משקפיים של מטפלת

[שרה לרנר]

אני תוהה אם זו בעיה של מטפלות, או של מטפלות מתחילות.

בתקופה בה הייתה בת דודתי סטודנטית לרפואה, היא לא נשמה מרוב דאגה לבתה התינוקת. כל סימפטום שני שעליו למדה – היא בדיוק מצאה אצל הבת שלה… היום היא רופאת ילדים כבר כמה שנים, ויש לה עוד כמה ילדים משל עצמה, והחיים נרגעו.

אולי לוקח למטפלות מתחילות זמן להבדיל בין קשר במסגרת טיפולית, לבין כל קשר שאינו כזה.

[פצצת אנרגיות (כבי)]

זה לא רק בטיפול זה בכל מקצוע

מורה יכולה להיות מורה גם בבית בשכונה וגם גננת וכו’

כל אחת התפקיד שהיא נמצאת בו באיזה שהוא שלב בלי ששממים לב מתי בדיוק ואיך

אנחנו מתחילים להשתנות ולכן מראש אותנו בסמינר לימדו

כשחוזרים הבייתה להתנתק מחבילות העבודה

לנסות לשים לב לשינויים שמתרחשים אצלי וככה להיזהר מהם

וצריך להבין את הסביבה שלנו שנשארת ככה גם בצהריים

לפעמים זה באוטומט בלי ששמים לב ולפעמים זה עניין שהם מפחדות על הכבוד שלהן

מה יגידו שאני מידי זורמת ואיך אני מסתדרת בהנה”ח למשל

זה פשוט מה שעובר לי בראש כל פעם שאני נהיית נחמדה

וגם המון זורקות לי משפטים את כזאת לא ריאלית איך את מסתדרת וכו

אני לא חושבת שבן אדם צריך לחיות את העבודה ההפך אנחנו הולכים לעבודה כדי לחיות את החיים והבית של תורה

ואני פונה לכולם בבקשה תבינו את השונה ממכם תכבדו את ההתנהגות שלו לא כל אדם חייב להיות כמוכן אם היינו כולנו אותו דבר בדיוק נראה לי החיים היו ממש משעממים אז חלק מהיופי זה השוני

ועל עצמיכם תנסו לשמור על איזון מתי אתם בבית מתי אתם בעבודה ואיך מתאים לכם (לכם דווקא) להיות בכל מצב

[חני]

תלמדי ‘לעקוץ’ אותן (בחביבות) על המקצוע שלהן….

גם ליידי (רו”חית) אנשים מפחדים לקחת תשלום בלי להוציא חשבונית…..

תהי את זו שמפשירה את האוירה ומחזירה את הקשר להיות בין בני אדם ולא בין מטופל ומטפל….

[פצצת אנרגיות (כבי)]

חחח אהבתי

אבל אני לא בן אדם שאוהב לעקוץ

ואם יש אנשים שזה מתאים להם אני מקבלת

אני לא נבראתי כדי לחנך אנשים אלא כדי לחנך את עצמי ולהשיג מעמי את המיטב

ואם כבר קוראים כאן מקפיים של מטפלת אז הייתי אומרת את המשפט הידוע ד’ נתן לנו שני עיניים אחת שנראה את הטוב של השני והשני שנראה במה אנחנו יכולים להיות יותר טובים

כמה שנסתכל על השני שהוא יותר טוב ויותר האהוב

נאהב את עצמינו יותר…

(חחח אני מרגישה מרצה )

[חנה ביין]

מסכימה עם שרה לרנר

[פצצת אנרגיות (כבי)]

את לא רואה שאוטומטי

הם מתחילות להכיל כל אחת להבין לשתוק לא להגיב מיד

זה מעשה אוטומטי ואולי הוא טוב

כי נראה לי כל אחת צריכה להיות כזאתי להרגיש את השני

זה “בן אדם לחבירו” אבל בכל זאת אצל המטפלות המנוסות זה ממש מורגש

אני רואה מישהי מדברת איטי ורגוע ישר אני שואלת אותה את מטפלת

99.99% מהמקרים ניחשתי טוב

אבל זה בכל תחום לא רק מטפלות ודווקא בקטע הזה למטפלות זה מעלה…

[שיינדי פשקוס]

שלום לכן,

יתכן ורחלי כהן צודקת, וגם שרה לרנר בהחלט צודקת…

אני רוצה להוסיף את צד השני של המטבע:

כשיש מטפלת קרובה אפשר להתייעץ איתה, לקבל ממנה אוזן קשבת מקצועית, וכו’

במשפחה שלי, לדוג’, מאז שלמדתי טיפול, אני מקבלת הרבה שיחות טל’ (ולא רק בטל’) להתייעצות והקשבה

ואני נותנת את כולי בשמחה,

בדיוק כמו שעם קרובתי רו”ח אני תמיד מתייעצת בענייני העסק…

[שולמית אורלנציק]

בהחלט זה קורה, לא אכחש

יש לי חברה שאני עושה איתה הליכות ופעם אחת יצא שעניתי לה משהו והיא עצרה אותי ואמרה:

תעני לי כמו חברה, לא כמו מטפלת!

ובאמת התנצלתי, לא קרה כלום! זה אנושי להתבלבל לפעמים בין הכובע שלך לאישיות הפרטית.

לאחר שנים הטיפול הופך להיות חלק מהדי אן אי שלנו ושוב ההפרדה הקדושה תבוא לעזרתנו במערכות יחסים קרובות.

[בת-חן כהן]

רוצה להוסיף עוד זווית על כל הדברים שאמרו בנ”ל 👆 ואני ממש מסכימה איתם:

בתחילת דרכי במטפלת זה פגש אותי יותר, סוג של הצפה מהתובנות החדשות, מהיכולת לקלוט ולהבין אנשים טוב יותר.

עם הזמן זה התאזן ב”ה.

אבל האמת שעד היום, לא בכל פורום אני מרגישה נח להציג את עצמי במקצוע שלי
(אפילו כאן אני לפעמים חוששת כשאני מגיבה 😊),
כי מרגישה שלפעמים זה יכול לאיים ולהרתיע.

חושבת שההבנה הטיפולית נותנת יותר כלים לפרש אנשים ואת העולם-ככל בעלת מקצוע שמתמחה בתחומה,

אבל לפעמים בא לי להגיד לאנשים שגם אם אני מבינה אותם יותר לעומק,
זו הבנה שבאה מתוך לגיטימציה מלאה למה שהם, וכמעט ללא שיפוטיות.

מטפלת אולי מבינה או מפרשת יותר (לא בהכרח!),

אבל אולי גם מתחדדת אצלה ההבנה שכל אדם הוא יצור יחיד, מדהים ומיוחד,

שמגיע לו כל ההבנה וההכלה למה שהוא, לצורה שבה הוא חי ולהתמודדויות שהוא עוד בהם בגבורה.
כך שבאמת אין לסביבה ממה לחשוש…

מההבנה הטיפולית לא אמורים להסיק מסקנות שיפוטיות על הסביבה שלנו, אלא להיפך.

זו דעתי.

ואני שמחה שיש לי במה להגיד אותה. תודה רחלי 🙂

[מיכל וילמן]

גם אני מצטרפת:) כל העמקת המודעות וההבנה הרגשית יותר , גרמה לי אמנם להבין יותר את הנפשות שסביבי,

אבל לאהוב יותר, להבין יותר את הכאב שלהם ואת הרצון של כל אחד להיות טוב באמת

זוהי ראיה של אהבה.

אם פעם היו לי חששות מאנשים מסוימים, היום זה לא קיים אין את השיפוטיות הזו (וכמובן שיש כאן המון רמות),

יש את הלתת מקום לכל אחד ולכל מה שהוא עובר.

[דיתי דאל]

אין לי כבר כח לקרוא ולענות על הנושא הזה, הפורום מפוצץ בשרשורים שמנסים לשים סימן שאלה על המושג מטפלת רגשית. (ומטפלות רגשיות שמנסות לשים סימן קריאה)

אני חוויתי מקרוב את השינוי המטורף!!! לא לטובה שעברו כמה מכרות שהלכו לכל מיני קורסים כאלה ואחרים!

אין ספק שיש כאן פיל מסוים שצריך להעיר אותו. (ואני לא אפרט, כתבתי ומחקתי כדי להיות עדינה)

אני כבר מפחדת לומר כאן את דעתי – כי למטפלות אכפת מאוד והן מתחילות באובסס…(סליחה לא אמרתי כלום) לגונן על התחום.

אוקיי, אז אתן צדיקות, עושות עבודת קודש ועוזרות לאלפי נשים למצוא את הדרך הנכונה בחייהן…

אבל, (כאן מחקתי)

מטפלת רגשית לא אמורה לחיות בתוך בועה הרואית של גדלות נפש והבנה תהומית לזולת. העולם לא סובב סביב הטיפול הרגשי הזה, לא צריך לשנע את כל העולם ואשתו שיבואו אליכן לטיפול…

(כאן מחקתי שוב)

והנה, שוב נסחפתי עם הרצון הזה לתקן…

אני מרגישה שאני טוענת טענה שרק בעוד 20 שנה יבינו כמה היא נכונה…

תזכרו שאמרתי!

[תמרית 🤩]

צודקת דיתי נעשה מפחיד לענות כאן כי אם תכתבי את דעותיך יקטלו אותך

[חני]

תכנסי לקהילת ההייטק ותכתבי מה זה שכל אחת שניה לומדת קורס ונהפכת למתכנתת

ובכל הדיונים שלהן תגיבי כמה שהמקצוע שלהן מיותר

וכמה שאי אפשר לדבר איתן כי הן כבר נהפכו להיות רובוטיות

אני לא שופטת כי נראה מתוך דברייך שזה יושב על משהו

אבל הדיבורים האלו לא מציקים רק למטפלות

כי אם גם למטופלות (כמוני)

[נעמה ש.]

זה באמת נורא מאיים ומרתיע כשיש סביבך אנשים מתחום הטיפול

שהם נהנים להביט לחקור ולהעמיק שהם מזהות סממן של כאב ובא לך שקט

לי זה מרגיש התנפלות החוסר שחרור הזה אפילו יכול להעצים לי את הכאב

גם אם לא בכוונתם לשפוט וזה בא ממקום של אהבה וחמלה

(כמטופלת) מאוד מציק החודרנות הזו מחוץ לחדר הטיפולים

והלוואי –

וכל המטפלות ידעו להתנהג הכי טבעי שיש

ואנחנו נדע לבקש עזרה בעת הצורך

[דבורה חזקיה- נעים בלמידה]

לא נכנסת לנושא האם אתן צודקות בטענות שלכן,

רק אומרת את דעתי כמשקיפה מהצד

הטרולים האלו פוגעים בעצמכם בסופו של יום!

תכבדו את עצמכן!

מהצד זה נראה כניסיון לגרום למטפלות לתת לכן יחס- וזה לא נראה טוב…

בתכלס’ האתר הזה הוא פתוח לכולם,

השמות שלכן מתנוססים פה, וגם אם השם בדיוני,

בטוחה שהרבה מתייחסות להודעות אחרות שלכן בקהילות אחרות באתר בצורה אחרת.

[נעמה ש.]

באמת מעניין לשמוע מהצד של המטפלות דוקא

[נעמה ש.]

וממש לא מתוך כוונה להתריס

יש מי שחווה את זה כקושי

ואין מה להתווכח עם זה

[הילה Hila]

אני חושבת שכל עוד הדעות נאמרות כאן בכבוד אין בעיה ואפילו רצוי לשתף כאן בתחושות והרגשות, אם לא כאן אז איפה?

יש הרבה שאין להן את מי לשתף ועצם הכתיבה כאן היא שחרור (זה לא סותר שכל מה שנאמר כאן נלקח בערבון מוגבל..)

יכולה להעיד באופן אישי שאני מקבלת יותר תובנות ותועלות מהפורום מאשר חסרונות,

מהדיון הספציפי הזה למדתי להיות פחות חודרנית ומתעמקת ברגשות של אחרים מחוץ לכותלי העבודה (זה חלק נכבד מהעבודה שלי בכובעי השני עם נערות מתמודדות), וכן, לקחתי לתשומת ליבי שהחברה שהתקשרה אלי כדי לשפוך את הלב לא צריכה אותי כמנתחת לרגשות שלה, היא רוצה חברה אכפתית ומקשיבה בהכלה.

מקווה שהובנתי נכון (כל אחת קוראת את הדברים באינטונציה הפנימית שלה, אני כתבתי בנינוחות 🤗)

[שיינדי פשקוס]

התחושה היא פה שמעמידים את המטפלות על במת הנאשמים !

אני באופן אישי, מאז שאני בתחום,

מתקשה לראות מישהי סביבי סובל,

כל כך רוצה לראות את כולם מאושרים/מרוצים/רגועים …

לפעמים עוצרת כדי להקשיב למישהו שמבקש את תשומת לבי,

רק כי ניחנתי משמים ביכולת הקשבה ולמה לא לעשות אם זה טוב לאחרים?!

למה להסתכל על זה כמחטטת, רוצה לחפור, שולחת אותך לטיפול,

למה לא לומר: היא רוצה שיהיה לי יותר טוב, ומאמינה שזה אפשרי? (מה שאת כבר לא מאמינה…)

ואגב, גם כשפאנית לדוגמא, מעירה לך שהפיאה שלך נראית לא טוב, או סתם מחווה דעה על הפיאה,

גם אז את מרגישה שהיא מנסה למשוך אותך בתור קליינטית???

נקודה למחשבה!

[פצצת אנרגיות (כבי)]

אבל נראה לי זה שונה מצלמת מנה”ח מתכנתת

כאן זה להתעסק עם נשמות

אתן עובדות עבודת קודש עם נשמות

אני מצפה מכם שתשתדלו לעשות את המקסימום בעבודת הקודש שלכם

אני שמעתי מאחת המטפלות החביבות שלי שהיא כל בוקר מתפללת לד’ על כל המטופלות שלה שחלילה לא תקלקל

אבל בכל זאת אני מאמינה אף אחת לא יכולה לקלקל בלי רצון ד’ אבל לא כדאי להיות שליחה לזה

אז תזכרו תמיד מטפלות יקרות אתן בעבודת קודש ד’ שלח לכן לטפל בילדות שלו בנשמות שלו

תשתדלו לעשות תמקסימום משפט יפה ששמעתי “המינימום הנדרש הוא המקסימום האפשרי”

אני סומכת עלייכם בעינים עצומות שאתן השליחות הכי טובות ומנסות לעשות הכי טוב

אבל בעניין של דקויות אני מבינה את האלה שזה נורא מציק להם במיוחד שזה בנפשם זה טיפול בנפש שלהם

זה מגיעה ממקום של דברים כואבים שעברו ולכן מנסים לשפר כדאי שעוד נשים לא יסבלו כמוני

אז תקחו את זה כהתקדמות כחקירת הנושא מצד המטופלות כמו שעושים מצד הסקרים

מהערה אפשר לצמוח או לצנוח אז גם אם ראיתם כהערה תנסו לבדוק אם נכון לגבייכם ותתקנו את השגוי

או תסבירו לצד השני את השגוי אצלם אם זה נכון הרעיון ע”י דיבור נגיעה להתקדמות יותר טובה לשני הצדדים

סורי שיצאה ארוך אבל הרגשתי שבנפשי הדבר ואני מאד מעריצה את כל המטפלות שזכו לעבוד בעבודת קודש זאת!!!!!!!

[א ק]

לא נראה שמטרת השואלת כאן היתה להעמיד מטפלת על שולחן הנאשמים, היא תיארה מציאות, אולי פחות נעימה לה אבל לא מאשימה, קיימת. ונראה לי שהתשובות הראשונות לפחות ענו או לפחות ניסו לענות על הבעיה שהיא העלתה. השיח הבוטה שנוצר כאן הוא סטייה מוחלטת מנושא הדיון כמו שקורה בעוד הרבה דיונים על הבמה הזו

[Frumi Brayer]

משום מה, למול כל כך הרבה דיונים,
כשמשקיפה מן הצד, זה נראה שיש כאן כמה שמחפשות לחסל חשבונות עם המטפלות שלהן,
שאולי נמצאות כאן ( ובשם מלא)
וסליחה על ההתבטאות הקשה…אבל יש כאן עוול גדול למטפלות.
אם יש דילמה לא פתורה מול המטפלת, לדעתי מן הראוי להעלות אותה *מול המטפלת.*
ואם זו מטפלת שאת לא יכולה להעלות מולה הכל , אז אולי היא באמת לא מתאימה לך.
אפשר להעלות כאן שאלות כלליות לגבי, צורת התנהלות ואם היא מקובלת,
כדי לדעת אם מה שאת מרגישה לגבי הטיפול / המטפלת הוא בטוח הנורמה, ואולי כך גם
לקבל מרגוע וחיזוק לנפש ולהתנהל בהתאם.
אבל לבקר מטפלות תחת שם בדוי, כשיכול להיות שאותה מטפלת מזהה אותך כאן,
זה מכאיב ולא מכבד.
כמו כן, אינו דומה סוג הטיפול ומטרת הטיפול מאחת לשניה, וכשאין את כל הנתונים
מול העיניים , זה לא נכון ולא מדויק.
( כמו שתשאלי ״האם זה נורמלי שהרופא בדק את מה שקורה בעין ולא הקשיב לדופק?״
כי תכלס, התלונה היתה על קושי בראייה…)

[פצצת אנרגיות (כבי)]

וואו ממש נכון

אבל יכול להיות שיש ששואלות באמת מתמימות

מדברים שקרו ולא נעים להם לדבר מול המטפלות שלהם

אני אישית טיפוס פתוח אומרת מה שרוצה ומרגישה

ולא מסתירה את זהותי חחח השם המעניין הזה חברות שלי הדביקו לי

והמטפלות שלי יודעות בדיוק מי אני כאן

אבל מבינה את האלה שקשה להם לשתף וכאן מצאו את הנחמה שלהן

וחושבת שאם יענו תשובות מלאות לא יהיה שאלות כי לכל שאלה יש תשובה

וגם זה שאחת חושבת שעשו לה עוול מסויים זה לא מחייב זה נטו מה שד’ שם לה בעין מהזווית עין שלה

ולא חושבת שזה אמור להלחיץ מטפלות להפך לתת להם את הגב שלכל שאלה יש תשובה

ואולי לחדד להם דברים ישנים שלמדו דרך כאן

ולהכנס לצד של המטופלות (למרות שנראה לי כל המטפלות עוברות חוויה של טיפול בעצמם כמו שקרה לי כשלמדתי טיפול זה חלק מלמידת הטיפול)

[רבקי. הנקודה השייכת לליבך]

לעניות דעתי אפשר להעלות כל נושא כל עוד שומרים על כבוד הדדי.

גם אם מישהי מעלה את השאלה ממקום פחות מאוזן, אז מה?

כולנו באנו לתיקון וכולנו חווים חלק מהחיים ממקום מתוקן יותר וחלק אחר ממקום שמחפש איזון.

להפך, זה מעולה בעיני.

התשובות מאד מגוונות ונענות גם ממטפלות וגם ממטופלות ופותחות את הראש, מרחיבות אותו, מאפשרות לנו לנוע בגמישות בתוך מנעד אנושי רחב ומגוון יותר (היכולת הזאת היא מאסט למטפלות)

(כמובן שצריך גם את היכולת לסנן מה שלא מתאים ומקדם)

ותודה רחלי שהעלית את הדיון, אף פעם לא מזיק יותר לשים לב מי צריך מאיתנו מה…

וכן, בהחלט יש לי חברות שרוצות לשמע לפעמים דווקא מהמקום הטיפולי

ואם זה מדי, אני כבר שואלת את השאלה האם זה נכון ועד כמה…

[מיכל ❤ עמר]

לפעמים המטפלת לא נותנת שיפנו אליה ויגידו לה מה שיש להגיד

[ה]

מצחיק,

בעלי לומד טיפול רגשי,

ובאמת היה לנו עניין שהיה צריך טיפול

וכל הזמן בעלי אמר לי את לא לקוחה שלי אז אני לא יכול לעשות לך טיפול, כי זה לא נכון לעשות לבן זוג, אבל…

עם הזמן זה הפסיק.

יצא לנו לדבר על מושגים בטיפול, כמו שינוי תפיסה,

ואז מצאתי את עצמי אומרת לו מידי פעם , בשיחות בינינו אולי תעשה על זה שינוי תפיסה …

אני חושבת שזה כמו כל דבר חדש שאדם נחשף אליו – הוא מנסה ללמוד את זה על כל החיים, ומנסה לשתף בהארה את כל הסביבה,

בהמשך לומדים להכניס את זה למקום הנכון בדינמיקת החייים

יש כנראה גם מטפלות שהן חיות את הטיפול והטיפול זה כל עולמן כמו שיש מנהלות, גננות, עו”ד וכו.. שמיד תראי עליהן שהן עובדות בזה – כי זה תופס את כל האישיות שלהן, והן לא יודעות לעשות הפרדה בין המקצוע לחיים.

[אסתר פת]

אני חושבת שזה מאד מאד קשור למטפלת מתחילה/מנוסה

כמו שבעלי תשובה בתחילת דרכם הם באורות ורוצים להעביר את האורות האלה לכל מי שאיתם במגע

ובהתחלה כשהכל חדש ומרגש הם לא מפסיקים לדבר על זה

ולנסות לעזור לאחרים להגיע לאורות הנפלאים האלה שהם חווים

יש משהו כמטפלת מתחילה, שהעולם הזה של הנפש, והתפיסות החדשות, הנקודות מבט החדשות שפתאום רואות את העולם במין מבט חדש, זווית חדשה

התיאוריות החדשות שמחדשות על הנפש כל כך הרבה דברים

הרובד הנסתר שפתאום נחשף

המטפלת המתחילה היא בסוג של ‘אורות’

וגם פנטזיית ההצלה משחקת פה תפקיד נכבד

לוקח זמן עד שזה יורד ומתאזן

ומגיע למקום בריא, שלוקח את המעלות של המבט הטיפולי כמו חוסר שיפוטיות, חמלה ועוד

והמינוסים נעלמים