פגישה נוספת

[מרים סולובייציק]

לי זה קרה במהלך טיפול בבית חולים, שאמרתי לעו”סית שאין לי עניין לשוחח איתה, כי מה אני אעשה כשאשתחרר? לא יהיה לי איך “לארוז” את החומר שעליו דיברנו, ולא אוכל להתמודד עם זה לבד, אז פחדתי לפתוח איתה נושאים, בעיקר זה היה לקראת השחרור. העדפתי לא לפתוח כלום מאשר לפתוח ולהישאר תקועה עם נושאים לא פתורים (כי לא נספיק לסיים הכל).

לך הייתי מציעה (רק אם זה מתאים לך) להתקשר ולשאול את המטפלת מה דעתה על העניין.

[L. R]

תודה מרים🙏
אדבר איתה בעז”ה, יכול להיות רעיון טוב 🙂

[סירי גולדמן]

ישנן שיטות שכחלק מהגבולות באמת לא יאפשרו פגישות שלא ביום ובשעה הקבועה, מהסיבה שאת מציינת – שהרי המטפלת לא תהיה כאן תמיד אז לא לאפשר הישענות שעלולה להתברר בסופו של דבר כמזיקה. ישנן שיטות, שכן יאפשרו את זה- גם בגבול. כך שהשאלה שלך היא יותר במקום מבמקום.

איך למעשה כדאי לך לנהוג? קודם כל, הצגת את השאלה כ’לאפשר או להילחם’ – הייתי שואלת אחרת – להקשיב לזה בלי להענות או עם להענות לזה. בכל מקרה, הנכון הוא להקשיב לזה ולא להילחם בזה.

עכשיו, כשהשאלה מוצגת ככה, איך את מרגישה יותר נכון בשבילך, להקשיב לזה בזמן הקבוע המתוכנן או להקשיב לזה עכשיו ובשביל זה להקדים את הפגישה? כך או כך, יש מקום להתבונן מה הביא את הצורך הזה פתאום – משהו ענייני כמו התמודדות שצצה שאת רוצצה לנתח אותה והיא פשוט עלתה עכשיו (מה לעשות שהיא לא מתואמת עם לוח הזמנים של הפגישות שלך?…) או שעלה שם משהו רגשי שדורש התבוננות בפני עצמו? כל כיוון ייקח אותך למקום אחר.

בכל מקרה, צרכים שעולים בנו הנכון הוא להתבונן בהם, להקשיב, לקבל, לא בהכרח להענות, ואף פעם- לא להאבק.

בהצלחה!

(ומרים,

מוזר שהעו”סית לא לקחה על זה אחריות. בדרך כלל בין השאר התפקיד של איש המקצוע הוא לדאוג לסיים תהליך כשהוא ארוז בלי קצוות פרומים באמצע. אולי האילוצים של אשפוז גורמים לוותר על זה…:( )

[L. R]

סירי, את מדהימה אותי כל פעם מחדש עם התגובות המכילות, והקשובות שלך- ברצון כנה לעזור!

תודה!
זהו שהמטפלת שלי כן מאפשרת לי לבוא אליה כשאני מרגישה צורך, היא מאוד רגישה אלי ומבינה.. עדיין לא נתקלתי בסירוב- ואני גם לא רוצה להיתקל*)))

התשובה שלך הרגיע אותי, כשכתבת לעשות בירור למה הצורך מופיע פתאום ומתי זה קורה.. ומה הוא בעצם הוא מבקש-
חידדת לי גם ש לרצות זה לא מחייב -להיענות בחיוב, ולבצע
עצם ההקשבה לצורך, זה סוג של מענה..

וכמובן לא סותר שלפעמים נכון להקדים, גם אחרי בירור הזה–

החכמת אותי, תודה!🙏

[מרים סולובייציק]

זה באמת מוזר, אבל מה יכלה להספיק בחודשיים וקצת? לא הרבה.

אני הייתי שותקת לה פגישות שלמות, וכמה שהיא ניסתה להוציא ממני מילה

לא הלך לה, עד שגם היא התייאשה ושתקה.