שיר שהתפרסם בקטיפה ב"מכתבים למערכת":

[כבי אנרגיות]

וואו מטורף אהבתי

הכי אהבתי בלי סיבה להתבייש

הלוואי ובאמת כל אחד יהיה שלם אם הזהות שלו

ונכיר ולא נתבייש גם בחלקים שנראים בעינינו כפחות שווים…

[מרים סולובייציק]

צודקת לגמרי, ואני שמחה להיווכח שהיום יש יותר פתיחות והבנה למצב שלנו, בלי רחמים מאמללים, ובלי שיפוטיות.

יותר ויותר אני רואה אנשים שפותחים את הראש ואת הלב להבין ולהרגיש עם המתמודדים/ות.

[רחל קולדצקי]

וואו.

נקודת מבט מעניינת

חזקה.

אהבתי ממש.

תודה על השיתוף.

[תמר ס]

וואו וואו וואו

עוצמתי ביותר!

נוגע.

מחבר.

משקף!

אומניות שתיכן. תודה!

[אפרת הלוי]

תודה מרים
על השיתוף המיוחד והמרגש הזה.

[שנית ש]

מרים,את אדירה!

אוהבת את הכנות שלך

את התחושה שאת לא את אשמה ולא אחראית

וזכויות היוצר זה שלו.(ביטוי שלך שאהבתי ואמצתי)

את מהווה לי השראה…

[צפורה סולוביציק]

מדהים.

מה לגבי ספר המשך? מתקדם או שהרעיון נגנז בינתיים?

[מרים סולובייציק]

אני כותבת עכשיו ספר חדש בקורס של דבורי רנד, הספר מדבר על עניין שונה לגמרי, מבוסס על סיפור אמיתי.

[מירי]

עליך?

[מרים סולובייציק]

בעיקר על אמא שלי, ואני דמות משנה, אבל הדמויות בסיפור הן דמויות אילוסטרציה והקשר ביניהן לבין המציאות מקרי בהחלט. (מבנה גוף, תכונות, מעלות, חסרונות, אופי ועוד – הכל שונה ממה שבמציאות, גם העובדות מערבות בדיון ומציאות הכל לפי העניין)