מתחשק לי לשתף בהשראת “מחפשת האהבה” והתגובות המכילות של הקהילה המדהימה הזו,

[א מ]

היי יקרה,

ממש כאב לי לקרוא, בכיתי…

רק רוצה לשתף שאם ה’ ברא בך חסר, שלא התמלא, זה לא סתם..

אולי היה קשה, כואב, אבל בורא עולם הטוב והמיטיב “בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת להחיות!…”

אם ה’ שלח כאב חסר , עומק תהומי של יגון ובדידות, הוא ברא לך גם את ההשלמה!! מאמינה בזה בכל ליבי! בורא עולם הטוב והמיטיב רוצה למלא את חסרוננו, ובדרך .. מתוך הכאב, להתמלא … דרכו – להתמלא בקרבת ה’ טהורה, שהרי הייסורים המקרבים אותנו אליו,

עצתי לך, לכי להתמלא בקרבת ה’, תפילה, חברות אמת בעלות אמונה, כותל מידי פעם. ורק האמונה היא זו שתמלא אותך מכל מה שחסר בך וריק. בנוסף ממליצה על ספר של הר’ ארוש – “בגן האמונה” “שעריו בתודה” מומלץ ע”מ להתמלא באמונה פשוטה.

את לא לבד!! ה’ איתך.

[אסתי כץ]

ואני בכיתי מהתגובה שלך,

את צודקת כ”כ

אבל אצלי זה משום מה הולך הפוך, אני מתרחקת לצערי, אין לי כח להתפלל.

אבל אני בהחלט מחוברת.

וכשאת מגיל אפס יודעת לתקשר רק עם אלוקים, ולא עם שום יצור אנוש

באיזשהוא גיל, אני מרגישה שכבר די די די די

אין לי כח כבר להיות עם זה לבד.

ולכן החלטתי הפעם לשתף

ואחרי התגובה שלך, לא מתחרטת

מאד חיזקת, תודה

[פסי פישר]

כל כך עצוב:(

מקפיץ לי משפט שהולך איתי-

“כשאתה מרגיש בודד, סימן שהקב”ה רוצה להיות איתך לבד”.

ולא שזה עוזר להפסיק לכאוב, זה עוזר לעבור את זה עם אבא.

מאחלת לך המון כח.

[א מ]

גם עם התגובה הזו אני מזדהה!! יש נפילות, יש קשיים… לא תמיד הולך להתפלל ולהרגיש קרובים.. מרגישים שאין כח… רחוקים… , לא להתייאש! זה יעבור, את תצאי גדולה חזקה קרובה וזוהרת יותר! לא לאבד את האמונה שה’ אוהב אותך!! ככה, איך שאת, קרובה רחוקה… אין מי שמבין ודן אותך לזכות יותר ממנו.

לא רציתי לצאת רבנית… אבל אני כ”כ מזדהה עם התחושות האלו..

[אסתי כץ]

תודה על ההשתתפות.

ד’ ברא אותנו יצורים חברותיים,

אמנם צריך וראוי גם לדעת להתבודד,

צריך שיהיה את הקשר הפנימי עם מי שברא אותנו.

אבל לי לא צריך לספר את זה

אני איתו מלידה…..

מי שלא חווה בדידות,

לא יכול מן הסתם להבין אותה,

רק קשר עם הקב”ה , זה לא מספיק.

אחרת, היינו נבראים להיות כל אחת עם עצמה…

[פסי פישר]

צודקת

ברור שאי אפשר לחיות ככה כשזה מצב קבוע ולא זמני.

לא סתם אמרו חז”ל

“או חברותא או מיתותא”

זה לא פתגם, זאת מציאות.

אין לי מה לומר..

רק שתדעי שאת נמצאת עכשיו בלב של כל מיני נשים.. 💔

[ריקי ריקי]

גם אני כמעט הגעתי לדמעות, הלב נחמץ במלוא מובן המילה, ורציתי לעזור לך בשלושה דברים: קצת מחשבה, מידע, וטיפ מעשי,

* קצת מחשבה- כמו שא מ כתבה לפניי, אם ה’ ברא לך את הכאב אז גם ברא לך את ההשלמה.

ותרשי לי לחדד קצת:

הפירוד והריחוק מהקב”ה זה הדבר הכי גרוע שיש. הנחש קיבל עונש- עפר תאכל. אף פעם לא תהיה לך סיבה לבקש.

המטרה שלנו בחיים ובכלל זה להתענג על ה’, להתענג על הקשר עם ה’, ומערכות היחסים שיש לנו בעולם הזה הם משל לקשר עם ה’.

אמנם מערכת יחסים קטועה עם ההורים מסמלת קטיעה של צינור השפע, אבל אולי זה אומר שהתיקון שלך הוא לבקש מה’, לקבל מה’, ליצור את החלק אצלך שרוצה לקבל ישירות מה’- ובסך הכול מה את צריכה? רק לרצות ולבקש- הרי ה’ עומד אחר כתלך ורק רוצה לתת, רק מחכה שתרימי אליו עיניים. מכירה את הביטוי “רק תבקשי”? זה בדיוק זה.

את במצב ההפוך מהנחש- ה’ רוצה שתתקרבי אליו כדי לבקש. ובגלל זה הוא נתן לך את מסלול החיים המיוחד שלך שמוביל אותך לבדידות הכי גדולה שיש- כי ה’ רוצה אותך הכי קרוב שיש.

ובסופו של דבר, כל חסר בנושא הזה יוביל אותך בחזרה לקב”ה. אין אף בן אנוש בעולם שיוכל וירצה לתת לך את מה שהקב”ה יכול ורוצה לתת לך.

מה שכן- כמובן שכדאי לך לבקש מה’ שישלח לך את האנשים הטובים, וכדאי לך לחפש אותם וליצור איתם קשרים אמיצים.

* מידע- אתמול נתקלתי ביתד נאמן במדור רשות הרבים, בפרטים של אירגון “רצוף אהבה” שמסייע לזוגות שאחד מהם על הרצף, אם יש לך יתד מאתמול אולי כדאי לך לבדוק, אם לא תכתבי לי באישי ואשלח לך את הפרטים

* טיפ מעשי- האם בחיי היום יום את מקדישה זמן לדברים שעושים לך טוב? אני מתכוונת לתחביבים/ לקשרים חברתיים/ מפגשים קבוצתיים וכו’/ זמן לעצמך לעבד את הרגשות שלך?

[מיכל וילמן]

אסתי יקרה,

כתבתי לך הודעה אישית

אבל היא לא מצליחה להישלח לצערי

תכולי לשלוח אלי למייל: michal2lov שטרודל ג’ימייל וכו’

[שירה אלג'ם]

וואו, ריגשת ברמות וגרמת לי לבכות
המון כח.
את גדולה מהחיים….

[מירי רוט]

אסתי יקרה

את הצעד הראשון כבר עשית

וזה שאת כבר לא לבד!

וזה המון המון

את איתנו, כל החברות המדהימות והטובות שכאן בקדם

אני רוצה לחדד ולדייק ואולי זה יתן לך כיוון איך להתמודד עם הכאב הזה

אין לך תמיכה הורית

כנראה שהמון בנית על הזוגיות

כמו כולם

שמחפשים בבן הזוג את כל מה שההורים לא נתנו

אצלך זה היה הדבר שהחזיק אותך מן הסתם

ועכשיו

את מרוסקת

כי בעלך לא מצליח להכיל אותך בגלל המוגבלות שלו

אבל יש לי חידוש בשבילך

שאפשר לבנות זוגיות טובה ונעימה גם עם בן זוג על הרצף

כי זוגיות היא לאו דווקא הכלה רגשית

את ההכלה הרגשית תחפשי במקום אחר

מה שחסר לך זה החסר הפנימי

שלא קשור לזוגיות

תבני לך עולם עשיר עם חברות, תמצאי לך דברים שממלאים אותך, שאת אוהבת

שיהיה לך סיפוק , אהבה, חברה ועוד כל מה שיש לעולם להציע

שום דבר מכל אלו

לא צריך להיות תלוי באף אחד מסויים

לא בהורים ביולוגיים

לא בבן זוג

לא בילדים

קודם שיהיה לך את עצמך!

תבחרי את את החיים שלך!

לא את הנתונים החיצוניים

את זה כבר בחרת למעלה

תבחרי איך לחיות אותם

דווקא בגלל המקום שלך

תגיעי למקום הרבה יותר גבוה מכל אחת אחרת

שאין לה סיבה לזוז כי הכל רגיל ונורמלי ולא חסר [ יש כאלה?….]

קומי

תשטפי פנים

את ראויה לכל הטוב

הכל מחכה לך!

[רותי ל]

ואוו אסתי,

מזדהה ממש!

לא אשת מקצוע, רוצה לומר מה שמרגיש לי…

אני ממש חייבת לומר לך,

אסתי, את אומרת שזה גורם לך להתרחק מאלוקים..

אני לא באמת יודעת, אבל מרגיש לי שהכי לא בעולם!!!

תקראי רגע את מה ששלחת…

זה קרוב קרוב קרוב!

דווקא התחושות האלו של חידלון, אין אונים, זהו, נגמר לי הכח ושום דבר בעולם לא יצליח למלא את החסר שנוצר אצלי, דווקא התחושוות האלו, מקרבות אותך.

אולי זה יעצבן אותך לשמוע את זה מקווה שלא…

אם בזמנים כאלו את לוקחת את כל הכאב שלך. והאני לא יודעת מה לעשות, נגמרו לי הכלים, וזה הטקסטים שאת כותבת, מעריכה אותך! את חזקה ויש לך המון כח. המון. המון. המון.

עם כל החסר, והבדידות.

ועוד משהו:

ד’ אוהב את ההישענות והשיח הפשוט איתו, של היומיום , של בין כלים לכביסה, של בין מנוחה למנוחה, את הדיבורים האלו הוא אוהב לא פחות מתפילה. את השיח מהלב…

ד’ יתן לך מלא כח.

מחזיקה לך אצבעות💗

[אסתי כץ]

רותי,

אין לך מושג כמה המילים שלך חיברו אותי עוד יותר אליו.

את צודקת, לא שמתי לב בכלל שהמכתב הזה הוא תפילה,

אמנם כל המגיבות נתנו לי תחושה של הזדהות ותמיכה שנתנה לי ממש כח, כפשוטו

אך הרגשתי גם שיש תגובות שמסתתרות מאחוריהן עוד מילים , כמו:

“יהודי אף פעם לא לבד” או:

“איך את יכולה לומר שאת לבד? ומה את בכלל מתלוננת שלא רצית לבוא לעולם? את לא יודעת שד’ שאל כל אחת לפני שירד? וכו’ וכו’…

וזה הרגיש לא “לא מובנת”.

אחרי שקראתי את מה שאת כתבת,

האמת? הופתעתי. לא שמתי לב בכלל שהמכתב הזה היה תפילה.

וזה באמת מוכיח שאני כל הזמן איתו, ובתפילה.

אז אם לא הייתי מאמינה, אולי כבר לא הייתי כאן בינכם.

אז אני כאן, יש מאמינה שיש ייעוד ותכלית ,

אבל זה לא מוריד מהכאב המטריף הזה.

תודה רותי, ותודה לכל המגיבות,

מדהים כמה תמיכה של סביבה, אפילו ווירטואלית

נותנת כוחות

[תהילה 🙂]

אסתי
הלב שלי פשוט כאבבבב

ואם שלי ,

אז מה שלך??

ענקית שאת על המודעות שבך ועל כך שאת לא מסתירה מעצמך את האמת שבך

גם אם היא לפעמים–

כואבת.

מאד.

אני רוצה לשתף אותך באיזה מסר שקראתי לא מזמן ממטפלת שכתבה

מצו”ב:

‘אחת התופעות שמעלות כל פעם דמעות בעיני

זה כשאני שואלת אנשים שמתמודדים בחיים,

מתמודדים במערכות יחסים פחות מוצלחות ומספקות,

בינם לבין עצמם,

במערכת הזוגית,

במערכת ההורית,

אני שואלת אותם:

“איך את מסבירה את הסבל הזה?”

“למה זה ככה?”

המון פעמים אני מקבלת תשובה,

תשובה שכמו שאמרתי , באמת מעלה דמעות בעיני,

“משמים, ככה ד’ רוצה, זה התוכנית האלוקית בשבילי…”

ב-א-מ-ת???!!!

כמה מחמיא לאבא בשמים,

כמה מלבב לדעת שהילד שלי חושב שאני תכננתי שהוא יסבול כרונית,

אני!

שהכי אוהבת את הילדים שלי בעולם,

שמוכנה לעבוד כמו חמור כדי שיהיה להם טוב

שמוכנה ללכת עד סוף העולם כדי להיות שם בשבילם כשהם צריכים אותי,

אני!

רוצה!

שהם!

יסבלו!

ולא סבל נקודתי שהוא על מנת שיהיה להם טוב בטווח הרחוק,

לא חיסון שמחזק את הגוף,

לא ניתוח מציל חיים,

אלא,

סתם,

סבל כרוני,

שיש מה לעשות כדי למנוע אותו,

או כדי לרפא אותו,

כמה מלבב….

ממש מפרגן לאמא,

בעל חובת הלבבות מבאר בשער הכניעה

שסבל שיש לנו מה לעשות כדי לפתור אותו

ואנחנו לא עושים את מה שצריך לעשות כדי שהוא יפתר

וסובלים וחושבים שזו כניעה לרצון שמיים,

לא מהווה כניעה,

זהו סבל שד’ לא אוהב!

הוא משווה את המקום הזה של ההסכמה לסבול סבל

שיש לנו מה לעשות כדי לפתור אותו

למיני בעלי החיים,

ששמים עלים עול והם הולכים,

והם שם מדרך ההסכמה בלבד

ואין זו כניעה!

אהובה,

בורא עולם רוצה שיהיה לנו טוב!

הכי טוב שאפשר!

ואם לא טוב לנו,

משהו השתבש,

ואם לא טוב לי,

אני צריכה להיות עסוקה

במה אני צריכה לעשות כדי שיהיה לי טוב,

כי אחרת,

כשאני סובלת,

סבל שיש לי מה לעשות כדי לפתור או כדי לשפר,

שם כשאני בוכה,

ד’ בוכה פעמיים,

פעם אחת כי הילדה שלו בוכה

ופעם שניה כי היא מאמינה שהוא רוצה שהיא תסבול…..

ולכן היא נשארת בסבל…

אני חושבת שהמאמר הזה מביא איתו המון..

אין הקב”ה ברא את את העולם, אלא כדי להייטיב עם ברואיו

כאב לי

כי גם לי היו כאבים כאלו, ועדיין..

והבנתי שיש לנו אפשרות לחיות טוב יותר

שח”ו הנכתב לעיל לא יסתור את ההכלה שלי כלפייך

אני הכי הרגשתי אותך בעולם

וזה היה חזק מאדדד

ודווקא בגלל שזה נגע לי ללב

רציתי שיהיה לך טוב יותר

מקווה שעזרתי, והצלחתי לפתוח אופקים חדשים.

את מדהימה!!

[כבי אנרגיות]

וואו ח-ז-ק קראתי את זה כמה פעמיים

פעם ראשונה התעצבנתי

פעם שניה התבלבלתי

פעם שלישית התחלתי להבין

פעם רביעית מקווה שהבנתי

פעם חמישית התחברתי

וקראתי עוד כמה פעמים בשביל לחזק את זה ח-ז-ק במודעות

זה פשוט לימוד מה שכתבת כאן!!!!!!

[מירי]

איזו כנות חמודה..

[כבי אנרגיות]

תודה מירי🤗

[מיכל כ]

בס”ד

וואו אסתי, @esticaz . כתבת כל כך נוגע, אמתי וכואב. דמעתי בלב…

ובאמת כמו שאת אומרת – רק מי שחווה את הבדידות מבין כמה היא עמוקה ובלתי נסבלת….

בעז”ה שיהיה לך ס”ד וטוב! ובכתיבה שלך באמת רואים כמה את מחוברת לקב”ה, אחרת לא היה יוצא לך כזאת כתיבה…

אבל חשוב לי להגיב ל @REICHEL2024 על מה שרשמת בשם המטפלת – זה מאוד יפה ונכון במצבים מסוימים, ואולי אפילו ברוב המצבים.

אבל מנסיון, יש פעמים שאת מרגישה שהשערים פשוט סגורים ונעולים. את מנסה לשמח את עצמך וזה לא הולך… החושך מסתיר את הכל. ואז שיש יום קצת נסבל ואת אוספת כח ולוקחת אויר ומנסה לעשות דברים פשוטים לשמוח זה פשוט לא הולך (לדוג’ קבעתי עם מישהי לבוא אליה לאבחון וטיפול, וברגע האחרון היא לא יכלה מאיזה סיבה, ניסיתי להירשם ללימודים וברגע האחרון זה לא נפתח…) ולא חסרות דוגמאות, אבל בהחלט חושבת שזה לא נכון לכל המצבים. וגם הכאב הוא מאת ה’, וגם הבדידות, והכל…

ולרוב כשאדם בבדידות הוא כל כך רוצה שמישהו קרוב רק ישאל אותו מה נשמע? איך המרגש? וזה כבר יתן לו את הדלק להמשך, אבל צריך קצת דלק, בלי זה גם לא שייך ליסוע מטר לבד.. אנחנו ייצורים שצריכים חברה כמו שאסתי כתבה.

מתפללת שאף אחד ואחת לא יחוו את הבדידות הזאת – אבל היא הורסת כל חלקה טובה, גם את החלק שמנסה לשמח את עצמו…

צר לי שאני חולקת על הדברים אבל היה חשוב לי להביע אותם במיוחד עבור כל אותם שלא מצליחות לשמח את עצמם מכל סיבה שהיא – שלפחות לא נרגיש אשמות אנחנו. ושנזכה גם מתוך המקום הזה לקרבת אלוקים, שזה הכי טוב ויציב ונכון!!

בהצלחה רבה וס”ד בכל!

[אסתי כץ]

תודה תהילה שהקדשת מזמנך ועל האכפתיות,

הבנתי את המאמר ואת המסר שלך:

שלא צריך להשלים עם הסבל.

ואני ממש מסכימה איתך

וגם לא חשבתי מעולם שד’ שלח לי את הסבל הזה

כי הוא רוצה אותי סובלת, חס וחלילה.

אני יודעת שהוא אוהב אותי,

אני מרגישה את זה כל החיים שהוא מלווה אותי (היחיד)

ולולי עזרתו, לא הייתי שורדת עד כה

ואני מנסה כל הזמן לעזור לעצמי, כל החיים

אני הורה של עצמי

ולפעמים נשבר,

כי כמה אפשר להיות היחידה שאכפת לה מעצמה

ולפעמים כשהדיכאון עמוק ומפיל

אין לי אפשרות לעזור לעצמי

ואז באמת ד’ מוציא אותה מהמיטה

אבל לעזור לעצמי אני כל הזמן מנסה.

ולו בשביל ילדי. שאני רוצה בשבילם

שיקבלו מה שלא קיבלתי אני.

[מרים סולובייציק]

מכירה את התחושה הזאת ומזדהה איתה מאוד.

מאחלת לך את כל הטוב, שתרגישי את הטוב שבזה,

שתמצאי את הדרך לשים מזגן בתוך הגיהינום שזה אומר:

לראות את המעלות שבחסרונות.

יש למצב שלך רק חסרונות?

תחפשי אם בחסרונות עצמם יש גם מעלות?

[חני שידלובסקי]

אסתי יקרה. כבר הגיבו וכתבו פה כל כך הרבה, ונגעת בלב של כולנו. אני רק רוצה
להוסיף שאת ממש כמו דוד המלך ע”ה, כי גם אם “אבי ואמי יעזבוני- ה’ יאספני”.
אולי ההתחברות וההזדהות עם דמות מעוררת השראה- תעזור לך.

[אסתי כץ]

קלעת.

זו דמות שכבר בתור ילדה הזדהיתי ואהבתי כילדה לומר את המזמורים,

הרגשתי שדוד המלך מכיר אותי וכתב עלי ספר

וגם את המזמור הזה: “כי אבי ואימי” , זה מזמור שאני אומרת הכי הרבה פעמים בשבוע. כדי להתעודד

[theoneperson]

אסתי את כותבת ואני בוכה ובוכה,

את פרקת מטענים

ואני בזכותך מוצאת אומץ לפתח קצת את הפה שלי.

אני כל כך מבינה אותך,

והרי אין מי שיבין יותר טוב אלא מי שנמצא באותו קושי.

נתת לי כוחות לראות שיש עוד אנשים שמתמודדים כמוני

אומנם ברוך ה’ יש לי הורים מדהימים

אבל אני לא הצלחתי ליצור קשר אמיתי ועמוק

בינינו מסיבה כלשהית…..

ואני עדיין רווקה, עוברת ניסיון לא פשוט בשידוכים

מחכה בקוצר רוח והלב שלי שבור

ומי יודע כמוני כמה קשה היא הבדידות, אוי כמה קשה

אין לי מה לחזק אותך כי גם אני צריכה בעצמי חיזוק

רק כן אני יכולה לומר לך שמה שעוזר לי ברגעים של משבר

של חושך, שאני לא רואה עוד אפשרות לטוב

אני יוצאת למרפסת מסתכלת לשמים ופשוט בוכה

מספרת לאבא שלי את כל מה שעובר עלי

כאילו הוא לא יודע כלום מה קורה, לפרטים הקטנים

אחר כך אני מרגישה הרבה יותר טוב

בן אדם לא יכול להתמודד לבד. נקודה!

(ונכון שלמחרת אני יכולה למצוא אותי באותה סיטואציה 🥲 )

אבל חייבים לפרוק, גם אם אין בן אדם שיקשיב/ שיקשיב באמת

ושתדאי שמצאתי איזה קסם שעושה טוב כל כך

זה להגיד כל יום תודה לאבא על משהו

וגם אם יש יום שאין כלוםםםםם

שחוץ מחושך תמצאי חושך עמוק יותר

לחפור מתחת האדמה כדאי למצוא על מה להודות

אפילו על כוס קפה שיצא לשם שינוי טוב הבוקר

זה קסם, לי זה עושה טוב

את רואה כל יום שיש מישהו שדואג לך, שמרחם עליך

שמפנק אותך בדברים שלא דמיינת.

יש מישהו שמחבק אותי תמיד, גם כשאני לא מרגישה פיזית…..

יש איזה משפט לפעמים הוא קצת מעצבן אותי

אבל שיש לי רוגע לחשב עליו אני מבינה כמה הוא נכון

“הקבה מביא ניסיונות רק לאנשים שהוא מאמין בהם”

איזה קרבה יש לנו אליו…….

ברור שזה לא מחפה על בדידות

כי אנחנו יצורי אנוש,

אבל על הקרבה הזו אני לא מוותרת לעולם!!

תודה רבה לך שבזכותך שחררתי משהו מהלב הסדוק שלי

מאחלת לך רק טוב כל החיים

סליחה לא התכוונתי שיצא כזה ארוך 🤭
ככה זה שפתאום פורקים……

מחזיקה לך אצבעות, גיבורה אמיתית 🤗

[אסתי כץ]

איתך בתפילה,

תודה על השיתוף!!

ותספרי בשורות טובות, כאן בפורום, בקרוב בקרוב!!!!

[רייזי הופשטיין]

אסתי יקרה!

אני בוכה ובוכה ואין לי דברים חכמים כאלה כמו כל הקודמות לי לאמר לך

רק להביא לך את ליבי המרגיש אותך כ”כ חזק

בוכה איתך, כואב איתך, ומתפלל עלייך, בלי לדעת מי את,

הקב”ה יודע למי אני מתכוונת והוא יאסוף את התפילה שלי לזכותך

וישלח לך בעז”ה רק טוב מעכשיו והלאה

ויעזור לך למצוא טוב בעז”ה.

חיבוק ענק.😘

[אסתי כץ]

את אישה ממש טובה!!!

וזה מחמם את הלב שיש אנשים כמוך בעולם

שמתפללים עלי גם בלי להכיר אותי באופן אישי

תודה, ושיתקבלו תפילותייך לרצון….!!

[מיכל ש]

אסתי, ממש באיחור…

קראתי את מה שכתבת!!

כואב לי מאודד לקרוא את זה… ממש…בטוחה שזה ניסיון כואב. ואני מפה שולחת לך חיבוק ענק, חושבת עליך ומתפללת עליך שהקב”ה ישמח אותך וייתן לך המון המון שמחה וביחד!!!

[הילה Hila]

אסתי, המכתב המרגש הזה שלך גם לי גרם לדמוע,
קטונתי לחזק אותך ולתת לך עיצות, לפני עשו זאת טובות הרבה יותר ממני,
אבל רק רוצה לומר לך שאת הלבד אני מכירה, לצערי מקרוב ממש ממש,
והוא כואב, אין מי שמבין אותו מבחוץ, רק מי שחווה אותו מבפנים, רק הוא יבין עד כמה הוא שורף.

אשתף אותך במה שאמרה לי פעם קולגה חכמה, שדווקא מתוך הכאב, התפילה שנראית הכי רחוקה היא הכי קרובה,
כן, היאוש והדכאון תורמים מעצמם בחוסר חשק ורצון לקום להתפלל ואפילו רק לעמוד שמונה עשרה, אבל אם הצלחת ולא משנה איך התפילה נראית היא שווה אצלו הרבה יותר!!

וכדי להמחיש לי היא ביקשה ממני להתפלל עליה, היא טענה שכשאני מתפללת היא רואה הצלחה.

בטוחה שזה כך גם אצלך,
תתפללי במילים שלך, ואפילו גם בלי מילים, רק עם מנגינת הלב,
הוא מבין אותך יותר מכולם!!
הרבה כוחות, הלב שלי איתך, תצליחי.

[שפרה יגר]

אסתי, קוראת את הכאב והצער,

ומזדהה כל כך….

גם אני חווה ככה,

למרות שבעלי עדיין לא מאובחן.

דרך הילדים איבחנתי אותו אני….

זה קשה וכואב ועצוב ולבד….

אבל-

יש דרך טיפול.

שעוזרת ומועילה באמת!!

דרך אירגון רצוף אהבה,

קיבלנו שם של מטפל,

לשם אנחנו פונים ומטופלים.

ומתחילים לראות ישועות….

ולך, מירי רוט,

שכתבת שלא לתלות על הבעל את כל כובד המילוי הריגשי,

קחי בחשבון שעדיין- בעל נשאר בעל… לעולמים!!!

בתפילה להמשך ברכה

וסיעתא דשדמיא ממרומים.