יצאת לחופשת לידה…כשחזרת גילית שאין לך מקום במשרד

[ת. עקבי]

וואו, כואב!

חוויתי על בשרי יחס כזה כשזו שהכי הזיקה לי מכולם – היא זו ששכנעה אותי לחזור (חשבתי לחפש עבודה חדשה) ואני, במקור, הכנסתי אותה לעבודה…

אז קודם כל – תזכרי שזו לא היא, אלא ה’ יתברך. אולי זה עוד ניסיון, אולי בכלל סיבה לשקול שינוי מקום ושינוי מזל…

דבר שני, לפחות לבינתיים – אולי תנסי להבין למה זה קורה? אצלי, אחרי חצי שנה של סבל, הבנתי שפשוט הבת אדם איבדה שליטה על הצוות, אז היא ניסתה לפחות לתפוס אותי, הפילה עליי כל מה שהבנות האחרות סירבו לעשות.

היא כמובן עדין ממשיכה בשלה, למרות שהצלחתי לתפוס מרחק (פשוט ביקשתי לעבור צוות), אבל לפחות אני יודעת מה הנקודות הבעייתיות וממה להיזהר.

אולי המחליפה חוששת למקום העבודה שלה ולכן מפעילה אגרופים, כדי להבליט את עצמה? אם כן – כדאי לבדוק מה הסיכוי שיחליטו שלא צריכים אותה. ייתכן שבמהלך הזמן נוצר צורך בעובדת נוספת ואין לה ממה לחשוש, מומלץ אם כן לגשת למי שמעליה ולבקש שיבהירו לה את זה.

וכמובן – לא לחשוש לדבר. דברים שמועלים באיחור – פוגעים בהתאם. תנסי לקבל גיבוי, אפילו שקט, מהעובדות סביבך, מאלו שמעלייך, רק שיהיו עוד עיניים שידעו וייראו, כדי שאם האירועים יוחמרו יהיו לך עדויות ותמיכה.

הרבה הצלחה! איתך בקושי, שולחת לך כוחות ומחכה לבשורות טובות!

[C K]

ואוווווווו

ממש דורכות על יבלות!!!!!!!!!!

יום יום מתמודדת עם זה

בפרט שהמשרד שעזבתי היה של מתחילות כלומר אני הייתי עם נסיון של שנתיים וילדתי אחרי היו 2 עובדות עם שנה נסיון ועוד שתיים חצי שנה ועוד אחת חדשה

ודווקא מהחדשה האחרונה זו שלכאורה נכנסה כשילדתי ממנה אני מקבלת את המשוב הכי זוועתי…

כאילו היא מכירה יותר טוב ממני את הלקוחות ואת ההתנהלות במשרד.

תוקעת לי את זה בכל פינה ואני מה אני יעשה??. בולמת.

שאלות שיש לה שואלת בנות אחרות למרות שהיא יושבת לידי ואז כמובן התשובה שהיא מקבלת זה שתשאל אותי כי אני יותר מבינה….
מחכה לרגע לעזובבבבבבב

לא יכולה להשאר ככה.

[מרים סולובייציק]

מאחלת לך הצלחה!

[ה]

לצערי קורה,

אצלי היה עובד חדש שהתחבר עם הבוסית ודאג לעשות חלוקת עבודה מחדש, כך שאת כל העבודה הקלה הוא נתן לו ולחברותיו ולי השאיר לטפל בכל הבעיות של כולם..

זה גרם לי מהר לחפש עבודה אחרת,

על חוסר יחס מכבד, לא נראה שיש מה לעשות , אי אפשר לדרוש מאחרים לכבד אותנו (כמובן לא להסכים ליחס מזלזל!!)

אני חושבת שאם אין ראש צוות / מנהל/ת שאפשר לדבר איתה על הנושא – שתתקן את המעוות – באמת כדאי לשקול החלפת מקום עבודה

תזכרנה שאפשר להתפטר בשביל מקום יותר טוב לטיפול בתינוק ולקבל פיצויים עד 9 חודשים אחרי הלידה

[ריקי ריקי]

רות- כואב! התמודדות יומיומית!

אני חושבת שהצער שלך ממש לגיטימי. נכון שלא נעים להרגיש כאילו את רודפת כבוד, אבל הצער קיים והוא ממש מובן! למה שיערערו על זכות הקיום שלך בעבודה?

בכל מקרה הייתי מציעה לך לגשת למנהלת ולהעלות בפירוש את הנושא הזה, שאת מרגישה שהמחליפה שלך דוחקת את רגלייך, והיית שמחה לברר עד מתי היא כאן? מתי היא מסיימת את תפקידה? ואם היא הולכת להישאר, איזה תפקיד היא הולכת לקבל מעכשיו? ואיך אפשר לדאוג שהיא לא תתערב בתחומי האחריות והסמכות שלי? (אולי להעביר את המשימות ישירות אליי… וכו’)

ובפועל, להתנהג בהתאם למה שסיכמת עם המנהלת בלי להתרגש ובלי לכעוס, מאוד יפה שאת רוצה לעשות את התפקיד שלי אבל אני כאן ואני עושה אותו וזה לא נושא בכלל.

[רבקי גרינוולד]

רות, אני מקווה שקיבלת כאן קצת כוח, החברות כתבו לך כאן דברים מאוד נכונים, מקווה שאת מתמודדת בהצלחה עם האתגר הזה.