אמנות חזותית
קהילה ליעוץ ולשיח אמנותי
כל מה שקורה באמנות החרדית פה!
חידושים עדכניים, הדרכות אמנות והעיקר יעוץ שחשוב לך להתקדמות
מובילה:
- Organized by
-
-
טיפים ורעיונות לעיצוב חללי למידה לכיתה ולגן
-
טיפים ורעיונות לעיצוב חללי למידה לכיתה ולגן
סביבה למסיבה
כל מורה רוצה שאצלה השיעור יראה אחרת, שהחומר שהיא מלמדת לא יישכח לנצח, שאצלה הלמידה תהפוך לחוויה. משאבים רבים של זמן, כוחות, לילות לבנים וכל האפשרויות הקיימות ליציאה מחוץ לכל קופסא משקיעות המורות המסורות בהכנת השיעורים שלהן. אך חבל שלפעמים הן שוכחות שכל שפע זקוק לכלי, אם אין כלי כל הטוב שלך פשוט נמוג מאליו וכמו כל מורה את יודעת לדקלם שעל הכלי להיות כלי מחזיק ברכה.
אז מהו הכלי? מה יחזיק את הלמידה ויהפוך אותה לנרכשת?
בשביל זה צריך להבין כמה דברים: ניזכר רגע בתחילת שנה, כמה ימים אחורה בסך הכל. מה יש בה, בתחילת שנה שמצית אור בעיניים לתלמיד? כולנו יודעים לדקלם שההתחלה החדשה המביאה בכנפיה הזדמנויות והתחדשות עושה לו רק טוב, אבל אם נחקור יותר לעומק נגלה שהאווירה הטובה הנושבת בתחילת השנה מורכבת גם מהסביבה הלימודית.
אז דבר ראשון מהי בכלל סביבה לימודית?
הסביבה הלימודית כשמה כן היא, היא המרחב העוטף את הלמידה, אליה נכנסים התלמידים וממנה הם יוצאים עם ידע חדש. אם עדיין לא הבנתם היא הכיתה בכבודה ובעצמה, על כל תכולתה
ועכשיו, אחרי שהבנו, נכיר כמה נקודות חשובות ביותר שמשפיעות על התת – מודע הלימודי של כל אחד.
כיתה נאה מרחיבה דעתו של תלמיד
איזה מורה לא יחפוץ בתלמידים על דעת רחבה? איך יוצרים זאת?
כל אחד מכיר את הניצוץ של האור בעיניים שמופיע במפגש עם כל סביבה נאה ואת תחושת המחנק והכבדות שמותירה עלינו סביבה בלתי מלבבת. בתחילת שנה התלמידים פוגשים סביבה לימודית אחרת לגמרי מזו שהותירו אחריהם עם סיום שנת הלימודים הקודמת. החל ממכשירי הכתיבה, הקלמרים והתיקים החדשים והנוצצים וכלה בכיתה המחודשת, הנקייה. לא עוד הדמות המקולפת למחצה משרידי קישוט הקיר דאשתקד אלא הכל רענן, טרי, חדיש ומגוון וכמובן מזמין ללמידה.
הכיתה היא מקום חי, דינאמי, פעיל ותוסס ומטבע הדברים קילופים עלולים לצוץ על הקירות, כתמים אפורים לעיתים מנמרים כל מיני אזורים ויש לה נטייה להפוך לעיתים למקום שאינו מזרים אנרגיות חיוביות לתלמידים הבאים בשעריו ואוי ואבוי לו, למורה, שתלמידיו חסרי אנרגיות חיוביות…
הקירות מלמדים בעד עצמם
עיצוב של כיתה בהקשר לחומר הנלמד הופך את חלל הכיתה לחלק דינאמי במערך השיעור, ניתן ליצור בכיתה אזורים מסוימים המתקשרים לנושאי הלימוד השונים. באופן זה הכיתה המעוצבת מנגישה את החומר עבור התלמיד, אם בהצבת סכמות למבני משפטים או תרגילים בצורה מעוצבת ומושכת את העין, אם בחידוד הרגלי למידה באופן נאה ומתחבר ללב ואם בשלל דרכים שונות כיד הדמיון הטובה שמציבות לתלמיד את היכולת להצליח בלימוד במבט עין מרפרף על קירות הכיתה שמולו. הוא יכול כך להיזכר בחומר, לתכנן פעולות ולהצליח. כמובן שהשילוב בין הפן החזותי – הקירות המעוצבים בהקשר לחומר, יחד עם הפן השמיעתי – המורה המסביר את החומר מילולית יוצר למידה אפקטיבית הרבה יותר.
להכיר דרך הקיר
בנוסף יש לקירות המעוצבים יכולת עצומה להעצים תלמידים באופנים שאינם דורשים מהם אומץ רב בהצגה עצמית. בכיתות רבות מומלץ לייחד אזורי קישוט הקשורים לתחומים ההומניים הנלמדים בבית הספר ומאפשרים לתלמיד להציג יצירות כמו בספרות, ציור ועוד על הקיר ולהרוויח הכרה והעצמה על הדרך. ישנן פינות שמטרתן לטפח כישורי חברה וישנן עוד דרכים רבות אחרות להגיע באופן זה לכל תלמיד. גם מי שחושש להביע את עצמו בפורום כיתתי, יוכל לעשות זאת בקלות רבה יותר באמצעות הקיר.
אז שלב ראשון…
כמו כל מורה את וודאי רוצה לדעת איך לעשות זאת, איך להפוך את הכיתה למקום אחר מבחינת המראה, איכות הלמידה ואיכות הכישורים של הלומדים בה.
כמה כללים בסיסיים
דבר ראשון: יש להביט על הכיתה שסביב, על הקירות שלה, לתכנן ולחלק. לבדוק לכמה נושאי קישוט זקוקים, כמה מקום דורש כל נושא ואיפה בדיוק כדאי למקם אותם.
נושאי קישוט יכולים להיות: חשבון, קריאה, כתיבה, גמרא, חברה ,רגשות ועוד ועוד
דבר שני: איפה מומלץ למקם כל נושא במרחב הכיתה?
ניתן לחלק את הקישוטים לקישוטים פעילים (הדורשים את השתתפות התלמיד) ולקישוטים לא פעילים. ככל שהקישוט פעיל יותר יש למקם במקום נוח ונגיש יותר.
כדאי ומומלץ לשתף את התלמידים בבחירה ולשמוע את דעתם כדי שהקישוט לא יהיה עוד אביזר בכיתה אלא חומר למידה פעיל ושימושי שיש לו גם את הכח להעניק לתלמידים תחושת קשר ושייכות.
בכיתות שילוב מומלץ ליצור קישוטים הממחישים את הקורה בין כתלי הכיתה: כללי עיצוב התנהגות, תורנויות, תקנון, סדר יום וכל כדי להפוך את הלמידה וכללי בית הספר למוחשיים ככל האפשר.
אני לא מצליחה להעלות תמונות
-
1 תגובה
-
זה מה שנקרא “גזור ושמור”.
יישר כח 💕
Log in to reply.
