הבוסית והמצב רוח

[ה]

שושי את מציינת שאת טיפוס חזק,

אז אני מבינה שאת לא מתרגשת מכל משפט שאומרים לך,

ונראה זה לא סיטואציה שאת מכירה אותה…

יתכן שהבוסית שלך אדם מקטין?

זה קורה לך עוד פעמים איתה??

[שושי]

היא כאילו מהממת וחמודה אבל אם היא בלחץ

אז כולם יקבלו אותו על הראש

ואם מישהו אשם (קורה לכל אחד פשלות, איננו מלאכים)

אז…

[רבקי גרינוולד]

שושי, היות שהיא הבוסית אז מה שהיא אומרת הוא יותר משמעותי בשבילך כעובדת, בין אם תרצי ובין אם לא תרצי

ולכן, מאוד טבעי ולגיטימי שדווקא על פגיעות שמגיעות ממנה תתקשי להתגבר

עד כמה זה משפיע על החיים שלך מחוץ לעבודה?

[שושי]

זה לא ברמה של פגיעות אבל אם היא אמרה לי משהו פעם אחת

(בתוך רשימה של 10 הוראות) ושכחתי, או ששאלתי אותה שוב היא תגיד לי כבר דיברנו על זה,

למה לא סידרת את הנתונים בצורה הזו? או, כבר דיברנו על זה,

ולפעמים אפילו לא ממש דיברנו אלא היא כתבה לי חצי מילה

אני בנאדם עם קליטה מהירה.

אז לא ברור לי מה הבעיה,

ובגדול זה קורה כמה פעמים ביום לעומת כמות הסגירות שלי שעולה על זה אבל כנראה פחות מרגשת אותה

(ממש מוזר כי דווקא על זה היא מרוויחה כסף…)

[רבקי גרינוולד]

נשמע שמדובר בטיפוס ביקורתי, או שאולי משהו בדינמיקה ביניכן גורם לה להתנהג בביקורתיות

ביקורת חוזרת ונשנית היא לא בריאה.

תהיי ערה לכך שזה יכול להזיק לך וחשוב שתזהי את נקודת הזמן הנכונה לעזוב (אם לא חל שינוי)

מעניין אם יש עובדות שעזבו כבר מהסיבה הזו? איך העובדות האחרות מתמודדות באופן כללי?

[שושי]

שמתי לב שכשיש בעיה

(נגיד משהו שלא מתועד) והיא תתחיל לומר לי על זה משהו

אני מיד מסבירה לה איך זה קרה (לא בגללי), מתנצלת, או מסבירה שזה לא אני.

באוטומט.

עכשיו, אם למשל היה משהו לא מתועד והיא אומרת לי, איך שכחנו מX, אבל נס הכל הסתדר

אני מיד אסביר שזה לא אני / לא תלוי בי

לא אצחק איתה מהבדיחה איך היה טוב בסוף

אז אולי זה גם גורר, יכול להיות

לא חושבת לעזוב כרגע כי התנאים טובים..

[מירי]

מהתיאורים שלך נשמע שזה יושב הרבה על האופי של המנהלת,

שכנראה לא ניתן לשינוי

אבל כן מושפע ברמה כזו או אחרת מהדינמיקה שהתפתחה ביניכן.

מענין – איך מרגישות שאר העובדות בצוות בהקשר הזה?

ובלי קשר – אם את מצליחה להשתכנע שיש פה איזשהו נתון אופי של המנהלת, וזה לא בשליטה שלך

אולי אפשר פשוט להתכונן לזה מראש

ולדעת שבסיטואציות מסוג X התגובה שלה היא Y, וזהו. ככה זה.

מין תוצאה טבעית שלא קשורה אליך

ואז כשזה קורה יהיה הרבה יותר קל להגיד לעצמך: אוקי, קרה X, הגיבה Y, הסתיימה הסצנה ואפשר להמשיך הלאה…