צורך בשיתוף חוויות מחדר הטיפול

[L. R]

מזדהה:()

ואני דווקא כן חושבת שיש כאלה שהולכות לטיפול דינמי היום.. רק שזה (עדיין) מקטלג………. ולא כל אחת אמיצה לומר את זה ולשתף חוויות מישם
וגם לפעמים מי שלא שם היא נגד וזה יכול לפגוע ולערער.. -זוהי דעתי האישית ממקומי
מבינה את התחושה והרצון לשתף- זה באמת בוער לפעמים
איתך!🤞💗

[רחלי ש]

תובנה קשה שלמדתי עם החיים

יש דברים שאי אפשר לשתף בהם איש

[ברוריה]

@רחלי ש -תובנה עצובה

ו@ליבי

אני חושבת שאולי קשה למצוא

אבל יש כזה דבר.

קשה אבל חשוב למצוא חברה שאפשר לדבר איתה…

יש המוןןןן בעולם!! וגם בסביבה שלך

הקושי זה למצוא, כי כל אחת פוחדת לחשוף,

אבל לחפש אולי אפילו בגינה , שכנה, חברה ללימודים שנזכרת בה ויכולה להיות

מישהי שנראה לך מבינה את עולם הרגש, חווה, ואפשר לדבר איתה על כאלו דברים.

אם תתחילי לחפש יש סיכוי שתמצאי… תזהי….

זה באמת צורך מאד בסיסי, הטיפול הוא חוויה מאד עמוקה שמצריכה שיתוף

[שולמית אורלנציק]

הצורך לשתף הוא טבעי ואמיתי

כדאי לך למצוא מישהי שאת יכולה לסמוך עליה,

ורציתי לתת לך עוד רעיון: לשתף את ה'!

כשלומדים לעשות את זה, זה מרגיש כ"כ קרוב, מנחם ומקל

פשוט שבי בפינה רגועה, בשקט

ספרי לו: אתה יודע אבא, היום בטיפול נגענו בנקודה הזו והזו

וזה כ"כ הציף בי את החוויה הזו מגיל X

פתאום הרגשתי חשופה/פגיעה/כועסת וכו'

פשוט שתפי אותו כמו מישהי שיודעת להקשיב הכי בעולם!

[חיה חיה]

גם לא כל אחת רוצה לשתף

לפעמים החוויה קשה מידי

אולי זה קשור למצב פחות מתקדם ומעובד בתהליך

ואפשר לנסות למצוא כאן חברה לדרך…. למי שמסוגלת

נכון, קשה מאוד לחיות בבדידות ואני חולמת שיום אחד אעזור לנשים לא להיות בודדות כ"כ בחיים שלהן

אבל בשביל זה כחברה (בסגול) אנחנו צריכות להיות יותר אמפטיות, יותר אכפתיות למה שקורה סביבנו והרבה פחות שיפוטיות ומקטלגות

זו עבודת חיים שלדעתי תוך כדי טיפול מתפתחת יותר בגלל הניסיון האישי שעוברת המטופלת. מי שמכיל שהוא לא מושלם יכול להחזיק חוסר מושלמות של אחרים ולראות את האדם שמאחורה

[מירי כ.]

מצטרפת למה שכתבה שולמית.

(היא מיוחדת!!! כדאי לכן להכיר אותה…)

הדיבור עם ד' הכי מרגיע בעולם!

וכשאת מרגישה שאת רוצה לשמוע תגובה מבשר ודם,

אם יש לך את המייל של המטפלת,

ומקובל עליה,

הייתי אומרת לך לכתוב לה.

או אפילו במחברת- לעצמך.

(תוכלי אח"כ להקריא למטפלת- בפגישה)

מניסיון- אותי כתיבה מאוד מרגיעה ומווסתת.

זהו כלי שאני מאוד אוהבת ומתחברת אליו.

הצלחות!

מירי.

[ש. ב.]

היי ליבי,

מזדהה, בטח.

דבר ראשון: כל אלה שממליצות לשתף את ה'.

אני מעריצה בכל ליבי את הנשים שמחוברות ומסוגלות לעשות כך…

רק שימו לב שכל אחת נמצאת במקום אחר ואם אחת רחוקה ההמלצה הזאת יכולה לכאוב.. לא כל אחת מסוגלת.

נקודה נוספת: יש משהו מאד מגרה בלשתף מישהו בחוויות של חדר הטיפול שזה באמת חוויות משמעתיות מאד שמשפיעות המון ומרגישות חזק. רק שימי לב ל2 נקודות.

1. אל תתני את הלב שלך למי שלא שווה אותו. לא כל אחת יכולה להכיל או להבין או להיות אמפתית מספיק ואת יכולה להיפגע

2. לפעמים דווקא חוויות שלא משתפות אותם הם הכי חזקות. זה אמנם בדידות מצד אחת אבל שווה ללמוד לחוות דברים לבד..

[נועה פלדמן]

מסכימה ממש עם שתי הנקודות שהעלית.

ולגבי הדיבור עם ה׳, זה הזכיר לי משהו שכתבתי בנושא לפני כמה שנים, משתפת כאן, אולי מישהי תתחזק מזה.

מתנה גדולה לכל אחד ואחד,

לקבוע בכל יום זמן קבוע מיוחד

ללכת למקום שליבו חפץ ונמשך,

ולפרוש שיחתו לפני ה' יתברך.

זה יכול להיות בחדר סגור, לשבת במנוחה.

או דווקא במרחב הפתוח, תוך כדי הליכה.

זהו זמן שבאים עם עצמי ועם ה' להפגש,

לנשום, להרגיש ולהביא מה שיש.

לשאול מה שלומי, ופשוט לספר,

לשתוק לו שעה, או לא לגמור לברבר…

ואם זה קשה- אז את זה להגיד,

לבקש מה' שיעזור להתמיד.

הוא רוצה אותך בזמן זה, בלי "צריך" ובלי כללים,

מחכה לדיבור או לשברי המילים.

תביאי את עצמך בלי יכולת לדבר מרוב דמעות,

או תתעצבני ולא תביני איך הן לא מגיעות…

למקומות מהם ברחת- תנסי להכנס,

או תאמרי שאין מצב, ובשביל זה צריך פה נס…

תבואי כשאת מרגישה חיבור או כשאת קצת מנותקת,

בזמנים שאת קרובה, או כשאת מרגישה מרוחקת.

תהיי כשטוב, תשירי, תרקדי- תשמחי.

תהיי כשקשה, תפרקי, תניחי ראש- תסמכי.

תארי בכל יום בדיוק מה הרגשת,

מול האנשים והסיטואציות אותם פגשת.

תדברי עם ה' כמו עם חבר אמיתי וקרוב,

ותזכרי שמהשיחה הזאת תמיד יצא רק טוב.

תספרי, תשתפי, תפתחי את הלב,

ה' תמיד מקשיב, ודואג, אותך הכי אוהב.

הוא מכיר אותך, הוא מבין אותך עד הסוף- יותר טוב מכולם,

אפילו יותר מעצמך את עצמך… אין כזה מטפל בכל העולם.

הוא תמיד נמצא וזמין, לא צריך לחכות בתור,

וכל בעיה בעולם, גם כשנראה שאין סיכוי- ברגע יכול לפתור.

הוא אבא כל יכול- לבוא אליו משתלם,

הדלת אצלו פתוחה תמיד, לא צריך לשלם…

הוא כ"כ מחכה שתכניסי אותו שותף בחייך,

הוא אף פעם לא עוזב, תמיד מגן, שומר עלייך.

את המסלול שלך בעולם את לא אמורה לעבור לבד,

יש לך אבא רחמן, שמנהיג הכל, הוא צועד איתך יד ביד.

ה' הוא טוב אין סופי, מחכה רק לתת,

אם תנסי וודאי תזכי- לדיבורים של אמת.

זה דיבור מרפא שאין כמותו בעולם, מביא תובנות,

ובהתחייבות שזוכים בו לאין ספור מתנות.

אל תבהלי אם את לפעמים מרגישה שזה שטויות,

בקרוב בעז"ה תזכי להארות שמימיות.

תבואי בכל יום, אל תתייאשי,

וכל דבר שאת צריכה מה' תבקשי.

כמו כל דבר טוב אמיתי, בתחילה זה לא תמיד קל,

כמו למשל בהתחזקות, או להבדיל, בירידה במשקל….

אבל אם קצת רצון, תפילה, וההשתדלות- ודאי נזכה,

שזה יהיה ממלא וכיף ולזמן הזה בכל יום נחכה.

הקשר הזה זה דבר עצום, ואין גבול לשכר שבעולם הזה ובעולם הבא נקבל.

לכן היצר הרע כ"כ נבהל ומפחד, ומנסה לבלבל.

אך אנחנו על הדיבור עם ה' לא נוותר,

ובעז"ה נזכה ליראת שמים וקרבת ה' יותר ויותר.

את ה' נשמח,

נזכה לישועה גדולה.

ביחד ננצח,

ונביא את הגאולה!

[דיאז #]

וואי ליבי, מזדהה ממש..

לפעמים בא לי למצוא איזו קבוצת תמיכה כזאת..

או אפילו איזה פורום סגור שמיועד לכך..

[ליבי]

תודה לכל העונות.

לדבר עם השם- תמיד. מודה לו כל רגע שהגעתי לטיפול שנכון לי אחרי כל כך הרבה שנים של סבל. סוף סוף יכולתי להחליף את הפניה של "השם, מה אתה רוצה ממני? אפשר אורים ותומים לרגע?" להודיה עצומה ממש כל רגע.

ועדיין אני אדם נורמטיבי, ובנוסף לזה גם אישה. אז כמו כל אישה שנפגשת באירוע וישר מתחילה לדבר עם אחיות/חברות על הילדים והעבודה וכל הדברים המבורכים שמעסיקים אותה ואת סביבתה באותה תקופה. גם אני רוצה לפטפט להנאתי. ומדברים סביבי על טיפולים המון. אבל זה לא זה בכלל. אנשים מחפשים ג'אנק פוד והם לא מצליחים להבין מה זה עבודת עומק (לא מכלילה. זה הסביבה שלי כרגע. אני יודעת שיש אנשים אחרים).

מישהי אמרה לי "את בטיפול יותר משלוש שנים? את חייבת לעזוב. זה המון זמן". והיא לא מצליחה לדמיין לעצמה כמה זמן לקח כל שלב בתהליך בגללי. כי אני לא הייתי בשלה להתקדם. ועכשיו שאני מתקדמת כל כך ורואה שינויים לא נורמליים בכל תחום, להגיד לי לעזוב? אני מרגישה שמצאתי מכרה זהב. קשה לכרות, אבל זה זהב.

דיאז, אהבתי את התשובה שלך. הלוואי והיה איזה קבוצת תמיכה לנשים נורמליות ורגילות שעובדות ומצליחות בחיים, ועדיין עכשיו מעסיק אותן מאד טיפול. מי תרים את הכפפה? אולי יש כאן איזה מטפלת רגשית שמכירה את התחום הדינמי ורוצה לנסות לראות אם תלך קבוצה כזאת?! (היא לא חייבת להיות מטפלת דינמית בעצמה לדעתי)

[חיה חיה]

ליבי, קודם כל יפה שבסביבה שלך טיפול זה נושא לגיטימי. בהרבה מקומות זה ממש לא…

את יכולה לשתף את המטפלת בחוויות שלך עם התובנות. היא יותר מכולם נמצאת בשבילך ומבינה אותך…

ונחמד שיש לך יכולת לממן שלוש שנים של טיפול. המימון הוא מוקש בנושא הזה

[ליבי]

כשהתחלתי לא היה לי קל לממן. אבל זה היה סוג של פיקוח נפש וחשבתי לעצמי שגירושין וטיפולים רגשיים לילדים ונקיפות מצפון וכאב לב עולים בסוף יותר. מה גם, שלא חשבתי שיהיה לי איך לברוח מזה, כי המצב שלי רק החמיר, למרות שאף אחד לא ידע. אני ידעתי מה אני עוברת. אז הלכתי על זה בכל הכוח.

למען האמת, הטיפול גרם לי בסוף להרוויח הרבה יותר. גם אני וגם בעלי מרוויחים היום סכומים שלא דמיינתי שנגיע אליהם. (בערך פי 3-4 מהממוצע בשוק)

אני לא חושבת שכל אחת צריכה ללכת לטיפול דינמי, אבל מי שצריכה צריכה. כמו שאדם יחסוך מפיתו בשביל לטפל במחלה ממארת, כך גם אני לא רוצה להגיע למצב חולני. לא חסרות נשים שמגיעות לאשפוז פסיכיאטרי היום. כל אחד יעשה את השיקול שלו לפי מצבו ולפי הצורך. לכל אתגר שהקב"ה נותן לאדם, הוא נותן גם את הכלים והכסף שהוא צריך לאתגר הזה. וכשהקב"ה שם לנו את ים סוף מלפנינו והמצרים מאחורינו, מבינים שצריך לקפוץ למים. זה מה שעשיתי. אבל לא כל אחד נמצא במצב כזה.

ואצלנו טיפול לא הכי לגיטימי לנשים, אבל לילדים זה הרבה יותר נפוץ. ויש שיח פה ושם, בעיקר במשפחה הקרובה. יותר יעוץ הורי וכאלה. אולי בגלל שזה לא נפוץ, אם מישהו שומע על מושגים מעולם הטיפול זה נשמע רחוק ושייך לפסיכופטים, אז זה גורם לריחוק. חוששים לשאול, להתעניין, אולי חוששים לפגוע. ויש בזה משהו, אני מבינה את האנשים שלא מכירים. אבל למטופלים זה חסר. ככה מנקודת מבטי.

[פרח]

את נדירה!

אני מרגישה שגם כשאני משתפת זה לא זה

יש דברים שישארו אצלי, ואני לומדת לראות את היופי בזה.

אני חושבת שקבוצה כמו שכתבת לא תתן את המענה לחוויות אישיות

אולי יותר שיתוף של תובנות

[חיה חיה]

למה הטיפול גורם להרוויח יותר, מה הקשר?

ולא מחייב שהוא יחסוך טיפול רגשי לילדים. אולי הוא יחסוך להם טיפול ארוך ובעיות עמוקות כי הקושי של האמא יטופל, אבל אני חושבת שעד שהתוצאות מתחילות להגיע הילדים סובלים ואז גם להם צריך טיפול רגשי

[שושי]

הרבה פעמים הטיפול גורם לבנאדם להגיע למקומות טובים עם עצמו

וזה משפיע גם על עבודה תעסוקה ושכר.

מסיפורים אמיתיים שאני שמעתי.

אישה שמרגישה 'מבוזבזת' לפעמים (לא תמיד) יכול לעזור לה טיפול

כדי להגיע למקום טוב יותר ולממש את הפוטנציאל שבה.

[אביגיל כהן]

דבר ראשון, מזדהה מאד. טיפול זה חוויה עמוקה שלא יוצא כל כך לחוות אותה ביום יום ואפשר להרגיש צורך מאד חזק לשתף במיוחד כשמדובר בטיפול דינמי.
אז דבר ראשון, אני אישית דווקא מצאתי משהי במסגרת הזאת של הפורום הזה, פלונית תרימי יד😇.
זה ההזדמנות להודות ולספר לך כמה נתרמתי מהקשר איתך וכמה התקדמתי בזכותו.
הסתייגות: לא הייתי ממליצה מראש לחפש שיתוף/קשר אישי בפורום אנונימי. אצלי ספציפית ככה זה התגלגל "במקרה"
וברוך ד' זה מעולה, אבל מראש – פחות.
דבר שני, בנוגע לשיתוף אחרים אני חושבת שבעיקר בנוגע לטיפול דינמי- מי שלא היה שם לא יבין.
מכירה כאלו שיכולים להיות מבינים בנפש ורגישים וכו אבל עד שהם לא חווים את זה – אפשר לנסות להבין אבל אי אפשר להבין באמת. זה תחושות מעניינות ומעורבבות שהרבה פעמים חווים אותם פעם ראשונה, לפחות לגבי העוצמה שלהם.
אז אולי באמת לנסות לאתר משהי בסביבה שכן היתה או הווה בכזה תהליך, אפילו שנוהגים במחוזותינו להסתיר, הרבה פעמים מין מוצא את מינו ומתפתחים לזה חושים מיוחדים:)
אישית – אני כן עובדת על עצמי לשתף (לא דווקא עניינים שקשורים לטיפול) גם אם לא בטוח יבינו אותי לגמרי או יבינו חלקית. זה גם טוב ולא מתים מזה ואפשר להסתפק לפעמים גם באמפטיה לא אבסולוטית.
בהצלחה! המשך בנייה יעילה! מעריכה כל אחת שמאתגרת את עצמה בשביל להיות טובה יותר

[תמר דקל]

מזדהה….

גם אני פיתחתי חיישנים ויום אחד מצאתי גיסה שהולכת לטיפול דינמי ומאז אנחנו משוחחות על זה בלי סוף

כמובן בזהירות עם הרבה גבולות ומקום והכלה אחת לשניה ובלי שיפוטיות, אבל שווה!

[הודיה אלבאז]

מצטרפת למה שאמרו פה- חברות!! את צריכה חברת אמת, אחת לפחות

מישהי שמתאימה לך והיא מתאימה לך באופי שלה

שתוכלי לסמוך עליה שתהיה שם באמת גם אם היא לא בטיפול וגם אם היא לא בשלב או במקום שלך

תנסי לחפש בסביבתך נשים שיכולות להיות מתאימות ולנסות לאט להתחיל או מעט להעמיק קשר

לשתף בתהליך טיפולי זה אחד הדברים היקרים והרגישים, אני ממש מבינה אותך

ומצטרפת למי שאמרה לא לתת את הלב שלך למי שלא שווה את זה

מחזקת את ידייך להמשיך בטיפול דינמי ככל שאת זקוקה

תנסי לסנן רעשי רקע שאומרים לך דיבורים מקררים

זה נכון שלפגוש את עצמי בעומק לא מתאים לכל אחד, אנחנו אנשים שונים..

זה לא צריך לקחת לך את הדברים שעושים לך טוב

מאחלת לך חברה כלבבך שיהיה לך מרחב מטעין להניח את עצמך❤

[ר פ]

יש מקומות שנרגיש בהם בדידות, וזה לא משנה כמה חברה תהיה סביבינו.

ולפעמים לעצור במקום הזה, ולהרגיש אותו,

לא לברוח.

זה טיפול בפני עצמו.

לגבי שיתוף תובנות מחדר הטיפול-

אני חושבת שלא תמיד צריך לאמר איפה בדיוק נפלה לי התובנה.

"דיברתי עם חברה…ופתאום הבנתי…"

יכול בהחלט להיות תחליף-

אז נכון- זה לא שיתוף בכל התהליך- אבל כן בנקודות פה ושם…

[shira208111]

מתחברת גם מאד מאד, אני בטיפול דינמי כבר שנתיים שכולל עליות וירידות והייתי גם שמחה מאד לשמף מישהי שחווה תהליך דומה למרות שאני מאמינה שזה שונה מאחת לאחת כי אנחנו אנשים שונים והתהליכים הם שונים..
אם יש איפשהו או מישהי תרים את הכפפה ותהיה קבוצת תמיכה לדבר הזה זה יכול להיות מבורך

[חיה חיה]

טיפול שנתיים עם עליות וירידות.

זה ממש מחליש ומלחיץ אותי. חשבתי שהרבה לפני שנתיים כבר רואים את האור בקצה המנהרה ומרגישים התקדמות משמעותית

[Yael David]

זה מאוד תלוי…

תלוי בבשלות לתהליך

תלוי בגיל

תלוי בעבר

כל אחד זה סיפור שונה

חיה אל ייאוש:)

יש אנשים שרואים אור אחרי פחות משנה

ויש כאלו שאחרי 3 שנים

תלוי.

כל בנ"א זה משהו שונה!!

כל מטלת תעיד שיש לה מטופלות 3 שנים ושעדיין לא גמרו את התהליך ויש לה נשים שגמרו את התהליך אחרי שנה

[. shalva]

יכולה להזדהות עם החלישות שאמירות מסוג זה גורמות

ואם אני כבר כמעט שנתיים בטיפול ומרגישה שמתקרבת לטופ שלי?

לא להתלהב?

כי עוד לא עברו כך וכך שנים…?

ואם כך מסתבר שהעבודה לא נגמרה (ואני סתם חושבת שטוב לי)

ואולי התפספס שם משהו בדרך??? וכל מיני מחשבות כאלו..

אנחנו קצת. יותר. שונים. מנוסחאות של זמן וכמות.

מזכירה גם לעצמי.

תודה יעל על המילים שלך

[shira208111]

אני זאת שכתבה שבטיפול שנתיים אז לא התכוונתי חלילה להחליש אף אחת…
אם אני מסתכלת אחורה מהנקודה שהגעתי עד הנקודה הנוכחית בודאי שיש התקדמות ממש והגרף הוא כלפי מעלה אבל כשאני הגעתי לטיפול הייתי בטוחה שתוך כמה חודשים יפתרו כל בעיותי ואני אהפוך לאדם חדש, ששאלתי את המטפלת שלי במפגש הראשון כמה זמן יקח הטיפול היא חייכה ואמרה שכל אדם הוא שונה לחלוטין וכל נפש והקצב שלה ורק היום אני מבינה למה היא התכוונה.
אז כן , היום אני שנתיים ולמרות שהגרף הוא כלפי מעלה עדין יש רגרסיות ועדין יש לי הרבה עבודה וזה בסדר, ויש כאלו שלוקח להם פחות זמן וזה גם ממש בסדר!
אנחנו אנשים שונים, עם רקעים שונים, אופי שונה, הדינמיקה בטיפול לכל אחת היא שונה לחלוטין, גם לי לפעמים קשה עם המשפטים האלו כי אני נוטה לחפש איזה מתכון מדויק+ זמן מדויק שיבטיח לי הצלחה אבל עוד לא מצאתי:)

[עדיה מרים פריימן]

יקרה,

אני מטפלת דינאמית, וכמה דברים שנראים לי חשובים ממש….

1. המון מקרב הציבור שלנו פונה לטיפולים כאלו.

2. בתוך הטיפולים הדינאמי, ישנם הרמה מאוד סוגי מטפלים וגישות. לא טיפול דינאמי אחד דומה לחברו…. יש מטפלים שדוגלים בשיטות עבר כמו ׳שבי על הכורסא ותשפכי את חייך׳…. יש מי שזה מתאים לו ועצם השיתוף כבר מקדם את ההבראה, ויש מי שפצעיו נפתחים והוא שב לדמם ביתר שאת. היי קשובה לעצמך אם הטיפול שבו את נמצאת מיטיב איתך או מציף נטו.

3. אני אישית קולטת אלי לקליניקה לא פעם מטופלים שכבר עברו טיפול דינאמי כזה או אחר ולא מאמינים שאני עובדת באותן שיטות…… יש בנו מודע ויש בנו לא מודע (כמו שאת ודאי יודעת). הקב״ה לא נתן לנו את המודע כדי שנתעלם ממנו ונתלה את תקוותינו בפיתרון הלא מודע כמו גם להפך- הקב״ה לא נתן לנו את הלא מודע כדי להתעלם ממנו ולמצוא פתרונות התנהגותיים בלבד.

ולכן אם תשימי לב, כנשים חרדיות שגדולי ישראל הן המאור הגדול והקטן עבורנו בחדר הטיפולים, את תראי שהרב בויאר שליט״א והרב יעקובסון שליט״א (תלמידים ישירים של גדולי הדורות הקודם והנוכחי) שהם לכאורה באים מכיוונים מאוד שונים (זה דינאמי וזה התנהגותי), שניהם למעשה מכילים בשיטות שלהם מרכיבים מעולמה העמוק והבלתי נגביר של הנפש ויחד עם זה כלים מאוד מעשיים לחיי היום יום.

גם אם תסתכלי דור אחד אחורה- הרב הופמן זצ״ל שכל גדולי ישראל כולל הרב שך והרב אלישיב שלחו אליו מקרים לטיפול, גם הוא מגיע מתוך העולם האינסופי של הנפש והמשקעים מגילאים צעירים וכו, ולצד זאת מנגיש דרך עליה וצמיחה והבראה מתוך היומיום ההתנהגותי.

התורה כוללת הכל. באמת באמת אין אמת שעוברת רק בצד אחד של המגרש: ׳או דינאמי או התנהגותי׳.

לכן הייתי מציעה לך, לצד הטיפול הדינאמי שפותח את הנפש כמו בצל שכבה אחר שכבה, לקבל כלים מעשיים ליום יום כדי לא למצוא את עצמך מוצפת עד פיצוץ, מעומס חייך ורגשותייך.

אני רואה בפעול סיעתו דשמייא גדולה כאשר אני משלבת עקרונות התנהגותיים על גבי הטיפול הדינאמי.

4. דבר קטן לפני האחרון: חבר טוב הוא מעלה גדולה המוזכרת במקורות שלנו בלי סוף- בתורה, במשנה, בגמרא, בראשונים ובאחרונים. מעלה שמפתחת את הנפש, שמעצימה את ההתעלות, שמאפשרת צמיחה ומימוש ייעודך בעולם. זוהי בהחלט מטרה שנכון וכדי וחשוב להשקיע בה. בין היתר גם בבחינת ׳דאגה בלב איש שיחנה׳…

5. בשורה תחתונה- המטרה שלנו בחיים האלה היא להיות מחוברות להשם. מחוברות בשמחה, בעשייה פוריה, באיזון, בקבלת טוב ממנו והשפעת הטוב הזה הלאה לבני משפחותינו ולסביבתנו. זה המדד הכי טוב והכי חד שיש לך עבור יעילות הטיפול- הוא מקרב אותך? הוא נותן לך כלים להתמודד לבד גם בלעדי הטיפול? להיות עצמאית בעבודת השם שלך?

המון בהצלחה יקרה.

מאחלת לך למצוא את הכוחות והתעצמות שכבר יש בך.

הם שם. את לא צריכה לייצר אותם.

רק להתחבר ולגלות:)

גוף שאבעס:)

[מירי ו]

אני מבינה את הצורך אבל יכולה להוסיף לך שיכול להיות שלפעמים השיתוף יאכזב אותך כי אצלך היתה נקודה שהתבהרה\ נפתחה וכו אבל למישהו מבחוץ זה לא יהיה מרגש ומשמעותי כמו לך ואותך זה יאכזב התגובה הפושרת..

או אם הוא לא יהיה בקשב מלא ורגע אח"כ ידבר איתך על מזג האויר למשל… זה יכול להיות מכה לפרצוף