ניצנים של טיפול…

[מנגינת רקע]

אני חושבת שמי שלומדת כזה מקצוע לפני גיל 26-30 רק הורסת לעצמה אם היא רוצה באמת לעזור לאנשים ולעסוק בתחום

זה לא עניין של בגרות, או גישה לנושא

זה יותר עניין של בשלות רגשית שלא קיימת בגיל 18…

ועוד משהו שאני חושבת שיש בגרות ובשלות שעם השנים באה ויש בגרות ובשלות שעם החיים באה,

עדיף ללמוד בתור אישה ואמא לילדים שחוווה זוגיות וקשר, שרווקה לא יכולה להבין,

[חני שידלובסקי]

מסכימה איתך “חילזון קטן”. אך חשוב להוסיף שבחורה מבוגרת גם חווה התמודדות לא
פשוטה ומחשלת לחיים.
אבל בהחלט, הרבה אנשים יעדיפו ללכת למטפלת מבוגרת יותר.

[רותי בן אדיבה]

אני התחלתי ללמוד בגיל 19

והתחתנתי תוך כדי.

מאמינה שהלמידה שלי הייתה תאורטית יותר משל הנשואות בקבוצה אבל בהמשך התהליך גם החיים מצטרפים ללמידה והשלמתי פערים משמעותיים אפילו ממקום מוכן יותר. לא נראה לי זה אמור לעורר בעיות בשידוכים (דווקא הרגשתי הפוך).

היום אם אכנס להכשרה נוספת אין ספק שזה יהיה ממקום אחר מבחינת הבשלות הנפשית ללמידה אבל יש בהחלט יתרון בכך שאת מטמיעה אישיות טיפולית בתוכך תוך כדי שאת בתהליך בניה טרי ופנוי מאוד.

בגילי הצעיר הרגשתי מאוד פנויה ואנרגטית, ומלאת מוטיבציה ללמידה, לא הייתי מוצפת מתכנים כחברותיי הנשואות- ופנטזיית ההצלה הייתה בשיא שלה אצלי- יש בכך חסרונות ויתרונות והאיזון נוצר לאט לאט ברכישת הניסיון ומפגש עם העולם הטיפולי (גם אצל נשואות ומבוגרות יותר התהליך דומה)

אבל אני לא מסכימה עם התגובות החד משמעיות שנכתבו פה לעיל.

[אושרת ישראלי]

אני גם התחלתי ללמוד בגיל 19 (היום אני בת 38)

ולא מבינה מי נותן תעודה לצעירות…

שאני חושבת איך אני מסתכלת היום על החיים

ואיך הסתכלתי פעם

אני לא מבינה איך בכלל חשבתי ללמוד את המקצוע (השתמשתי בלימודים רק באופן תיאורטי בעובדתי בחינוך מיוחד)

לטפל?לרגע לא..

את לא יכולה להבין מה עובר על אמא לנערה מתמודדת,את לא יכולה להבין מה עובר על זוג שנמצא בקשיים כבר כמה שנים טובות ולא תקופה קצרה …וכן הלאה

ולדעת ולהרגיש מה עבו רעל השני חובה בטיפול!

[חני שידלובסקי]

אני ממש מסכימה איתך, ובכל זאת רוצה לחדד את השאלה: האם רק מי שחוותה עיכוב
בשידוכים יכולה לטפל בנערות מעוכבות שידוך? האם רק מי שחוותה עקרות יכולה לטפל
בעקרות? האם רק מי שיש לה בן/בת נושר/ת יכולה לטפל בהורים לנוער נושר? האם רק
מי שחווה טראומה יכול לטפל בטראומות? והרשימה עוד ארוכה. לעולם לא נוכל להיכנס
ב-100% לנעליים של השני (גם אם עברנו חוויה דומה), וזו הצניעות המתחייבת של
המטפל.

[מנגינת רקע]

יש ניסיון חיים!! לא סתם התורה כותבת “בן 50 לעיצה” ולא בן 18…..

ויש ניסיון בהתמודדות עצמה – מטפלת שעוברת התמודדות בעצמה יהיה לה יותר קשה לנתק את עצמה ממטופלת שהיא בתוך החוויה עצמה.

אילו שני דברים שונים.

בגיל צעיר יש מן התלהבות כזאת (וקצת סקרנות לדברים ‘צהובים’) מאשר בגיל מבוגר יותר. שרואים דברים קצת אחרת במבט יותר בוגר, יותר אחראי.

[מנגינת רקע]

קצת קצת קצת ענווה, והבנה ש”אני לא מטפלת בעולם”/”משנה את העולם”

לא נשמע לי הגיוני שתשב בחורה בת 20 ותדריך הורים (שיש להם ותק) מה לעשות…

וגם לא נשואה טריה תהיה יועצת שלום בית

בגיל 18 אוסף החוויות הרגשיות הוא מצומצם!!! וגם ההכרות עם העולם וכל מיני דברים שקוראים בו…

(מזכיר לי סמינר אחד שפתח מסלול ‘טיפול בנוער נושר’ )

באמת, נערה ככ צעירה יכולה ללכת לטפל בנוער נושר??? היא נערה בעצמה!!!!

[מיכל וילמן]

ובנוסף לכל מה שכתבתן

אני חושבת שיש כאן סיכון ללמוד טיפול בגיל צעיר

לפעמים זה עלול להביא לזמנים קצת של חוסר יציבות

כי מי שלומדת טיפול טוב, עושה גם עבודה עם עצמה

ויכולה לעבור תקופות כאלו

[אושרת ישראלי]

חני

נכון שרובנו לא עברו עקרות

אבל אנחנו יודעות מה זה להחזיק תינוק שניה אחרי שהוא נולד ומלידה ללידה הרגש רק מתחזק

ומה חסר למי שאין לה

אולי לא עברנו טראומה רצינית (אני כן….)

אבל טראומות קטנות ופחדים וחרדות מילד קטן שנעלם לרגע למשל,

אמא לילדים חווה הרבה מתח ולחץ בכל שלבי הגידול שלהם

החוויות הקטנות האלה הם אלה שמבגרים אותנו,עושים אותנו פחות שיפוטיים ,יותר מקבלים את האופי האחר של השני

וטיפול חיב להתחיל מהמקום הזה של ללכת לפי האופי השונה של המטופל

להכריח אותו לחשוב כמוני?כלום לא יצא מזה

[שיינדי אייזנבך]

אני מקבלת ללימודים רווקות מבוגרות,

או צעירות מאד, נשואות.

אני חושבת שאם יש לך את זה, יש לך את זה מגיל צעיר

ואם אין לך את זה, אז השנים לא יעזרו.

להן עצמן זה תורם מאד, לעיצוב האישיות ולגדילה רגשית

וכמובן שבשנים הראשונות הן מתנסות בטיפול בבנות העשרה

ולא מקבלות נשים, ובוודאי לא מבוגרות.

המקצוע הטיפולי הוא מקצוע שדורש התמחות כל הזמן,

וככל שהן מתבגרות, וממשיכות ללמוד ולהתמקצע,

הן לאט לאט מפתחות מסוגלות לטפל בגיל בוגר יותר.

עם זאת,

רווקות צעירות אני מפנה היום להתחיל ללמוד אבחון,

שנתיים אינטנסיביות ומלאות התנסות והשתפשפות,

ורק אז לפנות לעולם הטיפול, כשהן כבר לרוב נשואות או אימהות.

[נחמי ברנשטיין אסטרטגיה ופרסום]

איזה סוג אבחון?

[יומטובי 🙂]

אני חושבת שאי אפשר להתחיל ללמוד בגיל 18 טיפול אבל אפשר להתחיל להתקדם לשם,

אני למדתי בגיל 20 סיוע והעצמה באמצעות בעל חיים,

היום אני עדיין צעירה- בת 22 סיימתי לימודים לפני חצי שנה.

בינתיים אני פתחתי חוגי העצמה בבית ועוברת בין מועדוניות של נוער בסיכון, ילדים מיוחדים וכו’ לחוגי העצמה.

אי אפשר בגיל כזה לטפל- אבל להתחיל את הכיוון בהחלט אפשר,

יש מגוון קורסים של נושאים שקשורים שאפשר ללמוד בגיל הזה…

[אושרת ישראלי]

שינדי

ואז הן מתחילות לטפל בגיל 25 ,26?

שהן מטופלות בילדים,ולא פנויות במלוא מובן המילה למטופל?והן חיבות לעבוד בעוד עבודה כדי לפרנס?

ויוצאות לחופשת לידה ואז יש הפסקה של חודש מהטיפול, או שהן בתחילת הריון עם כל ההרגשה השלילית ?

ועוד כל מיני דברים כאלה..

בציבור החילוני זה לא יקרה בחיים! אין שם מטפלות מגיל צעיר!

[נחמי ברנשטיין אסטרטגיה ופרסום]

את נורא נחרצת. שמת לב?

[אחוה]

.

[נועה יחיאל]

“אין חכם כבעל הניסיון”- זה ברור,

את לא חייבת לעבור את כל המשברים בשביל לדעת לטפל בהם,

אבל אם עברת קושי משמעותי בחייך

מאמינה שיש לך יותר הבנה, רגשיות, הסתכלות בוגרת, ממי שלא עברה אתגר כזה,

ואגב, זה מאד בולט אם היא מטפלת מנוסה (בניסיון חיים) או לא.

אותי אישית זה היה מעצבן,

עולה משהי על במה מתחילה לדבר על חרדה לדוגמא,

ואני שואלת את עצמי “רגע היא יודעת מה זה?, עם מה אני מתמודדת?”

“אני רואה אותה עם בטחון מטורף??”

אם היא תבוא תספר איך היא יצאה מזה, או לפחות אחרים שהיו אצלה-

יהיה לי קל יותר לקבל ממנה.

כנ”ל בנוער נושר, ציפייה לילדים, אתגרים בשידוכים.

אבל, זה עדין לא אומר שבחורה לא יכולה ללמוד טיפול,

כמו ששיינדי כותבת בחורה יכולה לטפל בילדים או בנערות-

זה אחלה ניסיון,

בהצלחה רבה!!!

[אושרת ישראלי]

בילדים אפשר

אבל מה עם ההורים שלהם?

שעבדתי בחינוך מיוחד בית הספר ניצל את זה שאני למדתי טיפול רגשי ואת כל הטיפולים העביר אלי

אחד הילדים היה עם הורה תוקפני במיוחד ואמא שהתחננה לעזרה

וכמה שדברתי הכי הגיוני וספרתי על מחקרים ותאוריות מבוססות

האבא לא היה מוכן לקבל ממני!

מי את צעירה שכמותך שתגידי לי מה לעשות???

רק שכונתי את האמא להציב אולטימטום לבעל ולהתעקש שישלם לטיפול אצל פסיכולוגית מקצועית שלא מפחדת משום הורה כי היא יותר גדולה ממנו,

רק אז הילד קבל טיפול ודברים התחילו להשתנות,

מסביב לכל ילד ונערה יש גם הורה! לפעמים גם הם צריכים הדרכה והכוונה והורה בגיל 35 לא יקבל מצעירה בת 25

מסכימה?

[מנגינת רקע]

זה שחצנות שמשהי בת 20 “תטפל” בילדה. או בנערה

שלאותה נערה יש הורים (שלפעמים הם יכולים להיות גם ההורים של “המטפלת ” בעצמה.)

גם בת 20 הכי בוגרת בעולם אין לה בשלות ריגשית בשביל לטפל. במיוחד אם היא רווקה או נשואונת טריה שמרגישה על גג העולם

ומי שהיא בת 20 שחושבת שהיא מספיק בוגרת, אז יש לה בעיה גדולה וכך גם לא כדי שתטפל כשתהיה מבוגרת יותר)

לא כל מטפלת תוכל לטפל רק אחרי שחוותה את המשברים על בשרה.

רק נזקים יכולים לצאת מזה…

רק שימו לב בציבור הכללי רק אחרי תואר שני אפשר להתחיל לטפל!!!

(4 שנים תואר ראשון + 4 שנים תואר ושני ועוד שנה של סטאז’ ורק אח”כ יש רישיון…) בהשוואה לצוציקית בת 20 היישר מהחממה של הסמינר נו… באמת….. במה חטאו הילדים שלנו????

[רבקה וינוקור]

מעניין,

כמה עולה כל מפגש טיפול בציבור החילוני

וכמה בציבור שלנו?

[מנגינת רקע]

נפש זה לא משחק ילדים!!! ואכמ”ל

[חיה ברג]

מה זאת אומרת

בציבור הכללי רק מתואר שני אפשר להתחיל לטפל?

זה לא קשור לציבור

חוקית בישראל רשאי לטפל פסיכולוג, עו”ס קליני או מטפל באומנות/יצרה עם תאר שני.

לא כתוב שם ‘רק בציבור הכללי’

[מנגינת רקע]

רק הם מתייסים לחוק הזה,

בבני ברק כל אחת שעשתה קורס טלפוני פעם בשבוע במשך שנה – היא כבר מטפלת

(הכי חשוב, זה זה הפרסום בעיתון שני כורסאות ויונה צחורה…)

[SH M]

אין בישראל חוק כזה ומכאן מתחילה הבעיה.

לא יודעת מאיפה ההבניה הזו שאת מדברת עליה השתרשה כ”כ חזק בציבור,

אך לפי החוק (לצער כולנו) בישראל כיום כל אחד רשאי לפתוח קליניקה.

[חיה ברג]

אולי אין חוק שאסור,

אבל הם מטפלים ללא רשיון ממשרד הבריאות.

לי זה אומר משהו.

( כמו שלא אקנה תרופה שלא קבלה רשיון ממשרד הבריאות או הFDA)

לך לא?

[אושרת ישראלי]

למפגשי טיפול בציבור החילוני או למטפלים חילוניים או כאלה עם תואר שני יש מימון

ידידות טורנטו

תובנות

מפגש

קו לנוער

שילוב (מרכז כלל)

וכל עיריה עם האגף שלה…

וכן קופות החולים

[אושרת ישראלי]

נחמי

אני לא נחרצת

רק העליתי נתונים למחשבה שקרו אצלי..

ומה לעשות יש לי ילד מאתגר

ונפלתי עם צעירות שהצהירו שהן יודעות לאבחן ולטפל ומומחיות בתחום,

במציאות-הקושי לא טופל כלל, ורק העצמנו את הקושי

והיום שאני כן רוצה לשלוח למקומות מקצועיים בעלי לא מוכן לשמוע

כמה הורה יכול לבלות בפגישות הדרכה?לשים את הפרטיות שלו והרגש שלו כלפי ילדו על השולחן?

זה לא אומר שאלה שיש להם תואר שני זה כן מראה על מקצועיות ממש לא,

קחי לדוגמא מישהי שהיינו אצלה שלא גמרה לדבר על כמה היא מקצועית וכמה היא מכניסה בכיס הקטן מטפלות אחרות

הייתי בטוחה שאני יראה גלרית תעודות על הקי ר,שום דבר,רק בפגישה אתה היא אמרה לנו שהיא צברה נסיון בעבודה עם מטפלות רגשיות בתור מורה בחינוך מיוחד!

וזה מתיש ושוחק כל הטיפולים האלה,גם לילד גם להורה,

[נחמי ברנשטיין אסטרטגיה ופרסום]

עצוב לשמוע.

אבל שימי לב-

את כאובה בגלל נשים חסרות ניסיון, וחסרות תעודה אמיתית שהצהירו על עצמן כמקצועיות.

ובכך את עושה הכללה גסה על כלל הצעירות המטפלות,

כולל נשים (צעירות) שלומדות את כל הלימודים הרלוונטים, ומוסמכות לטפל, למרות גילן.

ואגב, יש נשים בנות 40 גם בתחילת הריון…

[אושרת ישראלי]

מי נותן את ההסמכה?

מישהו מוכר מאיגוד המטפלים?

לא תמיד..

שלומדים טיפול עם תואר ראשון ושני מסיימים בסביבות גיל 30

אחרי לימודים אינסטנסיביים, לא פעם בשבוע,

אני למשל למדתי גם גרפולוגיה ואבחון ציורי ילדים

ההבדל בין דו”ח של אבחון של מישהי שלמדה פסיכולוגיה כמו שצריך לבין מי שלא שמים וארץ

היום אני לא מעזה להוציא דו”ח אחרי שראיתי דוחות של אנשי מקצוע אמיתיים! למרות שאני יודעת שאני טובה בזה

והריון בגיל 40 שיש כבר ילדים גדולים ועזרה,זה לא אותו דבר כמו בגיל צעיר,

[חיה ברג]

מה זה למדה פסיכולוגיה כמו שצריך?

תואר ראשון?

[רבקי טייך]

יש עוד נקודה

שיש נשים שחושבות שעושים מזה מלא כסף

סיפרה לי עכשיו ידידה

שהיא התייאשה מהמקצוע שלה (שיעורי ספורט למי שמעניין )

והיא רוצה ללמוד טיפול

ששאלתי אותה למה

היא אמרה : מה ז”א בשביל להרוויח טוב

כמה שניסיתי להסביר לה שזה לא עובד ככה ,

היא עדיין מתעקשת שלא צריך ללמוד את כל השיטות והיא מכירה מישהי שלמדה רק שיטה אחת

ועכשיו היא מכניסה אלפים (400 ש”ח *4 מטופלים ביום *5 ימים בשבוע )

אני חושבת שחלק מהמגמה של הצעירות זה שהם חושבות שבטיפול מרוויחים כמו בהייטק 😆

ולגבי הציבור הכללי

הם מתחילים לימודים אחרי צבא שזה בערך גיל 20 (שאצלינו אז באמצע ללמוד )

ותואר בפסיכולוגיה זה לפחות 6 שנים לימודים +4 שנות התמחות

וגם מי שרוצה ללמוד פסיכותרפיה זה רק אם יש לו תואר שני טיפולי

סתם נקודה של חוסר דיוק

אני אישית לא בעד שרווקות צעירות ילמדו טיפול

אבל לא בהכרח שרק נשים נשואות עם ילדים יכולות להיות מטפלות

הרבה מגדולי המוסר ומשגיחים לא היה להם ילדים

ולכן?

הם לא יכלו לעזור לאנשים?

אגב גם המשפט שרק אם חווית משהו את יכולה להבין מישהי

לדעתי לא הכי נכון

כי לפעמים שלמישהי יש קושי דומה לשלי

הרבה יותר קשה להקשיב לה ממקום נקי ולא לתת לה “עצות ” להתמודדות

[חני שידלובסקי]

עד כמה שידוע לי, במבחר (התעודה של אוניברסיטת חיפה) למשל, לא מקבלים לתואר
טיפולי לפני גיל 30. אני משוכנעת שבעוד מכללות זה כך. ולא בכדי.

[רבקי טייך]

חני היום כבר לא

השנה שוב הם ניסו לקבל רק מגיל 28

אבל לא הלך להם ככ

[אושרת ישראלי]

משגיחים וגדולי מוסר זה דעת תורה ברורה וצרופה,לפי זה הם הלכו

פסיכולגיה הרבה פעמים בדיוק הפוך

ובטיפול לומדים להתנתק מהחויה אישית שלך

ולא לתת עצות וכו( טיפול לא מורכב מעצות)

[פרומא דיוויס]

לא נכנסת לדיון,
רק יש לי חברה בת 25 שמסיימת עכשיו שנה שניה בתרפיה באומנות במבחר…
כדאי לדייק בעובדות…

[אושרת ישראלי]

מתי היא הספיקה ללמוד

תואר ראשון אקדמי בתרפיה באומנות?

בלי זההם לא מקבלים

[רבקי טייך]

ואין תואר ראשון בתרפיה באומנות

את יכולה לעשות למשל בחינוך או אפילו במדעי הרוח/ חברה

ואז רק תואר שני בתרפיה באומנות

(אומרת מידיעה בררתי על זה עכשיו )

[חני שידלובסקי]

אני למדתי במבחר וזה מה שהיה בזמני.

[בתיה זקש]

חושבת שבטיפול,

העניין כאן הוא לא ההזדהות, אלא העזרה ‘להיחלץ מבית האסורים’

ואם ככה- צריך יותר נפש מתאימה, מודעות פסיכולוגית, ידע קליני ומקצועי

ולאו דווקא שהמטפל חווה בעצמו את אותו קושי

לגבי לימודים בגיל צעיר,

אני משוכנעת שזה יכול להועיל לאישיות של הלומדת, באופן אישי,

אבל בדרך כלל לא נכון לטפל באחרים בגיל צעיר (מלבד מקרים יוצאי דופן)

ולכן, ממליצה ללמוד אבל בידיעה שהעסק ‘הרווחי’ (שבסופו של דבר כולם שואפים לזה….)

יבוא מאוחר יותר,

ובינתיים אפשר לצבור ניסיון בטיפול בילדים / נוער וכו’.

[שיינדי אייזנבך]

זה בסדר שאתן חושבות בצורה נחרצת ושטאנצית,

אני לא חושבת כך.

יש לי בוגרות שלמדו בגיל מאד צעיר,

והמשיכו להתפתח, והן עושות היום עבודת קודש ממש

בקליניקות מפורסמות בארץ.

אני עצמי לא למדתי כשהייתי עם הריונות, לידות, הנקות?

מה? הייתי צריכה לחכות לגיל חמישים כדי ללמוד?

לא חושבת כך.

לגבי התואר –

אני לא מאלילה את התואר, לא הראשון ולא השני.

1. אם גדולי הדור יצאו בצורה כל כך נחרצת נגד התארים,

חייב להיות שאפשר לחיות בלעדיהם, ולחיות טוב.

ולטפל בשיטות אחרות ולא בגישה הדינמית זו לא עבירה.

2. תעברו על כל חומר הלימודים בתואר,

ותגידו לי כמה אחוז מהלימודים הם טיפוליים נטו

וכמה אחוז הם בלה בלה כדי לנפח את הקורסים.

יש לי המון בוגרות עם תארים,

ומה שהן סיפרו לי על לימודי התואר….. לא האמנתי מה ששמעתי.

ודבר אחרון,

מציעה לדבר בדיונים הטיפוליים בענווה ובצניעות,

להציג את העמדה מתוך מקום של כבוד לעמדה הנוגדת

בלי לתקוף, להשפיל או לדבר בנחרצות,

כי זה בוודאי לא טיפולי וזו תקשורת לא נעימה.