עזרה! נרקסיזם…

[מירי ירום]

מיכל יקרה!

זה לגמרי לגמרי נורמלי!! אני איתך, מבינה את זה מאוד ותומכת בתהליך. זה קשה. ולוקח זמן, כן. בהחלט. אבל את בדרך הטובה, החוצה אל האור, והמודעות שלך היא מדהימה.

גם אני חוויתי את זה. זה לוקח זמן.

הרבה הצלחה נשמה, תעשי חיל!!

[michalbarda]

היי לכולכן,

כיף לקרוא מהצד ולשמוע את חוות דעתכן המלומדת😉

דבר ראשון מירי, מעריכה שכתבת את כל זה , חשוב לי..

עם כל זה אני מסכימה עם ה ה ו !?.

אולי אני בשלבים הראשונים (?) אבל גם לי עוזר הכעס להתנתק ממנה,

יכול להיות שבשלבים הבאים כן הייתי שמחה לשמוע שהיא מוגבלת,

אבל כרגע אני מרגישה כלפיה כעס והמון!

אני הולכת ומגלה כמה נפגעתי “בזכותה”, אז אני כועסת..

אולי לא נכון. אולי לא צודק. אוי לא במקום אבל ת’כלס כועסת…

כשמסתכלים על זה שכל, זה חד משמעית עוזר לי ליצור נפרדות!!

במיוחד כשהיא מסתובבת לידי כל הזמן, גם עכשיו…

סירי- מסכימה איתך (כמעט) במאה אחוז!

מעריכה כל אחת שענתה והגיבה,

מירי ירום כיף לשמוע עוד מישהי:)

בהצלחה לכולנו!!

[חני שטראוס]

תוכלי לקבל מידע חשוב בוובינר שאערוך בשבוע הבא בנושא

הרישום מכאן

https://chanastrauss.ravpage.co.il/%D7%98%D7%95%20%D7%A2%D7%93%20%D7%98%D7%95

או בפניה למייל שלי:

*** אין לפרסם מיילים בציבור, השתמשנה בהודעות הפרטיות לשם כך ***

chanastrauss.ravpage.co.il

דומה לעצמך רישום

דומה לעצמך רישום

[אסתי כץ]

מזדהה עם התחושות שהעלית לגבי חוסר אמון כלפי עצמך,

אצלי זה לא קיצוני ברמה שאני מתלבטת אם זה כיסא או שולחן,

אבל אני בתהליך של טיפול, ואני מגלה כל פגישה מחדש, שאני לא מאמינה למה שאני אומרת.

אני מספרת דברים שהיו כהוויתם, ובדרך חזור חושבת: ” אולי דמיינתי?” “אולי חלמתי את זה”? לא מאמינה לעצמי.

זה כנראה תופעה שרווחת אצל אנשים שעברו דברים קשים.

משתפת בעוד פוסט שכתבתי לעצמי אחרי אחד הטיפולים: (וואי, “ממכר” כאן לשתף, התגובות כאן ממש עושות חשק)

אמת או דמיונות? אולי אני סתם חושבת שטויות?

כשאני משחזרת בחדר הטיפול,

אני מגלה שהמטפלת יושבת ומצטמררת,

היא נדהמת מתוקפנות והתעללות שיטתיים,

ואני חושבת שהיא סתם מתרגשת,

לפעמים אני מאמינה לה

שעברתי כמעט שואה,

אך כשאני יוצאת,

נכנסים לי קולות ומחשבות

“את סתם עושה עסק”

ו”לא עשו לך כלום”

“נכון שקצת לעגו, השפילו ,רמסו, אך מכאן ועד התעללות? נו, אז שוב מגזימה, כמו תמיד”

ולקולות האלו יש שמות , אני מזהה בהם

את המשפחה, ההורים ,האחים והאחיות

ששוב מקטינים אותי,

ומעלימים את המצוקה שלי

כמו פעם.

שסבלתי, וכולם ראו .

ושתקו.

אז למי להאמין?!

[אילה כהן]

אימלאאאא
מה שאת כותבתתת
זה הזויי
קורה לי הרבה

[שיינדי אייזנבך]

אני מצטרפת לכמה שכתבו כאן בקשר לנרקסיזם

שזה לא כל כך קל לאיבחון.

לא קשור למקרה שלך, אסתי, שאני כמובן לא מכירה,

אני נדהמת מכמות ה’נרקסיסטים’ שהמטופלות שלי מביאות לי לשולחן.

הי,

לא כל אדם קשה הוא נרקסיסט.

לא כל אדם אגואיסט, מרוכז בעצמו, הוא נרקסיסט.

ולא כל אדם שמרגיש חופשי להיות קשוח ומעניש לבני ביתו הוא נרקסיסט.

נרקסיסם זו הפרעת אישיות קשה, ולא מאד שכיחה.

ברוב המקרים, אנחנו רואים אנשים חסרי מודעות,

שלא עובדים/עבדו על המידות שלהם,

או שממשיכים את ההתנהגות שהם ראו וקיבלו בבית בילדותם,

והם חושבים שזה נורמלי ותקין.

אנשים עם תכונות חזקות, שלא חינכו את עצמם

או לא קולטים את ההשפעה ההרסנית של מידות לא טובות.

אבל מכאן ועד לנרקסיזם, הדרך עוד ארוכה.

ככל שהמודעות הציבורית עולה, אנשים נוטים לתייג את הקרובים שלהם

בהפרעות אישיות קשות: היא גבולית, הוא נרקסיסט, היא היתה מופרעת אישיות….

וכשאני מבקשת את פירוט ההפרעה, הסובל לא יודע לפרט.

הוא לא יודע באמת איך נראית ההפרעה, אבל בטוח שהתוקף/משפיל סובל ממנה.

כבר זמן רב שבא לי לתת הרצאת הסברה לנשים,

רק כדי להכיר להן את הסימנים המדויקים של הפרעות אישיות.

שלא נמהר להדביק את הסטיקר לכל אדם קשוח ובעל מידות קשות,

ושנדע לזהות את מי שבאמת סובל מהפרעות אלה

(רמז: הם הכי קשים לזיהוי ובאמת לא ניתנים לטיפול).

אולי זה עוד יקרה.

[! ?]

למה זה כל כך חשוב לך ידעו שהוא לא נקסיסט.

הן באות לספר על סבל שחוו מאדם שהתייחס אליהם נורא. ולא צריך לאבחן וגם אי אפשר כי הבן אדם לא יושב מולך…

אבל לבוא להגיד למישהי לא את טועה הוא לא נקסיסט. לא נראה לי משנה לה לכאב שחוותה.

[ettygalnm]

בדיוק להיפך: למה כל כך חשוב לקרוא לו נרקסיסט?

גם בלי לאבחן את הצד השני, מותר לסובל לחוש בסבלו, זכות הכואב להכיר בכאבו.

ומותר לו לבקש את תמיכת הסביבה ביחס לסבל האישי שלו, גם בלי לאבחן את הצד השני.

ככל שאדם ממוקד בעצמו ובסבלו, ומכיר בזכותו לפעול כדי למנוע כאב,

כך הוא פחות נזקק להגדרות עבור הצד השני, והוכחת צדקתו.

ולשם המחשה, נניח שאותו אדם הגורם לסבל יאובחן באופן נחרץ שאינו נרקסיסט, האם כעת על הסובלת לוותר על עצמה ועל כאביה?

מה זה קשור?

מוקד העניין הוא הסבל שלה והטיפול בו, לא אף אחד אחר. גם אם כולם סביבה צדיקים וצודקים, אם כואב לה וקשה, זכותה לכאוב ולהצטער.

[! ?]

זה מה שאמרתי.

[מירי]

יש משהו מאוד מרגיע בשיום, בלדעת להצביע: הנה, זו הבעיה

ספצפיפית בהקשר של נרקסיזם, בעיני, יש הבדל מהותי בין האופן שבו אנחנו מגיבים להתנהלות שמקורה בבחירה חופשית, להתנהלות שהיא אילוץ, וללא בחירה.

כמה נשים הרגישו הקלה משמעותית כשהן ידעו להגיד: יש לי היפראמזיס, במקום לנסות להסביר לסביבה שהן לא מרגישות טוב ברמה קיצונית?

ובטח בהקשר לזה שכשאנחנו יודעים בדיוק מה הבעיה, ההתמודדות יכולה להיות מדוייקת יותר

[! ?]

אבל פה זה משהו אחר, זה לבוא להגיד למישהי על הכאב שלה שזה לא הכאב שהיא חושבת שהוא, וזה נראה לי פחות משנה.

[ettygalnm]

ככל שמתמקדים בקושי ובכאב עצמו, מה את מרגישה, ולאיזה מקומות זה לוקח אותך – אפשר להתקדם. ככל שמסתובבים סביב השני, מה הוא ומה ההגדרות שלו, מתרחקים מהמוקד, והסובל נותר בסבלו.

ולמי שכתבה ששיום עוזר, זה אדם בנוגע לעצמו. פחות רלוונטי להדבקת תויות על הסביבה. אם את סובלת, פחות משנה אם הוא נרקסיסט וכמה ואיך. יתכן ותצטרכי להתרחק מאדם שאת סובלת לצידו, גם אם הוא כליל השלמות. יתכן ותלמדי להתמודד איתו נהדר ותעשי את זה כל כך טוב גם אם הוא רחוק משלמות.

[מירי]

כנראה שזה משתנה מאחד לשני

וכל אחד מרגיש את זה אחרת

לי אישית, במצבים מסויימים (גם בהקשר למערכות יחסים), בלי סתירה להכרה בקושי האישי שלי, עזר מאוד להבין מה המניע של אנשים ומה גורם להם להתנהגויות / תגובות מסויימות

גם בשביל לא לכעוס כשאין מקום לכעס

וגם בשביל לדעת איזו צורת תגובה והתמודדות מתאימה למקרה, שזה משהו שמאוד מושפע מהגורם

אבל מקבלת שיש כאלה שזה פחות / לא משמעותי להם

[חני שטראוס]

תוכלי לקבל מידע חשוב בוובינר שאערוך בשבוע הבא בנושא

הרישום מכאן

https://chanastrauss.ravpage.co.il/%D7%98%D7%95%20%D7%A2%D7%93%20%D7%98%D7%95

או בפניה למייל שלי:

*** אין לפרסם מיילים בציבור, השתמשנה בהודעות הפרטיות לשם כך ***

chanastrauss.ravpage.co.il

דומה לעצמך רישום

דומה לעצמך רישום

[ה ה]

התנהלות מול אדם קשה, היא לא דומה להתנהלות מול אדם נרקססיט

[ettygalnm]

באופן כללי, אין אבחון חד משמעי לנרקיסזם, שנחשב כהפרעה מתעתעת ולא כאן המקום להכנס לסיבות התעתוע.

נקודה נוספת, האדם הנחשב כנרקסיסט לא יגש מעצמו לאבחון. ברוב המקרים מדובר באבחנה סביבתית ולא עצמית, והסביבה הסובלת (או סביבת הסביבה הסובלת…) לא נקיה ואוביקטיבית בשביל הגדרות נקיות, ובודאי לא מקצועיות.

כל זה מוריד משקל מהאבחון הנפוץ ‘הוא נרקסיסט’. יעיל יותר להתמקד במציאת פתרונות עצמאיים שיקלו על הסובל, ולא להסתובב סביב ההגדרות של גורם הסבל.

[ה ה]

זה לא נכון,

בגלל שמול אדם קשה יש התנהלות ספציפית – להשים גדרות וכו…

כשבין אדם מתמודד מול נרקסיסט זה לא יעזור לו,

הנרקסיסט מספיק מתוחכם כדי לסובב אותו שוב ושוב

ולכן עדיף שיטעו ויתחסו לאדם קשה כאל נרקסיסט

מאשר שיחשבו שאדם נרקסיסט הוא סתם עם מידות פגומות..

[ettygalnm]

או, הדרך השלישית –

בין אם הוא אדם רשע ופגום מידות

בין אם הוא נרקסיסט

בין אם הוא סובל מהפרעה אחרת או מחלת נפש

אני כאן במוקד, ויש לי זכות לכבוד ולחיים טובים.

הפתרונות נגזרים מהתפיסה הבסיסית – האם מוקד הבעיה הינו השני (ואז אכן הדיוקים בהגדרה ובאבחנה משמעותיים), או שמא מוקד השינוי טמון אצלי.

[ה ה]

לצערי מטפלות מנסות יותר להקטין את הפגיעה,

כלומר הן ישתתפו בכאב אבל יקטינו מאוד את הקושי,

אז היא אמרה , אז היא עשתה, היא לכלכה עליך, הרסה לך – מה את סופרת אותה, תפסיקי להתרגש

תלמדי לזרום… – זאת אומרת מסבירים לה שהיא בעייתית שהיא מתרגשת מזה.

כשבן אדם מבין שהשני בעייתי – פוגעני, הוא מבין שזכותו לדרוש גבולות/ ריחוק וכו.. כדי שהשני לא יפגע בו, שאם הוא מחליט להמשיך קשר זה נדיבות שלו ולא התנהלות חובה..

[ר. טייך]

@hhhhh

אני מניחה שאת לא באה מעולם המטפל אלא המטופל

בעיקרון ושוב אני כותבת בעיקרון

שום מטפלת טובה לא תקטין את מה שאת חווה .

פגעו בך השפילו – זה ממש לא רק

אבל וכאן האבל

את פנית לטיפול לא מישפגע בך

המטפלים יכולים לתת לך כלים בהתמודדות

אני לא יכולה לתת לך כלים שתמסרי אותם לפוגע

ובקשר להגדרה – האינפלציה של המושג נרקיסיזם

היא מאד חמורה בעיני

מכיוון שהשוק מאד מאד פרוץ

וכל אחת יכולה לפתוח מחר קליניקה ולהתחיל לטפל

וגם לא בהכרח שאלו שלמדו 8 שנים הן גם בהכרח טובות ומקצועיות מספיק

ההגדרה שכל בנ”א שני היא נרקיסיטט פוגעת לטווח הארוך

אבל – זה לא באמת משנה אם הוא מאובחן כך או כך

אלא אם את חווה את זה כנרקיסיזם

אנחנו מטפלים בחוויה שלך לא במי שפגע בך

ולכן אף אחד לא אמור להקטין את הרגשות שלך

אלא לעזור לך לעבד אותם כדי שתצליחי להתמודד ולא לקרוס

[ה ה]

לא הבנתי מה כ”כ חמור לחשוב שהשני נרקסיסט, אם הוא אדם פוגעני,

אם ברור שהוא לא בסדר מה זה משנה איך מגדירים אותו – חסר מידות / אכזר / סדיסט או נרקסיסט

אני לא מגיע מעולם המטפלות,

ומעולם המטופלות אני יכולה רק לציין שלצערי יש כאן כ”כ הרבה מילים וכוונות והצהרות יפות – שקשה מאוד לפגוש אותם בעולם הטיפול.

חייב לקום גוף מפקח שבודק יעילות של טיפול, זה פיקוח נפש!!!

[! ?]

מסכימה איתך, לכן לדעתי חשוב ללכת למישהי עם שני תארים טיפולים.

לא שזה מחוייב המציאות שהיא תהיה דווקא מעולה אבל יש יותר פיקוח וחוק.

[אסתי כץ]

בקשר לפולמוס והכעס סביב האבחון, אם הוא נכון או לא נכון,

לעניות דעתי, דווקא כשיש חשש שמדובר בנרקיסיזם

חשוב מאד לנפגעים לדעת שיש שם לקושי שהם סבלו עד היום,

כי נפגעי נרקיסיזם (המשפחה הקרובה) בטוחים שהם הבעייתים

כי זה מה שהם שמעו כל החיים,

שהם לא בסדר, שהם רעים, שהם לא מתחשבים, ועוד ועוד

תמיד הם הואשמו, וכשמדובר בילדים הם יונקים את זה ,וזה מושרש להם בעצמות

הם יצטרכו לעבור תהליך טיפולי ועמוק

כדי להיגמל מכל הדעות שכבר הפכו לחלק מהם

ובשביל זה זה הכרחי לדעת שיש כותרת, יש אבחנה

ומשם מגיעים כל המחשבות הרעות על עצמי.

לפעמים מהאבחנה מתחילה הישועה. (לנפגעים/נפגעות מהסביבה הקרובה שרק הם יכולים לזהות…כי הם אלו שספגו ולא הסביבה הרחוקה יותר שמתרשמת מהחיצוניות המדהימה שהם יודעים לתת ואפילו מקנאים במשפחה של “המוצלחים” הללו..)

אגב, סתם מעניין אותי למה יש אנשים שכ”כ מתרעמים על הדבקת התווית הזו? יותר מאשר אבחנות אחרות,

בדר”כ יש סיבות לדבר. ושווה לכל אחד לבדוק ולהיות מודע לעצמו,

ולהבין למה זה מרגיז אותו.

[סירי גולדמן]

אסתי,

כתבת: ‘נכון שקצת לעגו, השפילו ,רמסו, אך מכאן ועד התעללות? נו, אז שוב מגזימה, כמו תמיד’

מרשה לי לשאול אותך- מה זה ‘רק’?

ללעוג לך זה רק? להשפיל אותך זה רק?

אם זו היתה ילדה שלך היית מוכנה שמישהו יגיד עליה ש’רק’ השפילו אותה ולעגו לה???

לא, נכון?!

אז למה לך כן?

זה לא ‘רק’!!! אם אל קבלת התייחסות מכבדת כמו שראוי לך – הנשמה האלוקית שבך נפגעה!

והיא ראויה לפיוס, לריפוי, לסליחה…

אז אף פעם אל תסכימי, אפילו לא לרגע, לאשר רטרואקטיבית פגיעה בך, באמצעות ההקטנה שלה ל’רק’…

מסכימה?!

[אסתי כץ]

סירי, את צודקת

על המודעות הזו אני מנסה לעבוד.

אחרי שמתרגלים להיות ה”שעיר לעזעזל” ושזה התפקיד היחיד שיש לך במשפחה.

קשה לצאת מהמקום הזה, זה הופך להיות חלק ממך. ומלווה אותך בכל היחסים שלך מול אנשים.

תודה ששוב חידדת לי את זה.

[רבקי איגר]

נהניתי לקרוא כאן את הדברים המחכימים

תשמנה לב שכל אחת מדברת ממקום אחר

כי היא נפגעה ברמה אחרת מבנ”א שנמצא על הרצף.

מנסיוני אין צורך לאבחן במדוייק את הנרקסיסט מול המטופל

רק יש צורך לומר למטופל שיש לו בעיה התנהגותית קיצונית

כדי שהוא יוכל להתנער מהאשמות שהוא שם עליו שלא בצדק.

לדוג’ מטופלת שהגיבה בצורה של הפרעה גבולית מול הסובבים אותה

אחרי שהגענו למסקנה שהיא חיה במתח נורא כי כל מה שקורה בבית היא אשמה.

הפחתנו הרבה מהמתח כשגילינו ביחד שהיא חיה עם בעל נרקסיסטי אבל לא קראנו לו בשם

כי גם לה לא בריא לדעת שיש לה בעל נרקסיסט, אבל מצד שני התגובות הגבוליות שלה פחתו במידה ניכרת

ברגע שהיא הבינה שאין כאן האשמות אמיתיות היא נרגעה ויכלה לרכוש דרך חדשה לחיים.

[חני]

אהבתי את ההגדרה “על הרצף” במקום להסתבך עם כן או לא מאובחן, איבחון יתר או חסר

באמת המקום של הטיפול מול הנפגע זה פחות משנה כן או לא נרקיסיסט ברגע שההתנהגות שלו בעייתית וקרובה לנרקיסיזם כפי שהפסיכולוגיה מכירה.

ההיגיון הוא כי גם הבנאדם שמאובחן כנרקיסיסט לא נברא ככה, גם הוא עבר ככל הנראה פגיעות בשנים של עיצוב אישיותו ולכן ככה מתנהג, עדין, אדם שמתנהג ככה ולא הולך לטיפול צריכים להזהר ממנו באותה צורה והפגיעות ממנו קשות והעזרה שמגישים לנפגעים היא אותה עזרה, אותה הבנה ואותה הכלה

[ריקי ריקי]

@CHCH100

@SIRIGOLDMAN

@hhhhh

@RIVKI

@esticaz

חשוב לקרוא לבעיה בשמה,

אדם שקיבל אבחנה של מחלה כלשהי, ככל שירככו את הבשורה הקשה עדיין יקראו לה בשמה.

במחלות גופניות זה מובן? למה במחלות נפשיות זה לא מובן?

חשוב להודות בכך שמי שנרקיסיסט הוא נרקיסיסט, ושמי שאינו כזה- אינו כזה,

זה חשוב גם בשביל אלה שנפגעו מאדם נרקיסיסט וגם בשביל אלה שנפגעו מאדם לא נרקיסיסט.

[ר. טייך]

את לא יכולה לאבחן בנ”א

על סמך סיפורים של מטופל

לא יכולה !!!!

ומי שעושה כך

היא לא מקצועית ולא אתית ….

שוב לא מקטינה מערך החוויה

אבל למה זה דומה?

למשל יש קבוצת תמיכה של נשים שסובלות מסימפיזיוליסיס

בגדול התופעה הזאת היא מאד נדירה ויש עוד הרבה בעיות אגן חוץ ממנה

וטיפול שמתאים לאישה עם סמפיזיוליסיס טהור לא מתאים לבעית אגן אחרת

מה שקורה שם שכולם ממליצות את אותה אבחנה לכולן

מה מותר לעשות ומה אסור

וזה מאד מגוחך כי טיפול שמתאים לסימפיזיוליסיס לא מתאים לגמישות יתר או בעיה אחרת באגן למשל שריר תפוס

זה העניין :

כמו שהטיפול לדיכאון מזורי ולהפרעה דו קוטבית או סתם למצב רוח מדוכדך או דיכאון אחרי לידהזה לא אותו טיפול

מה זה משנה זה דיכאון…

אותו דבר זה מאד משנה ההכללות של נרקיסזם

ושוב מטפלת שמאבחנת בנ”א לא ע”י ראיה שלו ולשמוע צד שני

היא לא מקצועית

[ה ה]

אף אחד לא הולך לטפל באדם הפוגע,

ורבקה – הפגיעה מהקטנת ההפרעה של הפוגע הרבה יותר גדולה מאשר החשש שמא יאבחנו אותו ביתר.

[ריקי ריקי]

@taich

אהבתי את התשובה שלך, כל מילה בסלע

סתם שאלה שהתעוררה אצלי לאור הדיון הזה

מה היית עושה עם מטופלת שלך שלפי מה שאת שומעת ממנה כבר תקופה ארוכה, את מזהה שהיא חיה עם בעל נרקיסיסט

אסור לאבחן אותו בלי לפגוש אותו, והוא מן הסתם לא יהיה מוכן שיאבחנו אותו

מצד שני את כאשת מקצוע חייבת לבחור אסטרטגיה טיפולית בשביל המטופלת שלך או לכל הפחות לטפל בה באמונה

האם בבסיס לא תהיה הנחת עבודה (אפילו סמויה) שהיא חיה עם בן זוג נרקיסיסט?

[סירי גולדמן]

ריקי,

את צודקת!!!

חשוב מאד לקרוא לבעיה בשמה. חשוב מאד לאבחן את המצוקה.

ומה עושים כשאי אפשר?

בדיוק כמו שכתבת השוואה למחלה שאדם חלה בה – מה עושים כשלא מצליחים לאבחן אותו???

כשהוא לא מגיע לרופא ודאי שאין דרך לאבחן…

אז צדקו כל האומרות כאן שחשוב לאבחן, ואין שום מקום לחלוק או לערער על זה. הבעיה היחידה היא היכולת לאבחן. ו’לאבחן’ בצורה לא מקצועית זה ודאי טעות.

איך כן מתנהלים במקרה כזה? לוקחים בחשבון אופציה של הפרעה, זה ודאי, אם יש סיבות רציניות לחשוש לה. אבל לא שמים כזו כותרת. זה אסור לעשות בלי שתהיה ודאות. זה עוול גם למתמודד עצמו וגם לכל מי שמתמודד מולו. זה נשאר בגדר ‘אולי’.

[סירי גולדמן]

ואגב, לפעמים כן מצליחים להגיע לאבחון. קשה אבל לא תמיד בלתי אפשרי.

[חני]

השאלה שלך ריקי במקום והיא למעשה רטורית כי התשובה היא ברור שהטיפול בפגוע הוא כמו טיפול בנפגע נרקיסיזם.

הנושא הזה נלעס ונלעס פה בכמה וארציות אבל כנרה עוד לא מוצה

מנסה לחדד את השאלה

בעצם אדם שיש לו התנהגות של נרקיסיסט: שתלטנות, סגידה לעצמו, פגיעה באחרים ורצון שכולם יכירו בעליונותו ובמוצלחות שלו, חוסר אמפטיה לשני.

נניח שלא קיבל איבחון של נרקיסיסט

אז מה הוא כן?????

מה הוא כן, למעשה, איך צריך לטפל בו אחרת מאשר אדם שהוא כן מאובחן כנרקיסיסט והשאלה העוד יותר רלוונטית, איך צריך לטפל אחרת באנשים שנפגעו ממנו?

שאלה נוספת, לא קשורה ישירות.

האם יכול להיות שבעצם מדובר באדם צדיק ונעים הליכות וסתם “תפרנו” עליו תיק של נרקיסיסט????

מופנה לכל אותן תגובות שכתבו שזה ממש עוול לומר עליו שהוא נרקיסיסט וקחנה בחשבון את כל אותם “מעשים טובים” שעשה שבגינם אנחנו חושבים אותו כנרקיסיסט.

תענו בבקשה ישר על השאלה ואל תקבילו למקרי רפואה פיזית

אנו עוסקים בנרקיסיזם וברצונינו לברר את הנקודה הזו

[ריקי ריקי]

חני הי, לצערי לא מסכימה איתך, ברפואה ובפסיכיאטריה אי אפשר לעשות את מבחן הברווז

מחלת נפש היא מחלה לכל דבר ויש לה תסמינים פיזיולוגיים כמו מחלה גופנית

גם ברפואה וגם בפסיכיאטריה יש חשיבות רבה לנושא של אבחנה מבדלת

ואי אפשר לאבחן על סמך עדויות מכלי שני

יש עוד הסברים להתנהגות שנראית נרקיסיסטית (כמו לדוגמה הפרעת אישיות אנטיסוציאלית או כל מיני מרעין בישין אחרים)

יכול להיות שיש לו התנהגות של נרקיסיסט, אם כך צריך גם להגיב בהתאם ולתת טיפול בהתאם, אבל לא לאבחן

ומה שכתבת יכול להיות מדרון חלק עבור כאלה שתראינה את התגובה שלך ותתחלנה לאבחן כל אדם שני בסביבתן עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית בלי להכיר לעומק את מהות ההפרעה ואת התסמינים האופייניים שלה

[חני]

ריקי, נרקיסיזם אינה מחלת נפש כי אם הפרעת אישיות

ושוב

תנסי להתמקד בתחום הנ”ל ולא להקביל לתחומים אחרים כי זה פשוט לא תמיד מקביל

[ריקי ריקי]

הן מחלות נפש והן הפרעות אישיות צריכות להיקבע ע”י איש מקצוע בתחומים הרלוונטיים

את פסיכיאטרית? את לא יכולה לחתום על דוח שנתי, נקודה.

את רו”ח? את לא יכולה לאבחן הפרעות אישיות, נקודה.

[חני]

לא איבחנתי אף אחד

אין לך תשובה לשאלות?

כי זה באמת מעניין אותי מה תורם לנו האיבחון של הנרקיסיט (חוץ מההרגשה וכו’) ואני מתכוונת כמובן מול אדם שנראה לנו נרקיסיסט אבל הוא לא קיבל את האיבחון.

מציינת שכפי הידוע אין תרופה לנרקיסיזם וגם לא טיפול ולא רק בגלל העובדה שהם סרבני טיפול

[ריקי ריקי]

אני מבינה את השאלה שלך והתשובה לדעתי היא כזו- (שימי לב שאני לא מתחום הטיפול כך שאולי יהיו כאן נשות מקצוע שיוכלו לדייק)

א. גם אם את בטוחה שאדם מסויים הוא נרקיסיסט אסור לך לאבחן אותו

ב. אם את מוצאת עצמך נפגעת ממנו ישירות, פשיטא שאת חייבת להתנהג ולהגיב בהתאם, כאילו הוא נרקיסיסט.

[חני שטראוס]

תוכלי לקבל מידע חשוב בוובינר שאערוך בשבוע הבא בנושא

הרישום מכאן

https://chanastrauss.ravpage.co.il/%D7%98%D7%95%20%D7%A2%D7%93%20%D7%98%D7%95

או בפניה למייל שלי:

*** אין לפרסם מיילים בציבור, השתמשנה בהודעות הפרטיות לשם כך ***

chanastrauss.ravpage.co.il

דומה לעצמך רישום

דומה לעצמך רישום

[רבקי D]

דבר ראשון- מיכל מתחילת הדיון ממש חיבוק אדיר וענק זה נסיון שמי שלא חווה לא תבין לעוולם. וגם מי שתנסה לא תבין את עומק הכאב.
אני רק יכולה לאחל לך בהצלחה רבה בחיים ושתדעי- זה מנסיון- שמי שחווה דברים קשים ולוקחת אותם למקום הנכון- את תגיעי רחוק כי יש לך הבנה הרבה יותר עמוקה איך להתיחס יפה לאנשים ואת המודעות לא לחזור על טעויות ולהזהר לא להעתיק דפוסי התנהגות… את בע”ה תקימי משפחה מהממת!! ואני אומרת לך, אני רואה את זה אצלינו. אחים שלקחו את עצמם בידיים בנו משפחות מהממות! הם הכי אבא/ אמא טובים שבעולם!!
אני חושבת, וזה מנסיון אישי אמיתי- שתכלס מה שעוזר לאנשים מסביב שהם יודעים שהקרוב משפחה אבא/אמא וכו הם נרקסיסטים- זה שהם יודעים יותר טוב איך להתנהג- איך להגיב אליהם, לומדים איך כן לעמוד על שלהם, לומדים לקבל תמיכה מהאחים ואחיות ושתדעו שאם מתאגדים יחד כל האחים זה עוזר בטירוף!
זה עוזר מבחינה נפשית שברגע שצוחקים ביחד על מה שקרה/קורה זה כבר נהפך להרבבה יותר קל…
זה מוריד הרבה מהקושי.

זה מוריד הרבה מאפקט הפחד.

ואני אגיד לכם- גם פסיכולוג לא יגיד לפי תיאורים של הקרובים שהוא נרקסיסט, אסור לו.
היינו אצל פסיכולוג וניסנו לדלות ממנו הגדרה למצב, הוא לא הסכים לשחרר מילה,
רק בדרך אגב הוא הסכים.
ואגב- אם מישהוא מגיע אלכים ומספר שהוא נפגע מב”א שהחליט להגדיר אותו כנרקסיסט, לעולם אל תקטינו.
זאת החוויה שלו.
עם זה הוא מתמודד.
בקיצור- בהצלחה לכולם בחיים!!

[michalbarda]

אולי מאוחר… אבל עדיף מאוחר מלא כלום…

היתה לי בעיה במחשב רק עכשיו יכולה לענות…

מעריכה מאוד (!!!) את כל מי שענתה והגיבה לדיון הזה…

נותנות כח, שווה לשתף…

נהניתי מאוד!! לקרוא מהצד את הדיונים,

אולי צריך פעם לסכם את זה…:)

מאחלת לכולנו הכי טוב שבעולם💝

[דינה רייכמן]

תוארה כאן התמודדות מאוד מאתגרת ולא פשוטה, שאם הבנתי נכון יש בה ממד של תעתוע. משהו שמשבש את תפיסת המציאות של הנפגע מהן: אמירות פוגעניות שיש מאחוריהן הנחות יסוד כביכול מובנות מאליהן שהנפגע שואל את עצמו: רגע, אני בכלל רואה/תופס/מבין נכון את העולם שסביבי, או לא? וכאן נדרש תהליך ארוך של ביסוס האמון בעצמי וההבנה שאני רואה נכון.

זו חוויה מאוד קשה ומערערת, ול”מיכל” ולכל הקוראות שמזדהות איתה אני מאחלת שה’ יתן לכן המון כוח לעבור את התהליך הלא פשוט ולהגיע לריפוי אמיתי.
כחלק מהתהליך של ביסוס האמון בעצמי ובתפיסת המציאות שלי, בהחלט משמעותי שתהיה הבנה של מה שקורה, זיהוי המניפולציה הסמויה שהופעלה כאן, כדי להשתחרר ממנה.
אולי המשאלה היא פשוט לומר האדם השני הוא מאובחן (נרקסיסט או כל אבחנה אחרת) כדי ליצור סדר ובהירות, כדי להתנער מתחושת הבלבול והאשמה. אבל באמת מה שנראה לי שנדרש כאן הוא פחות התווית, אלא יותר חשיפת הדפוסים הלקויים שהופנו כלפי הנפגע, וזיהוי שהם אכן לא היו תקינים, שהם היו פוגעניים. זאת לצד מתן מקום ומרחב בטוח לנפגע לגלות את עצמו באמת, לקבל מקום והכרה לתפיסת המציאות שלו, לקבל תיקוף ואישוש לחוויה שלו. לרגשות, לכאב שהוא חש. למה שקרה לו בעקבות הארס שהופנה כלפיו. להבין שזה ארס. שהוא לא אשם ולא ככה היה צריך להיות. שהוא היה ראוי ליחס אחר: לנראות, לקבלה, להכרה, לתמיכה.

פחות נראה לי חשוב לדעת את ההגדרה האבחונית המדויקת של הפוגע, ובשלב הראשון זה אולי פחות מעניין ממה הדפוסים הפוגעניים נבעו – מטראומה, מנכות, מלקות, מהפרעה או משחיתות.

יש ספר שנקרא “מילים מרעילות”. בספר היא מנתחת כמה סוגי דפוסים של פגיעות מילוליות. היא מראה באלו מניפולציות משתמש מי שפוגע מילולית. יש כל מיני תבניות וסוגי מניפולציות סמויות, שבמשפטים לכאורה סתמיים נשלח בצורה סמויה ארס אל הנפגע, ארס שמרעיל אותו, מוחק ומנמיך אותו והרבה פעמים גם מערער את האמון ואת תפיסת המציאות העצמית של הנפגע. נראה לי שזיהוי הדפוסים, שיקוף המניפולציה, הבנת חוסר התקינות שלה, הבנת הדרך בה היא השפיעה על הנפגע, והתנערות ממנה, הבנה שהדפוס היה פוגעני ולא תקין, היא זו שיכולה לסייע להפרדה, ליכולת לומר לעצמי: זה מה שהוא אמר מסיבותיו הוא, (ולא באמת משנה מהן , לפחות בשלב הראשון של ההפרדה) אבל אני באמת לא מאמין לזה. אני יודע שזה לא נכון. שיש לי ערך, קיום ומקום.

[דינה רייכמן]

אולי גם זו תגובה מאוחרת, היא נכתבה לפני זמן ובטעות לא נשלחה….

[michalbarda]

תודה דינה…

עדיף מאוחר מלא כלום!!:)

[חני שטראוס]

התוודעתי לדיון שלכן בעקבות לקוחות שפנו אלי לעשות טיפה סדר בדברים

בעיניי

שינוי הוא המהות הראשונית של השאלה

כי לקיחת אחריות על החלק שלנו זה הדבר שיכול להניע גם אנשים עם קווים נרקיסיסטיים

אבל בשלב ראשון

חייבים לדעת עם מי מתעסקים

כי אחרת,

השינוי יכול להגיע ממקום לא בריא ולא נכון.

אחד הדברים שכל הזמן שואלים אותי:

האם בן אדם קווים נרקיסיסטיים מסוגל להשתנות?

אז בשלב ראשון
הסבר קצר מהו נרקיסיזם?

נרקיסיזם -משמעו: ממוקדות יתר בעצמי, וריכוז עצמי
ברגשות, במחשבות ובפעולות.

יש להבדיל בין הפרעת אישיות נרקיסיסטית
לבין אדם עם קווים נרקיסיסטיים
לבין המושג
“נרקיסיזם”.

נרקיסיסט מאובחן בעל הפרעת אישיות נרקיסיסטית
זהו דבר נדיר למציאה, קודם כל, כי מדובר ב5% מהאוכלוסיה ודבר שני
מכיוון שבד”כ האנשים המתאפיינים בקווים נרקיסיסטיים
חווים את עצמם כמוצלחים במיוחד
תוך כדי תחושת גרנדיוזיות מוגזמת של אגו ומושלמות
כך, שבד”כ העבודה היא לרוב רק ע”י מי שחווה
תחושת של סבל בצילו של הנרקיסיסט ולא האדם עצמו.
דוגמאות למשפטים שנרקיסיסט מסוגל לומר הם:

“אני יותר חכם מכל יועץ, אף אחד לא יכול לאבחן אותי”
“אם אתה אומר שיש לי בעיה, סימן שלך יש בעיה”
“אני בעצמי יודע לאבחן ולעזור לכל מיני אנשים עם בעיות, אז איך בדיוק איבחון קשור אלי”?

מחקרים מראים, כי אדם עם קווים נרקיסיסטיים או בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית
מסוגלי להשתנות שינוי פנימי מהותי
רק אם יפנו לטיפול מקצועי עד גיל 24
ולא תמיד הדבר הזה אכן קורה

הבשורה היא,
ששינוי בגישה לאדם כזה,
בתגובות, ובביטחון מולו
מסוגל להזיז אותו מאיזור הנוחות שלו
למעשים מסוג חדש.
(ושוב, בד”כ, השינוי הזה יחול רק על אנשים עם קווים נרקיסיסטיים ולא בעלי הפרעת אישיות)

כך, שאם הנושא הוא שינוי
לגבי אדם עם קווים נרקיסיסטיים
סימן השאלה הוא לא קטן בכלל.
בשלב ראשון, יש להבין מהם התסמינים של אדם כזה
כדי לדעת להתמודד בצורה הנכונה והבטוחה ביותר.

מהם המאפיינים העיקריים של אנשים עם קווים נרקיסיסטיים?

(לפחות כמה מאפיינים מתוך הרשימה)

• קושי בוויסות עצמי
• מניפולציות
• תקשורת כוחנית
• תחושת ערך עצמי מנופח ולא מותאם למציאות
• קושי ביצירת אינטימיות
• חסר ביצירת אמפטיה
• ריכוז עצמי גבוה
• התנשאות
• קושי בהתבוננות פנימית
• הכחשה
• פרפקציוניזם
• צמצום והקטנת האחר והשונה
• קושי רב בקבלת ביקורת

איך אמורים להגיב לאנשים המתאפיינים בקווים נרקיסיסטיים?

אנשים עם קווים נרקיסיסטיים גורמים לסביבה שלהם לפנות להתמקדות פנימית גבוהה יותר
לדעת היטיב מהן הדיעות שלהם, לחזק את הביטחון והיציבות הפנימית
ולהיות אסרטיביים במיוחד ברצונות שלהם
כך שהקווים הנרקיסיסטיים לא יבלבלו את העמדה האמיתית הנמצאת בפנים.

כך שהכלים החשובים ביותר במציאות עם אדם עם קווים נרקיסיסטיים הם:

• ביטחון עצמי
• אסרטיביות
• בהירות פנימית
• עמידה על הצרכים ועל הרצונות
• גבולות ברורים
• עצירת התעללות או מניפולציות
• שמירת מרחק וכבוד

האם הפרעת קשב וריכוז יכולה להראות כנרקיסיזם?

לפעמים.

כאשר יש ביטויים

המאפיינים אנשים בעלי הפרעת קשב וריכוז

הדבר עלול לבלבל ולגרום לחשיבה כי יש כאן התמודדות עם נרקיסיזם.

הדבר קורה, מכיוון שבעלי הפרעת קש”ר

נוטים להתרכז בצורה יתרה בדברים המענינים אותם

ופחות בדברים שלא מצליחים לגרום להם לריגוש או לעניין

ולכן הם יכולים להתרכז עצמם יתר על המידה

לא מרוע לב אלא מהפרעה באיזון הקשב והריכוז.
אדם עם הפרעת קש”ר צריך את ההכנה הנכונה כדי לעזוב משימה אחת
ולעבור להתמקד במשימה אחרת
או בהשקעה במערכת יחסים
לעומת זאת, אדם עם קווים נרקיסיסטיים לא ירצה בכלל להתמקד בטובת האחר
בין עם הכנה ובין אם לאו
אלא תמיד יחשוב מהו הדבר שהוא יכול לקבל מתוך התקשרות במערכות יחסים שונות.

[michalbarda]

דיוק קטן אבל משמעותי מאוד!!!

חייבים (!!) להפריד בין נרקסיסט סמוי לבין נרקסיסט גלוי…

במקרה שנרקסיסט סמוי אומר: “אני יותר חכם מכל יועץ…”וכו’

לעיתים, נרקסיסט סמוי כלל לא יגיד את זה…

[ה ה]

בדיוק,

הוא לא יגיד , רק יחשוב ככה ויסביר לך למה היועץ הזה לא שווה כלום

[נחמה פיין]

שלום

סליחה שמגיבה רק עכשיו
קודם כל ליבי איתך ואין דבר מההרגשה יותר רעה מזה

בעצם את נימצאת בבית כלא פשוטו כמשמעו

במסגרת הטיפולים יצא לי לא מעט לטפל באנשים שחיו לצד אנשים נרקטיזם או אנשים על הגבול…

ומה שאני עובדת איתם בעיקר על ההבנה של האנשים האלה

מי הם אותם אנשים ?

זה אנשים שיש להם חלק חולה במח שהם לא מודעים לזה ביכלל וזה האגו והשליטה!!

כלפי חוץ נראים אנשים הכי טובים וכו אבל בסביבה הקרובה הם הכי גרועים…

ברגע שיש הבנה שיש להם משהוא במח חולה והם הלא בסדר וזה קשור אליהם זה כבר יורד האסימון

אני בעיקר עובדת על ערך עצמי וגם נותנת כלים לחוסן

במקביל משחררת אמונות על עצמך תפיסות ומשחררת פחדים וכו….

מאוד הייתי ממליצה לך להיות בחברה טובה שעושה לך טוב

שכל הזמן מפרגנת לך ותומכת בך ועוטפת אותך!!

דבר קריטי!!

לגבי התהליך

התהליך יכול להיות קשה ומייגע בטיפול תלכי לפי ההרגשה שלך!!

אף אחד לא יכול להתווכח עם ההרגשה!!

מה שכן יש מלא מטפלות שלא יודעות לטפל בדבר הזהה ולא רק שלא יודעות גם מזיקות

חשוב מאוד ללכת למטפלת שיודעת לטפל…..

מחזיקות לך אצבעות!!

וחיבוק מרחוק!!