שאלה!!!

[ה]

נראה לי יותר קל לכתוב את המקרה שנחשפת אליו ולשאול אם זה בעייתי או לא…

[נועה Noa]

אם את\משהי אחרת מרגישה שמשהו לא בסדר, ההמלצה שלי היא פשוט לקום ולהתייעץ פרטני עם מישהו מקצועי.
מקסימום תגלי שהכול בסדר ואפשר להשאיר את המצב כמו שהוא…….
בגדול, חלק מהסימנים שיכולים להיות לדינמיקה לא בריאה:
קשר לא הדדי, רצון תמידי להיות בקרבת השניה, צורות ביטוי שלא מותאמות לקשר עם חברה
(לדוג’ מגע יתר או מגע שלא מקובל ),
פנטזיות על הקשר. אחת הדרכים שאפשר לבדוק היא, האם היית מסוגלת לשתף מישהו סמכותי שמכיר אותך במה שהקשר הזה כולל. האם את מוכנה שהוא יהיה גלוי או שאת מרגישה צורך להסתיר חלקים ממנו.

[אילה כהן]

אימלא ואוו את ממש צודקת

[מירי]

בקשר ליכולת לשתף – רוצה טיפה לדייק (לפי מה שידוע לי בכל אופן):

זה בסדר שיהיו בקשר גם חלקים שלא נרצה לשתף בהם, ז”א, לא חייב להיות שכל משפט שאמרתי לחברה הייתי רוצה להגיד גם לאמא שלי (לא מתכוונת כמובן לדברים שחורגים מגבול הנורמה ועליהם חובה לדווח)

מה שקריטי זה שעצם קיומו של הקשר לא יהיה סודי / חשאי

[רחלי]

אלמנט של סוד, בקשר כלשהו: בין חברות, עם דמות סמכות כלשהי (מורה, מטפל וכדו’) מדליק נורה אדומה!

[מירי]

* פחד מלטעות

* צורך חזק לרצות (ר’ בפתח, מלש’ ריצוי)

* תנודות חדות בין טוב ללא טוב (בכל קשר נורמלי, הגיוני שיום אחד יותר זרם לנו ביחד ויום אחד קצת פחות,

כשזה מגיע למקום לא בריא, זה מקצין: יום אחד ברוגז, יום למחרת סולחה ודבש, עד הברוגז הבא…)

* חוסר כבוד לערכים והעקרונות שלי / של הבית, ושכנוע לחרוג מהם בשם הידידות

* עודף השקעה בחברה (מתנות מוגזמות, התמסרות יתר וכד’) או לחילופין, דרישה לקבל את זה מהחברה

* קשר שגורם להתנתקות מהסביבה / מרופף באופן משמעותי את הקשר עם הסביבה

זה מה שעולה לי בשלוף, מאמינה שיש עוד…

[תמר .]

יש משהו שאפשר לעשות עם זה באופן עצמאי בלי לערב / שנסנו בעבר ולא הועיל?

[דינה רייכמן]

תוארה כאן חברות לא בריאה, וצוין שבנסיון לעזור ניסו לערב מישהי ולא עזר, ולא ברור את מי בדיוק ערבו ומי ערב.

כמובן קשה להתייחס למקרה ספציפי כאן בפורום ובפרט שנכתבו כמה משפטים כלליים. אבל אם אפשר להתייחס בכללות לסוגיית העזרה במקרה כזה.

נראה שאם מישהו מוצאת את עצמה בתוך מערכת יחסים לא תקינה, והיא מודעת לכך, והיא מצליחה בעקבות הידיעה הזו לשמור על עצמה ולא להתערבב ואולי להתנתק ממערכת היחסים הזו במידת הצורך ולמצוא את עצמה מנהלת קשרים מיטיבים ובריאים, אז נהדר…

אבל מה שנראה לי שקורה ברוב המקרים זה שלא כך המצב. נראה שההבנה שהקשר לא תקין לא תמיד מחלחלת ומופנמת ומצליחה להניע את השינוי המיוחל, ויתכן שיש דברים לא מודעים מתחת לפני השטח שמשפיעים. כך שאם אותה מישהי מוצאת את עצמה שוב ושוב נכנסת לאותו דפוס, והוא לא רצוי לה, אז כנראה שהיא זקוקה לעזרה, וכמו שחז”ל אמרו “אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים”… הלוואי שהיא תמצא מייד מטפלת טובה ומתאימה, אבל גם אם נדרש לחפש, עדיין אם היא רוצה לעזור לעצמה אז שווה להשקיע ולחפש את הטיפול המתאים, כי קשה להניח שהשינוי שלא קרה, יקרה מעצמו.

זה כשמדובר במי שבעצמה מעורבת במערכת יחסים לא בריאה.

אם מדובר במי שעדה לקשר כזה בין שתיים אחרות, והיא חשה אחריות לעזור – זה יותר קשה. כי צריך שלפחות אחת מהחברות תכיר בקושי ובצורך שלה בעזרה, ותרצה להתגייס ולקבל את העזרה. יתכן שכדי להגיע לכך צריך לעבור דרך ארוכה בפני עצמה, וכאן נראה שצריך הדרכה פרטנית מקצועית בהתאם לעניין ולקשר שבין העדה לבין אחת החברות או שתיהן, כדי לראות אם ואיך אפשר לעזור (זה שונה אם מדובר באמא שרוצה לעזור לביתה, למשל, או שמדובר בחברה או מכרה).

כתבו בפורום בשרשור אחר שאדם שמגיע לטיפול צריך לרצות להיעזר, וזה נכון. עם זאת לאדם קרוב לעיתים יש יכולת לעזור לאדם לגייס כוחות ומוטיבציה לעזור לעצמו. לא לקחת אחריות במקומו, אלא לתמוך בו כשהוא לומד לקחת אחריות על עצמו ולפנות לעזרה. זה מאוד עדין, ולכן נראה לי שיש כאן מקום להדרכה פרטנית מקצועית.

[דינה רייכמן]

כשאני מדברת על עזרה במקרה כזה, אני מתכוונת לעזרה של טיפול מקצועי טוב

[אתי גרינבוים]

הייתי אומרת שדינמיקה לא בריאה, זה מה שלך אישית מרגיש ככה.

ואם את לא מצליחה לפתור אותה בעצמך, כדאי לך לפנות לטיפול,

תרוויחי מינוף של היכולות שלך ואיכות של מערכות יחסים