טיפול יעוץ אימון והנחיה
מטפלות באומנויות, פסיכולוגיות, עו"סיות, מנחות, מדריכות, מרצות, מאמנות, יועצות, ברוכות הבאות! ... פירוט נוסף
מובילות:
- Organized by
-
-
סטינג טיפולי
-
סטינג טיפולי
שבוע טוב,
אני בטיפול מעולה אצל מטפלת מקסימה
עושות תהליך מעולה ומקצועי יחד ויש ביננו הרבה אמון
היא מקפידה על סטינג טיפולי ואתיקה
אבל יש לה ענין אחד – אין לה שמירת זמנים!
ז"א שהיא יכולה להזיז כל פגישה כמה וכמה פעמים
לאחר לפגישות
וכן – גם לא לשים לב ולסייים אותם מאוחר
דיברנו על זה הרבה מאוד
היא עושה ככל שביכלתה לדייק עבורי בזמנים כי זה מפריע לי פה ושם
דיברו גם על החוויה שזה מעורר בי וכו וכו…
אבל עדיין – זה היא, וזה פשוט באג.
רציתי לשמוע מכן מטפלות יקרות – כמה פגיעה בסטינג מעין זו יכולה לפגוע באיכות הטיפול?
האם זו סיבה לעזוב טיפול כל כך טוב?
כי זה כן מציק ומבלבל הרבה מאוד פעמים
הן מבחינה הטכנית, הן מהבחינה הטיפולית(אין שעה קבועה ויום קבוע ולכן מרגיש לא יציב)
והן מבחינה הרגשית – נחווה אצלי הרבה כדחיה וזלזול
אבל אני מצד שני לא יכולה להתעלם מהתוכן הכל כך איכותי ומהתהליך המעולה איתה.
אשמח לשמוע את חוות דעתכן המקצועית(!!!)
תודה מראש!
-
8 תגובות
-
וואוו נקודה חשובה,
הסטינג הטיפולי מכיל בתוכו גם עניין של שמירה על מסגרת זמנים, זה חלק מהחוזה הטיפולי ומהתחושה של יציבות ובטחון שמטופל או מטופלת מקבלים מכך. כשיש חוסר יציבות בזמנים, זה יכול לתת הרגשה של בלבול, חוויות של דחייה או חוסר חשיבות, ובמובן הזה בהחלט יש לזה השפעה על התהליך.
אבל (!), נשמע שהתוכן של הטיפול משמעותי מאוד עבורך ושיש שם אמון וקשר טיפולי טוב, שזה ממש נכס.
לפעמים כדאי לשקול את שני הצדדים: כמה הפגיעה בזמנים מכבידה עלייך לעומת כמה הערך שאת מקבלת מהתהליך עוזר לך, ממש לעשות רשימה של חסרונות ויתרונות.זה נורמלי להמשיך להציף ולהביא מולה את הנושא, ולבדוק יחד אם יש דרך שתוכלו לשמר את היציבות שאת זקוקה לה.
-
אני בעבר הייתי בטיפול אצל מטפלת מעולה, שעברה איתי תהליך מקצועי ומיוחד
ובגלל הצרכים שלי לא סיכמנו על מסגרת זמנים קבועה
אלא קבענו בכל סוף שבוע – לשבוע שאחריו.
והיא זרמה עם זה.
במבט לאחור, אני לא חושבת שזה פגע ביציבות של התהליך.
אני מאמינה שחלקכן תחלוקנה עלי. זה מה שהיה.
-
ב.פ.למה שנחלוק עליך? ואיך בעצם נחלוק עליך – איך יתכן שאנחנו יודעות יותר טוב לגביך, מה טוב לך עצמך???
אבל גם ברמה העקרונית – ברור שאין חיוב לקביעות, יש בה נכונות מסוימת, עד ומקום של האדם הספציפי שנכון לו אחרת – שם ודאי היא נדחית מפניו. הרי כל כולה נועדה עבורו ואיך יתכן שהיא קודמת לו?:)
ומיכל, לגבי השאלה שלך, הייתי מחלקת את זה לשניים: חוסר הנוחות הטכנית, והאיכות הטפולית.
מבחינת חוסר הנוחות הטכנית – רק את יכולה להחליט כמה זה משמעותי לך או לא, קחי את זה כמו הליכה לחוג / רופא שיניים / שיעור כושר וכד', שאין בו קביעות – כמה העדר הקביעות מפריע לך לעומת התועלת שאת מרגישה שיכולה לקבל שם.
מבחינת האיכות הטיפולית – המהות של הצורך בקביעות היא בין השאר יציבות ומניעת סיכון לתחושת דחייה וכד'. ברגע שאת מודעת לכך שנושא הזמנים הוא לא מולך אלא נושא שלה – את יכולה, אם את רוצה, ליצור הפרדה, שתאפשר לך לקבל ממנה את מה שאת כותבת שיש שם, ולא להיפגע מהמשמעות ש(היתה) עשויה להיות לזה – כי היא לא.
אם תחליטי ללכת על זה תרוויחי על הדרך עוד מתנה ענקית – יכולת הפרדה, בין מה שקורה לבין המשמעות שלו, ובין הסיפור שלך לסיפור של האחר – מתנה אמיתית שעובדים עליה קשה:)
המון הצלחה במה שיתאים לך!
-
סירי תודה!
תמיד התשובות שלך כאלה מדויקות ונכונות
רק נקודה אחת – כרגע אני באמת מרגישה חווית דחיה חזקה בכל כזה בלגן
זה מציק מציק
וכל זה על אף שבשכל אני יודעת שזה לא אישי נגדי בכלל בכלל
איך באמת אוכל ליצור את ההפרדה הזו?
-
תודה על הפרגון מיכל:)
ולגבי איך ליצור את ההפרדה – לא עובדים עליה אלא על החוויה, וההפרדה נוצרת מאליה.
אולי קצת כמו תינוק שנולד – והשלייה כבר נפרדת מעצמה:)
אם החוויה הקשה שלך שם היא חוויה של דחייה, זו החוויה שצריכה עיבוד: איך זה מרגיש לך, מה זה עושה לך, איפה בגוף את מרגישה את זה, מתי עוד הרגשת ככה – לאו דוקא בסדר הזה של השאלות, סתם מניחה כאן כל מיני שאלות שיכולות לעזור לך לחקור את הרגש,
והשאלה המכריעה בדרך כלל, ודוקא לכן חשוב לשאול אותה בהמשך – ממתי הכי מוקדם את יכולה לזכור את ההרגשה הזו, מתי חווית אותה לראשונה – או על כל פנים מתי בגיל צעיר מאד פגשת אותה (כיון שכל דבר שאנחנו צריכים ללמוד על העולם למדנו אותו בד"כ עד גיל 6 ואפילו פחות מכך, אחר כך אנחנו מרחיבים ומעמיקים את הלמידה אבל הלמידה הבסיסית כבר קיימת, כמעט תמיד).
מול המקום הזה, הכי ראשוני של החוויה, צריך לעשות עיבוד וריפוי של הטראומה (הרגשית, הכאב שחווינו – לאו דוקא טראומה במובן הרחב שלה כמובן), למשל – באמצעות תמיכה שלך בילדה הקטנה שחוותה את הדחייה, אבל זה כמובן אמירה מאד כללית, אולי יש כלים שאת מכירה מהעבר ששמשו אותך לעיבוד חוויות אחרות ותוכלי להשתמש בהם גם כאן.
וכשהכאב עובר עיבוד פתאום אנחנו מגלים כמה דברים השתחררו על הדרך. בין השאר- כל האנשים סביבנו שהדהדו לנו את החוויה ואנחנו יכולים לשלוח לדרכם, פתאום.
יצא ארוך, מקווה שלפחות יהיה לתועלת:)
בהצלחה!
-
כל מילה!
קראתי כמה פעמים, הפנמתי, את שליחה טובה!
ממליצה לכל מי שעוקבת אחרי הדיון הזה לקרוא את הפוסט הזה לעומק
הוא שופך אור ונותן על קצה המזלג הכרה מהו תהליך…
תודה רבה מאוד!
-
-
-
-
שאלה לא כ"כ קשורה
מה זה סטינג?
היא מדברת על זה המון בטיפול ואין לי מושג על מה מדובר!
-
תודה סירי על תגובתך
חני, לשאלתך – "סטינג" בהקשר של פסיכולוגיה, הוא הכינוי למסגרת הטיפולית הקבועה, הכוללת את זמני הפגישות, המקום, סידורי הישיבה, והגבולות הרגשיים והפיזיים בין המטפלת למטופלת.
Log in to reply.
