מה שקורה בעבודה
ציבורי קהילה
ציבורי קהילה
פעילות אחרונה: לפני יום אחד
חיפוש עבודה, השתלבות בעבודה, דילמות תעסוקתיות, זכויות עובדים, התייעצויות ושיתופים על ”מה... פירוט נוסף
ציבורי קהילה
אוף, בגלל שהיא אחיינית של הבוס מותר לה הכול???
קדם ‹ Forums ‹ מה שקורה בעבודה ‹ אוף, בגלל שהיא אחיינית של הבוס מותר לה הכול???
-
אוף, בגלל שהיא אחיינית של הבוס מותר לה הכול???
פורסם ע"י ריקי ריקי כללי on 05/11/2024 ב10:05 amתגידו מה אפשר לעשות עם העובדת הזו שמרגישה שמותר לה הכול, כולנו נקרעות כדי להגיע בזמן והיא נכנסת לה בשופי באיחור של שעה וחצי, ולא תגידו פעם ב… זה כמעט יומיומי, והסיבות הן הסיבות הרגילות שלנו אסור להצטדק איתן (אירגון הילדים בבוקר/ האוטובוס איחר וכו’),
כמובן גם שהיא אף פעם לא אשמה ואם המשימות שלה לא נעשות בזמן תמיד אחת מהצוות אשמה רק לא היא,
ובוודאי שבכל הישיבות החשובות היא נוכחת ומקבלת קרדיט על דברים שלא עשתה (כי היא בקושי יודעת את העבודה וכל מה שהיא עושה היא נעזרת בנו, אבל את הקרדיט היא יודעת לקבל טוב מאוד), לאף אחת מאיתנו אין אומץ לסרב לה או להעמיד אותה במקום,
העובדת הזו היא אחיינית של הביג בוס, גם מנהלת הצוות נוהגת בה בעדינות,
בקיצור חזרנו אחרי סוכות עם ים עבודה, כולנו נתנו עוד שעות ורק היא מגיעה מאוחר ויוצאת מוקדם, אתמול המנהלת צוות עשתה לנו אסיפה אחרי שהעובדת הזו יצאה וחילקה בינינו את העבודה שלה, השתדלנו לא להתמרמר יותר מדי, היום העובדת הזו נכנסה מקודם וראתה עוד כמה משימות שלה מטופלות, והתגובה שלה: “איזה כיף!”……….. פשוט להתפוצץ!!!!!!!!!!! מה עושים??
ה ה הגיבה לפני 1 שבוע, 2 ימים 17 חברות · 63 תגובות -
63 תגובות
-
וואו איך שזה מתסכל!!
אני חושבת שכדאי לכן להתאגד כל הקבוצה ולקבוע לכן כללים משותפים:
1. לא נותנים לה לפגוע בכן – תתנו גב אחת לשניה
2. לא עושים את העבודה שלה, מה ששיך לה משאירים לה – תדברו עם ראש הצוות ותתמרמרו – כמובן לא בכעס אלא תביעו את התסכול שלכן וחוסר ההסכמה לבצע את התפקידים שלה באופן קבוע.
כשתיהיו מאוחדות יהיה לכן הרב יותר כוח להעמיד גבולות.
על זה שהיא מקבלת יחס אישי ויכולה לפרגן לעמה לאחר וכו.. אין מה לעשות, כמה שזה מתסכל לראות את האפליה זה לא קשור אליכן ולא על חשבונכן, כדאי לעשות הפרדה ריגשית ולהשלים עם המצב שהעולם לא שוויוני
-
לא נראה שהסיבה כאן היא בגלל שהיא אחיינית של בוס,
יכול להיות שיש לה סיבה טובה לבוא מאוחר (סיבה רפואית, משפחתית וכו’)
וזה ממש לא יפה להתאגד ולהיות נגדה
אבל כן, לא לחפות עליה ולעשות את העבודה שלה
-
-
מסכימה עם ה. ה. על 1 ו2
לגבי היחס היותר
למה שלא תפרגנו לה תשמחו איתה
יש מצווה לשמוח בשמחת השני זה קשה לא קל אבל הנה הזדמנות
ובד”כ אם היא תראה שאתן מפרגנות לה היא תתלהב עלייכן ותקדם אותכן גם
ואם יהיה בעיות אולי אפילו תוכל לגשת במקומכן לסדר לכן דברים
מניסיון זה לא קל אבל אם מכניסים לראש שזה לא על חשבונכן ואם את היית במקומה היית מצפה ל…
תנסי להיכנס לראש שלה ולהבין מה את היית שמחה לקבל במצב שלה איזה תגובות
ואין מה לקנא בה כי את לא יודעת איזה קשיים אחרים יש לה בעוה”ז כל אחד ותפקידו אף אחד לא מדלג על קשיים
לכל אחד ד’ נותן דברים טובים ודברים שנראים בעינינו פחות טובים…
בהצלחה : )
-
ממש לא חושבת שבסיטואציה כזאת יש מקום לפרגן ולשמוח.
מדובר בעוול שקורה מצד המעסיק ומצד העובדת, שמקבלת כסף על עבודה שהיא לא עושה –
ויותר מזה, העובדות האחרות (אני מניחה שאתן לא מקבלות תוספת במשכורת) נאלצות לעשות את העבודה שלה ללא תמורה.
זו עבירה על ההלכה והחוק.
-
נכון זה עוול וזה בעייה חוקית
אבל אפשר לפרגן לה
לגבי העוול וכו’ תנסו לשפר אבל כל עוד אי אפשר
תנסו לשמוח בשמחתה שהיא ב”ה בנושא הזה מסודרת…
וכמה שיותר תשמחו בשמחה תהיו יותר רגועות גם לגביכן…
-
לשמוח בשמחתו של השני – כשזה לא על חשבוני
אם זה לא מפריע לי שזה בא על חשבוני – אז למה לא לפרגן
אבל אם זה על חשבוני וזה מזיק לי – מה הקשר לפרגן???
אי אפשר לתפוס דרגות של ויתור ואהבת הזולת בבת אחת – זה לא הולך ככה,
אם זה דוקר לה, אז היא צריכה לנסות להגיע לשלב הבא – הפרדה בינה לבן העובדת, אבל מכאן ועד לקפוץ לפירגון – הרחק אדיר!
-
היהדות היא לא נצרות!!!
שמקבלים סתירה בלחי אחת, אין שום מצווה להגיש את הלחי השנייה ומי שפוגע בך, לא משנה באיזו צורה, אין שום מצוה לפרגן לו. על הרעיון המופרך הזה שנקרא לפרגן בכל מצב, להוריד את הראש ולהשלים עם המצב נוצרו הרבה מאוד ניצולים תעסוקתיים ולא רק. ממסכימה עם זה שיש פעמים שאין מה לעשות. עבדתי במקום עבודה שאחת העובדות הייתה בת של מישהי מהסגל הבכיר. לאותה בת היה מעבר חסר סינונים בין האזן ללשון וכל שנכס לאוזן החליק מהלשון היישר לעולם ואשתו ובניו ושכניו. המצב היה קטסטרופלי ולא היינו יכולות להגיד מילה בלי שהכל יעבור ומכיוון שהיא הייתה בת של ההנהלה לא הסכימה לשמוע עליה תלונה משום סוג שהוא. בשלב מסוים פשוט הפסיקו לדבר לידה. לא מרוע או מחוסר פרגון אלא מחוסר הרצון שהמרעיש הלאומי ישדר כל מילה שאמרנו. היא לא הבינה מה קורה וקצת נפגעה, אחרי תקופה מסויימת, מישהו מההנהלה בעצמו נפגע המפטפטת יתר שלה וייבש את נהר המידע (לפחות במקום העבודה). מה שאני באה להגיד בכל זה, שתתגוננו בכל צורה אפשרית, במקומות שאין מה לעשות ואתן תפגעו מההתקוממות, תשתקו אבל בכל מקום אפשרי, תתנגדו\ תגיבו (בכבוד. אבל תגיבו) וחכי, לא מאחלת לאף אחד מפולות אבל ביום הבוס יקלוט את המצב הוא יעשה לזה סוף. כי עם כל הכבוד למשפחה, כסף הוא יותר חשוב (לפחות אצל הבוסים:)
מלא הצלחות!
-
לא אמרתי לא להגיד
אמרתי כן ללכת לטפל
ואפילו לאיים עלייהם על התפטרות ותביעה משפטית
אבל בינתיים שהמצב ככה כן לפרגן לה לטובת עצמי לא לטובתה
בן אדם שמפרגן וטוב לו שלשני טוב הוא המון יותר מאושר!!!!!!!!
-
אם מפרגנים למי שעושה רע, זה לא גורם להרגשה טובה כמו בסתם פירגון אלא רק מנמיך יותר.
-
אבל לא היא עשתה רע
והיא לא מתכוונת להרע
אני בטוחה שהיא לא כמה בבוקר והחליטה היום אני עושה רע לזאתי וזאתי
פשוט מטבע הדברים שהיא קרובת משפחה זה קרה
וזה מוזר כי בד”כ לא מקבלים קרובת משפחה
אצלינו בעבודה אני חותמת על חוזה שאין לי שום עובד קרוב משפחה שלי…
-
זה לא משנה לי מה היא התכוונה,
בפועל היא גורמת לנזק. ואין שום סיבה לפרגן לה ולשמוח בשמחתה – כשהשמחה הזאת מזיקה לכל העובדות.
יש כאן בעיה, שצריך לטפל בה. וכאן ממש לא המקום לדבר על אהבת ישראל. זה ממש לא קשור לעניין.
-
זה לא היא
זה הקב”ה!!!!!!!!!!!!!!!!
מצמרר אותי לשמוע שאומרים שמישהי גרמה נזק…
-
ברור ש’ד’ אמר לו קלל’, אבל לכל אדם יש בחירה איך להתנהג. אי אפשר להתנהג שמושחתות ולומר שזה לא אנחנו, אלא הקב”ה. העולם מתנהל אחרת. הקב”ה נתן לנו את הבחירה.
ברור שליתר העובדות נגזר סבל, ולכן מה? היא זו שגורמת לכך. יש חולק?
-
תקשיבי אם היא הייתה פונה אלי
הייתי ממליצה לה באמת לנסות לקחת אחראיות להשתנות וכו’
אבל אנחנו לא אמורים לדון אותה
ומגלגלין חובה ע”י חייב זה ידוע והיא מסכנה שזה מה שהיא צריכה לעשות…
אבל עכשיו מהכיוון השני של הזאתי שעובדת איתה לא יעזור לה לדעת כמה השניה לא בסדר
היא צריכה לדעת מה היא יכולה להוציא את המקסימום מהמצב הזה…..
ולגבי העבודה לפי מה שהבנתי לא היא אמרה לה לעבוד יותר
אלא היא עבדה פחות והיה לחץ אז הראש צוות חילקה להן את העבודה שלה
-
כן נכון
כי אם היא תפרגן לה
ותחשוב עד כמה היא הייתה שמחה עם המצב היה הפוך
ולה היה פרוטקציות וכו’
אז היא תרגיש יותר טוב עם המצב כל עוד הוא לא מסתדר
לא חבל גם לסבול מהמצב שככה הוא וגם לסבול בנפש מ…
-
מה?
לשיטתך השחיתות הזו בסדר?
אם כך, פרשתי.
מה הקשר בין להיות אחיינית לבין להפיל עבודה על אחרות? כאחיינית יש לה אולי פריבילגיה לאחר או להקדים – אם זה באישור הבוס, כמובן (מה שלא ממש נשמע). אבל להפיל את העבודה על האחרות? לקחת קרדיטים שלא ביושר? גם אם הבוס מתיר לה, הבס שלמעלה לא מתיר.
זו מושחתות, במחילה. גם אם אני עובדת אצל אבא שלי/ דוד שלי/ גיס שלי – זה לא אמור לקרות.
ממילא כל הדרישה לפרגון מופקעת
-
המנהלת צוות עשתה לנו אסיפה אחרי שהעובדת הזו יצאה וחילקה בינינו את העבודה שלה, השתדלנו לא להתמרמר יותר מדי, היום העובדת הזו נכנסה מקודם וראתה עוד כמה משימות שלה מטופלות, והתגובה שלה: “איזה כיף!”
-
איזה כיף שמה?
שהמשימות שלה בוצעו.
היא לא חשבה שמישהו עשה את זה על חשבון זמנו? היא לא יודעת שלכל אחד יש מטלות שעליה לעמוד בהן והיא מפילה על אחרות?
נו, באמת…
-
היא יודעת שהעבודה שלה בועה ע”י אחרות, נכון? לא חשבה שמלאך ביצע אותו.
כל ניסיון טיוח אחר הוא סתם הגנה בכל מחיר על הצד הלא נכון.
-
תקשיבי יכול להיות שהיא עצלנית וכו’
לא הגעתי מכיוון להגן עליה
ואני אפילו לא יודעת מי זאת…
הגעתי מכיוון לעזור לריקי להרגיש טוב בעבודה בינתיים למרות המצב הקשה…
-
לדרוש לפרגן למי שגורם לך נזק ומושחת כלפייך בהתנהגותו זה לא עוזר להרגיש טוב. מקסימום להיפך.
-
זה כן גורם מניסיון!!!!!!
וידוע המשפט נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי מוותר מפסיד
ההפך כשאת מוותרת ונותנת לה להרגיש טוב את גם תרגישי טוב!!!!!!!!
אני לא יודעת על איזה נקודה בטעות לחצתי
זה נראה שזה נושא ממש טעון
לא התכוונתי לכלום
ואני גם לא מכירה אותך
המשך יום טוב
וסליחה אם לאורך ההתכתבות פגעתי במישהי
-
נראה לי שאת צריכה לברר מה זה ויתור.
אחרי שתעמיקי בנושא, נוכל לדון הלאה, ולבדוק אם זה קשור לפרגון
-
היא לא הפילה האחראית צוות נתנה להם כשהיא לא נמצאת!
ומה זה נקרא אם לא להפיל? היא יודעת שמה שהיא לא עושה יחולק בין האחרות, נכון? היא רואה שהן עושות במקומה את העבודה שלה. אז נכון שהיא לא חלקה את זה בעצמה (רק זה עוד חסר…) אבל היא גרמה לזה, וזה בהחלט לא בסדר. אולי יש לך אח/ות בבית שתמיד מצליחה להתחמק מכל העבודות – את לא מרגישה מנוצלת לעבוד במקומו/ה? את מרגישה פרגון?
לא בכל מקום צריך לוותר ולשתוק, ממש לא. אם העובדות האחרות מפסידות מזה – הן לא אמורות “לפרגן” לה, אלא לנסות לטפל מה שביכולתן. נראה לך הגיוני שהן “תפרגנה”, ולכן תעבודנה קשה יותר? תחזורנה הביתה מאוחר יותר? לי זה לא נשמע הגיוני. ואין שום קשר בין זה לבין פרגון. -
מה הבעיה הם יטפלו בזה אבל ממקום של כבוד
וזה יגיע לתוצאות הרבה יותר טובות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש הבדל בין להגיד למה היא וחוצפה לבין אני מבינה שיש כאן מקום רגיש והיא אם פרוטקציה אבל זה לא יכול ליפול עלינו אנחנו לא יכולות לקבל את עבודתה אולי תצרפו עובדת וכו’
נראה לי היה עדיף שהייתי מנסחת תשובה אחת ארוכה
שתסביר בדיוק למה התכוונתי כולל דוג’ אישית
-
אז גם למחבל לא צריך לעשות כלום כי הוא רק שליח?
סליחה על הדוגמא הקיצונית אני רק מנסה להבין איפה עובר הגבול
-
היא יהודיה חלק אלוק ממעל!!!!!!!!!!!!!
וחוץ מזה אם נתפוס אותה לשיחה ונדבר איתה בצורה מכבדת
נגלה שכנראה היא לא שמה לב…
והיא באמת תבין ותנסה לעמוד יותר כי היא לא באמת רוצה על חשבון האחרים
ד’ עשה ביהודי טבע שהוא רוצה להיות טוב ונמשך לטוב
ורוצה לעשות טוב לאנשים שסביבו…
פשוט צריך לחשוב איך לגשת אליה למרות שלפי מה שהבנתי זה יותר לגשת למנהלת צוות או לשנייהם
ופשוט לדבר בצורה שתכבד את שני הצדדים כי אם תגיעי בצורה של מלחמה זה לא יעזור ולהיפך…
-
לא נכון זה אופי של אנשים והתנהלות שהתקבעה לה במשך שנים,
אני לא מאמינה ששיחה מל סוג שהוא (מכבדת\צועקת\תקיפה) תצליח לשנות את זה
-
זה היה אמור להיות תגובה למישהי שכתבה לדבר איתה ואז זה ישתנה
ולא תגובה לתמי אפשטיין
-
זה לא נכון!!!!!!!!!
אני אופי עצלן!
ופעם הייתי לא מסדרת את החדר וכו’
ואז לא התעמקתי איך החדר מסתדר או משהו כזה
פשוט לא עניין אותי
ואז פעם אחת אחותי דיברה איתי על זה
ואז הבנו את הבעיה שלי שאין לי כוח וכנראה פחות מפריע לי פזר והיא בדיוק ההפך
אז עשינו בינינו סוג של פשרה שאני עוזרת לה במשהו אחר…
והיא עזרת לי בזה אני לא פירטטתי במה כי לא בטוח רוצה שידעו…
והיום בעבודה וכו’ היות ואני כבר מכירה את זה שאנשים יכולים לסבול ממני
אני משתדלת לשים לב או שאני עובדת על עצמי או שאני מוצאת עובדות שיעזרו לי…
-
כמו שכתבת בעצמך, את לא מכירה אותה וגם אני לא ולמעט מעלת הדילמה ,אף אחת לא מכירה את הנפשות הפועלות. דנים פה בסיטואציה אם היא תקינה או לא. מאיפה נובע הרצון שלך לדון את הרוע לכף זכות?
היה לי דיון עם בחורה חרדית שמאלנית (כן. יש חיה כזו) שאמרה שהיא בעד בעד סיוע המוניטרי ל’מסכנים’ בעזה. שאלתי אותה אם היא גם בעד תמיכה בחוק המעונות והגדלת תמיכה לאברכים. אם כן, אמרתי לה אז אולי יש מקום לדון האם יש חפים מפשע ומה שינם אך מכיוון שהאדם הוא יצור מוגבל, יש קיבולת רחמים מסוימת ומי שמכניס לשם את יתומים המחבלים ממילא לא מותיר מקום לאברכים.
שוב הלכתי לדוגמא קיצונית אך אני מקווה שהיא תמחיש את שבאתי להגיד, ככל שמצדיקים את הרוע, יורדת הצדקת הטוב ולא אני אמרתי שכל המרחם על אכזרים וכו… ושוב, של תהיה טעות, לא מכירה את הבחורה הפוגעת ואין לי שום דבר אישי נגדה אלא נגד דורסנות המקומות עבודה ולא רק
-
היא לא ביקשה לדון אם זה נכון או לא לפי מה שהבנתי
היא פשוט שאלה איך מתמודדים…
-
אכן כן. ואת הסברת בטוב טעם למה הפוגעת כן בסדר ואילו הייתי במקומה ולמה ראוי לפרגן לה וכו…ומכאן עלתה שאלתי
-
בצורה של ההתמודדות
אם היא תיכנס לנעליים שלה ותבין אותה
אז כן יהיה לה יותר קל להתמודד
לא אמרתי שהיא בסדר אמרתי שהיא לא יודעת איך היא הייתה במקומה…
ההפך כן אמרתי מגלגלין חובה זה אומר שזה משהוא רע…
-
מי שעושה רע מחוסר מחשבה וחוסר התבוננות – הוא רע!!!!!!!!
אדם חי בין בני אדם והוא צריך לשים לב שהוא לא פוגע באחרים
זה האחריות שלו, ואם הוא לא לוקח אחריות על מה שהוא עושה אז כן, הוא רע!
-
זה לא אמור לקרות, גם אם היא קרובת משפחה.
היא גורמת נזק במעשים שלה, ומקום עבודה מתוקן לא אמור לאפשר את זה.
אפשר לפרגן לה בשמחה העלאה במשכורת או שכר גבוה יותר. לעבוד במקומה זה לא פרגון. זה ניצול.
שימי לב, לא אכפת לה שהיא מגיעה מאוחר/ יוצאת מוקדם. אכפת לה שהעבודה נופלת עליה. לכאורה אם ההיא היתה מגיעה מתי שבא לה ומבצעת את משימותיה – ההצעה לפרגן היתה הוגן יותר. פה זה לא הסיפור
-
-
-
-
אם הבוס הוא בעל החברה, זכותו המלאה לשלם לה כמה שהוא מחליט, גם אם היא לא עובדת בכלל
אין פה שום ענין של עוול / לא חוקי
איפה אתן רואות פה מעבר על הלכה / חוק?
זה שעובדות אחרות נדרשות לעשות עבודה מעבר לסטנדרט הסביר – זו בהחלט בעיה שדורשת טיפול
אבל הענין עם כמה העובדת ההיא מקבלת על מה שהיא עושה – לא רלוונטי
-
ממה שמשתמע כאן, הבוס כלל לא מודע לעובדות המתוארות (אחרת על מה הוא מחמיא לה בישיבת מערכת??)
והוא יכול להעניק לה אלף משכורות בשמחה. הנושא הוא שהעבודה שלה נופלת על אחרות.
קחי דוגמא מתחום אחרת: הסייעת היא אחיינית של מנהל הרשת. הוא מאשר לה לאחר ולהקדים ולעשות מה בא לה. בפועל, העול והעבודה נופלים על הגננת הקורסת, שעובדת לבד בזירה, וגם צריכה לנקות את הגן.
נשמע לך?
-
בדיון פה בהחלט עלו טענות שזה לא חוקי שהיא מקבלת על עבודה שהיא לא עושה
לא חולקת לרע על הבעייתיות בזה שהעבודה נופלת על עובדות אחרות, וגם רשמתי את זה בצורה מאוד ברורה –
זה שעובדות אחרות נדרשות לעשות עבודה מעבר לסטנדרט הסביר – זו בהחלט בעיה שדורשת טיפול
-
-
-
-
-
ריקי, פשוט נורא לשמוע!
יש לכן עם מי לדבר? מבינה שהבוס הוא לא אופציה, אבל ראש הצוות שלכן או שותף בעסק?
בעיניי זה משהו שחובה להתלונן עליו.
-
אני רואה את זה כמשהו שהוא חלק מובנה בעבודה, כשתחשבי עם העבודה הזו משתלמת לך או לא תכניסי גם את השיקול על האחיינית הפרוטקציונרית הזו…
באופן אישי אני חושבת מבחינת הבוס זו התנהלות שגויה מאוד, במקומות מסודרים שמתנהלים ביעילות, באופן עקרוני לא מעסיקים קרובי משפחה זה יוצר בעיות רבות
מעניין אם זה עסק או משרה ממשלתית שאז ההתיעלות העסקית פחות בדם של הבוס…
-
רק שאלה:
מה יקרה אם לא תבצעי את המשימה שלה?
תעשי את העבודה שלך באופן המקסמלי ביותר, וזהו.
החלק שלה – שישאר פתוח. מה ההשלכתות במקרה זה?
-
קשה לי לראות את זה קורה כי המנהלת צוות לא תיתן לזה לקרות, היא זו שאחראית על העמידה בזמנים והיא בטח לא יכולה להגיד שהכול מתעכב בגלל הזאתי, זה יציב בעמדה מאוד מאוד לא נוחה גם אותה וגם אותנו בנות הצוות
-
למה שלא תניחי למנהלת הצוות להתמודד עם זה,
זה בעיקרון הבעיה שלה, היא האחראית והיא זו שצריכה ליידע את ההנהלה שהעובדת הזו לא יעילה.
יכול להיות שאתן לוקחות אחריות על הקושי של ראש הצוות ולכן ניהיה כזה מצב מתסכל?
-
-
-
תודה לכן כאן …. חייבת לציין שבד”כ זה לא כזה נורא, פשוט בגלל העומס שנוצר אחרי סוכות ומה שכתבתי שקרה זה הביא אותי לרגעים של חוסר אונים מוחלט שפשוט לא ידעתי מה לעשות
-
ולעניין קרבת משפחה,
אני עבדתי כמה פעמים במקומות שמנוהלים ע”י קרובי משפחתי וזה רק גרם לי ליותר אחריות ותפוקה. אם הבוס הוא גם דוד שלי, אני רוצה לתת מעבר לנדרש כי יש לי עניין בהצלחת המקום באופן כללי.
מי שמרשה לעצמה לזלזל במקום שיקר לקרובי משפחתה, תרשה לעצמה לזלזל בכל דבר.
-
בנות סורי על כל מה שכתבתי
עקב כמה פניות.. החלטתי לקחת את מילותי אחורה
כנראה שאני לא טובה בלהסביר את עצמי בוויכוח בכתב…
לפי מה שהבנתי לא הבינו אותי נכון
לכן אם מישהי ממש בוער לה הנושא מוזמנת בפרטי באישי…
-
לא קראתי את כל התגובות רק את השאלה,
לעניות דעתי – לכל אחד יש פרוטקציה בעולם…
אם אמא שלך היא אחות במרפאה אז מן הסתם תקבלי יחס מועדף, כשתגיעי לבדיקות
תור יותר מוקדם, או בכלל בלי תור וכו’
זה נשמע לי נורמלי שיש לה פריבילגיות..
אם הבת של הבוס היתה עובדת זה גם היה מובן נכון?
הרי אם הבוס בעצמו היה מעביר לך את המשימות שלו (שזה בעצם מה שכל הבוסים עושים) זה היה הגיוני
לבוס יש הכי “יחס מועדף”… אז עם הבת שלו זה “יחס דרגה 2” ועם האחיינית “יחס מועדף דרגה 3” וכו’ …
גם לנו כיהודים יש יחס מועדף אצל ד’וגם לאדם יש יחס מועדף על פני הדומם וכו’ …
קיבלה את המתנה הזו משמיים, ואת קיבלת משהו אחר כנראה … 🙂
נ.ב
אגב, יש גם חסרונות בלהיות ” אחיינית של “…בהצלחה רבה!
-
טליה, התשובה שלך סופר נכונה, היא רק לא קשורה לנידון. כנראה בגלל שלא קראת הכל.
אין בעיה עם היחס המועדף. יש בעיה עם פרויקטים שלא מתבצעים ונאלצים ליפול על העובדות האחרות ועל חשבון זמנן. על נטילת קרדיטים שלא כהוגן.
שני אלו לא קשורים בכלל לפרוטקציה ופריבלגיה, אלא יותר למידות.
זה שהיא אחיינית – מתיר לה לצאת ולבוא כרצונה. לא מתיר לה לא לעשות כלום ולזרוק את העבודה שלה על האחרות. אם אכן זו היתה כוונת המשורר (קרי, הבוס) – מלכתחילה לא היו מקצבים לה משימות.
-
תמי אני חושבת שלקחת את זה לתחום שלך ולכן הזעם הנורא שאת מרגישה
לא נשמע לי שהאחיינית של הבוס “רשומה” על מאמר שעובדת אחרת כתבה
מדובר ככל הנראה בעבודות כלל משרדיות שהמשרד כולו צריך להפיק וכאשר אחת העובדות יוצאת מוקדם באה מאוחר מטבע הדברים היא מספיקה פחות מכולן והבוס הוא דוד שלה ופונה אליה באופן ישיר כנראה יותר מאשר לעובדות האחרות שאין לו איתן קירבה משפחתית
מכעיס? מאוד!
אני לא הייתי עובדת בכזה מקום
כנראה שזה יושב אצל האחיינית גם על מידות לא משהו
כי גם אם היא מאחרת ויוצאת מוקדם מה היא מוציאה לכולן את העיניים
המסקנה שלי היא שבגלל חוסר הנתונים שבתיאור המקרה כל אחת פה לקחה את הדיון לתחום שלה כי זה מה שהיא מכירה והגורלות נחרצו פה, אחת אחת….
המקרה הזה ודאי לא נעים אבל בנתונים מסויימים התשובה של פצצת אנרגיות יכולה מאוד להתאים
-
-
אני אלמנה ומכוח זה שבעלי בשמים הוא עושה לנו האלמנה והיתומים פרוטקציה בשמים.
“אבי יתומים ודיין אלמנות”.
-
-
חשבתן אולי שעל בסיס העבודה הזו העסיקו אותה?!
אולי היא עובדת X שעות ולא על אותו תקן של כל השאר?
צריך לנסות לדון לכף זכות- תמיד
-
יתכן. במקרה כזה, גם העבודה אמורה להיות מתווכת לשעות. לא נשמע שזה ככה
-
תמי, למרבה הצער במשרדים הרבה מאוד פעמים חלוקת העבודה לא נבנית בצורה נכונה ותואמת שעות,
גם בלי סיפורי רקע כמו עובדות פרוטקציונריות וכד’.
זה שעל שם אותה עובדת נרשמו X משימות, סבירות גבוהה שלא באמת מישהו ישב ובדק ואמד את המסוגלות שלה לעמוד בזה ביחס לשעות שהוא דורש ממנה
(בדיוק כמו שאני עכשיו למשל, אמורה לעשות עבודה של 2.5 אנשים + פרוייקט שלא מן המנין שהועבר לניהולי בלית ברירה, בגלל מחסור חמור בכח אדם)
-
-
-
מתייחסת רגע לשאלה שבכותרת: האם בגלל שהיא אחיינית של הבוס מותר לה הכל?
תשובה: לא.
כמו כל אחת אחרת, מותר לה לעשות את מה שסוכם איתה במסגרת ההעסקה.
אבל,
היות ואף אחת מהעובדות לא יודעת מה באמת סוכם, אולי לכתחילה היא באה להעביר את הזמן, ומשייכים אליה מטלות לבחירה?) וחוץ מזה שנורא מכעיס ומעצבן לראות אנשים שחוגגים ומכייפים כשאת עובדת קשה (אם היא באה בשביל לקבל כסף בלי לעבוד, היה לעובדות יותר קל אם היא היתה יושבת בבית והן לא היו יודעות מזה…), הנתון העובדתי הרלוונטי הוא שיש לעובדות עומס עבודה חריג.
ובעיני לפחות, זה אמור להיות הנושא מול הבוס / מי שאחראי על חלוקת העבודה.
כל הכעס והמרמור (שהם לגמרי לגמרי מובנים) – לא יקדמו לשום מקום.
מה שהייתי חושבת שנכון לעשות זה פשוט לפנות לגורם הרלוונטי במשרד,
ולהציף שיש על העובדות עומס עבודה חריג וכו’.
ו-לא, בלי להתייחס בכלל לאותה עובדת פרוטקציונרית, לפחות לא בשלב ראשון.
אם זה יגיע לשלב של ירידה לפרטים, אפשר להגיד בעדינות שהמטלות הרשמיות סבירות ביחס להיקף המשרה, אבל בפועל העובדות נדרשות להשלים מטלות של XXX וזה משהו שהן מתקשות לעמוד בו.
-
איזה מגוון של דעות ועמדות!!! הרבה דברי טעם. וואו.
אם יורשה לי לכתוב את דעתי האישית, אני חושבת שהמצב הזה שתואר בשאלה הפותחת, הוא באמת לא תקין,
אבל מבחינה מעשית- אין הרבה מה לעשות… זה או להבליג, או להרגיש שאי אפשר יותר ולחפש עבודה אחרת עם סביבת עבודה יותר נעימה.
ריקי יקרה מקווה בשבילך שתצליחי להתמודד בהצלחה עם האתגר הזה…
-
לא חושבת שנכון להבליג. לבוא ולהגיד – מפריע לי התנהלות הדברים – לא מזיק לאף אחד (כל עוד המעמד בחברה שלך יציב).
לי היה סיפור שלם עם מישהי שהתאכזרה אלי מסיבה שהבנתי רק אחרי חצי שנה (חזרתי מחופשת לידה אחרי שהיא שכנעה אותי לא לחפש עבודה אחרת כי יהיה לי יותר נוח, קל וכו’ ובפועל – היא הכי הקשתה עלי, הרגשתי כאילו אני חדשה). הסיבה שהתבררה לי לאחר זמן – היו הרבה שינויים כשלא הייתי וההתנהלות בחברה יצאה מנורמה, כך שאני הייתי החוזרת הטריה שאפשר להעמיס עליה את העבודה של כולן כי “את מצליחה לפתור תוך חמש דקות, אז מה הבעיה שלך לעזור?”, זה כלל:
הקפצה שלי לפרויקטים שלא קשורים אלי כשאני במחלת ילד (!!), ביצוע עבודות תמיכה וסיסטם ועוד כל מיני דברים לא הגיוניים אחרים שעברו מתחום עזרה לתחום ניצול.
הייתי אמנם עם הרבה יותר וותק ממנה, שנתיים -שלוש ועוד הכנסתי אותה לעבודה (🤷♀️) ובכל זאת – הבוס צידד בה כי שמע רק את הצד שלה.
עד שנשבר לי ואמרתי שאני לא מוכנה לעבוד יותר תחתיה. לקח איזה חצי שנה עד שזה באמת התאפשר, אבל בעצם העובדה שהיא הבינה שאני לא כבולה אליה – דברים נרגעו…
-
כשיש עם מי לדבר, אדרבה! טוב לשמוע שבמקרה שלך זה הסתדר.
במקרה הספציפי הזה כשיש קירבת משפחה, זה נראה לי מורכב יותר. הרבה סיכויים שהבוס לא יצליח לשמוע רעות על העובדת הזו. לכאורה לא יהיה לו נעים להסתכסך עם ההורים שלה או עם הסבא והסבתא, ואולי הוא פשוט לא יהיה מסוגל לקבל את ההלשנה הזו מרוב שהוא מעריך אותה שלא כפי ערכה. נראה לי שבמקרה הספציפי הזה, זה סיכון מדי גדול לנסות לשנות דברים בתוך מקום העבודה.
-
-
-
דיון מעניין
נושא הויתור הוא מעניין
לי נראה שויתור לטוב – הוא טוב וויתור לרע – הוא רע
רחל אימנו ויתרה ללאה אחותה הצדיקה (ויתור לטוב) או ללבן הרשע (ויתור לרוע)?
ברור שאם ה’ כל כך אהב את הויתור שלה, ובזכות זה ישיב בנים לגבולם בקרוב אמן,
אז הוא היה ויתור נכון לטוב, אפילו שהיה רע ששמח מזה מאוד (לבן)… וטוב שכאב לו מאוד (יעקב)
שרה לא הסכימה לוותר לישמעאל על ההתנהגות הנוראה שלו ופתחה סכסוך עם אברהם כדי שיעיף אותו ואת אמא שלו
והיא צדקה, ה’ אומר לאברהם לשמוע בקולה. כי בבית של אברהם לא יעשו חטאים
כאן יש רוע שאסור לוותר לו…
(אבל רגע, קראתי שאנחנו סובלים בגלות שלהם בגלל ששרה ענתה את הגר, אז לענות אותה, זה לא היה טוב בעיני ה’
הפליא בדבריו רמב”ן זצ”ל כאן בפרשתנו, לדבריו לא היה בהתנהגות זו
של שרה כלפי הגר רק חוסר מוסר ומידת חסידות אלא “חטא” : “חטאה אמנו
בעינוי הזה”, ומוסיף הרמב”ן זצ”ל שגם אברהם בהניחו לעשות כן חטא,
ומסיים הרמב”ן : “שמע ה’ אל עניה, ונתן לה בן שיהא פרא אדם לענות זרע אברהם ושרה בכל מיני העינוי עכ”ל
.)בקיצור, דיון מעניין, תודה על התרעננות בצל מחשבות שתמיד רודפות אותי…. וסליחה על הזליגה לפרשת השבוע, שנזכה תמיד לדעת לבחור בטוב…
פצצת אנרגיה – מה שבטוח את מחפשת לבחור ברצון ה’, ובעז”ה תצליחי!
-
זה כן נכון
זה לא נכוןאני מסתכלת מהצד ומחייכת חיוך משועשע
עד מתי תתווכחו כמו שתי תרנגולות?
Log in to reply.