סיימת טיפול? חושבת/ מתלבטת האם לסיים? היכנסי לדיון

[פצצת אנרגיות (כוכבה)]

בעיקרון שעושים פרידה עם מטפלת יש מפגש לסיום לסגור קצוות

שזה מרגיע את הכל ונפרדים כמו שנפרדנו באהבה מהמון אנשים בחיים שיתפצלו דרכינו

וברור שמטפלת היא בן אדם ואני לא יתפלא אם מידי נזכרת בך ואומרת וואו מעניין מה איתה היום

ואני בטוחה שכשהיא תפגוש אותך היא תתרגש ותשאל אותך לאן המשכת בחיים…

הרי בכל זאת היה חיבור בין הנשמות של שני יהודיות קדושות

[מנגו ❤]

כוכבה

לא לכולם הכל כ”כ פשוט כמו לך

😍

[פצצת אנרגיות (כוכבה)]

נכון לכן אני רוצה לשמוע עוד דעות

אני פתוחה לשמוע

ובכיף תוסיפו ותחכימו אותי

אני אוהבת לשמוע את החיים מזוויות שונות…

[מרים סולובייציק]

אני הייתי בטיפול בקופת חולים וידעתי שזה לכמה זמן, כמה זמן שיצטרכו לטפל בי.

לא ידעתי כמה זמן, אבל ידעתי שזה לא עד 120.

אחרי זה עברתי למסגרת אחרת, כשנה אחרי שהתחלתי את הטיפול הנ”ל,

ואז המטפלת אמרה לי שאנחנו צריכות לסיים בגלל המעבר למסגרת השניה,

וקיבלתי את זה כמו שזה.

לאחר מכן התחלפו לי מטפלות כל חצי שנה בערך (באותה מסגרת שבה הייתי)

ואני לא התרגשתי מזה, כי גם ידעתי שזה ככה במסגרת הנ”ל ובמסגרות דומות.

ומראש אמרתי לכל מטפלת, שאני לא נקשרת אליה כי אני יודעת שהיא לא תחזיק פה יותר מחצי שנה-שנה.

כן! ככה בפירוש אמרתי לה, בפרצוף, כמטפלת חדשה! אמרתי לה שאני יודעת שהיא לא תחזיק פה,

ולכן אני בוחרת על מה מדברים, ושאת האינטייק שהיא רוצה לעשות לי, תעשה עם התיק האישי שלי

כלומר, כל השאלות רקע למשל על החיים שלי, על המשפחה שלי, מקום העבודה שלי וכל מיני פרטים דמוגרפיים,

מיותר שנדבר על זה בינינו, היא יכולה לקרוא את התיק שלי עם כל הדוחו”ת העדכניים

ואיתי לדבר רק על הדברים הרגשיים שצצים באותו רגע, שאלות שיש לה על הפרטים שבתיק האישי שלי,

ו/או על הדברים שביני לבינה, על היחס שלי אליה

ועל היחס שלה אלי וכדומה.

[ה ה]

גם כשמסיימים גן / בית ספר / סמינר, יש פרידה,

נראה לי שזה לא אמור להיות שונה

אולי בלימודים יודעים שהתקופה מסתיימת אחרי X שנים

וביטול רגשי ההרגשה היא שזה יהיה לנצח?

או שזה תלוי בבן אדם שתמיד פרידות קשות לו??

[ריקי אבנהר]

אני חושבת שטיפול רגשי,

הוא משהו עמוק יותר,פנימי יותר.

זה סוג של להיפרד מנפש קרובה מאד,

שתמיד הכילה והקשיבה.

וזה קשה מאד,

אני חושבת שזה קושי מאד מובן !!

גם כי כואב לנו להתרחק מהנפש הקרובה

וגם החוסר הזה שנוצר אחר כך, גם אם לתקופה—

זה טבעי ולגטימי לגמרי.

מה שכן, בפגישת סיום כדאי לעבד את זה כמה שיותר,

מה זה מציף בי ולמה,

ולדעתי לסגור את הקצוות,

אבל תמיד להשאיר את האופציות פתוחות לחזרה.

זה מרגיע את הסיום…

[מנגו ❤]

לסיים טיפול זה קשה

לסיים טיפול זה כואב

במיוחד טיפול דינמי

זה לסיים קשר

קשר קרוב

קשר משמעותי

גם אם עושים הדרגה

אולי זה עוזר קצת.

גם אם בחרת בזה

שילמת מחיר

בשביל להרוויח משהו אחר שחשוב לך,

אבל-

אז מה,

המחיר יקר.

[ר. ט.]

יש את הממימד של לאבד את “המקום”. מקום שהיה שלך בלבד וכעת הוא איננו…

השארנו אצל המטפלת חלקים מאיתנו

גם אם ישנה אופציה לקבוע פגישות נוספות, אני אישית מעדיפה לא לעשות את זה כדי לא להכנס שוב לקשר ולא להצליח לסגור (זה הדפוס שליווה אותי הרבה זמן לקבוע פגישות כדי לא להפסיק- קושי משמעותי בפרידות)

kedemcenter.co.il

העמוד לא נמצא - קדם

מנגו ❤ website description

[ריקי אבנהר]

התחברתי למה שאמרת שאת משאירה חלקים מתוכך אצל המטפלת, באמת זה ההרגשה…

ולגבי ההמשך שאת מעדיפה להימנע,

זה נראלי ענין אינדבדואלי לכל אחת.

יש כאלו שצריכות לסגור את הדלת, כל מה שהיה, טוב שהיה וזהו זה.

ויש כאלו שצריכות דלת פתוחה,

וזה מה שירגיע אותי,

גם כי בכלל לא אומר שאכנס שוב לדלת הזו…

מקווה שהובנתי 🤗

[חני]

אני העדפתי להשאיר את הדלת פתוחה ופעם ב… גם להגיע

לא יודעת למה אבל בדיוק עולה לי בראש משהו שקראתי לאחרונה

מטופלת שנפרדת מהמטפלת שלה ושואלת “במה אני אוכל להשיב לך על האהבה, ההכלה…”

והיא עונה לה

בזה שתעבירי את האהבה הזו לעוד אנשים,

בזה שתתני מעצמך לא בשביל לקבל

כשתפגשי הזדמנות כזו

תרחיבי את מעגלי הנתינה בעולם…

[פצצת אנרגיות (כוכבה)]

וואו נכון

הלוואי ונצליח להעביר

ושנצליח להעביר את אהבה הגדולה של ד’ אלינו

כי כל אהבה שיש בעולם זה מד’ יתברך

אז בא נקבל ישירות ממנו ונעביר הלאה זה יהיה אהבה עוצמתית אהבה ללא תנאי

[נעמה ש.]

תהליך סיום כ”כ משמועתי וחשוב?

ומה אם מדובר בתהליך קצר וממוקד של פחות משנה (לא דינמי)

גם שם כ”כ משמועתי?

מה יקרה אם אסיים בלי זה? מעניין לדעת מהזווית המקצועית…

[חני]

ממש לא,

אפשר לסיים גם תוך מפגש אחד

איך שאת מרגישה

שימי לב להצגת השאלה, זה מקרה לא קלאסי

[יעל פרידמן]

כן, נעמה.
לפגישת סיום יש ערך. גם לתהליך קצר.
הפרידה היא לאו דווקא מן האישה אלא מהתהליך.
תהיה התבוננות על מה שהיה.
יהיה איסוף למען העתיד.

[יהודית שיכמן]

ומה עם סיום בגלל עזיבה של המטפל?

מעונינת לשמוע את נקודת מבטכן.

[יהודית שיכמן]

עזיבת המטפלת כמובן…

[שירה אלג'ם]

כשאני עזבתי טיפול בשל סיבה אישית עשיתי 4 מפגשי סגירה + פגישת סיכום עם
ההורים (לא כולם היו מעוניינים, עבודה בתוך מוסד חינוכי) למרות שהיה מדובר על
תהליך של חודשים ואפילו פחות, לפי דעתי ממש חשוב.

[מיכל ❤ עמר]

היו על זה הרבה דיונים.

חובה לסיים בפגישה!

[ר. ט.]

לעזוב מטופל בלי הכנה זה קשה לא רק למטופל אלה גם למטפל…

וכמובן לא מקצועי

כמטופלת למרות שאני העלתי את הצורך בסיום טיפול עדין הרגשתי סוג של נטישה…😉

העברה רצינית…

[פצצת אנרגיות (כוכבה)]

לא הבנתי אם אני בתור מטופלת מתנתקת ממטפלת

בלי מפגש סיום אז אני רעה כלפיה?

היא מרגישה נטישה ממני

אין לה הבנה שאני לא מתאימה לה?

פשוט חשבתי שהמפגש סיום הוא לטובתי שאני יצא יותר נינוחא

אבל יצאתי ממנה ברוגע שאנחנו לא מתאימות ואין לי עניין לעוד פגישה

האם אני צריכה עוד מפגש אפילו לא בשבילי העיקר למטפלת?

לא רוצה להיות מטופלת רעה… (ונטשתי המון מטפלות בלי סיום!)

[חני]

הטיפול נועד בשבילך ולטובתך

ואת לא אמורה לחשוב מה יהיה טוב למטפלת שלך

מתביישת לכתוב איך אני עזבתי את אחת המטפלות שלי

באמצע הדרך לפגישה רגליי נשאו אותי למקום אחר… וככה זה הפסיק

את הפיוס עשיתי רק אחרי שנה

[מיכל כ]

בס”ד

יאו, זה כל כך קשה, מכירה מקרוב…

האמת, שמי שהייתי אצלה בפעם האחרונה היא מידי פעם שולחת מיילים ומתעניינת

ואם יש משהו משמעותי – אני גם מעדכנת במיילים.

זה מאוד עוזר, וגם כך הפרידה לא נעשתה חותכת מידי..

שהקב”ה יצליח דרכך!!!

[ר. ט.]

כוכבה וחני. ג

לא התכוונתי למטופלת ש”נוטשת” מטפלת, מותר ורצוי להחליף/ לעצור טיפול אם הוא לא מיטיב.

כתבתי מנקודת מבט של מטפלת שלא סיימה עם מטופלת (לא הגיעו למפגש אחרון, ניתק הקשר), זה לא תמיד קל למטפלת למרות שזה חלק מהעבודה שלה וקורה לפעמים (גם היא בן אדם ויש לה רגשות😉)

אני לא חושבת שתפקיד המטופלת לדאוג למטפלת זאת עבודה של מטפלת עם עצמה או בהדרכה

אבל לעניות דעתי כדי למטופלת לשלוח מייל או להתקשר, זה נראה לי סגירה בריאה יותר ולא בריחה.

מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי וכמובן זאת הרגשתי האישית.

גם מטפלת שנאלצת לסיים טיפול הסיום חשוב למטופלת ברור … וזה מה שמטפלת מקצועית צריכה לעשות אבל לא פחות מכך גם למטפלת עצמה (מנסיוני האישי כמטפלת)

[בת-חן כהן]

רוצה להביא עוד כיוון שלא צויין כאן.

סיום טיפול לכשלעצמו הוא לא פשוט.

זה עלול להציף חוויות שהיו לנו סביב של אובדן אנשים קרובים (כגון מוות) או נטישה וכדומה.

וזה לא סתם שלפעמים מתקשים לסיים בצורה מדורגת של סגירה מסודרת.

כי לעמוד מול התחושות שזה מעלה-זה לא קל.

אבל להצליח להיות עם זה ביחד ולשרוד, לפעמים יכול להיות לנו חוויה מתקנת משמעותית מאוד דווקא בסוף התהליך.

וזה שווה את המאמץ לדעתי.

לדוגמא:

אם יש לי חוויה של נטישה מעזיבה של חברה טובה, או מוות פתאומי של אדם קרוב, חלילה,

בטיפול זו ההזדמנות שלי לעזוב מתוך רצון שלי (אם זה כך),

עם הכנה,

עם להביא את מה שאני מרגישה כלפי זה,

עם לעשות סיום של קשר כשהצד השני מתעניין באמת בחוויה שלי וחושב איך לעשות את זה בצורה הטובה ביותר בשבילי. ועוד..

וזו הזדמנות גם להבין על עצמי:

איך אני עם פרידות?

האם כשמשהו קשה לי אני פורשת בבת אחת, או מאפשרת להשתהות ולבחון?

כמה אני חושבת על השני (מטפלת) או כמה על עצמי באותה סיטואציה?

האם אני מעיזה להגיד כשמשהו לא נכון או מדוייק לי?

שאלו דברים שאפשר לבחון ולהבין ב’לייב’ בפגישות שלפני הסיום.

בעיניי זו הזדמנות של ממש, וחבל להפסיד אותה-כמטופלת בעיקר.

ויש כמובן את צד המטפלת כשיש סיום פתאומי וכו’, אבל ניראה לי שזה פחות רלוונטי כאן בפורום…

חושבת שלא היינו רוצות לקחת את המטפלת בחשבון כשחושבים על סיום, ומתוך התחשבות רבה לוותר על מה שנח לי עצמי למען המטפלת….

(גילוי נאות,

לא קל לי לכתוב על הנושא הזה.

כי כמטופלת, בשלב הזה של חיי, קשה לי מאוד לחשוב על סיום עם המטפלת שלי…😊

אז קבלו את זה מתוך כובעי כמטפלת, בינתיים.. 😉)

[גיטי ראם]

נושא נושא

מהרגע שהתחלתי תהליך – אני חוששת מהרגע של הפרידה…

עד כדי כך שאני ממש מדחיקה ונמנעת מלהביא הצלחות לטיפול מרב פחד שאולי היא תתחיל לדבר על סיום….

הדיון הזה מחכים אותי מחד ומלחיץ אותי נורא מאידך

הלוואי וכמה שיותר מטפלות יענו פה וירגיעו

בכל מקרה – מסכימה מאוד מאוד עם מה שבת חן כתבה

כל מילה זהב

וזה נכון לגבי כל התחומים בקשרים בחיים

[אסתי בריזל]

יש שמסיימות טיפול ארוך, מועיל, בונה, משנה חיים

וכשמגיע רגע הסיום זה קצת כמו שילד מתחתן

יוצא לעולם מלווה בתפילת הדרך של ההורים

גם המטפלת מסתכלת על המטופלת במבט אוהב, ונותן אמון שהיא תצליח, מבט של נחת.

ישנם טיפולים שמסתיימים פחות בהרגשה נעימה

של צד אחד או שני הצדדים

ושם יש הרבה יותר מקום לדיבור על הפרידה

כמובן אם ניתנת ההזדמנות

אני מאמינה שהמטפלת יש בה כוח לתת אמון במי שעברה תהליך ולספר לה על זה

להמשיך להיות בקשר לדוגמא במיילים, יכול להועיל מאוד

אני לדוגמא- מדוורת ברשימת תפוצה

והמטופלות שלי ממשיכות “לשמוע” אותי

זה מוסיף להן גם ידע

גם מזכיר להן את חווית הטיפול, נקודות משמעותיות

כך שזה דבר מבורך, לא ניתקנו קשר וזהו.

[ר. ט.]

גיטי , אני מאוד מזדהה

גם אני מרגע שהתחלתי את הטיפול פחדתי מהסוף, שמתי לב שאני נמנעת מלהראות הצלחות ויותר מזה גם “שומרת” נושאים להמשך הטיפול.

לי זה היה תהליך ארוך מאוד אבל הסיום בא בסוף ממני, אחי שהורדנו את תדירות המפגשים בהדרגה (שוב איטית מאוד…)

החלטתי שהטיפול כבר פפחות יעיל

גם המטפלת שלי אמרה לי בהתחלה שהעלתי את החששות מהסיום- אל תדאגי כרגע את כאן עד שאת !!!!! תרגישי מוכנה לעזוב וזה יקרה בסוף

באמת יש שלב בטיפול שההתמסרות והתלות חשובה

[מירי ירום]

ר ט, לא יודעת מה שמך, אבל אני מזדהה מאוד עם התחושות הקשות.

אני גם סיימתי טיפול, והיה לי קשה מאוד בהתחלה. מצד אחד שמחתי, הסתובבתי בעולם והרגשתי פשוט בריאה ומשוחררת, זה כיף מאוד, כבר לא יכולתי לראות את הקליניקה, נמאס לי… אבל מצד שני זה באמת היה להיפרד מהאישה הכי קרובה אליי בחיים. היא חוותה איתי את כל החיים, ועברתי הרבה בשנים שהייתי אצלה. בשבוע הראשון שאחרי ממש הייתי עם תחושות לא ברורות, והבנתי שזה קשור. אבל אני יודעת שאני יכולה לבוא תמיד עם עולה משהו, ואפשר להתקשר, ואת יודעת, זה סימן טוב של התקדמות בחיים….

ואני חייבת לציין שאחת השריטות הגדולות שלי שבגינן ישבתי כל כך הרבה בטיפול זה נטישה קשה שחוויתי, וחרדת נטישה כתוצאה, ורק עכשיו כשאני רואה את התגובות פה, אני שמה לב שעם כל הקושי שבסיום, לא הרגשתי אפילו פעם אחת את הנטישה המוכרת! מה שאומר, שהטיפול עבד טוב, ומראה שהתהליך הזה מאוד בריא…

אז חזקי ואמצי, יהיה טוב, את פשוט מתקדמת בחיים!!

[ר. ט.]

מירי

תודה , אני כ”כ מזדהה גם עם תחושת השחרור של הרגע שאחרי

למרות שטכנית אני יכולה אולי לחזור אם משהו עולה אני לא רוצה כי אני יודעת שזה יחזיר אותי שוב לקשר ויהיה לי קשה לעזוב שוב.

נכון זה גדילה ועלית שלב וזה מעודד

[מירי ירום]

זה באמת מעודד אותך? כי זה נשמע כזה ‘כן כן אני יודעת אבל…’

[ר. ט.]

מעודד , אבל לא עוזר ברגעים שהצורך/ הגעגוע עולה

[מירי ירום]

כן, מוכר…

אבל האמת, שאני מרגישה שהרגעים האלה הם האימון שלי להיכנס לחיים בצל הנורמה, ולמצוא את הפורקן שלי במקומות אחרים. כאילו להשתחרר מהצורך הזה, ‘מטפלת מטפלת’, להירגע, ולפלס דרך בחיים הבריאים.

מצד שני, כרגע, המטפלת שלי היא באמת הבנאדם הכי קרוב אלי שאני צריכה בשעות קשות, אבל בעזרת ה’, אני יודעת שזה ישתנה…

[ר. ט.]

מירי, לגמרי…תודה

אשמח לשמוע מאוד קוראות כאן על התהליך שעברו בסיום הטיפול

[מיכל .]

זה באמת לא קל לסיים טיפול!

והרגשות שלך לגיטימיים לגמרי!

אני מעדיפה לקרוא לזה הפסקת טיפול ולא סיום, שאת יודעת שאת לוקחת פסק זמן לחודש / חודשיים /שנה או שנתיים, כמה שיהיה לך נכון.

ההרגשה היא שונה לגמרי ומאפשרת לך לבדוק לאחר תקופה של כמה חודשים איפה את עומדת בלי להבהל. (סוג של פת בסלו:)

ועדיין סיום נכון הוא קריטי.

אולי הסיום לא היה מספיק מדויק ומדובר בשבילך? (גם בסיום נכון, זה קשה!)

ממליצה לך לקחת כמה חודשים של הפסקה ולהיות קשובה לעצמך, אם הרגשות המבולבלים הולכים ופוחתים זה סימן טוב ואם עדיין את הולכת עם מועקה, כדאי לבדוק מה נשאר ‘תקוע’ שם בטיפול.

בהצלחה!!

נ.ב. אפשר וכדאי לדבר על הרגשות האלה עם חברה או מישהו קרוב, זה משחרר ונותן להם מקום

[אסתי האי]

מסכימה איתך.

ובאמת לסיים טיפול במיוחד ארוך ומשמעותי הוא עלול להיות טעון בהרבה רגשות.

אני יכולה לשתף שבעבר כשהייתי צריכה לסיים טיפול, כעבור זמן – כשהסתכלתי אחורה, ראיתי כמה הצעד הזה היה נכון ולמדתי שמיציתי את מה שיש לה לתת לי ואוכל להרוויח יותר ממישהי אחרת.

כל אחת חווה אחרת את הפרידה, את החלקים שהיא השאירה אצל המטפלת, את הקשר ואת מה שהיא היתה בעבורך בתקופה הזו.

העיקר תהיי קשובה לעצמך. את יודעת הכי טוב מה את צריכה.

וגם אם את מרגישה שהיה נכון לסיים איתה, אולי אם תרגישי שאת עדיין צריכה את המקום הזה שהוא שלך כל שבוע (מי לא צריכה את זה???) את המשמעות ההכלה וכל מה שטיפול מביא איתו- אפשר לשקול מישהי נוספת?

כמובן זה אחרי זמן, כי כרגע הפרידה מהקודמת מאתגרת.

מאחלת לך המון כח.

[שרה וינר]

התחושות שלך מאוד נורמליות ואנושיות

קשר בין מטפלת ומטופלת בטיפול דינמי הוא משמעותי מאוד לחיים וזה מראה שעברת פה תהליך נכון ומשמעותי שילווה אותך בהמשך החיים שלך, בע”ה,מתחברת למה שכתבו פה כמה, שלקרוא לזה הפסקת טיפול ולא סיום טיפול יכול לעזור,גם לדבר עם המטפלת על הקושי ולבקש שתוכלי לכתוב לה מידי פעם מייל ושתגיב לך, או להגיע כשתרגישי צורך, או בהתחלה להגיע אחת לשבועיים ואחרי זה אחת לחודש ז”א לעזוב בהדרגה זה משהו שיכול מאוד להקל,את יכולה גם להסתכל על זה ממקום של אוהה ‘עשית את זה’ ואולי הרגשה של שחרור שאת כבר לא צריכה אותה כל שבוע ויוצאת לחיים יותר משוחררת עם כל התובנות שקבלת והשינויים שעשית ויש לך ארגז כלים להתמודדויות בחיים

המון כוחות,שרה

[חני]

האשכול הזה ממש מציף

רציתי לשאול את דעתכן

מטפלות ומטופלות

האם קושי מאוד גדול בפרידה מטיפול יכול להעיד על אופי תלותי של מטופלת

ואם כן

האם כדאי לחשוב על זה במהלך הטיפול ולנסות פחות להתקשר

או שאולי דווקא בעלת אופי תלותי טוב שתעבור את המסלול הזה של התקשרות בצורה בריאה ופרידה בריאה

או שאולי בכלל המחשבה של נסיון שמירה לא להקשר מידי הינה מגננה שגם בה כדאי לטפל