מתנה למטפלת.

[רחל ינקלביץ]

לא חושבת שיש בזה מקובל או לא וגם לגבי המתנה עצמה, לכי לפי נטיות הלב שלך….

מה שבטוח שמכתב המצורף הכי חשוב:))

[נועה Noa]

אני מקפיצה פה דיון…..
אולי תוכלו לתת לי רעיונות למתנה למטפלת בסיום טיפול שארך למעלה משנה?
אולי נתתן פעם? או שקיבלתן?
אני אשמח מאד שתכוונו אותי

[חני שידלובסקי]

מכתב בו תפרטי עם מה את יוצאת מהתהליך, תתארי את הדרך שעברת, איך גדלת בעזרתה.
לדעתי, זו המתנה הכי…

[נועה Noa]

כן, מכתב זה ברור,
אבל אני רוצה להביא משהו לידו…..

[רחלי סבג]

אני כמטפלת מקבלת מהורי המטופלים לא פעם מתנות בסוף התהליך,קיבלתי סידור ותהילים מעור,בפעם אחרת קופסת תכשיטים ,כלי מטבח וכו’ בעיקר מה שעושה לי טוב זה כמובן המכתב עם ההקדשה והמשוב החם.

אבל יותר מכולם זכור לי ,שאחת האמהות שלחה לי בסיום הטיפול עציץ, שנראה כמו מלאכותי עם בסיס מזכוכית, שאפשר להעמיד אותו על השיש וכו’ ורק פעם בחודש משקים אותו, בחצי כוס מים, היא צירפה לו מכתב מאד מרגש, שבעצם דיבר על ההשקיה שלי והצמיחה של הילד, ובכל פעם שהשקיתי את העציץ, נזכרתי באותו ילד וממש התמלאתי באנרגיות חיוביות וזה הצמיח גם אותי כמטפלת ,להבין שיש השלכות מרחיקות לכת, כאשר אנו משקים את המטופלים, ומוציאים אותם מטיפול עם ארגז כלים, שבעקבות כך צומחים ומתפתחים בבריאות נפש תקינה.

מקווה שעזרתי לך עם רעיון מקורי.

[פייגי איפור ביוטי ואפקטים]

את יכולה להביא אולי איזה קישוט שמתאים לחדר שלה משהו מעניין

[שיינדי פשקוס]

אני קיבלתי כמה פעמים ממטופלת אשה במהלך טיפול וגם בסיומו.

היא צירפה תמיד מכתב חם ומרגש שמספר מה התהליך שהיא התקדמה וכמה טוב זה עשה לה.

המתנות היו קטנות כמו מארז שוקולד, מפיץ ריח, היתה פעם שקיבלתי ספר עיוני.

בהצלחה

[סירי גולדמן]

אני המוזרה היחידה שכמעט לא מכירה את הנושא של המתנות? נראה לי שבלמעלה מעשר שנים היתה פעם אחת מישהי ששלחה משלוח מנות ועוד פעם אחת מישהי שנתנה שוקולד, ולא זוכרת יותר מזה. אני ממש לא מצפה לזה.

מה שכן, ברור שכל מילה שאני שומעת על התועלת וכו’ היא פידבק שאין מה שישווה לו, ואם נותנים את זה כתוב אז בכלל.

[ב פ]

אני כמטופלת, תוהה לעצמי כמה זה נכון בכלל להביא מתנה למטפלת.

או שזה משהו ספציפי ליחסים האישיים שיש לי איתה?

[ר. טייך]

באמצע התהליך – זה גם אסור לקבל מתנה

כן גם אם יש (פורים , ראש השנה )

בסוף התהליך – זה שנוי במחלוקת

מכתב אפילו לא של הערכה של שיתוף אישי כמה נתרמת מהתהליך

[סירי גולדמן]

מסכימה איתך.

לא יודעת אם זה ממש ‘לא נכון’ להביא מתנה, זאת אומרת – לא יודעת אם זו בעיה אמיתית שעלולה לפגוע למפרע בתהליך שהיה… אבל ודאי שנכון גם לא להביא מתנה.

מעבר לזה? יתכן שיש סגנונות אישיות -של מטפלות ומטופלות גם יחד- שמזמינות את זה יותר ופחות, ואולי גם לפי שיטות טיפול שונות, כמה המטפלת ‘שקופה’ בתהליך וכמה היא דומיננטית, ועוד.

[חני]

לא מבינה בכלל את התשובות פה

מה אם למטופלת מתחשק לתת מתנה?

אין שום “כללי אתיקה” שמלמדים את המטופלים לפני שהם ניגשים לטיפול

מי שכותבת “אסור” או “מותר” בבקשה שתסביר למה היא מתכוונת

האם הכוונה שהמטפלת אמורה לסרב לקבל ולהסביר את סירובה בכך שהאתיקה אוסרת עליה?

או שעצם העובדה שהמטופלת מביעה רצון לתת מתנה מראה שזהו קשר לא טוב???

[נועה Noa]

דבר ראשון תודה רבה לכל מי שהציעה פה רעיונות, עזרתן לי!
דבר שני, מעולם לא חשבתי שיש בעיה לתת מתנה בסיום טיפול,
זה היה נשמע לי ממש מתבקש, אם אני נותנת למורה\ גננת מתנה בסוף שנה,
למה שלא אתן למישהי שהעניקה לי דברים משמעותיים מאד במשך תקופה ארוכה?
וזה לא שאני באמצע טיפול, אני לכאורה לא אמורה לפגוש אותה יותר! ככה שגם מבחינה אתית…..
אתן רוצות להגיד לי שזה לא יהיה מוזר אם אני לא אתן?

[ברכה שטיין]

חברה שלי בשיחות שבועיות עם העו”סית

לא יודעת אם זה שונה

לפני ר”ה רצתה לתת לה מתנה -דבש או משהו דומה שנתנה לגננות

העוסי”ת סירבה לקחת בתירוץ שאסור לה וזה נגד כללי האתיקה

[דינה רייכמן]

כמטפלת, בקבלת מתנה, אני חושבת שהשאלה לא מתמקדת רק ב”אסור” או “מותר” לתת מתנה. אלא היות ומוקד הטיפול הוא הצורך של המטופל ולא ההנאה האישית שלי במתנה. הדגש הוא על ההתבוננות שלי במה המטופלת מבטאה בנתינת המתנה, מה החוויה שלה בנתינת המתנה, איך היא “נותנת מתנות”, ואיפה המקום של המתנה בתהליך שלה. וזה משהו מאוד ייחודי או משתנה… וכמו שכתבו תלוי בדינמיקה שהתפתחה לכל אורך הדרך.

אם אין למטופלת צורך לתת מתנה, אז זה בסדר. לי כמטפלת, ככה אני חושבת, לא אמורה להיות ציפייה שתתני מתנה (בהחלט בשונה ממורות וגננות שעלולות להיפגע ללא ההכרה הזו)

מצד שני, כשמטופלת רוצה לתת מתנה, אני חושבת שיש משהו מאוד יקר ברצון הזה, שנכון להקשיב לסיפור שהיא מספרת דרך המתנה. מה היא מספרת ואיך, ומה המתנה מבטאת, משהו ייחודי שלה ושל הקשר שנוצר ביננו.

אולי היא תרצה לבטא את זה במילים (מכתב) ואולי לא, יתכן שהיא תעשה את זה באמצעות מסר עמוק ומשל (כמו דוגמת העציץ שהוזכרה) ואולי באמצעות מתנה פשוטה ושימושית. זה חלק ממנה, ממי שהיא, ממה שהיא מביאה למרחב הטיפולי ואיתו היא בוחרת לסיים. אישית, אני חושבת שכל דבר שהמטופלת בוחרת להביא, יהיה יקר בעיניי, כי זו בחירה ויוזמה שלה.

[דינה רייכמן]

עוד נקודה. כשמדובר על פרידה, אפשר להסתכל על זה שזו דרך של המטופלת להשאיר אצלי משהו ממנה…

ולכן, כמטפלת כשהמטופלת נותנת מתנה, המשהו שהיא בחרה להשאיר אצלי מאוד יקר בעיניי.

(ואני לא נכנסת לדיון המעשי שהא תלוי גישה – האם בפועל לקחת את המתנה או לא.

מה שבעיקר חשוב בעיניי הוא שהרצון של המטופלת לתת ולהשאיר אצלה חלק ממנה יהיה יקר ומוערך.

עם זאת, היות ומדובר בסוף טיפול, אז אני חושבת שהרבה מטפלות יבטאו את היוקר הזה גם בכך שיקחו בפועל את המתנה.)

[שרית Sarit]

עולה על הדיון הזה..

ערב שבועות..

שואלת אם מטפלת שלא מקבלת מתנות מכל מיני סיבות שהן אתיות או אחרות, האם היא צריכה לעדכן את המטופלת בתחילת התהליך?
אני מאד רוצה לתת לה משהו ואנחנו תקופה די ארוכה יחד, אף פעם לא הבאתי לה כלום למרות שמאד רציתי,
והמחשבה שאולי היא תדחה גורמת לי לאי נוחות עזה, אולי אפילו לוותר מראש על הרעיון להוקיר טובה.
אני אשמח אם יש לכן תשובה בעיניין.

[מנגו ❤]

למה לא תשאלי אותה?

[ר. טייך]

הייתי ממליצה לך לדבר איתה על זה

זה יכול להיות חומר מרתק לגלות על עצמך.

ועבודה עצמית מדהימה .

[gittylundner]

נראה לי כדאי מראש לתת משהו סימלי.

שזה יכול להיות מכתב,

או תמונה- אין כמו תמונה שלך עם המשפחה

[ה]

תמונה???

בחיים לא הייתי משאירה תמונה שלי אצל מטפלת, מה הקשר??

[ה]

אני חושבת שמצב שבו המטפלת לא מכונה לקחת מתנה מהמטופלת , ממש לא נכון ולא בריא,

תחשבו רגע אם איזה הרגשה יוצאת המטופלת – דחיה , השפלה …

אם אני הייתי מחברת את כללי האתיקה הייתי קובעת שעל המטפלת לקחת את המתנה ולהסביר למטופלת שמבחינה אתית יש בעיה ולכן למרות שזה ממש משמח אותה היא מבקשת שלא תביא יותר מתנות – כי היא לא תאכל לקבל אותן,

אבל ככה כשמטופלת מביאה מתנה בתום לב ודוחים את זה – נראה לי ממש פוגע!!

[yuditbernshtain]

גם להסביר מיד שזה לא אתי לקבל את המתנה עלול לגרום לדעתי לתחושה של דחייה, אבל כן אפשר לדבר בעדינות על המניע לנתינת המתנה-

האם להביע משהו שקשה לי להביע באופן מילולי וזאת הדרך שלי להביע אותו? האם בנתינת המתנה אני רוצה להרגיש בעמדה של נתינה מול המטפלת כי קשה לי להיות רק בעמדה של ה”מקבלת”? האם אני רוצה ללמד את המטפלת עוד משהו עלי בצורה ובאופן של הגשת המתנה, ואם כן- מה? …

וגם כמובן, ניתן לדבר על החשש של המטופלת, אם ישנו, שהמטפלת לא תקבל את המתנה, ועל הצורך שאולי קיבל מענה (ואולי לא) באופן שבו המטפלת הגיבה על קבלת המתנה

אחרי שמבררים יחד, אז אם יש צורך אפשר להסביר לגבי האתיקה וכו’,

[ה]

לא הבנתי,

כל פעולה של המטופלת אמורה להיות מנותחת – מה המניעים והרגשות והצורך…???

מותר להיות בן אדם,

מטופלת מביאה מתנה כדי להגיד תודה והערכה על הטיפול,

לא יותר מזה.

[yuditbernshtain]

מה שכתבתי התכוונתי לנתינת מתנה במהלך טיפול ולא בסיומו

[yuditbernshtain]

וכמובן שלהודות על המתנה זהו צעד אנושי ומתבקש

[ר. טייך]

@hhhhh

אם תשבי ותחשבי עם עצמך ותהי במקום של מטופלת .

מה המניע שלה להביא מתנה ולא להסתפק הערכה מילולית

או במכתב?

יש לזה תשובות רבות ומגוונות.

וזה חלק מגבולות

וניתן להסביר את זה יפה

מנסיון אישי זה לא תמיד נעים.

אבל אם מחליקים אפילו קצת

הדרך להתגלש הלאה די קצרה.

וכבר שמעתי על תמונות של הילדים של מטופלת שתולים בבית המטפלת

שיחות אישיות לא בזמני עבודה.

יציאות יחד למקומות כמו ים, בתי קפה , וכו

לעניות דעתי, לא נעים לסרב .

ניתן להגיד בצורה יפה.

אבל קבלת תשורה ממטופל מהווה עילה לתלונה אצל הפ”י (מרכז הפסיכולוגים ) ויה”ת (האיגוד של פסיכותרפיסטים)

[ה]

אישית , אני לא מביאה מתנות לא למורות ולא לגננות (אלא אם כן אמא אספה ויש לי בדיוק מזומן)

אבל אלו שרגילות להביא – מבחינתן זה דבר מתבקש, וממש לא לעניין לא להביא

מסכימה איתך שזה יכול לחרוג ולכן הייתי חושבת שפעם ראשונה לקבל להודות ולהבהיר שזה לא אפשרי יותר מבחינה אתית

כמובן שאני לא ממליצה לאף אחת לעבור על כללי האתיקה, לא אני יקח את האחריות לזה,

רק הבעתי את מה שאני חושבת שהכלל הזה בצורה דרקונית יכול ליצור

[הודיה אלבאז]

מבינה אותך שזה חופר לפעמים שכל דבר מנתחים ועושים ממנו עסק

אבל בשביל זה הולכים לטיפול, זה המקום שבו אנו מעמיקים בכל פעולה שלנו

תפקידה של המטפלת הוא להקשיב לסיפור העמוק שמאחורי כל דבר

ואם כמטופלות אנחנו פתוחות להקשיב ולהתבונן אנחנו נגלה תמיד שיש עומק מתחת

(לא בהכרח שנגלה משהו חדש שלא ידענו, אבל זה שם זרקור להבנה עמוקה יותר של הדבר המוכר כבר)

ואכן בהכרת התודה שלנו יש דברים יקרים ועמוקים

[שני לב]

אני לא מבינה למה זה לא אתי להביא מתנה???

ולגבי מתנה-יש אדניות עם כיתובים ואפשר לעשות עיצוב פרחים…

[yaelrot]

אני בתור מטופלת, שמתי לב שחוץ מהענין של הכרת הטוב בנתינת מתנה, היית רוצה לתת פשוט משום שיכול להיות שזה מאד מתבקש ויהיה לא יפה ולא טקטי וקצת כפוי טובה לא להביא בסיום טיפול.
לא באמת יודעת מה הכללים, ורוב הסיכויים, לפי מה שכתבתם כאן שזה ממש לא ככה.
אבל לי אין דרך לדעת מה הכללים והחשש הזה לעבור על איזשהוא כלל לא ידוע ולצאת לא מתאימה (בטח בהקשר של הטיפול), מאד מאיים.
(למה באמת? אולי תחכימו אותי עוד קצת חוץ ממה שאני יודעת….)
אז מטפלות, אולי זה מיותר שאני אומרת אבל שימו ל שמה שלכם כ”כ ברור ומובן הגיוני מאד שלמטופלת ממש לא והיא שוחה בבריכה לא מוכרת לה בכלל. זה יכול לגרום להרבה חששות מיותרים וחבל, מנסיון…..
מה יותר פשוט מאשר להסביר הכול מראש בצורה נעימה?

[ר. טייך]

בד”כ בפגישה אינטייק

אומרים את זה

[agrin]

א. הלוואי היו אומרים דברים כגון אלו בפגישת אינטייק (מה זה בכלל?).

ב. למה כפיות טובה? מאות שקלים לפגישה זה לא מספיק?!

ג. אשמח ממש לשמוע מהמטפלות שפה עד כמה זה מקובל, כי לי זה נשמע ממש מוזר ומיותר.

[שרית Sarit]

יש כאן הרבה מאד קולות..

מאד התחברתי למישהי שאני לא זוכרת עכשיו מיהי שכתבה שאף אחד לא העביר אותי כמטופלת בית ספר לאתיקה ואם מרגיש לי והמטפלת תדחה זה היה כואב מאד מאד מאד!!
זה החשש העיקרי שלי, ולכן עד היום נמנעתי מהלביא,
אבל עכשיו אני בשלב שמאדד רוצה להביא אבל מפחדת,
אז רציתי לבדוק את השטח..

[אא בב]

מה אתן אומרת על מתנה למטפלת שילדה וחוזרת לעבוד אחרי 3 שבועות?

מרגיש לי מוזר לבוא בידיים ריקות…

[ה]

תביאי מתנה לתינוק – לא למטפלת 🤣

[ר. טייך]

נכון יכולה להביא משהו סמלי
שוקולד עם מכתב

בגד לא איזה בגד מותגים משהו נחמד
מתנה סמלית אפשר

לכזה מקרה.

לרגל חגים לא רואה שום הגיון לתת מתנה

[איטה אימר]

לעו”סית – אני יודעת שאסור לקבל מתנה..

למטפלת רגשית – שום בעיה, נראה לי מאד יפה בסיום טיפול!!

ואם את רוצה משהו מוצלח –

קלפי “ילדים מרגישים” ממש מתאים למטפלות!

https://aita.ravpage.co.il/klafim

aita.ravpage.co.il

Just a moment...

Just a moment...

[ר. טייך]

לא הבנתי את ההגיון

אם לטעמך לעוסית אסור

אז למה שלמטפלת רגשית יהיה מותר?

או שמבחינתך אין בכלל בעיה מלכתחילה?

[ה]

לעוסית יש כללי אתיקה

למטפלת רגשית – אין כי היא לא כפופה לאף אחד…

זה כמו ברפואה – רופא חייב לעבוד לפי הכללים

רפואה אלטרנטיבית – יכול לעשות מה בא לו..

[שרית Sarit]

אני אסביר למה שאלתי:

אני מרגישה אחרי תקופה מאדדד ארוכה שאנחנו יחד לתת לה מתנה, סמלית לא מידי יקרה…, מעולם היא לא אמרה לי שהיא אוסרת עלי להביא לה, אף פעם לא היה דיבור כזה ביננו, לא העלתי על דעתי שהבאת מתנה יכולה להוות בעיה כלשהי במהלך טיפול, לא למדתי בשום בית ספר לאתיקה מקצועית לפני שהגעתי לחדר הטיפולים,
ופתאום אני מגלה ב’קדם’ שיתכן וזה בעייתי, אולי אפילו בעייתי מאד,
ואז עלה בי בפחד להביא לה, מפחדת להידחות.
לא רוצה לדמיין את עצמי מביאה לה מתנה והיא אומרת לי ‘לא, לא, זה אסור’,
זאת חוויה שנשמעת לי נוראית, וזה לא משנה אם היא תודה לי על המתנה ועל הרצון שהיה לי להעניק לה,
אם אני יחזור לבית עם העטיפה המרשרשת זה יעשה לי רע מאדד, בטוחה!!

ועכשיו השאלה שלי, אם לא הייתי חברה ב’קדם’, או שהייתי מפספסת את הדיון הזה, למה אני אמורה לכאוב? להרגיש לא רצויה (גם אם זה לא באמת.. בהרגשה לפחות)? הרי בסך הכל הבאתי מתנה, הכי אנושי בעולם, לא?!

אני אני שואלת אם הפחד שלי הגיוני? אם בכלל יש לי ממה לחשוש?
אולי מי שלא מקבלת מתנות כן מודיעה למטופלות שלה, ואם היא לא הודיעה לי אז מסתבר שהיא כן מקבלת?

ואמנם כתבתי למעלה ערב שבועות,
אבל לא בגלל החג חשבתי להביא,
רק כי הרגשתי שאני רוצה.

[malkynaiman]

אני חושבת שהרצון שלך להביא משהו הוא רצון יקר וחשוב ומבטא המון.

אין שום בעיה בעולם להביא משהו סמלי למטפלת. כשהתהליך הוא נכון וטוב בעבורך בוודאי שתרצי להביע את הרגשות האלו, ויש לזה מקום!

החשש הזה כל כך מובן, אני חושבת על ילד שקטף פרח בגינה להביא לאמא בבית, הוא פותח את הלב להביא משהו מעצמו וזה מקום כל כך פגיע, ואולי אמא לא תתייחס או תגיב בקרירות ולא תתרגש מהמחווה של הילד שלה, ולא תבין שבזה הוא מביע את הלב שלו וכמה זה יקר… ובמקום הזה כל דחיה או אי קבלה פוגעים נורא.

החשש שלך מאוד מאוד הגיוני ומובן. כמו בכל מקום שאנו פותחים את הלב וזה פשוט מקום עמוק ופגיע, בפרט אם בעבר חווינו חוויות של דחיה ולמדנו לפחד מלהביא את עצמנו באמת.

אבל זה לא סיבה להימנע! אם את רוצה לתת וזה חשוב לך, הלב שלך מבקש את זה, וכמטופלת את לא אמורה לעשות חשבונות אחרים. אם את סומכת על המטפלת שלך ועד היום היא הייתה רגישה אלייך והבינה אותך – תרשי לעצמך לבטא את הרגשות שלך בכל דרך שמתאימה לך, גם אם זה לתת לה משהו. ואת גם יכולה להביא את הלבטים שלך ולספר על הרגשות והחששות שליוו אותך, ועל מה שבאמת מבפנים הרגשת שאת רוצה להביע. ואחרי כל ההפחדות פה, (המיותרות!!) אולי תהיה לך כל כך הקלה ושמחה כשתקבלי תגובה מקבלת ומחזקת, אחרת ממה שפחדת ושהכרת…

חזקי ואמצי!

בהצלחה

וחג שבועות שמח

[ר. טייך]

@malkynaiman

כמה דברים.

א. קשר בין מטופל מטפל הוא ממש לא קשר בין אמא לילד אין כאן קשר היקשרותי יש כאן קשר טיפולי

ב. לגבי המשפט:” אין שום בעיה בעולם”- כמטפלת הייתי מצפה לא לקבוע באופן חד משמעי באמת בדקת את כל הבעיות?

דנת חשבת בדקת? כמטפלת היכולת שלנו הטיפולית נבנת בלא לשים כל דבר בתוך תבנית מוגדרת
מותר אסור שחור ולבן אלא היכולת שלנו להבין טווחים ומורכבויות.

למשל: יש נשים שזה נובע מהם מהצורך להיות שייכת ולהרגיש אהובה, אם לא אקח את המתנה זה יכול לרסק אותה מצד שני הנשמה שלה צריכה להרגיש שהיא לא אהובה בזכות המתנה אלא בכות מי שהיא .

זה הרבה יותר מורכב ככה

זה לא שחור לבן אדום