טעויות שמפריעות למנהלת שלך ואיך להימנע מהן- טעות מס’ 4: מפריעה…

[כבי אנרגיות]

ומה דעותיכן בעניין? מסכימה אם כל מילה שלך היטבת להסביר את הנושא לפרטי פרטים

יצא לך לראות עובדות שההשתלבות שלהן בצוות “חרקה”? שהפריעו לשאר הצוות? ברור לא נראלי יש מישהי שנמצאת במשרד עם כמה עובדות ולא יצא לה כי לכל אחת יש נקודות אחרות בעייתיות בנושא יש את הפטפטניות ויש את המתמכרות לחדשות… ויש את המתלוננות הסדירות ויש את האלה שלא יודעות לקבל סמכות ומתנהגות כאילו הן מעל הצוות

אולי יצא לך להרגיש שאת היא העובדת הזו? לכולנו יש בתוכינו את כל המצבים מה יותר מה פחות ולכן אני חושבת שתמיד צריך לעקוב אחרי עצמינו ולראות במה אני מתקשה ולנסות לשנות את זה ותמיד להיות עם יד על הדופק ולשאול את עצמי שאלות זה היה בסדר לא היה בסדר מרוצים מזה לא מרוצים מזה

מה היית עושה אחרת? אני חושבת שהשאלה היותר נכונה איך אני יכולה להשתנות ולשים לב לזה אז אני אישית כל הזמן שואלת בכנות את חברותי לעבודה שיגידו לי עם משהו לא בסדר ומיד שאני גולשת קצת מידי שיעירו לי וככה אני בודקת למה טעיתי הפעם מה המקור של הבעיה שלי ועל זה אני משתדלת לעבוד על עצמי

איזה טיפ בנושא זה יש לך לתת לעובדת שמתחילה עכשיו עבודה חדשה? תקשיבו למנהלים שלכם ותבדקו מה המטרה של העבודה מה הם רוצים להרוויח ממך אם אתן לא מבינות משהו אל תפחדו לשאול וגם אם יש טעות שעשיתן תעמדו מאחורי הטעות ואל תפחדו ממנה אתן בני אדם ולכן אתן טועות כמו כולם ואל תפחדו לשנות הרגלים

ואולי נתקלת בדילמות בנושא של השתלבות בקצב העבודה בצוות? כן כל השינוי בין הסגנונות של העובדות והשיטות של העבודה לכל אחת נוח להשתמש בתוכנה אחרת בגופן אחר וכו’ ואז כל פעם שאני למשל כמבקרת מקבלת קבצים זה קצת מעצבן שזה לא נעים לי לעיין ואז אני צריכה לסדר את זה וגם בנושא המהירות לכל אחת יש את הזמן שלה ולפעמים זה מעצבן כי את לחוצה סוף שנה להגיש דוחות והעובדות תחתייך יש להן את הזמן והם ברוגע ועד שמשיבות לך בינתיים הולכות לטייל ולפטפט וכו’

אשמח שתענו לי על השאלה הזאת איך אני יכולה להתמודד עם כל הלחץ האם שווה לי לנסות כן לעבוד יותר מהר שאני יראה יותר טובה אבל המשימות בפועל יהיו פחות מנותחות וטובות או כן להמשיך בקצב שלי ואז המשימות טובות ואולי קצת יותר איטי מחברותי כי בכל זאת אני אם פחות ניסיון אשמח שתעירו את עיני בנושא

[דבורה]

בקשר לשאלה שלך כבי-הכי נכון פשוט לשאות את מי שממונה עליך האם המשימה הזו צריכה להיות מדויקת או מהירה

ככה אני עושה לפני משימות חדשות\מורכבות

[דבורה]

ואוו כמה אני מזדהה בקטע של העובדת המפריעה

לא ברור לי איך אנשים סביבי מצליחים גם לדבר וגם לעבוד

אצלי זה לא ככה… אם אני מפטפטת אני לא עובדת

וכל כך לא נעים להצטייר הזו שלא מפטפטת רק יושבת כל היום בתוך המסך עם אוזניות

[מירי]

פוסט חשוב מאין כמותו!

לדעתי צריך להפריד בצורה מאוד ברורה בין עובדת חדשה בשוק העבודה, לעובדת שהיא חדשה במקום העבודה הנוכחי, אבל יש לה וותק קודם.

מקדימה התנצלות בפני העובדות החדשות על מה שאני כותבת כאן –

עובדת חדשה בשוק העבודה מפריעה לשאר הצוות. נקודה. זה מעכב תהליכים, מצריך הרבה מאוד השקעה, הסברים, הנחיות גם לדברים שנראים לנו מובנים מאליהם (לוקח זמן עד שמבינים את השפה, היררכיה ארגונית וכו’).

צפירת הרגעה: כולנו היינו במקום הזה. זה נורמלי וטבעי, והמעסיק לוקח את זה בחשבון. אל תרגישי “העובדת המפריעה” רק בגלל שאת חדשה. כולם יודעים שאת חדשה ועל דעת כן קבלו אותך לעבודה.

מה כן? מעובדת חדשה הייתי מצפה להיות מודעת לזה, ולנסות מצידה לעשות מה שאפשר כדי לרכך.

לדוג’: לשאול אם יש משהו שהיא לא בטוחה בו (בכל נושא – תיעדוף משימות, כמה זמן להשקיע בכל דבר, האם עושים כך / אחרת וכו’), לא לנסות להחליט לבד ולקחת סיכון לטעויות. הרבה יותר קל להקדיש כמה דק’ כדי לענות מראש, מאשר להסביר איך לתקן את הטעות. באותה נשימה, היות ומישהו צריך לתת מענה לשאלות – כדאי לברר מי אמור לתת לך את המענה הזה? (האם זו שאלה שמיועדת לר”צ? קולגה בתפקיד מקביל?) ומתי ואיך נח לו שתשאלי (במרוכז? כל שאלה מיד כשצצה? בע”פ? במייל?)

כשמדובר בעובדת עם ניסיון קודם – חשוב מאוד להגיע ממקום מקבל, וגם כאן חשוב לוודא מי אמור לתת מענה על שאלות ובאיזה מנגנון נח לו שזה יעבוד (אם כי, מצופה שכמות השאלות תהיה פחותה משמעותית, ותיגע יותר בתהליכים, סדרי עבודה ולוחות זמנים שעשויים להשתנות ממקום למקום, פחות בקשר לעבודה עצמה ששם מצופה ממנה להסתדר יותר)

אגב,

לגבי עובדת שמפטפטת וכו’ – זה רלוונטי לכל עובדת, בין אם היא חדשה במקום העבודה ובין אם היא וותיקה של הוותיקות…

[ריקי ריקי]

מירי את צודקת אבל נראה לי שהדברים לא מאוד חד משמעיים.

כי יש מקומות שמצפים מהעובדת החדשה כן לנסות בעצמה ולהתלמד מהטעויות.

ויש מקומות שאדרבה, רוצים שהיא לא תזוז בלי הוראות מדוייקות, גם אם המשימות שלה מתעכבות.

[מירי]

כשאני כותבת ל”לשאול”, מתכוונת גם לשאלה הזאת בין היתר…

להבין מה מצופה ממני? האם לנסות להסתדר לבד ורק אם לא אז לבוא לשאול או לשאול על כל דבר?

זה חלק מהלמידה של המקום

[רבקי גרינוולד]

מירי, לעניות דעתי את הכללים הבלתי כתובים צריך ללמוד “כאילו מהאוויר”.

הסיבה היא שתשובות מפורשות שניתנות בע”פ, הן בד”כ מאוד כלליות, וגם אחריהן צריך להפעיל המון שיקול דעת. ובנוסף- לא תמיד הן משקפות את מה שקורה בפועל. עובדת חדשה שעדיין לא בנתה אמון- תתקשה למצוא מישהי שתענה לה בכנות (והמנהל עצמו, בוודאי לא יספר לה שכשהוא עצבני אין לגשת אליו)

אם יש בצוות מישהי שאת מכירה, אפילו היכרות קלושה (נניח שהייתן באותו סמינר, או שיש לכן קרובי משפחה משותפים)- אפשר לשאול אותה, אבל העיקר הוא לעקוב ולראות איך אחרות מתנהגות, ועיקר העיקרים- הוא להתפלל לסיעתא דשמיא.

כמובן שאני לא באה לסתור את מה שאמרת, כי כתבת דברים חשובים, לשאול זה חשוב מאוד, ויש עובדות שלא שואלות ואז מתפלאות למה לא מרוצים מהן… אבל מה שאני אומרת נוגע בעיקר ל”כללים הבלתי כתובים” שיש בכל מקום עבודה.