עט ביד, נייר לבן, מילים נתקעות בגרון.

[מרים סולובייציק]

אני נטשתי פעם חברה, אני לא בקשר איתה כבר למעלה משנה.

אני לא יודעת מה זה עשה לה, אבל אני יודעת היטב מה זה עשה לי:

שקט נפשי, רגיעה, שמחה במה שיש לי, מצב רוח טוב, ערך עצמי שעלה,

ועוד דברים טובים.

לפעמים צריך לנטוש כדי להרגיש טוב.

עוד אחת שנטשתי היא משתקמת שעבדתי איתה לאחר שלא היתה מטופלת

ומאוזנת ובמעקב אצל רופא שזה תנאי לקבלת השירות של סל שיקום.

מנסיבות משפחתיות שלה היה נכון ביותר שאעזוב.

מיד נכנסה רגיעה ושמחה לחיים שלי,

עד אז לא ידעתי כמה נזק גרמה לי השהות איתה במשך כל השנים.

היא לא הגיעה למפגש פרידה, זבש”ה!

[נועה Noa]

“אולי יום אחד, השמש תזרח שוב, הפצעים יגלידו, הכאב יפוג. אולי אז אמצא את הכוח לקום, ולהמשיך הלאה, לבד.”
לא רק אולי, בטוח!
מכל דבר אפשר לקום בסוף, אולי כשנמצאים בתוך הבור לא יכולים להאמין שיש מציאות אחרת,
אבל יש! תאמיני בזה.
אין לך מושג כמה כוח אפשר לקבל מזה, יוצאים רק חזקים יותר עם הרבה עוצמות שלא היה לנו קודם.
אולי קיטשי להגיד את זה, אבל הרבה פעמים מסתכלים אחורה ולא מוכנים לותר אפילו על רגע אחד של כאב שהיה לנו, כי רק כשהוא עובר מבינים כמה צמחנו בזכותו.
שיהיה לך בהצלחה, ותזכרי תמיד שאת חזקה ויש לך הרבה כוח!
יש אור ענק שממתין לך מעבר לפינה.
(כותבת מניסיון…..)

[רבקי קליין]

ככ מבינה אותך.

לפעמים קשרים חזקים יוצרים תלות ככ חזקה שמתי שהם נגמרים/נחתכים ככ קשה

עד כדי ממש בגרון.

תחושת הנתישה היא ככ קשה.

אבל מנסיון שלי היא מצמיחה את הננתש רק אם הוא ילמד ללכת לבד ובכוחות עצמו.

אם הכלים שיש בתוכו לגדול ולצמוח.

אז מאחלת לך שתשכילי לקום מהתחושות הקשות ולא ליפול לאיוש.

שה’ יתן לך כוחות להתעצם מהקושי.

מנסיון שלי שננתשתי בעבר מספר פעמים….

מי שלא צריך להיות בחיים שלך ה’ מזיז אותו משם בדרכים שלו.

וזה אמנם נסיון עבורנו אבל אם נשכיל לקחת מהקשר את הדברים הטובים ולהמשיך הלאה.

והרי זה שכרינו.

ואם את לא מצליחה להתגבר על הכאב אז אולי טיפול של כמה מפגשים יכול לעזור לשחרר את התלות בקשר.

ולשחרר את עצמך ממנה.

הרבה כוחות.

[סירי גולדמן]

הודיה,

קודם כל – מאחלת לך הרבה כוח.

מילה אחת לא התאפקתי מלכתוב לך – כתבת ‘היית האור בחיי’ – יתכן בהחלט שחווית ממנה הרבה אור.

עדיין – היא היתה הירח, את השמש!!!

יש בתוכך נשמה, חלק אלוק ממעל, משהו יקר כל כך, שבאמת לאמיתה של הדברים בכלל לא זקוקה לכלום ולאף אחד סביבה בשביל להיות הכי מוארת שניתן.

אבל-

ד’ ברא אותנו ככה שלמרות האמת נזדקק למישהו חיצוני.

אז היא היתה, והיתה ירח. גדול, מאיר, אולי אפילו מדהים.

מאחלת לך – גם למצוא ירחים אחרים, וגם לגלות את השמש שבך.

באהבה!