קשר של טיפול הוא קשר אמיתי?

[פצצת אנרגיות (כוכבה)]

מה הקשר זה שיש לה מיליון מטופלות אז ד’ נותן לה לב יותר גדול

לאמא אם 4 ילדים או 10 או 16 היא אוהבת שונה את ילדיה?

האם אמא אם המון ילדים אוהבת פחות מאמא אם קצת ילדים?

ד’ נותן כוח ואהבה לכל תפקיד וכמה שיהיה לך יותר חבירות

תגלי עד כמה יש לך המון מקום בלב לאהוב את כולם

[פצצת אנרגיות (כוכבה)]

וגם בקשר לתשלום ואם אכפת לה ממך

אם תבדקי מי הולכת ללמוד טיפול לא מי שרוצה המון כסף

יותר מי שמחוברת נפשית ובד”כ גם המטפלות הכי טובות

זה אלא שלמדו מניסיון על עצמם כי למי אין קשיים בעוה”ז למי אין ניסיונות

וכאלה שלומדות טיפול זה כאלה אם לב אם נשמה שאוהבות לעזור לשני

ככה נראה לי ממבט שיטחי על החיים אבל שוב אני מזכירה מטפלת אני לא

אז מטפלות מחכה לשמוע מהעיניים שלכם

[בתא-ל טשיטיד מדריכה זוגית לכלות ונשים]

אותה שאלה את יכולה לשאול על מורים

רופאים, קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק וכו’

אני לא מצליחה להבין את מה שעומד מאחורי השאלה

אני גם לא יודעת במה את עובדת -אבל את השאלה הזו אפשר לשאול על כל מקצוע

ולזלזל…

זה שאדם מקבל כסף לא הופך אותו לאטום וחסר לב

וזה שהוא עושה את מה ש”לימדו אותו בלימודים”

זה בגלל שנטיות הלב שלו היו דווקא לתחום הזה

והכישורים שהקב”ה נתן לו זה יכולת הקשבה, הבנה לנפש האדם, יכולת לפתור בעיות,

ראיית הטוב, הכלה, וכו’ והוא בחר גם להתפרנס מזה.

כמו שכותב בעל “חובות הלבבות”

שאדם ישתמש בכישוריו -לצורך פרנסתו!

ואדרבה- דווקא נשים הנמצאות בתחום הטיפול

רגישות הרבה יותר לכאבים של הזולת

ודווקא לכן הן צריכות לשים לעצמן גבולות ולטפל רק בגבולות החדר

ולא מעבר לכך. ואני לא מדברת כרגע רק על האיכות של הטיפול שנשמרת בצורה הזו,

אלה גם על שמירה והגנה על המטפלת!!!

ואם מטופל קבל את העזרה מהמטפל

מה שייך כאן רגשות המטפל אליו

הרבה מנתחים הם בלתי נסבלים, אנטיפטיים וגרועים ביחסי אנוש

ובכל זאת מצליחים להביא איכות חיים למטופלים שלהם

אם מטופל מצליח להתגבר על הקשיים שלו בעזרת שיחות/ טיפול וכו’

ומטפל הצליח להביא אותו לאיכות חיים

איפה הבעיה???

מטפל הוא לא הורים והוא לא חבר קרוב

התפקיד שלו להחזיר את המטופל למעגל החיים

ולמעגל הקרובים אליו, וכמה שיותר מהר.

מה המקום לפיתוח קשרים ורגשות חמים?

ובאמת מה מטרת השאלה?

[בת-חן כהן]

בתאל אני מטפלת בעצמי 🙂
ולרגע הרשיתי לעצמי לפתוח דיון כמטופלת בשחרור מוחלט. מותר? 😉
אין חשש שבאתי לתקוף את עם המטפלות, אל דאגה.

בטיפול יש גישות שונות ורבות וזה בסדר.
והטיפול שלי הוא אחר לגמרי מטיפול של כל אחת אחרת כאן. בטוח.

מה שרציתי זה לקבל הזדהות ממטופלות ותשובות ממטפלות אחרות. כמוך למשל.

תודה 🙂

[בתא-ל טשיטיד מדריכה זוגית לכלות ונשים]

סליחה , עכשיו אני קוראת שזה המשך לדיון אחר

שממנו אני מבינה שאת מטפלת,

ודווקא מהמקום שלך

אני לא כל כך מצליחה להבין את מטרת הדיון…..

[חני]

כותבת מטופלת

אני כ”כ מופתעת מהתגובות של כולם פה

לכל אורך הדרך שלי כמטופלת (ותק של מעל 5 שנים)

מטריד אותי עד להתפקע

מה אני בשביל המטפלת

כמה היא אוהבת אותי

כמה היא באמת מרגישה קשר איתי

וכמה שהטיפול משקר בחוסר ההדדיות שלו

הנושאים האלו מהווים אצלי הגורם היחיד להצלחת הטיפול

אם אני ירגיש שהמטפלת אוהבת אותי כמו שהייתי רוצה שאמא שלי תואהב, אני יצליח לשתף, להגיע לרובדים, להאיר מקומות חשוכים.

אם אני ירגיש שהיא עושה את ‘עבודתה’, אני ישאיר על עצמי את כל חומות המגננות שבניתי במשך שנים ולא יעשה כלום, מקסימום אראה בה מישהי חכמה לשמוע ממנה ‘רעיונות’

חשבתי שככה זה כולם

וזה מפתיע אותי

[ב]

אני מזהה איתך לגמרי.

ושתדעי שזה חלק מהטיפול.

יצא לי לקרוא על זה הרבה וזה הטריד אותי ממש.

ממליצה לך על הספר ‘שיח מטופלים’ הוא מביא את הקול של המטופלים, את החוויה שלהם בתוך הטיפול, את הדילמות, את התחושה של אי השוויוניות שיכולה להיות בטיפול ‘למה לי אסור לאחר ולה כן…’ על הקשר הלא מוגדר הזה. זה ממש מורכב, ומי שלא חווה את זה לא יבין.

התחושות שלך אנושיות לגמרי, ודווקא מהמקום החושש והפגיע הזה, ששם הרבה משקל על איך היא רואה אותי, מה היא חושבת עלי, היא חושבת עלי בכלל במהלך השבוע? אכפת לה ממני?

מהמקום הזה ריפוי טוב יכול לקרות. וזה לא פשוט לפתוח את הלב ולהכניס אדם אחד מקצועי ככל שיהיה במקומות שאת עצמך את בקושי מכניסה.

מצדיעה לך ולכל מי שלוקחת את עצמה בידיים והולכת לטיפול.

זה לא פשוט ויכול להיות כואב ממש.

תקבלו את עצמכם, תכבדו את כל מה שעולה ומרגיש. יש מקום לכל מה שעולה בכם, גם אם זה נראה תלותי ופגיע.

וחשוב תמיד לזכור, יש כאן משהי שעושה צעדים לא פשוטים אל עצמה. לרווחה הנפשית שלה.

מגיע לה תפיחות שכם ולא הלקאות עצמיות.

תקשיבו לקול הפנימי שלכם יש לו את התשובות הכי טובות בעבורכן. 🙏

[מרים סולובייציק]

אותי לא מעניין מה המטפלת חושבת עלי, כי אם אתעניין בכך, אולי אגלה מציאות לא נעימה.

העיקר שבשעה שאנחנו ביחד היא איתי כל הזמן. בלי טלפונים ובלי בטיח.

אני רק לא אוהבת שהיא תגיד את הדעות הפוליטיות שלה ואת האידאולוגיה שלה, כי לא באתי אליה בשביל לשמוע דעות פוליטיות. אלא לטיפול, ואם את זה היא עושה כמו שלמדה וכמו שצריך, אז מספיק לי.

אם היא עושה את התפקיד שלה כמו שצריך, כלומר לטפל, להקשיב להכיל ולקבל, אז זה מספיק לי, היא לא צריכה להיות יותר מזה.

[מירי ירום]

וואו, האמת שאני מופתעת מאוד מהתגובות.

אני מגיבה מהמקום של המטופלת, ודווקא אני מרוצה מאוד מהקשר עם המטפלת שלי. אני מעניינת אותה כי אני נשמה יהודית, ואני צריכה את העזרה שלה, ויש לה מקום לכווולם. וברור, שאני לא נמצאת באותו מקום עם הבת שלה, למשל, שהיא בגילי, אבל מה זה משנה לי? אני מקבלת את העזרה, ונהנית מהקשר איתה, וממשיכה הלאה…

סיימתי כבר את הטיפול, ויש לי קשר חמוד איתה, כזה של מידי פעם, וזהו. אני חושבת שהשאלה של ‘כמה אני חשובה לה’ מאוד לא רלוונטית ולא מוסיפה. ולו היא הייתה רוצה כסף, היא לא הייתה עובדת בקליניקה אלא הולכת להרצות בכל מיני מקומות, למשל, זה יותר כסף.

תאמינו באנשים, ובכנות הטהורה שלהם. יהיה לכן טוב יותר.

[מנגינת רקע]

מצטטת לך את התשובה,

קשר של טיפול – הוא קשר של טיפול- אמיתי.

הוא לא קשר של חברה

הוא קשר של טיפול

את לא משלמת על ההקשבה!! אם זה רק על הקשבה, אז מה כל הלימודים שלה?

הקשר הוא של טיפול, והוא מסתיים כשהטיפול משיג את מטרותיו (תוצאות חיצוניות- בטיפול התנהגותי תוצאות פנימיות בטיפול רגשי/נפשי)

[שרה וינגרטן גולדהירש]

קשר של טיפול הוא קשר אמיתי.

אין לי יכולת לטפל אם אני לא מרגישה את החיבור העמוק עם המטופלת.

אני ממש אוהבת את כל אחת מהן.

ומשמשת למטופלת דמות אם זמנית עד אשר תמצא את הדרך והכח לבנות בתוכה את דמות האם, ותפקידי גם לדעת להתרחק בבבוא היום.

אדע שתפקידי הסתיים כאשר המטופלת תצליח במשימה המורכבת הזו.

[רחל ינקלביץ]

בת חן יקרה!

אני מצדיעה לך ממש על כתיבת הדיון הזה ודווקא בגלל שאת באה בשם שני הכובעים.

זה מדהים בעיני שאת מצליחה להבין את הרגשות הקשים האלו ולדעת לתמלל אותם.

מעריכה את האומץ והכנות להעלות את הנושא.

התחברתי מאוד לתגובה של שרה וינגרטן.

ומוזר לי ממש וגם מעניין לשמוע מטופלות שכותבות שלא מעניין אותן מה המטפלת חושבת עליהן או לחילופין שאין אהבה אלא רק חיבה. אני חושבת שכל אדם שאנחנו משקיעים בו זמן, מחשבה, מאמץ, נתינה, מטבע הדברים הוא יקר לליבנו וממילא נרגיש אהבה. אהבה היא רגש חיובי וכל עוד נשמרים כללי האתיקה בעיני היא כר מעולה לתהליך טוב ושינוי.

[שרה הל]

בתוך קשר טיפולי משתחזרים דפוסים של המטופלת במערכות יחסים בחייה.

כל חוויה שנכתבה כאן היא הגיונית ולגיטימית, וגם השוני והקוטביות…

החוויה שלך מול המטפלת יכולה לספר לך הרבה על עצמך, ועל הקשרים מחוץ לחדר הטיפולים.

העבודה הנפשית היא במקומות האלה בדיוק ולכן חשוב להעלות את זה ולדבר על זה.

והבועה הזאת של חדר הטיפולים, היא מתסכלת מאד, אבל היא לא בטעות או מחוסר אנרגיה של המטפלת לתקשר איתך כל השבוע אלא נוצרת על מנת לאפשר לך להעלות תכנים שלא תעלי אותם במקומות אחרים… וזו גם הסיבה לזה שמטפלות לא לוקחות מטופלות שהן מכירות…

ורוב או כל המטפלות היו בעצמן מטופלות, כך שהן לגמרי חוו חוויות סביב הנושא ומבינות את זה, ועדיין בוחרות לעבוד בצורה הזאת כי זה מקצועי יותר.

[מיטל אלקיים]

מזדהה מאד עם התשובה של בתאל,

מי שיש לה לב ענק יכולה להיות מטפלת,

ובקלות מזהים את מי שלמדה זאת,

רק בגלל הכסף או הטרנד.

אישית, מצרפת את המטופלות שלי לתפילה,

מאד אכפת לי מהן , מהבעיות, מההצלחות ומתוצאות הטיפול בהן.

[מיכל ים]

“הקשר הוא של טיפול, והוא מסתיים כשהטיפול משיג את מטרותיו (תוצאות חיצוניות- בטיפול התנהגותי תוצאות פנימיות בטיפול רגשי/נפשי)”

של מי התפקיד לשים לב שהטיפול השיג את מטרותיו? (בתוצאות פנימיות בטיפול רגשי?)

האם זה תפקיד המטפלת לקום וציין זאת? האם זה תפקיד המטופלת להחליט ואם לא החליטה אז שימשיך לעולמים.?

[ר. ט.]

ואאוו

אני הייתי מטופלת הרבה מאוד שנים ,(וגם מטפלת בעצמי…)

ולא מזמן סימתי טיפול

בין כל האביוולנטיות והקושי לסיים

היה לי קשה עם המחשבה של חוסר השיוויון

אני עוזבת , כואב לי , זה לא קל ואני מתגעגעת והיא ממשיכה את חייה וממשיכה לטפל בשאר המטופלים

ולמרות שסיום הטיפול הגיע ממני, חוסר השיווין הזה היה ועדין קשה

מטופלות- יש עוד אחת שחוותה את זה? (אולי כדאי לפתוח שרשור למי שסימה טיפול ואיך היא עם הסיום- זו תקופה לא קלה…)

מטפלות מה דעתכן?

[פצצת אנרגיות (כוכבה)]

תפתחי דיון נשמע נושא טוב לדיון

[ר. ט.]

אני לא טובה בלהסביר את עצמי ולפתוח דיון…

😉

אשמח שיפתח

[פצצת אנרגיות (כוכבה)]

תעתיקי את מה שכתבת כאן לדיון חדש זה מעולה

וקחי את התגובות בפרופורציה

כל אחת כותבת מהרהורי ליבה

ידוע שכולם הם הנורמלים האחרונים הצודקים האחרונים

[פצצת אנרגיות (כוכבה)]

אם אני יפתח אני יכתוב שמעתי על ויכתוב את מה שכתבת בתור ששמעתי על מישהי מה העניין

עדיף שאת תביאי את עצמך ואם ינבטו את השיחה למשהו שלא הבינו אותך

תוכלו להגיב ולהגיד התכוונתי ש…

[חני]

שישאר כאן

העיקר שמישהי תכתוב על זה משהו

גם אני לא טובה בתימלול אבל מרגישה שיש פה המון

אולי מישהי תכתוב גם את מה שאני מרגישה

[פצצת אנרגיות (כוכבה)]

אני חושבת דבר ראשון שכאן זה מידי בסוף כדי להתייחס פתאום לדבר חדש
ובקשר לנוש אני אומרת שבעיקרון שעושים פרידה עם מטפלת יש מפגש לסיום לסגור קצוות

שזה מרגיע את הכל ונפרדים כמו שנפרדנו באהבה מהמון אנשים בחיים שיתפצלו דרכינו

וברור שמטפלת היא בן אדם ואני לא יתפלא אם מידי נזכרת בך ואומרת וואו מעניין מה איתה היום

ואני בטוחה שכשהיא תפגוש אותך היא תתרגש ותשאל אותך לאן המשכת בחיים…

הרי בכל זאת היה חיבור בין הנשמות של שני יהודיות קדושות

[בת-חן כהן]

תודה רבה לכל מי הגיבה!!
זה נתן לי תחושה ממש טובה שאני בחברה טובה-ממי שהזדהתה. ועזר לי להבין יותר מה אני מרגישה.
ונתן לי כיוון אחר מי שחשבה אחרת.

ובכלל-עשה לי לחשוב שאולי אם זה טיפול שעולים בו רגשות כאלה ואחרים, זה תלוי אולי
בסוג הטיפול
בכמה המטפלת נותנת לזה לקרות בחדר או עוצרת את זה,
ואם המטופלת רוצה לאפשר לזה להתרחש…?

ובכלל יש לי מחשבות איך כשאני הולכת למטפלת, אני בוחרת בה אפילו בתת מודע (מזכיר שידוכים, להבדיל)…
אם זו אחת שמביאה גישה כזו או אחרת, עם מזג מסויים או אחר וכו’.

אני נגיד פגשתי את המטפלת שלי בצומת אחרת כמישהי שראיתי מהצד, ומיד הרגשתי שבא לי לדבר איתה, והשאר היסטוריה…

לא יודעת, חושבת בקול…

ואולי זה בכלל נושא לדיון נפרד..

תודה רבה לכולם!!

נ.ב.
ר.ט., נכון שזה פורום מלחיץ לפעמים? הזדהיתי איתך.. 😉