המזכירה היא סמרטוט??? למה יש עובדים שמרשים לעצמם להתייחס אליי בזלזול?

[פצצת אנרגיות (כבי)]

וואו כואב לשמוע (לקרא)

דבר ראשון תוודאי מה מבחינת חוזה המחוייבות שלך

ותלמדי להגיד עם גב לא זה לא התפקיד שלי

דבר שני לגבי כנסים שאת רוצה להיכנס והחליטו משום מה לא להזמין אותך

פשוט תגשי לאחראית עלייך ותאמרי לה שאת מעוניינת להיכנס

המון פעמיים היא אפילו תשמח כי היא רצתה למשל לא לחייב אותך בעוד הרצאה

ולכן החליטה לשחרר אותך ולא לתת לך סתם עוד עול יש כאלה שבשבילם זה עול

לי למשל היה הרצאה על יחס לגיל הזהב ולא הבנתי למה לא הזמינו אותי ושאלתי

ואז אמרו לי שאם אני רוצה בכיף שאני יכנס אבל לא רצו שאני ירגיש חייבת להרצאה כזאת

ובאמת ביררתי מה הנושא ולא עניין אותי כי לנו יש את זה בהלכות : )

דבר שלישי לגבי שני העובדות פשוט תיכנסי למנהלת ותגידי לה תקשיבי

אני רוצה להרגיש טוב בעבודה כדי שחלילה לא אצטרך לפרוש מהר

וגם עובדת שכיף לה במקום העבודה היא עובדת יותר טובה למנהלים

אז לצורך התועלת של שנינו אשמח שתנסי לברר את העניין איתם ולעשות משהו בנושא

בהצלחה לכולם והלוואי ותמיד נמצא חן בעיני אלוקים ואדם

[נחמי ב.]

אני מבינה אותך ממש. אני גם מרגישה שיש עובדים שבטוחים שהמזכירה היא הדרג הפחות פה בעבודה..

ואז כולם ביחד הבוסים שלי. כי הרי אני עובדת אצלם.. וזה מעצבן מאד!

מה שאני למדתי זה לעמוד על הזכויות שלי! לדעת להגיד על דברים מסוימים שמבקשים ממני שלא! קשה לי לעשות את זה! ואני לא חושבת שזה התפקיד שלי !תנסי את זה ותראי שהבוסים הרבה יותר מעריכים עובדות חזקות !!! שלא מתבלבלות ועומדות על הזכויות שלהן!!!!

להגיד שאני תמיד מצליחה?.. ממש לא! זה קשה ממש. אבל לפחות הבנתי איך כדאי להתנהל….

הרבה הצלחה!

[ה ה]

וואו,

זה כ”כ כואב ההרגשה הזו,

זוכרת שהייתי מזכירה בעירייה, לא היה לי אפילו תקן, לאף אחד לא היה עניין לעזור לי להשיג,

ועד העובדים היה נותן מתנות לעובדים ואני לא קיבלתי (בלי תקן)

ואז יום אחד המנהלת אומרת לי לכי לאגף השני להביא לפלונית את המתנה שלה, כדאי שיהיה לה נחמד, הייתי בהלם אמרתי לה זה לא התפקיד שלי להביא לעובדים את המתנות שלהם, אם את רוצה לפנק אותה תלכי להביא לה בעצמך, היא התעצבנה ואמרה לי – את צריכה לעשות כל מה שאני אומרת לך, אמרתי לה ממש לא, אם מחר תגידי לי לסייד את כל הקירות – נראה לך שאני יצטרך לעשות את זה??

מזכירה זה לא כולבוניקית!!!

בעבודה אחרת כשהגעתי אז הבוס אמר לי שכשאין לי מה לעשות אז שאני יתייק מסמכים, הייתי אז על תקן של עובדת בכירה, רק שהבת שלו לא אהבה לתייק את המסמכים שלה אז היא השאירה אותם והוא אמר לשאר העובדות לתייק, עד שהגיעה עובדת ממשרד אחר ואמרה לנו מה זה אמור להביע?? בחיים אני לא יתייק מסמכים אני לא באתי לעבוד בזה!

והבנתי שאין מה לעשות – אנחנו צריכות להגדיר לעצמינו מה העבודה שאנחנו מוכנות לעבוד ולעמוד על כך, זאת אומרת, את לא מנקה ולא מפנה זבל – נכון? אז את לא עושה את זה!!! ולא משנה מה ומי!!

כמובן שאי אפשר ללכת להיות מטפלת שלא מחליפה טיטולים, אבל בהחלט המטפלת יכולה להבהיר למנהלת המעון שהיא באה לטפל בתינוקים ולא לנקות את הרצפה בסוף היום, ואם זה דרישות ההנהלה – אז היא לא תעבוד שם, ואם זה סתם ניצול – אז הם יוותרו על הבקשה הזו (או שיפילו את זה על מישהי חלשה אחרת)

זה מאוד קל לדבר וקשה לבצע!

אבל כדאי לך להגדיר לעצמך מה בגדר התפקיד שלך – מה מתאים לך לעשות ומה לא בא בחשבון

ואז כשמישהו בא אליך אם בקשה לא מתאימה – לפתוח מולו זוג עיניים ענקיות ולהגיד לו, סליחה, לא הבנתי, מה הקשר?? זה לא התפקיד שלי, סורי תסתדר

או לבוא לדבר עם המנהלת ולהסביר לה שאת באת לעבוד בתקן מזכירה אך יש כאלו שמשום מה החליטו שאת אמורה לעשות עבורם עבודות נוספות – וזה לא בא בחשבון , אז אם היא יכולה לדבר איתם בבקשה.

בקשר לישיבה השבועית את צריכה אומץ לבוא למנהלת להגיד לה שאת מעוניינת להצטרף גם שנראה לך שאת יכולה להירתם מזה ןאולי גם לתרום, יש פעמים שאם אין אני לי – מי לי?

ולגבי מה שאחרים אומרים, זה כואב, אבל ככל שתחזקי אצלך את הביטחון במה שאת עושה פחות תפגעי וגם הם פחות יחשבו כך, ראיתי במשרד רו”ח מזכירה שאומנם ההשכלה שלה הייתה פחותה, אבל כל המשרד עמד עליה, היא הייתה הרוח החיה, זו שעזרה תמיד, וכן היה לה ביטחון עצמי גדול (היא עבדה עליו)

יצא ארוך, מקווה שיעזור לך

העיקר שתצליחי ויהיה לך טוב עם מה שאת!!

[רבקי גרינוולד]

@Energyomb את מציעה לקחת יוזמה, @buksboimnechami ו @hhhhh אתן מציעות להיות אסרטיבית,

רעיונות מצויינים,

אולי יהיו לכן ולאחרות עצות גם איך להתמודד מבחינה אישית עם ההרגשה המאוד-מאוד-בלתי-נוחה, שמזלזלים בך שלא בצדק

[פצצת אנרגיות (כבי)]

וואו דברו על זה כמויות

על הקטע של הערך עצמי

אם את יודעת שאת שווה מעצם היותך חלק אלוק ממעל בלי תנאים

אז ממילא לא מעניין מה יגידו מה יחשבו כי את תמיד תשארי שווה!!

ועוד נקודה למחשבה שימו לב בד”כ אנשים שאומרים על מישהו חיסרון

או מזלזלים זה אומר שיש להם את החיסרון הזה או שלא מודעים לכבודם

ומנסים לטפס על חשבון השני אז תקלטו זה בעיה שלם! לא שלכם!

אם מישהו יזרוק משהו על הרצפה ויגיד לי למה זרקתי אני יעלב?! אני רק יסתכל עליו כלא שפוי…

[מרפסת נוף]

ואיי, ממש מזדהה איתך!

בקטע של הכולבויניקית הגישה שלי אחרת, אני בכיף הולכת לקנות חלב (באמת כיף לי לקום מהכסא במהלך היום ולראות עולם), בשמחה מפנה את הפח שלי בימים שלא היו מנקים וכו’

אבל, ביום שלא נוח לי אני פשוט לא! זוכרת שזה מגיע מרצוני החופשי ולא ממחויבות

[ה ה]

צודקת, אין סיבה שלא לעשות דברים שנחמדים לך,

אבל כשזה בא ממך, לא כשאחרים החליטו שאת אמורה לעשות ה-כ-ל ולקבל רק משכורת אחת.

[תהילה ב]

וואו, אני בהלם.

קודם כל – חושבת שזה לא בסדר. התנהגות כזו היא חרפה למתנהגים.

דבר שני – לוקחת לתשומת ליבי. למרות שמבחינתי המזכירה היא יותר חברה מקולגה (אין לנו קשר מבחינת משימות העבודה), כן יוצא לי לתקשר איתה לגבי אוכל וכזה (אבל מבחינת ההגדרה – זה לגמרי בתחום השיפוט שלה, היא אפילו מתעניינת בעצמה).

בהחלט חושבת שהמקום שלך זה להגיד: לא מתאים לי, לא חלק מהעבודה שלי. וזה לא תקף רק לעבודת המזכירות, אלא כל עבודה באשר היא. כשמישהו בא אלי עם אפיונים אני אומרת לו: אני יכולה לייעץ לך, אבל בסופו של דבר – מנהל הפרויקט הוא המילה האחרונה. כשאני אומרת את זה, קל לי לסלק מעלי אפיונים כשהם לא נוגעים לי/עמוסה וכו’.

אולי יצא לך פעם להתנדב למשהו, מישהו קלט את זה אחרת והחליט לקטלג את זה כחלק מהעבודה שלך? אם כן – זה הזמן לשים סטופ.

וכמובן – תצאי בידיעה ברורה שזה לא בסדר! הזעקה שלך נכונה ואמיתית, אני הייתי מתביישת לעבוד עם אנשים כאלה!

ולגבי מה שציינת עם הסיפור של המנהלת מחליפה מקום – נשמע שהמנהלת שלך מבינה עניין, הרי היא החזירה את ההדורים. ממליצה לך לדבר איתה גם על שאר הנקודות שמפריעות לך…

[ריקי ריקי]

אוי- פשוט אוי.

הנחמה היחידה היא שזה צף רק לעיתים רחוקות.

בשאר הזמן- אני במקומך הייתי מתמקדת בדברים שמהם אני כן נהנית וכשמגיע כזה מקרה הייתי עומדת על שלי בשקט אבל בנחישות.

[רבקי גרינוולד]

אנסה לסכם את מה שכתבו כאן עד עכשיו:

כבי : תוודאי מה מבחינת חוזה המחוייבות שלך+ תגשי לאחראית עלייך ותאמרי לה שאת מעוניינת להיכנס

נחמי : מה שאני למדתי זה לעמוד על הזכויות שלי! לדעת להגיד על דברים מסוימים שמבקשים ממני שלא!

ה ה : כדאי לך להגדיר לעצמך מה בגדר התפקיד שלך – מה מתאים לך לעשות ומה לא בא בחשבון

<font color=”#00bcd4″>מרפסת</font>: ביום שלא נוח לי אני פשוט לא! זוכרת שזה מגיע מרצוני החופשי ולא ממחויבות

תהילה : תצאי בידיעה ברורה שזה לא בסדר! הזעקה שלך נכונה ואמיתית, אני הייתי מתביישת לעבוד עם אנשים כאלה!

ריקי : הייתי מתמקדת בדברים שמהם אני כן נהנית וכשמגיע כזה מקרה הייתי עומדת על שלי בשקט אבל בנחישות.

ובכן- הבטחתי לכתוב גם את מה שאני אישית חושבת.

אני חושבת שאף אחת לא צריכה לסבול בעבודה יחס מזלזל- אבל אם זה דבר שקורה רק לעיתים רחוקות ובד”כ כן יש סיפוק והנאה, אז אין סיבה לקום וללכת, אלא יש להפעיל שיקול דעת. אותה עובדת שכתבה לי, לו היתה קמה ועוזבת- לא בטוח שבמקומות אחרים היתה מוצאת יחס טוב בהרבה, ולכן תמיד צריך לשקול את המכלול כולו.

ולגבי עצם נושא ה”מזכירה”, הזלזול בעובדת בגלל שהיא עושה את העבודה ה”לא חשובה”:

בעולם שהולך ונהיה אוטומטי וממוחשב, דווקא שירות אנושי הולך ונהיה יקר המציאות. בעולם העתידני, כאשר בוטים מבוססי AI יעשו יותר ויותר משימות שירות- העסקים היוקרתיים יתהדרו דווקא בשירות אנושי. (במקביל, רף הציפיות מעובדי שירות אנושיים יעלה כל הזמן, הן מצד המעסיקים והן מצד הלקוחות).

הפן החשוב ביותר של מזכירה, פקידה, נציגת שירות, וכל מי שנמצאת במגע ישיר עם הלקוח- הוא הפן האנושי והשירותי שלה. ברגע שהיא דואגת שכולם סביבה מרוצים- המנהלים, העובדים, הלקוחות- היא יכולה להפוך את התפקיד שלה למשהו שלא ניתן לוותר עליו.

וכרגיל אשמח לשמוע מה אתן אומרות.

[פצצת אנרגיות (כבי)]

מסכימה איתך רבקי

אבל זה מאוד תלוי גם איזה מזכירה היא כי אם היא מזכירה במקום למשל של הנהלת חשבונות

והעבודה שלה לשלוח מייל לכל מיני אנשים לאט לאט זה גם יהיה ע”י AI וישלח אוטומטי

ולא יצטרכו מזכירות לגבי שהעולם מתפתח ולאט לאט פחות צריך

אז בינתיים הבנתי שהכי שווה להיות גננת או מורה שגם לזה ראיתי סרטונים של מורות וגננות רובוט: )

אין מה לעשות ד’ יפרנס אותנו והוא ידאג לנו ואולי הוא ידאג שנשב רגל על רגל והרובוט יביא לנו הכל בחינם: )

[מירי]

כבי, תרשי לי לחלוק עליך?

מהיכרות קרובה עם התחום, ועם יותר ממשרד אחד, מבפנים

התפקיד של מזכירה אף פעם לא יסתכם בלשלוח מיילים ללקוחות

זה יהיה להתקשר ללקוחות לתאם פגישות (ולתת להם את ההרגשה שהם בידיים טובות ושמתחשבים בהם ומחכים לבואם), לתזכר אותם על העברת חומרים (ועל הדרך להתעניין בהם באופן אישי)
להיות אשת הקשר בינם לבין העובדים המקצועיים (XYZ שמטפלת בתיק שלך בדיוק עדכנה שלא תהיה השבוע, אבל יש מישהי מקסימה שמחליפה אותה, אני אדאג להעביר לה את החומר ששלחת, אתה יכול להיות רגוע…)
לא חסרות דרכים שבהן מזכירה יכולה להפוך מאיש טכני אפור לבורג משמעותי במערכת
ואגב, דווקא במשרות כאלה, מזכירות יכולות עם הזמן לקחת גם נישות מסויימות עם זיקה יותר מקצועית, ואז בכלל…

[פצצת אנרגיות (כבי)]

האמת יכול להיות שאת צודקת

אני מכירה רק את המזכירות אצלינו מה שאני רואה זה ככה

אבל באמת אני לא עובדת בתחום הזה אז פחות מתמצאת בו…

[ה ה]

ההפך,

ככל שהטכנולוגיה מתקדמת הלקוחות מחפשים אנשים שיתנו להם שרות,

ראית פרסומת של אחד הבנקים – שאצלם בבנק יש אנשים שמבינים אותך??

נכון שיש אנשים שנהנים מהאוטומט, אבל כל מי שלא מבין בתחום שבו הוא צריך שרות הוא רוצה לדבר דווקא עם בן אדם להרגיש שמבינים אותו ואת הצרכים שלו, לדעת שאין טעויות והכל בסדר

וזה רק בן אדם יוכל לעשות.

[פצצת אנרגיות (כבי)]

סבבה בבנקים

אבל במקומות שזה לא שירות לאנשים

אלא בדיקה שהכל בעיר הולך כמו שצריך

שהבנקים לא גונבים לקוחות וכו’ ולשלוח להם הודעות אם יש בעיות

ואם הם לא מבינים את ההודעה הם מתקשרים למנהלת חשבונות כי המזכירה לא מבינה בתחום

היא משאירה הודעות לפי כללים שהיא רואה סיכומים כללים שחסר היא לא יודעת להסביר מה הבעיה של הבנק…

[רבקי גרינוולד]

כבי, גם “במקומות שזה לא שירות לאנשים” כמו שכתבת- בסוף, הכול זה אנשים. אין אף אדם שיתן שירות לדומם ולצומח ולחי,

טכנאי מחשבים לא נותן שירות למחשבים אלא לאנשים שהם בעלי מחשבים,

גנן לא נותן שירות לצמחים אלא לאנשים שמעוניינים בצמחים או שייהנו מהם,

גם במצב שאותו את מתארת (אם הבנתי נכון) שהמזכירה לוקחת הודעות למנה”ח מאנשים שלא הבינו את המידע שקיבלו- זה בדיוק מתן שירות לאנשים. בסוף של כל פעולת שירות נמצא אדם שייהנה (או יסבול) ממנה.

ולכן התפקיד של נותני שירות אנושיים הוא כ”כ חשוב.

[פצצת אנרגיות (כבי)]

וואי ממש לא הבנת אותי נכון היא בודקת נתונים

הבנק אומר שיש לו בחשבון מסוים סכום מסויים לעומת זאת לפי הלקוח הכנסות והוצאות מה שרשום כנראה לא חישבנו נכון ואמור להיות לא סכום אחר היא כותבת מייל לבנק לשים לב אם קרתה טעות ואם הם חושבים שלא נא לפנות ל.. ואז היא כותבת מייל ומספר טלפון של המנהלת חשבונות לא שלה תכלס היא אחראית רק על נתונים בלי לשוחח אם אף אחד ולפעמים באמת היא כותבת שטויות ואנחנו בודקות ומגלות שהבנק צודק ואומרות להם שיעדכנו טוב את הקבלות וכו’ שכנראה לא רשמו נכון אחרת לא הייתה מדמיינת הפרשים וכו’

ויש עוד כל מיני מזכירויות שהם רק מטווחות שעות כמו שיש היום בהרבה אתרים של קופות חולים אוטמטי שבודקים מתי עוד לא נתפס וקובעים אז למה צריך מזכירה לזה לקשישים שעוד לא יודעים להשתמש? עוד מעט הקשישים כבר יהיו כאלה שיודעים מצויין להשתמש או משפחתם תעזור להם אז למה צריך מזכירות לקביעת תורים במרפאה וכו’?

[רבקי גרינוולד]

לגבי הקופ”ח- דווקא שם נצרך מאוד שירות אנושי.

המחשב לא יודע לתעדף מצב רפואי, לא יכול לשמוע את החרדה בקול של המטופל, ולא יכול להכניס “בין התורים” כשיש לכך הצדקה. נציג אנושי כן יכול- ובגלל זה הקופות עדיין מחזיקות עובדים ועובדות שעוסקים בזימון תורים.

(אגב, שמעתי פעם על מזכירה במרפאה שזיהתה מצב חירום אצל מטופל שהמתין בתור, והזעיקה לו עזרה מיידית ובזכותה הוא קיבל טיפול מציל חיים.)

[מירי]

חושבת שלגבי הקופות חולים, כבי לא התכוונה למזכירות שיושבות בסניפים

אלא למוקדניות שמאיישות את המענה הטלפוני של הזימון תורים

שם באמת זה תפקיד טכני לחלוטין, שאין מידי משמעות לזהותו של הגורם שאיתו הלקוח מתקשר

הצוות שם יכול להתחלף כמו גרבים וזה לא מידי יפגע בשירות (כל עוד נשמר כבוד בסיסי ללקוח ונכונות לעזור)

מאמינה שהשאלה שהועלתה כאן לא מתייחסת למזכירות מהזן הזה, אלא מזכירה אנושית שיושבת במשרד ומתחככת עם הלקוחות והעובדים, והיא רחוקה מלהיות איזשהו יצור אנונימי שתפקידו לעזור למי שלא מסתדר עם ביצוע הפעולה באופן עצמאי מקוון…

[ה ה]

כבי,

את כנראה לא מתעסקת כ”כ עם אנשים,

כי שוב – ככול שהטכנולוגיה מתקדמת, אנשים רוצים לקבל שרות דווקא מאנשים.

וכן הם רוצים מישהו שישמע אותם ויחוש אותם , גם אם זה לא המקצוען הראשי.

אני עובדת במשרד רו”ח, יש דוחות שאנשים יכולים להגיש לבד, אבל הם מעדיפים לדבר עם בן אדם שיעשה להם את זה, הם לא מסתדרים ולא אוהבים לשבת על מחשב, ליצור סיסמא וקוד והם מפחדים שהם לא ממלאים נכון את הטופס.

כן טופס הכי פשוט שיש – מה הכוונה מחזור עסקים? ולמה הכוונה רווח?

הם מוכנים לשלם כסף כדי שיעשו להם את זה.

יש אנשים ששונאים להתעסק עם רובוטים הם ישלמו הרבה בשביל לדבר עם בן אנוש

כי כמה שהעולם מתקדם בסוף – אדם נשאר אדם

ואדם צריך להרגיש שמבינים אותו ורוצים לעזור לו!!

אז ככל שיהיה יותר רובוטים, יהיה יותר ביקוש לבני אנוש שיתווכו בין הרובוטים לאנשים..

[פצצת אנרגיות (כבי)]

צודקת 100% הסברת הכל נכון ומובן

ב”ה אני יחסית אנושית ולכן למרות שזה לא התפקיד שלי

איכשהו כשיש בן אדם שנקלע לכאן עצבני אז מביאים אותו לחדר שלי

ובד”כ יוצא רגוע היה פעם אחת שאני רעדתי ושמתי לב שהוא מידי מאיים בסגנון של הטרדה

ולכן צילצלתי לעוד עובדת שנמצאת באיזור שתבוא לדבר איתה וב”ה הלך אליה

לקח לי זמן להשתחרר מהמילים שהוא אמר כי זה היה ממש מילים מטרידות…

אבל ב”ה אני משרתת המון אנשים למרות שזה בכלל לא התפקיד שלי אני בכלל בביקורת למי שמבינה

אבל משעמם לי פחד ואני אוהבת לדבר אם אנשים ויודעת גם להיכנס לנעל שלהם ולצאת ממנה אח”כ ברוגע

בלי לקחת אלי את הסיפור שלו אני אפילו מרגיע כאן עובדות לפעמיים שנזעפות…

[מירי]

רגע לפני שמתייחסת לכיוון ש @rivkigrinvald העלתה,

שניה בחזרה למזכירה עצמה –

חושבת שיש משמעות מאוד גדולה גם לאופן שבו המזכירה רואה את עצמה בתוך המערכת.

האם את מגיעה לעבודה בהרגשה שאת בורג חשוב במערכת, הלקוחות והעובדים צריכים אותך ולא יכולים בלעדיך, יש לך בידים המון כח להשפיע על ההתנהלות הטובה של העסק, על הנראות מול הלקוחות וכו’? או שמגיעה בתחושה של סמרטוט?

מאמינה שהתחושה הפנימית שלנו מקרינה החוצה ומשפיעה בצורה משמעותית על היחס שנקבל מהסביבה!

ובהתייחס למה שכתבה @rivkigrinvald
מסכימה לגמרי! אצלנו במשרד יש עובדת, שהתפקיד המקצועי שלה הוא נורא טכני, משהו שהרבה היו יכולים להחליף אותה בו. אבל במסגרת התפקיד הזה היא מתחככת במרבית הלקוחות של המשרד, וכיום, אחרי כמה עשורים בתפקיד, זה כבר נהיה (כמעט) רשמי שאמנם התפקיד שלה “על הנייר” הוא טיפולים טכניים יחסית, בנישה מסויימת, אבל התפקיד האמיתי שלה הוא ניהול קשרי לקוחות
להרגיע את הזועמים, להתחנף ללקוחות חדשים ולהיות הכתובת והאוזן הקשבת שלהם לכל מה שהם מרוצים ושלא…
כיום, אם היא תעזוב, זה יהיה שינוי דרמטי למשרד, למרות שאת התפקיד המקצועי שלה יהיה אפשר לאייש בקלות רבה

[רחל רפאלוביץ -שילובים]

מבחינה פרקטית, מה שיכול מאוד לעזור לך-

דמיני לעצמך משהי מסיבתך הקרובה,

משהיא סמכותית, עוצמתית, אך עם יראת שמים ומידות טובות (יש חיה כזאת…)

נסי לדמיין, ככול שתוכלי, מה הייתה התגובה שלה בסיטואציה כמו שלך (לה לא יעיזו… ובכל זאת… כיצד היא הייתה מגיבה לו…)?

אולי בהבעת הלם תקיפה ומודגשת,

אולי במבט מתפלא דורש הסבר כאן ועכשיו,

אולי בדיבור קצר קולח בטוח ורהוט (לא מזלזל.)

אולי במילים שקטות נינוחות מחייכות ומבהירות,

אולי במשפט חברי ושנון, על גבול ההומור,

וכו’

נסי לחכות אותה ככול שתוכלי.

והכי הכי, להרגיש בעומק את הביטחון, והשלווה.

וגם, תשמחי, ומאוד! שאת לא במקום שלהם (של הפוגעים).

מצטטת את מילות הזהב של החזון איש:

יש אדם מתהווה להיטיב עם זולתו, ואין כאב לב אצלו ככאב של פגיעה בכבוד חברו,

כי נפשו מלוטשת ומצוחצחת ואינה מקבלת כתמים.