רכבת הרים רגשית : )

[הילה Hila]

כבי, נגעת בי,
כואב מאד,
כשתמצאי תשובות אל תשכחי לשתף בהם

[פצצת אנרגיות (כבי)]

וואו מצד אחד כואב לי שאת במקום הזה גם : (

מצד שני זה עושה לי טוב שאני לא היחידה : )

ולגבי הפתרונות הגעתי למסכנה שכן זה נורמלי במיוחד לנו כנשים בכל מיני מצבים…

[מרים סולובייציק]

הכי אהבתי את המשפט:

ולהיות בוסית על רגשותיי, ולא שפחה.

גם אני תוהה לעצמי איך להשתלט על השד הזה שבתוכי,

מבלי להפוך את כולי – עצמי לשטוחה (כי אני לא בייגלה).

[פצצת אנרגיות (כבי)]

דבר ראשון שמחה שאהבת

דבר שני לגבי מה שכתבת הגעתי למסכנה

שעצם זה שאני יודעת מה אני עוברת ומודעת לעצמי

זה כבר לא נקרא שמשתלט כי אני מודעת למה שעובר עלי

כן מותר לפעמים להיות קצת עם מצב רוח מוזר : )

גם אני תוהה לעצמי איך להשתלט על השד הזה שבתוכי,

מבלי להפוך את כולי – עצמי לשטוחה (כי אני לא בייגלה).

[מרים סולובייציק]

בנוסף,

גם לי קורה שאני ברכבת של הלונה פארק, למטה, או למעלה אבל הפוכה לגמרי…

עכשיו אני לא על הרכבת, אלא על האדמה השטוחה.

[פצצת אנרגיות (כבי)]

אהבתי את ההגדרה : )

[סירי גולדמן]

הופס, איך כותבים באישי?

פעם אחת הצלחתי נראה לי, אבל שכחתי…

[פצצת אנרגיות (כבי)]

באישי את לוחצת על השם של הבת

ואז יש לך כחול שליחת הודעה

[מרים סולובייציק]

לוחצים על השם של מי שאת רוצה לכתוב לה הודעה, נפתח לך הפרופיל שלה, יש בצד שמאל למעלה “שלחי הודעה” את לוחצת על זה נפתח לך התיבה של ההודעות האישיות, ושם את כותבת את ההודעה. שימי לב שאם את לוחצת שיפט אנטר את יורדת שורה, אם את לוחצת אנטר בלבד, ההודעה נשלחת.

[אילה]

כבי את כותבת מדהים!!

נגעה בי

מזדהה איתך כל כך…

הלוואי ונמצא כולנו את התשובות…

[פצצת אנרגיות (כבי)]

תודה אילה : )

נראה לי שהתשובה הכי טובה פשוט להכיר בזה

שכן זה נורמלי וחלילה לא הופך אותי לשווה פחות

ובמיוחד שכולן יודעות שלנו כנשים זה משהו טבעי…

אז פשוט לא להילחם ולהסתכל מן הצד אה עכשיו אני עצובה מגניב למה?

מה כרגע קורה כרגע אני במיטה וואו כיף לי לפחות אני ינוח עכשיו

מה שאני לא נותנת לעצמי אף פעם כמעט : )

[רבקי קליין]

אבי אהובה שלי!!

היטבת לכתוב את רגשותיך

וזה שאת כותבת אותם בדרך כלל זה נותן רגיעה כלשהי שאת לא לבד בסירה הזו

לכולנו יש עליות ומורדות וסערות ונפילות.

וכולנו מחפשים תשובות שנמצאות בתוכינו רק צריכים לקלף את השכבות שמסתירות מעינינו את התשובות

מאחלת לך הצלחות בקילוף השכבות המיותרות ומציאת תשובות לסערות שבתוכך.

הרבה כוחות.

אוהבת.

[פצצת אנרגיות (כבי)]

וואו תודה!!!!!!!!!!

אמן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אוהבת אותך גם רבקי ומתגעגעת המון!!!!!!!!

שולחת לך חיבוק מרחוק תעדכני כשהגיע : )

[סירי גולדמן]

כבי,

הצבת כאן שאלה:

האם את נורמלית או שזה סימן למשהו עמוק, האם זו מחלה או רגישות,

וחוץ מזה דיברת על הקושי להתמודד עם הסערות האילו.

אז קודם כל – מה זה משנה נורמלי או לא? משנה אם מפריע לך או לא. (עוד רגע אני כן אענה על זה עוד משהו אבל לפני כן לא מתאפקת לכתוב לך: ואם זו מחלה, אבל היא לא מפריעה לך – אז מה? קחי את ה’תעודה’ שאת חולה ותתלי אות העל הקיר, תרקדי מולה אפילו:) ואם זה כן מפריע לך – אז מה עוזר לך שזה לא מחלה???)

בכל אופן, אם נסתכל על המצב הזה מבחוץ, זה מצב של עוררות רגשית גבוהה. ממילא את חווה כאב, צער, עלבון, כעס, מבוכה ועוד, ברף גבוה מאד ומגיבה לזה מיד. אבל בואו לא נשכח שאת יכולה באותה מידה לחוות שמחה, התרגשות, קירבה, אהבה, השתוקקות ועוד, ברף גבוה ג”כ. כך שיש כאן פיפטי-פיפטי. לדעתי הצד שלך מנצח.

היית מוכנה לוותר על חלקיק מתוך העומק והגובה הרגשי שלך? שאלה היפותטית…

ועכשיו, לגבי איך מתמודדים עם זה?

כשאת בסערה, יש שם גם רגש עמוק וחזק, אבל בדרך כלל גם חוסר חיבור מלא למה קורה בתוכך. יתכן וסביר, ודי בטוח, שאת מודעת לחלקים גדולים מתוך הרגש שעולה בך בכל שלב, אבל מה שמסעיר אותנו עד אובדן עשתונות ואיבוד יכולות תפקוד וכו’ זה בדרך כלל החלקים הנסתרים, אלו שאנחנו לא מודעים אליהם.

נפגעת מחברה, נניח? גלוי שם העלבון, הכעס, האי הבנה איך היא מעזה להתנהג ככה, הבושה ממי שראה את הסיטואציה והיה עלול להבין שאת זו שנהגת שם לא כשורה… אבל סביר שיש שם גם חלק סמוי, שרק התבוננות פנימה תעזור להכיר אותו ובו, והגילוי שלו עשוי להיות כמו פתיחת הפקק באמבטיה וירידה זריזה של מפלס הגלים. לא תמיד אבל זו בהחלט אפשרות: אולי יש שם את ה’איך היא מעזה אחרי כל מה שעזרתי לה’ (מה, אני מצפה להכרת הטוב? מה פתאום! אז כן, אולי אני מצפה? הגיוני, לא?!) או ה’וואו, חשבתי שהיא מעריכה אותי אחרת והאמת שקיויתי שהיא תמליץ לאחותה שמנהלת משרד גדול שתיקח אותי לעבודה…’ (מה פתאום, מה הקשר, אני לא צריכה ממנה ת’טובות שלה ואם היא לא מעריכה אותי אני אסתדר בלעדיה אבל זה רק שאני לא יכולה לסבול כזה חוסר הגינות! ואולי כן? מה יקרה אם אני אכיר באכזבה הזו שלי, הנוספת על כל השאר?) וכו’, אבל זו כמובן רק דוגמא סתמית.. עעקרון הוא החלקים הנוספים שמסתתרים בכל ארוע, עם הרגשות שפחות הכרנו בהם.

תמיד, כל דבר שנמצא בתת מודע, ההשפעה הסגולית שלו עלינו גדולה פי כמה! וזה נכון בכל דבר, ברגשות ובקבלת החלטות וכו’.

טוב, כתבתי כבר מידי ארוך… אז עוצרת כאן, אבל בגדול, הרעיון הוא לא לשקוע ברגש בעינים עצומות אלא בעינים פתוחות. כך גם כשהרגש עוצמתי – והוא יהיה וטוב שכך, הוא לא מטביע אלא מפרה.

בהצלחה לך!

[פצצת אנרגיות (כבי)]

מגניב אהבתי : )

צריך ללמוד את זה ממש

ולעבוד ח-ז-ק עבודת המידות : )

תודה על התשובה המפורטת!!!!!!!!!!!

כיף שאת כאן אני ממש נהנית מכל התשובות הנבונות שלך!!!!!

[תמי מ]

וואוו כבי את אלופה!!!!!

הכתיבה שלך נוגעת בי עמוק [יכולת הביטוי והמודעות שלך]

הלוואי וכולנו נדע ככה להביע ולהיות מודעים לעצמינו

מעריכה ומחזיקה לך אצבעות!!!!

[פצצת אנרגיות (כבי)]

תודה נשמה!!!

לגבי מחזיקה לך אצבעות המון לא מודעים לזה

אבל זה לצערינו משפט של הנצרות : (

[שנית ש]

איזה שיר!נגעת לי עמוק בלב!

ודווקא מהצד השני,

אני כרגע שטוחה שטוחה וכל כך משתוקקת לגלגל ענק הזה…

ושתדעי לך שאת הכי נורמלית בעולם.

להפך יש לך חושים שאין לאף אחד!

[פצצת אנרגיות (כבי)]

תודה נהניתי : )

הגעתי למסכנה שלא מעניין אותי נורמלית או לא : )

מקסימום אני הנורמלית האחרונה אבל מה לעשות שאתם הרוב : )

[שנית ש]

כבי.

את לא יודעת כמה בנות מסתובבות עם תחושה כמוך.

נכון שאת לא הרב. באחוזים בערך 15%

אבל בטוח שאת מכירה מספיק בנות שמרגישות ככה ולא מדברות על זה,

אז זה הזמן אולי לעורר ולהציף….

[פצצת אנרגיות (כבי)]

צודקת, לכן בדיוק אני מעלה את השירים האלה

למרות שהמון שירים ישנים כבר

וב”ה מיושבים כבר בתוכי

[אילה ישראל]

הר געש

רק נראה

צוק מרשים

חזק יציב

מי ידע

לבה בו בוערת

במערה פנימית

נסתרת

הכל כלוא חנוק

מוסתר עמוק

שהמפלס עולה

הכל מתפרץ

כאש בוערת

רותחת ויורקת

לא נעצרת

ממשיכה,מלחכת

כל חלקה טובה

שורפת,מבעירה

האדמה חרוכה

מים רבים

חמים ומלוחים

לא הרוו אותה

צמאה צמאה צמאה

נואשה

מחפשת מפלט תקווה

נחמה

ותרעד האדמה

הכל רעוע

זע מתנועע

במה להיתפס?

הכל מתרסק

אייכה

פיסת יציבות

דמות אנושית

אופק מטושטש

דם עשן אש

חושך תכסה ארץ

מההריסות

יד מבצבצת

דופק ממששת

חיות בודקת

ושוב

אזעקה מהדהדת

רעידות משנה

בלתי נשלטות

המצב קשה

לא יוצאת מזה

שורדת אך בקושי

למה נשארתי

חיה, חשה

כואב לי

שורףףףף

מדי

דאאאאיי….

[פצצת אנרגיות (כבי)]

אמא אילה מה זה הכתיבה הזאת

ממש כתבת הכול הכול!!!!!!!!!!!!!!!

וואו התחברתי לקטע שלך בטירוף!!!

רק בקטע הסופי שכתבת למה נשארתי חיה

אני מזדהה בעבר ב”ה בהווה אני שמחה שנשארתי חיה

וגאה להישאר לא מוותרת על שום דקה

שד’ נותן לי הזדמנות לבנות את הארמון שלי יותר יפה

שם למעלה אני יהיה המון זמן כאן מתי שהוא זה יגמר אז מהר אני רוצה לבנות שם ארמון בשבילי מושלם!!!!!!!

ולהגיע לשם בלי בושה שאני יוכל להתחבר עם הבורא באמת בלי להתבייש חלילה!!

הלוואי ואזכה עובדת על זה קשה אבל כמה שעובדים קשה וחופרים יותר לעומק זה יהיה יותר חזק וגדול!!!!!!

בהצלחה בכל ותזכרי שאת אישה טובה ושווה לא משנה מה תעשי את שווה מעצם היותך חלק אלוק ממעל!!!!

את יודעת מה זה מכל מליארדי האנשים בעולם את נבחרת להיות בת של ד’ ולא רק זה מכל מליארדי הבנים של ד’ את נבחרת להיות חרדיה ולא רק זה את נבחרת לעמוד בניסיונות הקשים שלך שמי כמוך מכירה את עצמך!!!!!!

את חזקה תמשיכי כך ותמשיכי לשתף אותנו בשירים שלך ממש אהבתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

[שירה]

מרגש כל כך!!!

ואמיתי יותר!

[אילה ישראל]

תודה כבי

את רושמת ממבט של עבר..

אני נתונה בתוך הסער הזה קשה לראות את הסוף הטוב

[אילה ישראל]

לוחמת, חולמת ,חומלת ?

רגשות מעורבים

כה מבלבלים

צפים מטעים

מהדעת מוציאים

הרצון לחמול

הצורך לחלום

ההכרח ללחום

האם זו מחלה

או הדרך לגמילה

מנוהלת משפיות

או שמא-

צועדת להתאבדות

נעה מתוך

הימלטות או הישרדות

התחרבשות או החלטיות

מתי יפסיקו הימים

כמו גלים גבוהים

לחבוט בי ולהלום,

ואזדכך כיהלום

נוצץ נקי ומאיר.

המסלול

יהא מחוור ונהיר

מערבולת רגשות

תמצא רוגע,בהירות

תנוח מהסער

תצלח בבטחה

את הנהר.

[פצצת אנרגיות (כבי)]

וואו אילה את מפציצה בשירים אהבתי תמשיכי לשתף

קראתי את השיר שלך והרגשתי את העומק והכנות שבו

זה לא קל להתמודד עם כל כך הרבה רגשות סותרים

אני מעריכה את האומץ שלך לשתף את מה שעובר עלייך

אני יכולה להזדהות עם התחושה הזו של להיות אבודים בים של רגשות

לפעמים החיים מרגישים כמו סערה בלתי פוסקת אבל את חזקה יותר ממה שאת חושבת

היכולת שלך לזהות את הקונפליקט הפנימי היא צעד חשוב בדרך לפתרון אל תוותרי על עצמך

אולי שיחה עם מישהו יכולה לעזור לך לנתב למקום טוב את הרגשות שלך

ותככל’ס כולם עוברים מצבים של רגשות משתנים כמו שהיום כך מחר יהיה אחרת בעז”ה

[שירה]

כל כך כואב ונכון, מזדהה מאד והלב שלי איתך!

[שנית ש]

היי

בהשראתכן…

הלב שלי

ירד מהפסים

מתהפך

כמו רכבת הרים

עולה יורד

בין חלום למציאות

מתנדנד

על גבול השפיות

עוד פעם צוחקת

שוב בוכה

כמו ים סוער

לא מוצאת מנוחה

רגע בשמיים

עוד רגע באדמה

דוהרת בלי רסן

בשממה

בכי ודמע

חיוך וצחוק

הכל קרוב

הכל רחוק

ואני לא מצליחה

את הרכבת להאט

נגררת בדהירה

אחרי עצמי ,אחרי הלב

כמו על מסילה

אין לי פקודה

לבלום רגשות,

להרגיע סערה

עייפה מהמסע,

מהחיפוש האינסופי,

רוצה רק לנוח,

להירגע.

מי יתן הגה בידי,

להרגיע, לעצור,

ושבפנים בתוכי

ישכון השלום…

[פצצת אנרגיות (כבי)]

וואו מה זה הכתיבה הזאת ממש אהבתי!!!

וממש התחברתי למה שכתבת את מתארת בול את מה שעובר עלי

מסע של רגשות מאוד עוצמתי עם עליות וירידות, אני למדתי על עצמי

דבר ראשון שמה שמרגיע שיש עוד אנשים כאלה וזה נורמלי

דבר שני שמרגיע אותי זה לעשות נשימות ארוכות

דבר שלישי לשתף אנשים במה שעובר עלי לשחרר את פרץ הרגשות

דבר רביעי להאמין שלאט לאט זה יעבור כי זה עניין או של גיל או של תקופות בחודש

[פראדי]

וואו רגשניות עמוקות אתן, אחת אחת……….

איזה שירים מדויקים ויפים (למרות הקושי שבהם, יפים בביטוי שלהם…)

לכל הרגישות כמוני, ממליצה על הספר של הרב פפר “חרסינה בחנות פילים”

מאז שקניתי אותו, אני פשוט מגלה את עצמי מחדש,
מגלה שהרגשות המבלבלים, המצב רוח, הפגיעות שבאה בקלות ועוד הרבה…

הכל לגיטימי לבעלי רגישות עמוקה.

יש שם גם כלים להתמודדות…

זה ספר שצריך לקרוא הרבה יותר מפעם אחת.

ממליצה בחום!

[אילה ישראל]

תודה על הרעין אנסה לחפש את הספר הזה נשמע מעניין,

גירית אותי להניח עוד שיר –

שורףף לי בלב

מעיק וכבד

חזקקק וארוך

כאילו אין לזה סוף

מה יאלחש וירגיע?

לא מוצאת דרך לסייע

יורקת שירים

קוראת מאמרים

מנסה להבין

מה קורה שם בפנים

מחפשת אוזן לשיחה

את הראש בכה ובכה מסיחה

ועדיין ברקע

כמוכה הלם קרב

הלב מנסר בכאב

אש בתוכי בוערת

הכאב לשחרר מסרבת

דיי

איך מחזיקים מעמד

רועדת שעוד רגע ואאבד

[פצצת אנרגיות (כבי)]

וואו ממש אהבתי את השיר התחברתי אליו מאוד ממבט שלי

נראלי את יותר מידי חופרת בכאב את אולי גם נהנית מזה קצת…

אם באמת קלטתי נכון ואת פשוט מחפשת יחס ומנסה לסבך את עצמך בתוך עצמך בתת מודע

אז כדי לך להתחיל להבין שזה מרצון ליחס ואיך את משיגה אותו בצורה חיובית

תנסי להתחיל להגדיל את הדברים החיוביים שקרו לך וככה לאט לאט יתקטן השלילי

ותנסי לבדוק האם זה באמת רע כל מה שעובר עלייך או את נכנסת לעולם מדומיין משל עצמך והדמיון זה לפעמים כלי מאוד טוב לעזור לנו ולפעמים הרסני אז תנתבי אותו לכיוון חיובי את מסוגלת ורק את יכולה להוציא את עצמך הכי טוב מעצמך

ואם טעיתי ולא הבנתי אותך נכון אז סליחה מראש

[פצצת אנרגיות (כבי)]

לא מכירה את הספר שהצעת אנסה לברר עליו תודה

ויש גם שני ספרים שאני מכירה שגם ממש עוזרים ומתארים את האנשים האלה

1 אדם רגיש מאוד – מיועד לעזור לבן אדם עצמו שזה הטיפוס שלו

2 ילד רגיש מאוד- מיועד לעזור למישהי מהסביבה לעזור לשני

שנייהם כתבה ד”ר איליין ארון

[לאה י]

חידת החיים של כולנו…

Blue-and-Purple-Watercolor-Welcome-Card-1-1.jpg 226 KB קובץ תמונה - Click toצפיה

Options

• העתקת קישור להורדה

[פצצת אנרגיות (כבי)]

וואו אהבתי תודה!!!!!!

הרגע הדפסתי את זה

[פראדי]

שמה קישור לרכישת הספר שהמלצתי עליו,

תהנו ותחכימו!

https://dner.co.il/project/78700

dner.co.il

למען האנשים הרגישים

היו שותפים בהוצאה לאור של 'חרסינה בחנות פילים', הספר שיעזור לבעלי רגישות עמוקה להבין ולהעריך את עצמם, להרגיש טוב בעולם, ולהצליח בחיים.

[אילה כהן]

כבי מזדהה איתך עמוקות
סירי גולדמן אהבתי כל כך את התשובה שלך
וזה המקום לציין תודה על התשובות הארוכות והמפורטות שאת עונה תמיד
רואים את החשיבה מאחורי כל מילה

אז קודם כל – מה זה משנה נורמלי או לא? משנה אם מפריע לך או לא. (עוד רגע אני כן אענה על זה עוד משהו אבל לפני כן לא מתאפקת לכתוב לך: ואם זו מחלה, אבל היא לא מפריעה לך – אז מה? קחי את ה’תעודה’ שאת חולה ותתלי אות העל הקיר, תרקדי מולה אפילו:) ואם זה כן מפריע לך – אז מה עוזר לך שזה לא מחלה???)

במיוחד אהבתי את זה שינה לי משהו בראשששש

[פצצת אנרגיות (כבי)]

איזה כיף שיש מזדהות

צרת רבים חצי נחמה

[רבקי רפפורט]

כבי, עלו לי 3 נקודות בראש לגבי מה שכתבת, וחלק באמת הזכירו כאן

1. יכול להיות שיש לך רגישות גבוהה.

להיות רגיש זה מתנה לחיים, עם כל הקושי שעלול להיווצר

לחוות את החיים לעומק זה רמה אחרת של חיים!

אבל זה גם מאוד תלוי באיזה שלב את בחיים, כי עליות וירידות קיצוניות במצבי רוח זה גיל ההתבגרות קלאסי…

2. כלל בסיס: את נורמלית. הבעיה מתחילה כשאין מספיק שיח רגשי, ולא מדברים על הדברים הפחות נוצצים

ככה כשאת מרגישה למשל דפוקה עם עצמך או רגש אחר שנראה לך מוגזם ביחס לאירוע, את מרגישה שמשהו לא בסדר איתך, כי את היחידה בערך שאצלה זה ככה. אם זה היה שיח מקובל לדבר על זה היית מגלה שכולם ככה…

או לא כולם, כי אנחנו שונים, אבל יהיו הרבה שיזדהו.

3. בסופו של דבר אפשר ללמוד לנהל את הרגשות שלנו. זה קורה אחרי עבודה, וכשאנחנו בונים בתוך עצמנו סנטר חזק ויציב שיודע להתמודד ולא נבהל ממה שהחיים זורקים לו בפרצוף…

טיפול רגשי טוב יכול להביא לזה אבל זה לא מחייב.

[פצצת אנרגיות (כבי)]

אהבתי תודה על תמצות הדברים בצורה מסודרת וברורה

אני באמת עובדת על 3 הנקודות כרגע וב”ה אני במקום אחר לגמרי מפעם!

בעיקר אהבתי את הנקודה השניה כי באמת גילתי שהמון מרגישות ומזדהות אבל לא משתפות

[אסתר כהן]

מילים ממש ממש עוצמתיות!!!!!!!!!!!!!!!!

ונוגעות ללב פנימה!! ומבינה ללב..

[פצצת אנרגיות (כבי)]

מה לעשות מה שיוצא מן הלב נכנס אל הלב