מה שקורה בעבודה
חיפוש עבודה, השתלבות בעבודה, דילמות תעסוקתיות, זכויות עובדים, התייעצויות ושיתופים על ”מה... פירוט נוסף
מובילות:
- Organized by
-
-
אני מוכנה לעשות לך טובה ולהתראיין למשרה הזו…. סיפור אמיתי!
-
אני מוכנה לעשות לך טובה ולהתראיין למשרה הזו…. סיפור אמיתי!
סיפור שקרה באמת (בטשטוש פרטים כמובן)
המועמדת היא מישהי שעברה דירה מעיר לעיר, עדיין עובדת בעבודה הקודמת שלה (חלק מהימים מהבית), מחפשת עבודה חדשה בעיר שאליה עברה.
המגייסת היא מתחום שבו יש ביקוש לעובדים אולם אין היסטריה, כלומר המעסיקים מקדישים זמן לסנן ולברור, והעובדים מצליחים להשיג עבודה אחרי תקופה.
ולהלן הדו שיח:
מגייסת: “היי, אני מדברת עם X?”
מועמדת: “כן, שלום”
מגייסת: “ראינו את קורות החיים שלך ונשמח להזמין אותך לראיון עבודה. אנחנו…”
מועמדת: “אוקיי, אוקיי, תודה, אני יכולה להגיע רק בימי שלישי, יש לך משהו פנוי?”
מגייסת: “האמת היא שאנחנו עושים יום ראיונות ביום ראשון הקרוב, ורציתי לזמן אותך למועד הזה.”
מועמדת: “אה, אמרתי לך שאני לא יכולה, אולי בכל אופן אפשר בשלישי?”
מגייסת: “זה בלתי אפשרי, אני מצטערת. אולי בכל אופן תעשי מאמץ בשביל להגיע ביום ראשון? יש אפשרות?”
מועמדת: “לא, אני בעבודה, אני נוסעת לתל אביב באותו יום, אני לא אהיה באיזור.”
מגייסת: “אולי ביום שני? מה עם יום שני?”
מועמדת: “אמממ…” (חושבת) “יום שני אני גם בנסיעה אבל אני אוכל להגיע רק אם הראיון יהיה ב-07:30 או ב-17:30.”
מגייסת: “זה לא אפשרי. אני חושבת שנוותר בינתיים. אם נקיים עוד סבב ראיונות, אולי נפנה אלייך. להתראות.”
עובדות/מגייסות/יועצות- נשמע לכן מוכר? ואולי דווקא מפתיע? מוזמנות לחוות דעה.
השאלה היא כמובן, מה המועמדת היתה צריכה לחשוב/להרגיש/לעשות אחרת, כדי להצליח בחיפוש העבודה שלה.
-
9 תגובות
-
38
84
חברה חדשה
ברור שהעובדת צריכה להבין שהיא צריכה את העבודה ולכן היא צריכה להתגמש
או שבאמת היא לא זקוקה כ”כ לעבור למקום קרוב, היא רק מנסה לראות אם יבוא לה משהו ככה בקלות בלי שום ויתור מצידה, ואז ההתנהלות שלה ברורה לגמרי
-
2
4
חברה חדשה
לגיטימי לחלוטין.
ברור שככה היא מצמצמת אפשרויות ואולי מחמיצה הזדמנויות. אבל כנראה עושה את זה מתוך בחירה או חוסר ברירה.
ואני לא חושבת שהיא עושה למישהו טובה כשהיא מתראיינת, והמגייסת לא צריכה להרגיש כך. אבל יש כמה חברות במשק, שלא יזיק להן להכיר בכך שמועמדות מקדישות זמן וכוחות בשביל להגיע לראיון, ולעתים קרובות גם שעות עבודה ששוות כסף, וגם אישור מהבוס לחסר יום או שעות שזה גם משהו שאי אפשר לעשות בלי הגבלה…
לא באופן חד משמעי, אבל עצם הרעיון של “יום ראיונות” הוא לא ראוי בעיני, אלא אם כן מדובר באמת על מספר מכובד של משרות ואפשרויות, הקמת צוות חדש או משהו כזה.
הייתי פעם ביום ראיונות כזה, היינו כ-10 בנות, עם נסיון, ועם עבודה, והושיבו אותנו למבחן על המחשב, אחר כך ראיון אישי, ואחר כך מבחן בכתב. משעה 9 בבוקר עד דלא ידע. אני ב3 פרשתי.
למפרע התברר שאת כולן זימנו עבור משרה אחת בלבד, וגם אותה לא איישו, כי אף אחת מהבנות לא הרשימה מספיק והצליחה מספיק בכל השלבים.
לדעתי זה לא מכובד ולא מכבד. ואני, אם אדע שאלו הנתונים, בהחלט מוכנה לוותר על ההזדמנות שנפתחה בפני, ולהמנע מלהגיע לראיון.
-
38
84
חברה חדשה
מזדהה לחלוטין,
גם לי עשו את זה פעם, היינו קבוצה של אנשים שהם רצו להשוות כדי לבחור את מי שהכי יצליח במבחנים והראיון,
לא אנושי בכלל!!
-
-
2
6
חברה חדשה
נראה לי יכול לקרות, כנראה העובדת לא מידי מעוניינת במשרה המדוברת
-
43
124
מנהלת קהילה
רק אדייק- במקרה הספציפי הזה, לא היה מדובר בראיון קבוצתי אלא ביום ראיונות, כלומר יום אחד שבו כל המנהלים הרלוונטיים מתפנים מכל שאר עיסוקיהם ועוסקים רק בפגישת המועמדים בזה אחר זה
-
2
6
חברה חדשה
ככה זה, פעם אתה על הגובה ופועל בצורה לא הוגנת כלפי מבקשיי עבודה ופעם אתה למטה ואוכל את זה שהם עם אף גבוה.
הייתי פעם בראיון בתקופה שהיה ביקושיי שיא לרו”ח הבוס הציע לי 4,000ש”ח פחות מהסכום שנקבתי בו כששאלו אותי מה דרישות השכר שלי וניסה לעשות עליי מוניפולציות כדי שאסכים להמשיך איתו ואמר שהמשכורות בשמים ולא הגיוני, שאלתי אותו בלי להתבייש וכשהשוק היה מוצף מתמחות השכר היה מינימום חשבת האם זה הוגן והגיוני אחרי כל ההשקעה והאם זה אפשרי לפרנס משפחה בכזה סכום….
באותה שיחה הוא הזכיר איך באותה תקופה היה הולך לאירוע משפחתי והיה חוזר משם עם כמה קבצי קו”ח כי כל אדם שני ביקש ממנו פרוטקציה עבור קרובת משפחה, שכנה וסבתא…., סיפר לי איך אחד מגדולי הדור (!) פנה אליו באופן אישי לבקש שיקבל לעבודה את נכדה שלו. ואיך היום המצב שונה…..
אני עצמי זוכרת איך הלכנו כל הכיתה לראיון אצלו וכל הסמינרים של כל הסביבה והיה מדובר על איוש של 2 משרות בלבד (!!!)
אז זהו, תאכלי ביצה ותפנימי שפעם אתה למעלה ופעם השני למעלה
-
-
43
124
מנהלת קהילה
אני שומעת כאן הרבה תיסכול מהיחס של המעסיקים והמגייסות,
ובתור מישהי משני עברי המתרס, אף פעם לא העזתי לזלזל בשיחת טלפון ממעסיק פוטנציאלי.
לקטוע את המגייסת על המשפט הראשון, לגלות חוסר גמישות כ”כ מופגן בתיאום הראיון, לנהל את השיחה כאילו המועמדת היא המראיינת- משדר זלזול. אף מעסיק לא רוצה מועמדת שמזלזלת בו עוד לפני שפגשה אותו.
האם אני היחידה שחושבת כך?…
-
2
4
חברה חדשה
אני מסכימה איתך רבקי.
קראתי את הסיפור די בתמיהה
אני חושבת שכשאישה מחפשת עבודה
היא צריכה לשים על זה כל האנרגיה, ולהיות זמינה לראיונות
אם כי, גם אני עברתי כמו שתארו כאן
יום מיונים משפיל ומדכא עד מאד.
נראה לי שהיום שש שנים אחרי, עדיין לא התאוששתי
כשאני משחזרת, איך ישבנו 14 אנשים בשביל משרה בודדת
וגם היא משרה חלקית מהבית.
איך הייתי צריכה בשביל זה להטלטל באוטובוסים עד לוד
וכל אחד מהיושבים מנסה להוכיח כמה הוא מוצלח ומנוסה, ומתהדר בשלל תארים
והם גם נתנו תרגיל וישבו לצפות, איך אנחנו מבצעים את התרגיל.
לא יודעת איך החוק מאפשר זלזול באנשים המחפשים עבודה
אני הגעתי מאשדוד, היו שם אנשים שהגיעו, מבאר שבע, ומהצפון הרחוק
בשביל פחות מ10% להתקבל למשרה.
אין ספק שהיום לו הייתי מחפשת עבודה, הייתי מבררת טוב יותר מה סוג הראיון.
אבל ברור שהעובדת צריכה לדעת שהיא מגיעה מעמדה נחותה מול המנהלים.
אם היא תרצה ואם לא….
-
43
124
מנהלת קהילה
גם אני בתחילת דרכי עברתי מרכזי הערכה ומיונים לא הכי מכבדים, וזוכרת מגייסות מתנשאות בהחלט
כמו מגייסת שהעבירה מרכז הערכה, נתנה לנו להזיע במשימה קבוצתית ואז עברה אחת אחת והתקילה אותנו בשאלות הזויות אודות המשימה. אותה מגייסת גם לא היתה עונה לשיחות נכנסות כך שאם פספסת את השיחה ממנה לא היה לך איך לחזור אליה (שזה בעיניי אחד הדברים המתנשאים ביותר שיש)
לקח לי זמן להבין ששוק העבודה הוא שוק לכל דבר וחלים בו כללי היצע וביקוש, ומדי פעם הכוח עובר מהמעסיקים לעובדים ולהיפך
אם יש מחסור בעובדים והיצע של משרות, המעסיקים ירדפו אחרי כל מועמד
אם יש היצע של עובדים ומחסור במשרות, העובדים ירדפו אחרי כל מעסיק
ואלה דינמיקות שמשתנות מתחום לתחום ומתקופה לתקופה, צריך פשוט לנצל הזדמנויות
-
Log in to reply.
