אז קצת טעימה מעולם ה AGILE בחברות ההייטק:
תקופת עבודה (המוגדרת- ספרינט, בדכ במשך שבועיים/ שלושה שבועות)
בפגישה ראשונה לפני תחילת הספרינט – בשם PLANNING – תכנון, מגדירים את הדברים הבאים:
* היעדים שאליהם אנחנו רוצים להגיע בסוף הספרינט
* משאבי העבודה (חופשות צפויות, זמן לתמיכה באחרים, זמן פנוי לבאגים, וכו)
* ועוד
יש לוח משימות, מחלקים משימות לצוות, כשכל עובד משערך כמה זמן תיקח לו המשימה, ומחלק את המשימה לתתי משימות. (בהקבלה לעבודות הבית : משימה: ניקוי מטבח, תתי משימות: שטיפת כלים, ריקון שיישים, ניקוי שולחן וכו)
מדברים על תלויות – אם עובד תלוי במישהו אחר, אז צריך לוודא שיש לו משימה אחרת לבצע בינתיים , או אם יש 2 משימות דחופות – יחלקו ל2 עובדים, כדי שהמשימה השניה הדחופה תוכל להתקדם
כל הנל לפני תחילת הספרינט
במהלך הספרינט –
* כל אחד יכול לגשת ללוח המשימות, ולראות את כל המשימות שלו. לכל משימה יש סטאטוס – חדש, בתהליך או מושלם. ומעדכנים את הסטאטוס בכל פעם שמתחילים או מסיימים משימה.
* בכל יום יש פגישת “דיילי” קצרצרה שבה כל אחד מגדיר במילים ברורות עבור כל משימה שנמצאת בתהליך איפה היא אוחזת. אם היא תקועה – אז למה, ואם היא תלויה במשהו אז אפשר להתייעץ למי לפנות, או איך לקדם את המשימה
בסוף כל ספרינט יש פגישה (מעצבנת, אבל חשובה) בשם RETRO. בפגישה זו כל אחד עובר בגדול על המשימות שלו וצריך להסתכל לאחור על המשימות וללמוד מהן לעתיד. משהו חשוב ומשמעותי – זה לא וידוי של מה לא הייתי בסדר, אלא איך אוכל ללמוד ממה שהיה עכשיו לגבי הפעמים הבאות
למשל – משימה לקחה לי פחות זמן משצפיתי מכיוון שמישהו אחר כתב את הקוד בצורה טובה במיוחד, או הייתי צריכה עזרה ממישהו וקיבלתי אותה במהירות ובמאור פנים . או – היתה לי בעיה לא צפויה שלא לקחתי בחשבון ולכן המשימה לקחה זמן רב יותר. מה אני לומד מזה? משימה מסוג זה בד”כ מכילה בלתמ”ים רבים, בפעם הבאה אגדיר למשימה מסוג כזה שתיקח עוד יום עבודה.
אני מוצאת את עצמי עובדת כך בבית
יש לי לוח משימות (החלון שלי, ולורד מחיק 😉 ) , ואני מסמנת על כל משימה כמה זמן לדעתי תיקח, מסמנת כשמשימה מסתיימת , ובעיקר, מנסה ללמוד לעתיד מתוך הדברים הטובים והפחות שהלכו לי
בהצלחה הלאה