מה שקורה בעבודה
חיפוש עבודה, השתלבות בעבודה, דילמות תעסוקתיות, זכויות עובדים, התייעצויות ושיתופים על ”מה... פירוט נוסף
מובילות:
- Organized by
-
-
אני מוכנה לעשות לך טובה ולהתראיין למשרה הזו…. סיפור אמיתי!
-
אני מוכנה לעשות לך טובה ולהתראיין למשרה הזו…. סיפור אמיתי!
סיפור שקרה באמת (בטשטוש פרטים כמובן)
המועמדת היא מישהי שעברה דירה מעיר לעיר, עדיין עובדת בעבודה הקודמת שלה (חלק מהימים מהבית), מחפשת עבודה חדשה בעיר שאליה עברה.
המגייסת היא מתחום שבו יש ביקוש לעובדים אולם אין היסטריה, כלומר המעסיקים מקדישים זמן לסנן ולברור, והעובדים מצליחים להשיג עבודה אחרי תקופה.
ולהלן הדו שיח:
מגייסת: “היי, אני מדברת עם X?”
מועמדת: “כן, שלום”
מגייסת: “ראינו את קורות החיים שלך ונשמח להזמין אותך לראיון עבודה. אנחנו…”
מועמדת: “אוקיי, אוקיי, תודה, אני יכולה להגיע רק בימי שלישי, יש לך משהו פנוי?”
מגייסת: “האמת היא שאנחנו עושים יום ראיונות ביום ראשון הקרוב, ורציתי לזמן אותך למועד הזה.”
מועמדת: “אה, אמרתי לך שאני לא יכולה, אולי בכל אופן אפשר בשלישי?”
מגייסת: “זה בלתי אפשרי, אני מצטערת. אולי בכל אופן תעשי מאמץ בשביל להגיע ביום ראשון? יש אפשרות?”
מועמדת: “לא, אני בעבודה, אני נוסעת לתל אביב באותו יום, אני לא אהיה באיזור.”
מגייסת: “אולי ביום שני? מה עם יום שני?”
מועמדת: “אמממ…” (חושבת) “יום שני אני גם בנסיעה אבל אני אוכל להגיע רק אם הראיון יהיה ב-07:30 או ב-17:30.”
מגייסת: “זה לא אפשרי. אני חושבת שנוותר בינתיים. אם נקיים עוד סבב ראיונות, אולי נפנה אלייך. להתראות.”
עובדות/מגייסות/יועצות- נשמע לכן מוכר? ואולי דווקא מפתיע? מוזמנות לחוות דעה.
השאלה היא כמובן, מה המועמדת היתה צריכה לחשוב/להרגיש/לעשות אחרת, כדי להצליח בחיפוש העבודה שלה.
-
5 תגובות
-
ברור שהעובדת צריכה להבין שהיא צריכה את העבודה ולכן היא צריכה להתגמש
או שבאמת היא לא זקוקה כ”כ לעבור למקום קרוב, היא רק מנסה לראות אם יבוא לה משהו ככה בקלות בלי שום ויתור מצידה, ואז ההתנהלות שלה ברורה לגמרי
-
לגיטימי לחלוטין.
ברור שככה היא מצמצמת אפשרויות ואולי מחמיצה הזדמנויות. אבל כנראה עושה את זה מתוך בחירה או חוסר ברירה.
ואני לא חושבת שהיא עושה למישהו טובה כשהיא מתראיינת, והמגייסת לא צריכה להרגיש כך. אבל יש כמה חברות במשק, שלא יזיק להן להכיר בכך שמועמדות מקדישות זמן וכוחות בשביל להגיע לראיון, ולעתים קרובות גם שעות עבודה ששוות כסף, וגם אישור מהבוס לחסר יום או שעות שזה גם משהו שאי אפשר לעשות בלי הגבלה…
לא באופן חד משמעי, אבל עצם הרעיון של “יום ראיונות” הוא לא ראוי בעיני, אלא אם כן מדובר באמת על מספר מכובד של משרות ואפשרויות, הקמת צוות חדש או משהו כזה.
הייתי פעם ביום ראיונות כזה, היינו כ-10 בנות, עם נסיון, ועם עבודה, והושיבו אותנו למבחן על המחשב, אחר כך ראיון אישי, ואחר כך מבחן בכתב. משעה 9 בבוקר עד דלא ידע. אני ב3 פרשתי.
למפרע התברר שאת כולן זימנו עבור משרה אחת בלבד, וגם אותה לא איישו, כי אף אחת מהבנות לא הרשימה מספיק והצליחה מספיק בכל השלבים.
לדעתי זה לא מכובד ולא מכבד. ואני, אם אדע שאלו הנתונים, בהחלט מוכנה לוותר על ההזדמנות שנפתחה בפני, ולהמנע מלהגיע לראיון.
-
מזדהה לחלוטין,
גם לי עשו את זה פעם, היינו קבוצה של אנשים שהם רצו להשוות כדי לבחור את מי שהכי יצליח במבחנים והראיון,
לא אנושי בכלל!!
-
-
נראה לי יכול לקרות, כנראה העובדת לא מידי מעוניינת במשרה המדוברת
-
רק אדייק- במקרה הספציפי הזה, לא היה מדובר בראיון קבוצתי אלא ביום ראיונות, כלומר יום אחד שבו כל המנהלים הרלוונטיים מתפנים מכל שאר עיסוקיהם ועוסקים רק בפגישת המועמדים בזה אחר זה
Log in to reply.
