שאלה

[מרים סולובייציק]

כמו כל דבר, השם מביא גם את החרדות על האדם, זה ניסיון ככל הניסיונות.

צריך להתמודד עם זה, למצוא לזה פתרונות וטיפול.

[אפרת שטרן]

פחד וחרדות זה לא אותו דבר

[שפרה]

פחד-זה הרגש הטבעי שה’ ברא אותו לנו,

לצורך הישרדות, דאגה לעצמינו, לקיום האנושי.

והוא טוב ונורמאלי.

דאגה-זה מהעתיד, וזה יכול לנבוע מקושי באמונה,

כשזה עובר את גבול הטעם הטוב,

לצורך משמעות הבחירה בהווה.

חרדה-זה מעבר לכל זה.

זה פחד ודאגה בגבולות לא הגיוניים,

מדברים הגיוניים פחות,

ובהקשרים מפחידים הרבה יותר מהמציאות.

חרדה- גם סוחפת איתה את צלילות הדעת,

למערבולת של חוסר וודאות וכהות חושים.

החרדה משתלטת על האדם,

וקשה לו ממש לצאת ממנה בכוחות עצמו.

זה נסיון שיש לאדם בעולם.

לא להיסחף לחרדה הזו.

לא להיכנס בשער ומעשים

שיגבירו את הפחד המשתק הזה.

לא.

כאן הגבול.

ובעזרת אמונה, וליווי רגשי,

אפשר בס”ד להחלץ וצאת לאור!!

בהצלחה.

[מיכל חיים]

ממש נכון מה שכתבו כאן

אני מוסיפה עוד נקודה.

פחד הוא טוב

כל עוד הוא שומר עלינו

לא לעשות דברים לא טובים שיפגעו בנו

אבל צריך לשים לב

מתי הפחד מתחיל לנהל אותי

ולחסום אותי מלעשות דברים

שטובים בשבילי

אם אני מפחדת להגיד את ‘הלא’

או להעז להיות מה שאני מרגישה שנכון

להעז לגדול לפרוץ קדימה

אני מנוהלת מהפחד

אבל כשאשחרר את הפחדים הללו

פתאום אהיה אחת שבוחרת באמת

ולא עבד של הפחדים שלי

כמו למשל שאני פוחדת להיכנס לעימותים

ולעמוד על שלי, אז אני מתרצת לעצמי

שגדול השלום, ואני לא רוצה לריב וכ’

בזמן שגם אם הייתי רוצה לא הייתי מצליחה בגלל הפחד

כשאני משתחררת מהפחדים שחוסמים אותי

אני בת חורין לבחור בטוב האמיתי בשבילי

[רבקי גרינוולד]

ה’ ברא את הפחד כדי שנתחזק באמונה וביטחון.

הרי כל השתדלות שאנחנו עושים, בכל נושא שהוא, מטרתה להרגיע את הפחד הפנימי שמא… (לא יהיה לי מה לאכול/ מה ללבוש/ וכו’)

האמונה והביטחון זוהי הדרך הנוספת להרגיע את הפחד

כולנו נעים על הסקאלה שבין חרדה קיומית לבין ביטחון בה’ כגמול עלי אימו

יש סיפורים על הסגולה המפורסמת של “אין עוד מלבדו” מאת ר’ חיים מוולוזין, זה הקצה של הסקאלה שאליו אנחנו שואפים להגיע

[אילה הירש]

בודאי שזה סותר, כי בן אדם שיודע שהוא בידיים הכי טובות, אז הוא שליו ורגוע, והוא לא יפחד מכלום. (כמובן שזו עבודה יומיומית.)
כשבן אדם לא מפחד ולא דואג אז השגחת השם גדלה עליו יותר ויותר… וחסד יסובבנו.

ודאי ובודאי שאמונה וביטחון זה הדרך היחידה לא לפחד, זה לא תרופה לחיים שלווים, אלא זו חובה על האדם לבטוח בהשם, ומי שבוטח בהשם – לא שזה עוזר לו לא לפחד, אלא הוא לא מרגיש שיש לו סיבות לפחד בכלל.
ופחד זה חוסר אמונה. הפחד בא מהשם, אבל עלינו לעבוד להסיר אותו כמו שעלינו לעבוד על עצמנו לא לכעוס/ לנקום/ להקפיד.
המגיד ממעזריטש – “וכשהוא מתירא מן העונש מתדבק עצמו בדינים כמו שכתוב בישעיהו ומגורתם אביא להם שבכל מקום שאדם חושב שם הוא מדבק. ואם יחשב בדין נדבק בדין, וכשהוא בוטח בחסד השם שמה ידבק נשמתו והחסד יסובבנו ועל כן נשיב אל ליבנו כי אין להכניס דאגה ללב ולסמוך הכל על השגחת הבורא, לאמץ מאד את הלב אשר מטבעו אשר טבע בו יוצר הכל לנסות את האדם שלא יחדל מלדאוג ומלהתעצב… וציווה אותנו השם לעצור את האש הטבעית כח הכועס, וציווה אותנו לעצור את כח הנקימה, הזוכר את אשר עשה לו פלוני ומת לשכחו, כן ציווה אותנו השם לקוף את הלב מהדאגה והפחד”

וכן, במשלי ישנו פסוק : “חרדת אדם יתן מוקש ובוטח בהשם ישוגב” – הפחד הוא המוקש של האדם, אבל מי שסומך על השם ולא דואג ישוגב מהצרה שהיתה ראויה לבוא עליו.

מה שאישית לנו מאד עזר בנושא האמונה והביטחון הם ההרצאות המאלפות של הרב אייל עמרמי על אמונה וביטחון.

ממליצה בחום! (פתוח בנטפרי) https://www.youtube.com/watch?v=-qO1o3p9Xg8 הרצאה לדוגמא:
בהצלחה לכולנו! והלוואי ונזכה!!!

[סירי גולדמן]

חני,

מי אמר שפחד זה חוסר אמונה?

את מביאה את זה כאקסיומה ושואלת רק למה, ואני הייתי שואלת – האם.

ושאלה נוספת שהייתי שואלת – ואם פחד זה חוסר אמונה, אז מה? הידיעה הזו עוזרת? משנה משהו? מפחיתה את הפחד או מעצימה את האמונה? לא ממש סביר… ומכיון שכך – מה יועיל לך לדון בזה?

במקום זה עדיף לך לחפש איך לעזור לעצמך: לעזור לעצמך להרגיש טוב יותר, להיות בטוחה יותר, ואם נראה לך שצריך – אז אפילו לעזור לעצמך להאמין יותר…

ולגבי השאלה השניה, האם יש מצב שחרדות עוברות לבד – תלוי ממה הן, כמה הן עוצמתיות וסביב כמה נושאים הן סובבות, כמה זמן מתמודדים איתן… זה לא מופרך לקוות ולהתפלל שיעבור לבד, אבל אם את שואלת סטטיסטית אז בדרך כלל יש צורך בעזרה חיצונית כדי להשתחרר מחרדות. ועדיין, אפשר לקוות גם אחרת.