אף פעם

אפשר לדעת את היעוד בכל גיל.

המון בהצלחה!

[ה]

ממליצה גם ללמוד תחומים של טיפול בילדים,

טיפול בגינון, ריפוי בעיסוק, מנתחת התנהגות , הוראה מקדמת וכו…

כל זה ייתן לה נסיון וכלים לקרוא נכון את השני, לתת תשומת לב לפרטים ולמכלול ועוד..

[סירי גולדמן]

מצטרפת לעמדה ששוללת לימודי טיפול בגיל צעיר מידי.

לא בגלל המטופלות שלה – אולי כן קיימות נערות שתוכלנה להיות מטפלות מיוחדות במינן, מי אמר שלא, אלא בגללה עצמה.

לימודי טיפול כוללים תכנים שאין דרך לחשוף אליהן בחורה צעירה ושמורה בלי נזק.

ונכון, בינתים זה הרגשה ש-חבל, אבל זו הדרך. אם תסתכלי על המטפלות שאת מכירה פחות או יותר כולן עשו מסלול כפול: לימודים ראשונים של — כל דבר בעולם בערך:) ובהמשך הסבה לטיפול.

[ר. טייך]

לא קראתי מה כתבתן

אבל מוסיפה עוד נקודה

כרגע המגמה במגמות לתואר שני בפסיכולוגיה

זה רק מאזור גיל 30 לא לפני

[מרים תאיר A]

אולי יתאים לה ללמוד תואר ראשון בחינוך בשילוב שעות אומנות.
ואח”כ להשלים תואר שני בטיפול באומנות.

[פרלה פרקל מנתחת שטחים מורכבים- המוח שמאחורי הקירות]

כמו שכתבו- מנסה לחדד:
בשביל לטפל צריך יכולות אישיותיות ורגשיות שלא קיימות בגיל הזה (חוץ מחשיפה)
זה יכולות שמתפתחות עם השנים ועם הנסיונות בחיים… (והיא גם בחורה כנראה ולא נשואה אז בכלל…)
זה כמו לקחת ספר 700 דף באותיות נמלים מלא מתח , עמקות, תובנות חיבוטים ורגשות ועוד
ולהביא אותו לילד בן שבע כי הוא קורא היטב ו”מבין”
הוא לא יוכל להבין את עמקות התכנים, וגם לא להשתמש בהם,
לא יקלוט את התובנות והעמקות שמשתמעת מהם אלא רק את העלילה, אולי.
וא”כ בגיל בוגר יותר בכלל לא יקרא את הספר כי יגיד קראתי כבר, אני מכיר.
וכך הפסיד את הכל…