ציפרליקס, מכירה?

[zf f]

מה השאלה? חוץ מזה שאפשר להכניס אותה למוביל הארצי כי כל אחד שני בעולם בדיכאון ועם פוסט טראומה…

אף אחת לא מכירה אותך אנונימית כאן בפורום, אף אחת לא יכולה לייעץ או להמליץ, וגם לא מוסמכת לעשות זאת….
אבל מדובר בתרופה מאוד נפוצה, אלפים לוקחים אותה, היא כמובן לא מטפלת בשורש הדברים שמכאיבים לנפש, היא יכולה לסייע לבן אדם להתרומם יחד עם טיפול פסיכולוגי/ רגשי/ קבוצתי מותאם
בנוגע לתופעות לוואי- יש תופעות הסתגלות בנטילה ובהפסקה. עובר

[אבא תודה!! !!!]

השאלה מה זה תופעות לוואי, אלו?

זה אכן עוזר, לא ממכר?

אפשר להפסיק לקחת מתי שרוצים?

והשאלה העיקרית אם לא מזיק

[שירה בר]

אני לא פסיכיאטרית, וודאי שפורום שכזה אינו מקום לתת המלצות על תרופה ספציפית, והיחידים שיכולים לרשום תרופות הם רופאים. אך כפסיכולוגית קלינית מזה שנים רבות אני יכולה לשתף מנסיוני לגבי טיפול תרופתי. כמובן מסייגת שכמו שנאמר כאן, הרצוי הוא לשתף טיפול תרופתי עם פסיכותרפיה אצל מטפלת מקצועית עם תואר שני וניסיון, דבר שיכול להפחית או להעלים את הצורך בתרופה בהמשך. לא תמיד טיפול תרופתי הוא לכל החיים, אם כי יש אנשים שמרגישים את ההשפעה הטובה של זה על איכות החיים שלהם ולא רוצים לוותר עליה.

מחלקת את התשובה שלי לשני חלקים, כי אני רואה שזה יוצא ארוך מאוד:

אפתח ללגבי השאלה אודות הנזק, כי זה ממש בנפשי, תרתי משמע. כדאי להחזיק ראש ולקרוא עד הסוף!

פעמים רבות אני חשה שהנושא של טיפול תרופתי לקשיים נפשיים סובל מיחסי ציבור גרועים. פעמים רבות אני שומעת דברים כמו: "אני רוצה להסתדר לבד", "לא רוצה להיות תלויה בתרופה", "זה משפיע על המוח ואולי יעשה נזק" וכו'.

אז אני רוצה לומר שיהיה ברור: כל דבר שאנחנו מכניסים לגוף שלנו גורם נזק. תופעת לוואי של נשימה היא תהליכי חמצון בגוף שיוצרים רדיקלים חופשיים, הנשימה גם מייצרת CO2, אז אולי לא ננשום. וזה מעבר לזיהום האוויר שנכנס לנו לגוף עם כל נשימה. גם במים שאנו שותים, ש-70% מהגוף שלנו מורכב מהם, יש כלור, פלואוריד, חיידקים ומי יודע מה עוד. אם מדובר במים שהיו בבקבוק פלסטיק אז יש בהם גם פלסטיק בכמות גבוהה. בלחם הקנוי יש אלפי חומרים סינטטיים. אפילו תוספי תזונה "טבעיים" מכילים המון חומרים שאינם טבעיים בתהליך הייצור והמיצוי שלהם (חלקם כתובים על האריזה).

יותר מכך, הגוף מייצר בעצמו רעלים, את חלקם אנחנו מוציאים מהגוף באופן טבעי ע"י ההפרשות של הגוף (גם בזיעה למשל), וחלקם מצטברים ברקמות. פעמים רבות הרעלים האלו הם הורמונים עודפים, כמו הורמוני סטרס. במחקרים נמצאה השפעה הרסנית של סטרס ודיכאון על הגוף, החלק מהרמה של נזקים מוחיים, כגון נזק לרקמת המוח ממש (ה"חומרה" של המוח), תנגודת של המוח להורמוני סטרס כגון קורטיזול (אם זה נשמע טוב, אז זה לא. זה אומר שהמוח פחות מסוגל להתמודד עם מצבי סטרס אקוטיים, כי הוא מותש מהסטרס הכרוני) ועד להשפעות על הגוף עצמו, כגון: התשה של בלוטת האדרנל (יותרת הכיליה) האחראית על ייצור הורמוני הסטרס, התשה של המערכת החיסונית, קשיי שינה הגורמים לכך שכל התהליכים המתרחשים בשינה נפגעים: עיכול המזון בצורה מיטבית, תיקון של ה-DNA, רענון של המוח וכו'. זאת מעבר להשפעה שיש פעמים רבות על התפקוד, המצב רוח, הדימוי העצמי ועוד.

כך כשאנחנו באים לדבר על תרופות, השאלה היא לא האם הם יגרמו לי נזק, אלא מה יגרום לי יותר נזק? הרעלים שמצטברים בגוף כתוצאה מהמצב הנפשי, ההשפעה על התפקוד, ההשפעה על הדור הבא של הילדים שגדל עם אמא שהיא פעמים רבות חרדה או מדוכאת, שבתורו משפיע על הפגיעות שלהם לדיכאון, חרדה וקשיים נפשיים? ההשפעה על הזוגיות, יחסי עבודה, יחסים בכלל? ואיפה זה לעומת רעלים אחרים שאנחנו צורכים על בסיס יומיומי, ושנמצאים בכל דבר שאנחנו מכניסים לפה או סופגים דרך העור (כן, כן, אפילו הסבון שעמו אנחנו שוטפים ידיים מכניס רעלים ישירות לזרם הדם שלנו).

המשך לגבי התרופה עצמה וגם תרופות אחרות – בתגובה הבאה.

[שירה בר]

לגבי ציפרלרס עצמו: ציפרלקס היא ה-תרופה הכי נפוצה, שייכת למשפחת ה-SSRI, מעכבי ספיגה חוזרת של הסרוטונין (אבל להסביר מה זה אומר ידרוש הרצאה מעבר למה שאפשר לכתוב כאן), ובגדול אפשר לומר שהוא מגביר את הנוכחות של הסרוטונין "הורמון האושר" היכן שהוא אמור להיות. תופעות הלוואי – רובן עוברות, חלקן לא עוברות אצל כל אחד, ובכל אופן גם בד"כ תופעות שאפשר ללמוד לחיות איתן.

בגדול זו תרופה אפילו רופא משפחה יכול לרשום אותה, אין צורך בפסיכיאטר, אם כי בעיניי כן מומלץ לשקול את זה, כי לפעמים עדיף לקבל את התרופה ממומחה, ולפעמים יש לפסיכיאטר שיקול לרשום תרופה אחרת מאותה משפחה או ממשפחה אחרת, משיקולים שונים.

למשל: תרופה אחרת מאותה משפחה שיותר עוזרת לסוג הקושי הספציפי, או תרופה ממשפחה אחרת שיש לה אפקט יותר מתאים, למשל שמשפיעה לא רק על סרוטונין אלא גם על חומרים אחרים שמופרשים במוח, או תרופות שעוזרות גם למצב רוח וגם לכאבים, לאלו שסובלים מכאבים כרוניים, או תרופות שידוע שיותר מתאימות לגילאים שונים, או תרופות שיש להן אפקט מרגיע יותר אם יש חרדות, כפייתיות, קשיי שינה, וכו'.

צריך לשים לב, כי לפעמים תרופות ממשפחת ה-SSRI עלולות לגרום למצב רוח מרומם יתר על המידה, כתופעת לוואי, ואז פעמים רבות צריך להוריד מינון או להחליף למשפחה אחרת שיותר מייצבת את מצב הרוח (כלומר משטיחה את התנודות הרגשיות) ולא רק מרימה אותו.

צריך לשים לב שאם מדובר באישה בגיל הפוריות, צריך לבדוק את ההתאמה של התרופה למצבים שונים, זה נעשה דרך המרכז הטרטולוגי בבי"ח הדסה. יש תרופות שמותר לקחת במצבים אלו, ויש תרופות שהנזק באי לקיחתן גבוה יותר מהנזק שבלקיחתן, והמרכז הזה יודע לייעץ על הכל.

ימים א' עד ה' בין השעות 9:00 עד 14:00 (אבל למיטב זיכרוני הם עונים עד 12)

טלפון02-5082825

פקס02-6474822

מנסיוני, כשהתקשרתי עם מטופלות לשמוע תשובות הם ענו באדיבות ומקצועיות רבה והסבירו בדיוק לגבי התרופה והמחקרים הנוגעים לה.

כל התרופות שדיברתי עליהן אינן נחשבות ממכרות בספרות המקצועית, במובן שאין בהכרח צורך להעלות מינון ככל שהזמן עובר. אם כי חייבים להתייעץ עם פסיכיאטר לפני שמפסיקים את התרופה, גם כדי לוודא שכדאי להפסיק, אך גם כי חלק מהתרופות דורשות הפסקה בהדרגה, כי הגוף מתרגל לתרופה וצריך ללמוד לאזן את עצמו מחדש (שזה נכון לשינויים רבים שאנחנו עושים בחיים, גם שינוי תזונתי, שינוי בהרגלי שינה, מעברים שונים וכו').

אבל כן! מי שלוקחת תרופות חשוב להקפיד מאוד על לקיחתן באופן סדיר, כי כשלא לוקחים, אפילו חד פעמי, יכולה להתרחש פתאום "נפילה" במצב רוח או עליה פתאומית בחרדה, אפילו שבועות לאחר ששכחנו לקחת את התרופה, ורק מטפלת שמכירה את התופעה יודעת "לעלות" על זה ולשאול את המטופלת האם מתישהו שכחה לקחת את התרופה בחודש האחרון.

תרופות שכן נחשבות ממכרות הן תרופות מסוג בנזודיאזפינים, כאלו שמשמשות להרגעה מיידית וההשפעה שלהן מוגבלת בזמן. (ואליום, אסיבאל, קלונקס, לוריוון, קסאנאקס ועוד), ולכן רצוי לקחת אותן רק במצבי SOS (נניח מישהי שיש לה חרדה מבדיקות דם וחייבת לעשות בדיקה, יכולה לקחת באופן חד פעמי כדי לעשות את הבדיקה, ובמקביל לפנות לפסיכותרפיה). כיום יש תרופות אחרות שאפשר לרשום באופן קבוע להרגעה ולשינה.

[only_daughter]

אני כותבת בתור אחת שנוטלת את התרופה כבר די הרבה שנים. היא טיפונת ממכרת, אבל חוץ מזה הכל ממש בסדר גמור, ועוזרת מאוד.

[חיה חיה]

לוקח לה בין שבוע לארבעה שבועות עד שמתחילה ההשפעה שלה. כשמפסיקים לקחת-לא מפסיקים בפתאומיות אלא רק בהדרגה לפי הוראות רופא.

שימי לב לנקודה שלא עלתה פה. יש אנשים שהתרופה גורמת להם לתופעות לואי שמחייבות הפסקה. צריך להיות מודע לתופעות הלואי ולדווח לרופא על תופעות לואי מוגזמות או בעייתיות. לא כולן זה עניין של הרגל, יש אנשים שהתרופה לא מתאימה להם.

[מרים מרום]

מוסיפה פה הזהרה שבדרך כלל מתחבאת…
התרופות הללו מעולות לפעמים!
לפעמים הם אפילו מצילות חיים!
אבל שום רופא לא יגיד לך את זה עד שיהיה מאוחר מידי
אסור לקחת אותם למידי הרבה זמן…
את יכולה לכמה שנים וזהו
אחר כך זה עלול להזיק ולגרום בעיות יותר גרועות מהסיבה הראשונה שלקחת (או במקרה הטוב פשוט מפסיק להשפיע..)
והתוצאות של לקחת אותם למידי הרבה זמן הם נוראיות!!!!! (מהיכרות אישית)

אז אם את לוקחת את זה זה מעולה (בוסטר טוב להתחלה)
אבל תעשי את זה באחריות
עם טיפול מתאים
כדי שתוכלי ללמוד לחיות עם הדיכאון או החרדה גם בלי התרופה
ואחר כך להוריד אותה בהדרגה
לחיים טובים ושמחים
בעזרת ה' לכולנו

[אפרת שטרן]

SSRI לא אמור להיות ממכר.

פשוט זה לא מרפא אז זה עוזר רק כשנוטלים

[מרים מרום]

יש גם את המלכודת שאת לוקחת את התרופה
וזה עוזר
את מרגישה טוב
ומוותרת על הטיפול הרגשי
כי כבר לא צריך אותו……

[ה]

לקחתי תקופה קצרה, ממש עזר לי,

אח"כ כבר לא לקחתי סדיר, וכן עזר לי כשלקחתי שוב, אפילו שלא היה רצף,

הפסקתי בהריון, כי הרופאה אמרה שאסור לקחת את זה עם האומפרדקס לצרבות

לא היו לי שום תופעות לוואי,

לי לא התאים ללכת לפסיכולוג / פסיכאטר, ובהחלט נהנתי לקבל תרופה בקלות ובמהירות.

[דיאז #]

הי אני גם כן לקחתי ציפרלקס למשך תקופה של כמה חודשים טובים (נניח כ10 אולי?) ואח"כ הפסקתי לשנה ואז שוב התעורר איזשהו צורך ספציפי ולקחתי לעוד כחצי שנה,
את המרשם ביקשתי מרופא משפחה
הקפדתי להתחיל בהדרגה ממש (אפילו את המינון הכי נמוך חציתי ל-2, וכל כמה ימים הוספתי עוד קצת)
בפעם הראשונה כן היה לי כמה ימים שזה עורר בי סוג חרדה קלה או מעט תחושה מטושטשת (לא לאורך זמן אלא כמה דקות פה ושם) בפעם השניה מאד הקפדתי על התחלה הדרגתית- כפי שכתבתי בסוגריים למעלה, ואז בכלל לא היה שום דבר בעייתי
ובמהלך התקופה אם לא לקחתי למשך יותר מיום אחד ברצף- זה גרם למעט כאבי ראש
כמובן כשהפסקתי לגמרי דאגתי לעשות זאת בהדרגה ואז הכל היה בסדר.
בהצלחה