שמחה גדולה או שמא לא?

[חני]

כבי יקרה

אין צורך לעשות השוואות

גיסה זה לא אחות

את לא צריכה להתייחס אליה אותו דבר וגם לא מצופה ממך

והיא עצמה יודעת את זה

גם לה יש אחיות שהיא בקשר איתם והוא אחר מהקשר איתך

לפעמים זה גם משליך על האחיינים

תני לזרימה לעשות את שלה

איך שאת מרגישה

תינוקות הם חמודים באותה רמה

אבל אם אחותך לדוגמא נותנת בך יותר אמון בטיפול בילדיה לא בטוח שגם גיסתך תאפשר את זה כי היא פחות מכירה אותך

בהרבה משפחות הקשרים הם יותר טובים בין הבני דודים שהאמהות הם אחיות מאשר בין הבני דודים שההורים זה אח ואחות או אח ואח.

[פצצת אנרגיות (כבי)]

אבל אני מרגישה שזה מעבר

אני מרגישה לא מסוגלת להתקשר אליה לומר לה מזל”ט

וגם לבקר אותה אני היחידה שלא ביקרתי אותה מהמשפחה

ובברית בשבת אני לא יודעת מה יהיה…

ובפידיון…

[תמי אפשטיין]

למה?

[חני]

“ברוגז” עם הגיסה?

[פצצת אנרגיות (כבי)]

כן זה ברוגז שהוא לא ברוגז

איך פעם אחת היא אמרה לי זה חד צדדי

היא מצידה ממש לא

ואני לפעמיים כן ולפעמים לא זה קשר קצת בעייתי בשפה מכובסת…

[תמי אפשטיין]

אז התינוק שנולד והאירועים שבעקבותיו הם לא הבעיה. רק הסימפטום.

למה את מייחסת אליו את כל הקושי?

[פצצת אנרגיות (כבי)]

אני מייחסת לזה שעכשיו לא נעים לי

יש עכשיו שלוש חגיגות שנצטרך להיפגש אם כולם

זה אומר אני ממש לא מסתדרת אם כל המשפחה מהצד שלה זה סגנון קצת אחר ממנו…

ויש גם שלום זכר, ברית מילה, פידיון הבן

מה עושים וחוץ מזה צריך להתקשר לאחל מזל”ט איך תופסים אומץ??

[תמי אפשטיין]

ואם את נפגשת? תתערי במשפחה שלך, תאמרי שלום יפה, ובזה תסיימי את הקשר איתם.

גיסתך? תחליטי מה פחות נעים. להתקשר או להגיע לברית לפני שאיחלת לה מזל טוב. או שאולי לא תגיעי לברית ותגררי את אי הנעימות עד עולם.

זה שלך. גם הבחירה.

[פצצת אנרגיות (כבי)]

וואו אהבתי נחשוב על זה…

זה קצת קשה אבל נכון יכול להיות שיותר לא נעים להגיע כך לברית

למרות ששערי תירוצים לא ננעלו…

[תמי אפשטיין]

תירוצים יהיו לך, אבל גם הרגשה לא נוחה

[פצצת אנרגיות (כבי)]

צודקת!

אבל אתמול ניסתי לטלפן עקב שאחי היה בבית

ושאל אותי למה לא התקשרתי ולא ביקרתי

אמרתי עסוקה הנה עכשיו אני אתקשר באתי להתקשר ודיי הרגשתי שאני לא מסוגלת

מה העשה? וככל שעובר זמן זה עוד יותר לא נעים כי מה קורה לך?

אם יש לך רעיון איך לדבר מצידי תסבירו לי כמו אוטיסטית תקשרי תאמרי כך וכך

דיי אני לא מצליחה לא מסוגלת מה העשה?

מחכה לתשובותיכן החכמות אוף אני רק מסתבכת בתוך עצמי!!

[מירי]

לא מכירה את מערכת היחסים ביניכן בשביל לקחת צד בצורה וודאית

אבל עושה לי הרושם שמה שהכי יהיה יעיל זה פשוט להתקשר.

עם כל החוסר נעימות / חשק / …

לא עדיף לגמור עם כל ההתבחבשות הזאת באיך ומה וכמה ולמה וכן / לא נעים ולא יודעת מה…?

תרימי טלפון, בפשטות, תספרי לה כמה אתם מרוגשים ושמחים ומחכים לראות את הבייבי ובטח הוא מתוק ולא יודעת מה, כל הבלה-בלה הנדוש מהסוג הזה, ואם מתאים לך גם להתעניין בה אז בכלל טוב

ויאלה, תסיימי סיפור ותתחילי לנשום 🙂

[פצצת אנרגיות (כבי)]

אני לא מסוגלת!!!!!!!!!

אני מרגישה שאם אתקשר לא אדבר ואנתק מיד!!

[מירי]

חשוב לי רק להדגיש –

כתבתי את מה שכתבתי, לא ממקום של חוסר הבנה לקושי

אלא למרות ההבנה לקושי

אם ברור באופן מוחלט שהשיחה / מפגש יהיו חייבים להתקיים, ואין דרך להתחמק מזה, אז יפה שעה אחת קודם

את השיחה הרי תעברי בסוף, לפחות תצמצמי את ה”עד ש…” שהוא קושי משמעותי בפני עצמו

[תמי אפשטיין]

תעשי לעצמך סימולציות לפני כן. שבי עם עצמך בחדר, ו’תתקשרי’ לגיסך, תאמרי לה מזל טוב, ושאת שמחה שהפכה לאמא ויש לך אחיין חדש.

אחרי שתדמייני את עצמך בשיחה – יהיה לך קל יותר ליזום אותה בפועל. את יכולה לחזור על זה כמה פעמים, עד שתרגישי שפחות מורכב לך, ותתקשרי.

[פצצת אנרגיות (כבי)]

רעיון ממש טוב!!!!!!!!!!

הלוואי ואצליח!!!!!!!!!!!!!!!

[תמי אפשטיין]

קחי בחשבון שהפחד מעצים ומכפיל את עצמו.

אם ראית כלב ופחדת ממנו, הרי שבפעם הבאה יהיה לך גם את הפחד מהכלב וגם את הזיכרון של הפחד שחווית. הפעם הבאה תעלה לך שוב את הזיכרונות, כך שזה מהר מאד הופך ללא פרופוציונאלי.

זה בדיוק מה שקרה לך פה.

התחיל בלא נעים להתקשר לגיסתך, והניסיון הבא הפך ל’לא נעים’+ קשה. לבא אחריו כבר התווסף ה’לא מסוגחת’.

זה מסוג הדברים שככל שתדחי יהיה לך יותר קשה לבצע, כי התת מודע יציף את כל הפחדים שהתגבהו מכל הפעים והדיבורים, ובעוצמתם

[פצצת אנרגיות (כבי)]

וואו צודקת נגעת לי עמוק

קלטת את העניין טוב

ולכן אני נלחמת בעצמי לעשות את זה כבר

אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

[ר. טייך]

אני רק מקווה שהגיסה לא נמצאת כאן 😏

[פצצת אנרגיות (כבי)]

הערה חכמה!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין לה זמן לקדם

היא רק מידי פעם בהפעלה החברתית רכזות וטיפה בכתיבה ספרותית

שאלתי אותה לגבי שירים שלי שתיכנס לכאן היא אמרה שלא רוצה להיכנס לדברים לא לעבודה

היא ממש צדיקה ב”ה ולא מעוניינת להיות במקומות לא לצורך עבודה

אפילו לא מתכתבת עם חברות ולא משתמשת באימוזי ולייק…

[חני]

“לא משתמשת באימוז’י ולייק” אהבתי את ההגדרה

אני כבר רואה את העתיד ששואלים על בחורה בשידוכים האם כשמתכתבת היא משתמשת באימוג’י ולייק או שכותבת לעניין רק מה שצריך

חחחחחח

😇👍

[מרים סולובייציק]

אולי אם תצרי איתה קשר תגלי שההר הוליד עכבר?

גם אני חששתי מחמותי ומהגיסות (אמנם אחת הכרתי לפני כן, ובכל זאת…)

ובמשך השנים התחזק הקשר בינינו, במיוחד לאחר הפטירה של בעלי זצ”ל.

היום הקשר מהודק ומצליח.

תנסי להתקשר אליה, להגיד לה גוט שאבעס, מזל טוב ומה שאת רוצה.

בקשר לשולם זוכר אין בעיה בדרך כלל היולדת:

1. או נמצאת בבית חולים.

2. או נמצאת בבי החלמה.

2. או אצל אמא שלה.

3. ואם השולם זוכר אצל אמא שלה, רוב הסיכויים שהיא תשכב רוב הזמן במיטה.

כלומר, לא תספיקי להגיד לה גוט שאבעס ומזל טוב והיא כבר תיגש לתינוק ותטפל בו.

[שרה לרנר]

הפורום הזה לא אמור להיות פורום מקצועי לענייני טיפול, ייעוץ והנחייה?

[פצצת אנרגיות (כבי)]

המקצועי נראה לי זה בדלתיים סגורות

כאן לפי מה שהבנתי זה כל שיתוף

שרוצים תמיכה אבל נחכה אולי צוות קדם יגידו שכן…

[ה ה]

לדעתי תתחילי בקטן, כדי לשבור את הפחד,

תחליטי שאת מתקשרת רק להגיד מזל טוב וזהו, חצי דקה – גג דקה,

תתכנני מה להגיד תגידי חכי לתגובה ותסגרי

סוג של וואו מזל טוב, איך התרגשתי, אני ממש עמוסה בזמן האחרון אבל הייתי חייבת להתקשר להגיד מזל טוב, אז הרבה נחת וגידול קל.

ו-ז-ה-ו

[פצצת אנרגיות (כבי)]

וואו זה נשמע כזה פשוט ומה הבעיה

אבל זה מה זה ענקקקקקקקקקק

מקווה שאצליח כבר אמרתי לאחי שאולי רק בברית נדבר שסורי אין לי כ”כ זמן

וגם אני מפחדת להפריע ליולדת טריה בכל זאת בן ראשון שלה

הוא חפר לי שכן אתקשר לפני אמרתי לו שאתאמץ אבל שימסור לה המון מזל”ט בשמי

[מרים ש]

כבי יקרה!

רואים שאת פצצת אנרגיות ורגש:) ממש מוכר לי הרגש הזה…

אני רוצה לומר לך קודם כל כל הכבוד שאת נלחמת עם עצמך כן להתקשר כי רק הקב”ה יודע כמה שזה לא קל לך בלשון המעטה…(ולכל המצקצקות שמה וברור ואין פה בכלל ספק וחובה להתקשר וכ.. תעברו הודעה הבאה)

הסבירו לי פעם שאנשים שיש להם הרבה רגש גם ירגישו כל דבר בעוצמה כפולה הרבה יותר מאדם רגיל, ולכן אני כ”כ מבינה אותך ומזדהה… הייתי מציעה לך לומר פרק תהילים… ושניה לפני שאת מתקשרת לומר ה’ שפתי תפתח ולזכור שאת עושה את זה נטו בשביל שלא יהיה יותר גרוע בפדיון ובברית שאז זה יהיה מאד מאד מאד מביך שכאילו לא התיחסת…

איתך ממש הכי מבינה בעולם:) ויכולה לפנות אלי להמשך התכתבות באישי…

מקווה שעזרתי ולו במעט

[פצצת אנרגיות (כבי)]

וואו את מדהימה ממש הבנת את התחושות שלי

נכון אני בן אדם רגיש מאוד

ותפילה תמיד עוזרת אנסה תודה!!

[shoshy land]

<font face=”tahoma, sans-serif”>כבי, אני דווקא מצליחה להבין אותך, </font>

<font face=”tahoma, sans-serif”>הסיטואציה אצלי שונה (גיסה נוספת במשפחת בעלי ילדה)</font>

<font face=”tahoma, sans-serif”>בחיי היומיום אין בינינו כלום-וכמה תקשורת ושיח שניסיתי ליצור- אני מרגישה שתחומי העניין שלנו רחוקים כרחוק…שאני לא מעניינת אותה בכלל.</font>

<font face=”tahoma, sans-serif”>אם בשגרה השיח הוא יבש עד טכני ביותר אז פתאום להתרגש ולהתרפק איתה על חוויות הבייבי מרגישות לי מין התחנפות אפילו..</font>

<font face=”tahoma, sans-serif”>ברמה שכרגע קשה לי להתקשר לאחל כי מי אני בכלל עבורה (ואני לא נחיתית בכלל באופיי, אלא זה סוג היחסים הצוננים בנינו, מרגישה שזה יושב על קנאה/תחרות סמויה-גלויה ועוד כמה..)</font>

<font face=”tahoma, sans-serif”>לא מדברת על הברית שאני מרגישה שם לא רלוונטית (טכנית- מרגישה מיותר לצאת מהעבודה בשבילה , סורי )</font>

<font face=”tahoma, sans-serif”>באופן כללי אני מרגישה שאלו לא אמורים להיות קשרי משפחה תקינים ונסיתי הרבה לשנות את השיח והתקשורת.</font>

<font face=”tahoma, sans-serif”>העובדה מבחינתי שיש עוד כלה במשפחה שאיתה הכל באמת זורם,כיף לנו להיות יחד אצל החמות בשבת,טלפונים אחת ל…ואנחנו לא מתנשאות על הכלה המדוברת וגם לא מראות לה כמה אנחנו יחד..</font>

<font face=”tahoma, sans-serif”>אבל שורה תחתונה כרגע באירועי השמחה מרגישה מיותרות מצד היולדת..</font>

<font face=”tahoma, sans-serif”>
</font>

<font face=”tahoma, sans-serif”>וכאן (אולי צריך לפתוח קהילה על יחסי משפחה)אני מרשה לעצמי לפנות לכלות הגדולות במשפחה וגם לבאות בהמשך תזכרו שבית החמות /שוויגער הוא לא מקום להשוות וסיפורים על בית ההורים שלכם- כמה דבש לכם שם וכמה אחיות/גיסות שלך משם מהממות וחכמות וכמה האוכל/רמה גבוה שם..</font>

<font face=”tahoma, sans-serif”>זה לא מענין אף אחד ואולי אפילו מביך ומתסכל(זה לא הנושא בגינו אנחנו במתיחות.) זה נקודה למחשבה.</font>

<font face=”tahoma, sans-serif”>
</font>

<font face=”tahoma, sans-serif”>כבי, להתקשר ולאחל צריך כמובן, היו כאן שלל עצות שיעזרו גם לי במשימה..</font>

<font face=”tahoma, sans-serif”>
</font>

<font face=”tahoma, sans-serif”>אבל העליתי כאן מחשבה שאולי יעוררו כלות וגיסות לראות את המשוואה המשפחתית בצורה אחרת-ולא ירגישו שאנחנו סתם מתחמקות ממזל”ט </font>

<font face=”tahoma, sans-serif”>לפעמים הכל תלוי אלא בי ובך-ביחס וברגישות שלך בשגרה </font>

כדי שנוכל לשמוח איתך באמת בשמחות שלך…

בשמחות.

[חני]

שושי מה שכתבת נראה מאוד מעניין אבל הגיע עם מלא כיתובים באנגלית בין לבין

אולי תנסי לשלוח שוב?

[פצצת אנרגיות (כבי)]

שווה להתאמץ לקרא תודה על התגובה!!!!!!!!!!!

כבי, אני דווקא מצליחה להבין אותך,

הסיטואציה אצלי שונה (גיסה נוספת במשפחת בעלי ילדה)

בחיי היומיום אין בינינו כלום-וכמה תקשורת ושיח שניסיתי ליצור- אני מרגישה שתחומי העניין שלנו רחוקים כרחוק…שאני לא מעניינת אותה בכלל.

אם בשגרה השיח הוא יבש עד טכני ביותר אז פתאום להתרגש ולהתרפק איתה על חוויות הבייבי מרגישות לי מין התחנפות אפילו..

ברמה שכרגע קשה לי להתקשר לאחל כי מי אני בכלל עבורה (ואני לא נחיתית בכלל באופיי, אלא זה סוג היחסים הצוננים בנינו, מרגישה שזה יושב על קנאה/תחרות סמויה-גלויה ועוד כמה..)

לא מדברת על הברית שאני מרגישה שם לא רלוונטית (טכנית- מרגישה מיותר לצאת מהעבודה בשבילה , סורי )

באופן כללי אני מרגישה שאלו לא אמורים להיות קשרי משפחה תקינים ונסיתי הרבה לשנות את השיח והתקשורת

העובדה מבחינתי שיש עוד כלה במשפחה שאיתה הכל באמת זורם,כיף לנו להיות יחד אצל החמות בשבת,טלפונים אחת ל…ואנחנו לא מתנשאות על הכלה המדוברת וגם לא מראות לה כמה אנחנו יחד..

אבל שורה תחתונה כרגע באירועי השמחה מרגישה מיותרות מצד היולדת..

וכאן (אולי צריך לפתוח קהילה על יחסי משפחה)אני מרשה לעצמי לפנות לכלות הגדולות במשפחה וגם לבאות בהמשך תזכרו שבית החמות /שוויגער הוא לא מקום להשוות וסיפורים על בית ההורים שלכם- כמה דבש לכם שם וכמה אחיות/גיסות שלך משם מהממות וחכמות וכמה האוכל/רמה גבוה שם..

זה לא מענין אף אחד ואולי אפילו מביך ומתסכל(זה לא הנושא בגינו אנחנו במתיחות.) זה נקודה למחשבה.

כבי, להתקשר ולאחל צריך כמובן, היו כאן שלל עצות שיעזרו גם לי במשימה..

</font>

אבל העליתי כאן מחשבה שאולי יעוררו כלות וגיסות לראות את המשוואה המשפחתית בצורה אחרת-ולא ירגישו שאנחנו סתם מתחמקות ממזל”ט

לפעמים הכל תלוי אלא בי ובך-ביחס וברגישות שלך בשגרה

כדי שנוכל לשמוח איתך באמת בשמחות שלך…

בשמחות.

[shoshy land]

..מקפיצה את התוכן שוב, רואה שזה עלה עם תקלה כלשהיא
כבי, אני דווקא מצליחה להבין אותך, הסיטואציה אצלי שונה (גיסה נוספת במשפחת בעלי ילדה)
בחיי היומיום אין בינינו כלום-וכמה תקשורת ושיח שניסיתי ליצור- אני מרגישה שתחומי העניין שלנו רחוקים כרחוק…שאני לא מעניינת אותה בכלל.
אם בשגרה השיח הוא יבש עד טכני ביותר אז פתאום להתרגש ולהתרפק איתה על חוויות הבייבי מרגישות לי מין התחנפות אפילו..
ברמה שכרגע קשה לי להתקשר לאחל כי מי אני בכלל עבורה (ואני לא נחיתית בכלל באופיי, אלא זה סוג היחסים הצוננים בנינו, מרגישה שזה יושב על קנאה/תחרות סמויה-גלויה ועוד כמה..)
לא מדברת על הברית שאני מרגישה שם לא רלוונטית (טכנית- מרגישה מיותר לצאת מהעבודה בשבילה , סורי )
באופן כללי אני מרגישה שאלו לא אמורים להיות קשרי משפחה תקינים ונסיתי הרבה לשנות את השיח והתקשורת.העובדה מבחינתי שיש עוד כלה במשפחה שאיתה הכל באמת זורם,כיף לנו להיות יחד אצל החמות בשבת,טלפונים אחת ל…ואנחנו לא מתנשאות על הכלה המדוברת וגם לא מראות לה כמה אנחנו יחד..אבל שורה תחתונה כרגע באירועי השמחה מרגישה מיותרות מצד היולדת..

וכאן (אולי צריך לפתוח קהילה על יחסי משפחה)אני מרשה לעצמי לפנות לכלות הגדולות במשפחה וגם לבאות בהמשך תזכרו שבית החמות /שוויגער הוא לא מקום להשוות וסיפורים על בית ההורים שלכם- כמה דבש לכם שם וכמה אחיות/גיסות שלך משם מהממות וחכמות וכמה האוכל/רמה גבוה שם..זה לא מענין אף אחד ואולי אפילו מביך ומתסכל(זה לא הנושא בגינו אנחנו במתיחות.) זה נקודה למחשבה.

כבי, להתקשר ולאחל צריך כמובן, היו כאן שלל עצות שגם יעזרו לי במשימה..

אבל העלתי כאן מחשבה שאולי יעוררו כלות וגיסות לראות את המשוואה המשפחתית בצורה אחרת-ולא ירגישו שאנחנו סתם מתחמקות ממזל”ט לפעמים הכל תלוי אלא בי ובך-ביחס וברגישות שלך בשגרה כדי שנוכל לשמוח איתך באמת בשמחות שלך…

בשמחות.

[פריידי לינדר]

כבי,

לא יודעת אם אקטואלי לך,

אבל אני במקרה של קושי מול מפגש של אחת מבני המשפחה מתכוננת ממש מראש.

אם זה בטלפון השיחה תתנהל בצורה כזאת פחות או יותר:

ברחוב, אבקש מחברה להיות לידי, או כל דבר אחר שנותן לי ביטחון.

ואתקשר בדיוק כשיש לי 3-5 דקות לשיחה. ואקדים מיד:

“שלום? מה שלומך? מזל טוב? אני בטירוף ועסוקה אבל אין מצב שלא אתקשר להגיד מזל טוב, אז אמרתי אפילו ששי לי שתי דקות אני מתקשרת.”

לי זה מאד עוזר.

ובברית, פדיון וכדו’, נותן לי ביטחון להגיע עם מתנה/מאפה/תינוק ביד. (אחותי תמיד צוחקת עלי שלפני שאנחנו נכנסות לאולם אני משריינת לי איזה אחיין שאני אוהבת. זה מרגיש לי כמו מגן אנושי.)

תבדקי מה נכון לך.

זה באמת קשה ומי שלא מכיר את זה לא יבין. אצלי זה יכול להעלות אפילו תחושת בחילה. והיום בעלי אפילו יעזור לי באסטרטגיות הישרדות…

אבל זה גם גורם לזה בסוף להיות מרתיע, זה גם עוזר לי להבין יותר מהמקום המוגן יותר מה קשה לי הכי ולעשות עם זה את העבודה הפנימית.

מיליון הצלחה ומזל טוב.

[פצצת אנרגיות (כבי)]

אהבתי את זה שאת לוקחת אחיין גם אני כזאתי בשמחות

ולגבי השיחה נראלי סגור הנושא

החלטתי שלא אתקשר אח שלי מסר לה מזל”ט בשמי

אמרתי לו שאין לי זמן וקצת לא נעים לי לחפור ליולדת טריה טריה

בכל זאת לידה ראשונה

[חני]

הכי טוב!

מה החובה הזו להתקשר ליולדת כשהיא עוד בבית חולים????

תראי אותה בברית, בזמן שהכי טוב ונוח לאחל מזל טוב כשאת יודעת שאת לא מפריעה ולא מעירה את היולדת

ובאמת נראה לי שהיא לא מוטרדת מזה שלא התקשרת כי היא עסוקה בתינוק ובעצמה עד למעלה מהראש

[שירה אלג'ם]

לא יודעת, בעלי מגיעה ממשפחה של 14 ילדים בלי עין הרע והוא כמעט אחרון ומעולם
לא חשבתי, לא אני ולא אף אחת מהגיסות שלי שהקשר ביננו אמור להיות אותו דבר
בדיוק… וכולן צריכות לזרום עם כולן. בהחלט יש לי גיסות שיש לי איתן הרבה
פחות קשר ויש לי גיסות שאנחנו לא גומרות לדבר. לא הבנתי מה הבעיה בזה. למה זה
מתיחות? בכיתה הייית חברה של כולן באותה רמה? ברור שיש כאלו שיותר זורם לך
איתן ויש כאלו שהרבה פחות. יש לי גיסה שלמרות שאנחנו קרובות מאוד בגיל וגם
בעיסוק ובעוד דברים אין לנו כל קשר מכל מיני סיבות ובכל זאת כשאני צריכה מתכון
אני מתקשרת ומבקשת. טיפה משפטי נימוסין של מה קורה ואיך המרגש ואז מבקשת את
המתכון היא מביאה לי ואנחנו מנתקות ושנינו מרגישות נורא נעים….

[פצצת אנרגיות (כבי)]

אבל מה עושים שזה משפחה קטנה?

ויש רק גיסה אחת ואחות נשואה אחת

הכול ממש בולט!!!

במיוחד שאת רווקה אז כמובן שמשעמם לך

למה שיהיה לך עסקים אחרים חוץ מלהתקשר?

[שרה ו]

שירה מסכימה איתך לגמרי מתי שזו משפחה גדולה

בעלי בדיוק עם אותם נתונים כמו שתיארת

אני חושבת שבמשפחות גדולות אין אפשרות להתחמק ,אין לך מבחר גדול וצריך להתמודד עם כמות קטנה יותר של אנשים

ולכן הכל יותר בולט ,רגיש ואפילו נפיץ

[שירה אלג'ם]

לא יודעת, מהצד שלי אני בכורה ויש לי רק אחות אחת נשואה ובעלי לא כל כך מסתדר
עם גיסי ובעקבות כך גם אני לא כל כך בקשר עם אחותי. אז מה? נראה לי הכל בראש.
אם בראש לי זה ברור לי מאליו שלא כולם חייבים להיות בקשר הדוק עם כולם אז זה
יהיה ברור לסביבה שלי, לא? על אותו מטבע – אני עובדת בגן חינוך מיוחד יחיד
בסביבה (לא אשכול גנים) ומטבע הדברים אנחנו צוות מאוד מחובר יש לנו רק אחת את
השניה ואין מלא צוות… ועדיין תמיד הייתה סייעת או איש צוות פרא רפואי שפחות
הסתדרתי איתו. אז מה? זה אומר שאני רעה? שהוא רע? לא, זה אומר שאין ביננו
כימיה זה הכל… (ואני אחת שמסתדרת עם כל העולם…)

[פצצת אנרגיות (כבי)]

אבל תודי שזה לא כיף לאמא לראות שהבנות והגיסות לא מסתדרות

אמא רוצה לראות את כולם ביחד

וגם לי לא נעים המצב הזה

זה כבר חוצה גבולות לא לומר מזל”ט

אני מרגישה שזה כבר הגיע לעובר עובר

וכבר אומרים לי שאני בן אדם ממש לא רגיש לאחרים

ובעיקרון אני שיא הטיפוס רגישה ושומעת ומבינה ומגישה כל אחת

אז למה איתה אני לא מבינה ומרגישה ואני כזאת רעה???

[ה ה]

מה הקשר אם זה נחמד לאימא או לא,

אולי כל הלחץ שלך מגיע מצורך לרצות את האימא?

[פצצת אנרגיות (כבי)]

צודקת!

וגם לי לא נעים איתה אופי לא מתאים!

[ה ה]

אז נראה לי שיש רק דרך אחת

וזה להרפות,

להגיד לעצמך, זכותי לא להתחבר, הכל בסדר, לא עשיתי שום דבר רע,

וגם לאחרים מותר להתאכזב שהקשר לא כמו שהן רוצים.

המצב לא נוח לך וככל שתילחצי ממנו הוא יהיה יותר לא נוח

תנסי להשלים שזה המצב.

[פצצת אנרגיות (כבי)]

תודה אמן שאצליח!!!!!!!!

[שירה אלג'ם]

כנראה היא לוחצת לך על נקודות עדינות בנפש. מזכיר לי שכאשר הייתי רווקה (וזה
היה כמה שנים…) אבא שלי אמר לי שאני נורא מרוכזת בעצמי וחייבת לפתור את
העניין הזה לפני החתונה. כמובן שנורא נעלבתי אבל מרוב שרציתי להתחתן הלכתי
לטיפול רגשי של שנה בניסיון לפתור את העניין מה שלא כל כך הצליח. מה שמעניין
הוא שכאשר התחתנתי סוף סוף פתאום הבעיה הזאת נעלמה לחלוטין, בעלי לא מבין איך
אפשר לומר עלי כזה דבר, חמותי בכלל חושבת שאני הבן אדם הכי רגיש (אחרי שירדנו
מהאולימפוס של זוג צעיר כן?) והיחידים שמצליחים להרגיע אותה. וגם ההורים שלי
אומרים שמאוד השתנתי. מה קרה? עבדתי על עצמי? לא. פשוט הייתי רעה כי היה לי
רע. ממש אין ילד רע יש ילד שרע לו. גם את, לא רעה, וגם היא לא רעה. משהו
בסיטואציה בינכן כנראה לוחץ לך או לה על יבלות וזה טבעי וזה בסדר. ברור שצריך
להתקשר אבל נראה לי חצי מהלחץ שלך זה כי מראש סימנת אותה שאין לך קשר טוב איתה
וזה לא בסדר שאת לא מתקשרת איתה. ברגע שתגידי לעצמך: כבי, זה נורמלי ובסדר
גמור. את לא צריכה להסתדר עם כל גיסה שלך, מותר לך לא להצליח לתקשר איתה זה לא
אומר עליך כלום. יהיה לך לפי דעתי הרבה יותר קל להתקשר להגיד מזל טוב כי את לא
תצפי מעצמך לכלום.

[פצצת אנרגיות (כבי)]

וואו תודה הזדהיתי איתך

אני רווקה ובאמת ככה מרגישה…

אבל קשה להילחם בעולם ובעצמי אבל שווה מאמץ

כן אני רגישה ולא חייבת להסתדר איתה ולא אומר עלי כלום!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

בא לי לצעוק את זה!!!!!! (וסורי על הבא לי כן זה באמת בא אלי משתלט עלי אני לא מסוגלת להשתלט על עצמי!)

[שירה אלג'ם]

אני הייתי משנה את הניסוח ואומרת: ד’ כרגע רוצה אותי ככה, עובדה שהוא שם אותי
במקום הזה. הפגוע, הלא מסתדר. כרגע אני עושה את הכי טוב שאני יכולה. וזה הכי
טוב שאני מסוגלת כרגע. בעזרת ד’ אוכל יותר בהמשך….

[פצצת אנרגיות (כבי)]

שמחה לבשר שב”ה היה ברית

אני הראש שלי לא כ”כ היה בברית לצערי ולשמחתי

בדיוק לפני שבת קרה לי מקרה טראגי אם חברתי…

אבל ב”ה הגענו לשלום זכור ואז בהתחלה גיסתי עוד לא הייתה בחדר

והספקתי לפטפט אם כמה ילדות ואח”כ שנכנסה הייתי חצי איתם

והיא אמרה לי מה התביישת לומר לי מזל”ט אני הורדתי את הראש אמרת שיהיה לך המון מזל”ט

והמשכתי אם הילדות לתת להם יחס אח”כ גם אמא שלה שאני מסתדרת איתה מעולה

נכנסה אז התיישבה לידי ופיטפטנו ובברית עצמה אז האמא שלה ואמא שלי וגיסתי ישבו בשולחן הכבוד

ואני ישבתי בקצה השני עם כמה גיסות שלה ודודות חמודות וזהו עבר ב”ה בשלום

בלי המון שיח ואם אפס וויכוחים!!! מחכה לפידיון שיעבור גם ככה בעז”ה (אבל בלי טראגדיה…)