סיעור מוחות – איך אפשר לעזור לג'וניוריות בהייטק

[תהילה ב]

אני יכולה להגיד בתור ראש צוות לשעבר שאותי הכי שיגע זה ראש קטן (וגם גרם לי לעזוב את התפקיד). הייתי אומרת לבנות שתחתי: אם לא שברת את הראש במשך שעתיים למציאת פתרון – אל תשאלי אותי.

אבל זה כבר שלב מתקדם, אחרי שהג’וניורית מתקבלת לעבודה. ואצלנו דורשים מינימום שנה ניסיון, כך שעוד יותר פחות רלוונטי, מצד שני זה אומר הרבה – אם אין לך היכולת או הרצון לשבת ולחפור ל-ב-ד עד לקבלת התוצר המובטח, את צריכה לשנות גישה ואם שינוי גישה לא בא בחשבון מבחינתך – תפרשי (מצטערת על הבוטות, זה מכאב).

בכל אופן, מי שלא עובדת כיום צריכה לנסות להתקדם במה שהיא כן יכולה, אם זה הקמת אתר למכרה בתשלום סימלי או בהתנדבות, גיטהאב וכל דבר אחר שהיא יכולה להוסיף לקו”ח.

המצב כיום מאד בעייתי, זה ידוע. לא רק לג’וניוריות, אז אין פתרונות קסם, כמעט שאין בכלל. רק הרבה ס”ד.

[Yehudit Si]

מענין מה שאת אומרת

גם לי (כנ”ל ר”צ לשעבר) קשה עם הראש הקטן

אם כי בשונה ממך אכעס מאד אם אדע שהגברת הסתבכה ושבה את הראש שעתיים בלי לזרוק דגל כלשהו על מה היא תקועה, זה בעיני הראש הקטן.

לא מתכוונת שתבוא לשאול על כל צעד ושעל, אבל ההנחייה שלי הייתה – שאם חצי שעה את על משהו ואין לך כיוון תרימי דגל! לפעמים זה תקין שתקועים ויגידו לך את זה מיד.
אבל לפעמים בתור חדשה, ובטח גוניורית יכול להיות לוותיקות משפט קטן שיאיר לך את התמונה…

[תהילה ב]

חצי שעה זה כלום זמן בשביל לגגל, למצוא פתרון, להתאים לקוד שלך, לעשות את כל הבדיקות הרצויות וכו’, לפחות לג’וניורית. נכון שבחמש דקות אני יכולה לפתור את הבעיה, אבל ככה משתפשפים, אני פעם הייתי יושבת ימים שלמים לפתרונות ולא נכנעת, רק אם יש לי איזה דדליין נושף בעורף.

יכולה להגיד לך שחזרתי אחרי חל”ד והייתי המומה ממה שהולך בצוות לשעבר שלי – הן מסתמכות כל הזמן על הר”צ שלהן. הכי מצחיק שהר”צ שלהן מתלוננת לי שקשה לה עם זה אבל ממשיכה להאכיל בכפית… ולא עזר כמה פעמים שאמרתי לה.

[Yehudit Si]

אההה

את מדברת על פתרון מסוג אחר, עכשיו הבנתי אותך 🙂

כי לי קשה לראות אותה תקועה ותקועה על למצוא את הנקודה, או יותר ענין של התמצאות בקוד ובמרחב
אחת עם ניסיון, גם בקוד לא מוכר – חצי שעה מספיק כדי להבין איפה הבאג
מגוניורית אני מצפה לחפש ולחפש, אבל אם היא לא מוצאת – להתריע
והאמת שגם בחיפושים ברחבי גוגל, אני כן מצפה שיהיה כיוון, ואם הגברת רואה שהיא ממש לא מוצאת את עצמה ואין לה שמץ של כיוון – שתאמר משהו.

לרוב, גם אם היא תקבל עזרה, זה יהיה יותר הכוונה איפה לחפש.

לא קרה לך שאחרי שעתיים שההיא שברה את הראש גילית שההיא אפילו לא בכיוון??

כולנו התחלנו מגישוש של ימים שלמים ובשיטוט אחרי פתרונות, אבל לדעתי גם לזה יש דרך, וצורת התנהלות נכונה.

[רחל אמסלם]

דיברתי על זה לפני מספר שנים עם מנהלים שהיו לי בחברות גדולות בהייטק. הם רק ציקצקו בלשונם אבל – כידוע לא יכלו לעשות הרבה בנידון.

כל מנהל חברה רוצה להעסיק בעלי ניסיון בלבד – אין לו זמן וכסף להתקשקש על מתחילים.

אבל אם מנהל חברת הייטק יעסיק ללא שכר – ג’וניורים למשך תקופה של שנה רק כדי שיקבלו נסיון – המצב במשק יכול להשתנות. כמו תקופת סטז’ ברפואה. שיכניסו את זה לתהליך הלימודים ל- פעם פעמיים בשבוע התנדבות בחברה וכך לא יצטרכו התלמידים בהייטק לחפש עבודה בנרות עד שיקבלו ניסיון…

אני לא מבינה למה עד היום זה לא היה ככה… זה מקצוע ככל המקצועות הגבוהים שמלמדים היום.

[תהילה ב]

כי רופאים אין בכמויות של מתכנתים. פשוט.

אולי גם זה שורש הבעיה. רופא צריך ללמוד שבע שנים בשביל להיות רופא ולעבוד הרבה יותר קשה טכנית ורגשית ממתכנת (תלוי כמובן במה, אבל לרוב). מתכנת לומד הכי הרבה שלוש שנים (בלי תואר) כמעט כמו כל עבודה אחרת. במגזר החרדי זו העבודה המועדפת והתוצאות בשטח הן קפיצת מאות על משרה עלובה אחת, ומי מדבר על משרה ללא ניסיון?

תכל’ס – אני מקווה בשביל הבנות שבע”ה יהיו לי שהסמינרים יתחילו להציע דברים נוספים. יש כל כך הרבה משרות שיכולות להיות כשרות, מתאימות לאורח החיים שלנו וכן- גם מכניסות יפה, שחבל כל כך להתקבע רק על תכנות!

[רחל פישביין]

תהילה, התקופה הנוכחית קשה בשוק ההייטק.

אבל בתקופות נורמליות, יש הרבה משרות פתוחות. שמבחינת הכמות יכולות לספק לדעתי את רוב הבנות שלומדות ומתאימות לעבודה בתיכנות.

אני חושבת שמחסום הנסיון יותר בעייתי מהבעיה של מספר המשרות הפתוחות.

[תהילה ב]

יש בזה. רק נקודה אחת קטנה – את מחסום הניסיון אפשר לשפר באמצעות יצירה עצמאית (כמו שכתבתי קודם, יצירת אתר למכרים, עמותות, גיטהאב וכו’). את המשרות הפתוחות – לא.

[Racheli ❣️]

זה בדיוק הבעיה…..

כל המשרות דורשות ניסיון אבל הרגע יצאתי מהסמינר ואין לי אותו,

איך היה לי ניסיון אם אף אחד לא יקבל אותי???
מה אתם ממליצות לעשות בינתיים?? (חוץ מלשלוח קורות חיים כל היום 🤭)

[רבקה וינוקור]

מה אפשר לעשות?

1.

להתפלל- זה הדבר שבטוח עוזר.

2.

משהו שצורם לי עם בנות, מחוסר ידע כמובן…

בתור אחת שעובדת, גם אם יחפשו במקום שלי עובדת ללא ניסיון (מה שלצערי לא קורה בינתיים)

אוכל להמליץ רק על מישהי שאני יודעת בוודאות שמתאימה לתפקיד מהכרות אישית, זה השם שלי במקום העבודה…

לכן אם בת מחפשת עבודה ראשונה ובמקרה מכירה אותי (או כל אחת אחרת שעובדת), היא לא עושה כלום אם היא שואלת אם מחפשים אצלנו או מעבירה לי קורות חיים.

היא צריכה למצוא דרך שאדע שהיא ממש טובה, ברמה שאני לא מסתבכת אם אני ממליצה עלייה…

לאף ראש צוות אין זמן וכח לראיין בלי סוף מעומדים, אם אני אמליץ על כאלה שלא מספיק טובים, יפסיקו להתייחס להמלצות שלי…

3.

זה משהו שאני כותבת בהסתייגות,

מאמינה שלא שייך לרוב הבנות שמחפשות עבודה בתכנות, אולי למעטות ממש…

הכי טוב לעבוד במשהו שנהנים ממנו

ההסתערות בשנים האחרונות על התחום הזה מאד מובנת

אבל יכול להיות שהיא גרמה לקצת בנות ללכת על זה גם אם זה לא הכי מתאים להן

כדאי תמיד להיות קשובים ללב

התחום הזה דורש כישורים ותכונות אופי מסוימות, העבודה יכולה להיות מאד כיפית למישהי אחת

ובלתי נסבלת למישהי אחרת,

או כמו שאמרה לי חברה מעולה שיש לה הרבה ניסיון אבל כרגע ללא עבודה כבר כמה חודשים

העבודה בתכנות מתאימה לי, פחות מתאים לי חיפושי העבודה האלה שאני נדרשת אליהם כל תקופה..

כן זה לא תחום יציב, ונדרשת גמישות ודינמיות כל הזמן…

מכירה גם בנות מעטות שהעבודה בתכנות היא סבל בשבילם .

יש תחומים מקבילים\משיקים או תחומים נוספים שאפשר לעבוד בהם ולהתפרנס בכבוד.

בתקופה שיותר מאתגר למצוא עבודה

אולי שווה לבחון את הדברים האלה

[Yehudit Si]

וואהו, כ”כ מזדהה עם סעיף 2…

שאבא שלי חוזר מבית הכנסת ואומר שאברך ביקש ממנו שאעביר את קו”ח של הבת שלו
(למזלי בעלי לא קבוע באף בית כנסת אז לא למדו לקשר אותו אלי)

לפעמים, סתם להעביר בלי המלצה – זה לא שווה כלום ואולי אפילו פחות.
אה, ואם אבא שלה אמר שהיא גאונית? מממ כמעט השתכנעתי…

בקיצור—

אני חושבת שאם מחפשים רעיון איך לשלב את הצעירות בשוק הוא צריך איכשהו להביא אותן לכמה שיותר נקודות חיכוך עם כמה שיותר מנוסות.

כי גם להתקשקש בפרויקט, אפילו אם הוא רציני, יוצא שרק מי שהנחתה יודעת מה יש לה לתרום (אולי גם עוד כמה חברות שגם להם יש ים של בנודודות וחברות להמליץ עליהן)

[shira_bar]

אני רוצה להגיב בתור ג’וניורית…

לאחר בדיקה מעמיקה ומאכזבת הגעתי למסקנה שהיום להתקבל לעבודה בתכנות זה ברוב מוחלט של המקרים פרוטקציה…

המצב היום שיש משרות לג’וניור שלא מתפרסמות כי הם שמורות לפרוטקציה לעובדי המשרד…

ולכן בתור ג’וניורית שאין לה במשפחה מתכנתות (כן, זה יכול להיות😅)

הדרך היחידה זה לשאול נכדה של שכנה… או גיסה של חברה (שבמקרה היא גם לא מתכנתת…)

אני מבינה שאכן אין סיבה שמתכנתת בעבודה תרצה להמליץ על בת שהיא לא מכירה…
אבל מה אנחנו יכולות לעשות בעניין?

אני מנסה כשאני מבקשת להעביר קורות חיים לספר עלי קצת.. אבל זה עדיין לא גורם לעובדת להמליץ…

ולשלוח קורות חיים אני יכולה גם באתר…

אז מה יגרום לכם, עובדות בחברה, להמליץ על משהי שאתם לא מכירות?

[רבקה וינוקור]

בטח שיש כאלה שאין להם קרובות משפחה, לי למשל לא היה בכלל:)

קרובות משפחה זה לא תמיד עוזר…גם שם את צריכה לשווק את עצמך אותו הדבר כמעט

ממליצה לך לנסות בינתיים לבנות משהו מעניין ומסקרן לבד

וללכת לכל כנס מיקצועי שקיים בתחום מטעם קמאטק\חרדיות בהייטק ועוד

לדבר עם בנות, לספר על מה שאת עושה\בונה, להתעניין אצל בנות שעובדות באיזה תחום הן עובדות

זה יכול להיות שכנות \ ידידות .. לא דווקא קרובות משפחה

להוסיף בקורות חיים קישור לגיטאב של הפרויקט שאת עובדת עליו, לכתוב עליו שם

שאלתי לא מזמן אדריכלית עצמאית מאד מצליחה, איך היא השיגה את הלקוח הראשון שלה?

היא סיפרה לי שהיא ישבה בבית החלמה בשיחת נשים ופשוט סיפרה סיפורים מעניינים על עבודות אדריכלות\שיפוצים

(לא יודעת מאיפה היא הכירה את הסיפורים המעניינים הללו ..)

וזה פשוט היה מעניין, ככה היא שיווקה את עצמה

הלקוחה הראשונה שלה היתה האשה שישבה לצידה באותה ארוחה, אח”כ אותה אשה גם שלחה את אחותה ואמא שלה

ומאז הכל היסטוריה:)

[שירה]

מסכימה עם הרבה דברים שכבר נאמרו כאן,

דגש חשוב באמת על מה שתהילה אמרה – ראש גדול. לא באנו לעבודה לעשות שם שיעורי בית בתכנות, באנו לעבוד – להראות אכפתיות בהצלחה של הצוות והחברה, להביא פתרונות מעצמנו. זה בדר”כ לא סגנון של “תכתבי סקריפט בשפה X שעושה XYZ”.

וגם אם תכתבי בראש הקו”ח “עצמאית, ראש גדול, עבודת צוות” וכו’ זה על גבול המצחיק כי ג’וניורית לא מוכיחה כאלה דברים בדר”כ לפני עבודה. ועבודת צוות זה לא לעשות עם מישהי פרוייקט גמר.

סתם נותנת פה מחשבה לסיעור מוחות כאן, אולי כבר קיים דבר כזה, מעניין-
פלטפורמה \ קבוצה שמציעה לכמה ג’וניוריות ללא ניסיון (קבוצה של 10 בערך) לעבוד ביחד על פרוייקט מסויים בקנה מידה גדול יותר מפרוייקט גמר, משהו שמערב כמה צדדים, עם DB מורכב, big data, צד סרבר עם לוגיקות רציניות, וכמובן frontend, ומישהי מנוסה עם ניסיון בעבודה בהייטק היתה עוזרת להן להתנהל שם ולהביא תוצר יפה, לכתוב פיצ’רים, לפתח כמו בסגנון האמיתי בהייטק – נשמע כמו משהו שהיה מאוד יכול להוסיף לקו”ח. השאלה אם יש למישהי עובדת זמן לזה, כי זה דורש המון התעסקות מן הסתם.
יש בגיטהאב גם ג’ירה פנימית, ממש הרבה כלי ניהול, אולי אפילו אפשר להכניס גם צבירת ניסיון לבודקות תוכנה בפן הזה..

מה אתן אומרות?

[רבקי גרינוולד]

הרעיון שלך נשמע מצויין אבל מה בעצם ההבדל בינו לבין פרקטיקום?

[רחל פישביין]

זה אכן דומה.

ההבדל העיקרי הוא שפרקטיקום נעשה בד”כ במסגרת הסמינר, והוא מוגבל בזמן לתקופה של חודשיים בערך.

לדעתי זה לא ממש מספיק.

יש גם קבוצות פרקטיקום במסגרת פרטית, רק שעד כמה שידוע לי ההשתתפות כרוכה בתשלום גבוה.

אין לי מושג מה קורה בפועל בקבוצות האלו, אם יש מישהי שיודעת, מעניין לשמוע האם יש מסגרות שבאמת מספקות מענה מקצועי וסוג של נסיון אמיתי.

הרעיון כאן הוא ליצור פרקטיקום המשך אבל במסגרת יותר גמישה, משהו בין פרקטיקום לתרומה לקוד פתוח.

[רבקי גרינוולד]

את בטוחה שיש כאלה קבוצות שנוסדו באופן פרטי?

יהיה מעניין לשמוע אם מישהי מכירה כאלה שצברו שם ניסיון, האם זה עוזר בקבלה לעבודה אמיתית?

(ואגב, שאלת תם, זה לא דומה למה שקמאטק עושים?)

[רחל פישביין]

שירה, אני חושבת שהרעיון שלך מעולה, גם אני חשבתי על משהו בכיוון, הבעיה היא באמת למצוא את העובדות המנוסות שיתאימו לכזה סוג של פרויקט וגם תהיה להן האפשרות הטכנית לטפל בו, וזו בעיה קשה.

[אסתר אייזנבאך]

אני חושבת שאולי אפשר לנסות לתווך בין ג’וניוריות שרוצות להצטרף לכזה פרויקט בתשלום לבין כאלה עם ניסיון שנמצאות כרגע ללא עבודה/ מחפשות עבודה/ משרה חלקית ורוצות להוסיף לעצמן ניסיון בניהול צוות

[רחל פישביין]

אני רוצה לחדד נקודה שעלתה כאן במרומז, התפקיד של ראש צוות הוא ניהול, ולא עזרה בכתיבת קוד!
אני חושבת שיש די בלבול בנקודה הזאת, בפרט אצל מתחילות.
לדוגמא, יכול להיות ראש צוות של full stack שלו עצמו יש ניסיון רק בbackend.
התפקיד שלו זה לנהל את הצוות, לדאוג שלכולם יהיו משימות, שהמשימות יסתיימו בפרק זמן סביר וכו’.

אם כן, של מי התפקיד לעזור לג’וניורית בכתיבת קוד?
התשובה היא – של אף אחד.
כתיבת קוד היא העבודה של הג’וניורית ואף אחד לא יעשה אותה במקומה. כמובן שהיא יכולה לבקש עזרה אם היא רוצה, אבל כמו שתהילה כתבה – רק אחרי שהיא ניסתה כל מיני כיוונים בעצמה, או שהיא מרגישה צורך להתייעץ באיזה כיוון לחפש.
(בסוגריים, בעידן הAI אפשר ומומלץ לנסות תחילה לבדוק באחד מהצ’אטים של הבינה המלאכותית).
בכל מקרה, האחריות על ביצוע המשימה – שלה בלבד.

[חיה]

קראתי את הדיון, וכג’וניורית בצעדיה הראשונים בעולם ההייטק הוא בהחלט מעניין אותי.

קראתי גם את ההצעות שעלו פה לתווך בין מתחילות למנהלות צוות, כדי ללמוד דבר או שניים על איך באמת דברים מתנהלים בעבודה, ואני חושבת שדבר כזה הוא רעיון מצוין.

אבל- אני רוצה להוסיף איזושהי נקודה.

כששמעתי ממגייסת אחת (אולי זה משפט מוכר) “מי שיש לו גוגל- יודע הכל”, צחקתי לעצמי. לי יש גוגל, ואני לא יודעת כלום!

כי לפני הכל- לפני הללמוד איך דברים מתנהלים, ולעבוד עם צוות ועם ראש צוות ולהעלות דברים לגיט ועוד כל מיני מיומנויות שמיזם כזה יכול לתת לנו- נראה לי שהכי חשוב זה פשוט ללמד אותנו איך מחפשים תשובות.

כלומר, איך מחפשים בגוגל. איך לנסח את השאלה בצורה הטובה ביותר- מה צריך להדגיש וכו’, איך יודעים אם הפתרון המוצע יכול להתאים לי או שהוא ישן משנות הקוקוס, איך לבחור ספריה לעבוד איתה, ועוד הרבה דברים שאמנם יש כאלו שיש להן באופן טבעי את הכשרון הזה, אבל להרבה מאד בנות זה לא בא לבד.

נכון שזה דבר שמתפתח הרבה גם במשך הזמן, אבל אני יכולה להגיד שלנו בפרויקט גמר המורה באחד השיעורים פשוט הראתה לנו איך בוחרים ספריה לעבוד איתה, (לפי כמות ההורדות בחודש, לפי תאריך עדכון אחרון ועוד) והראתה לנו את זה ממש בפועל, וזה פשוט פתח לבנות את העיניים!! במקום להסתמך כמו עיוורות על התשובות של AI…

איזשהם כמה שיעורים קצרים\ סרטונים שנותנים כיוון להתנהלות נכונה עם גוגל, כולל הנקודות שהזכרתי ואני בטוחה שיהיה לכן הרבה מה להוסיף- יכולים לתת לנו הרבה מאד!

(רעיון נוסף שחשבתי עליו, שהסרטון האחרון של השיעורים האלו יהיה סרטון סיכום שמראה איך לבצע איזושהי משימה פשוטה יחסית, כמו הוספת שירות שליחת מייל\ התממשקות עם שירותים שונים של גוגל\ כל דבר אחר לא משנה מה, אבל מאפס. מה כותבים בשורת החיפוש, איך בוחרים תשובה מבין שורת התשובות שמופיעה, ועוד ועוד, עד שיש בסיס לעבוד איתו)

נ.ב. אולי כל המנוסות תזדעקנה כאן שזה מיותר, ואין דרך ללמוד את זה כי זה בא עם הזמן והמיומנות, אבל אל תשכחנה שאנחנו יצאנו לעידן של AI, והתרגלנו לעבוד קל ולפנות דבר ראשון אליו… וזה שונה מאד משנים קודמות.

שיהיה בהצלחה לכולן!!

[תהילה ב]

לא כל כך הבנתי. את רוצה שירות שליחת סמס? בואי תפתחי CONSOLE APP ותנסי לשלוח לעצמך מייל. מבחינתי תיעזרי בAI בזה. זו דוגמא ממש פשוטה וגם אם היה מורכב יותר – לא חושבת שמישהי אמורה לספק לך קטע קוד איך לעשות את זה.

אגב, STACKOVERFLOW זה אתר מעולה לשאלות כמו: איך שולחים מייל בC#.

[רחל פישביין]

לפי מה שאני מבינה, אין הכוונה לקבל קטע קוד למשימה ספציפית, אלא להדרכה איך מבצעים משימה מתחילה ועד סוף.
ואני בהחלט חושבת שזו נקודה חשובה.

כמו שחיה כתבה, יש בנות שזה בא להן בטבעי. אבל יש כאלו שלא, ובשבילן כזה סוג של הדרכה יכול לפתוח את הראש ולהגדיל אותו.

[חיה]

לא התכוונתי ללמוד איך לשלוח מייל, ואין לי עניין בקטע קוד שעושה את זה, אני רוצה ללמוד איך לבצע משימה של שליחת מייל, וזה שונה. (וגם זה היה רק דוגמא)

[תהילה ב]

מצטערת, זה ממש לא ברור. את לא רוצה לדעת איך לעשות את זה, אלא איך לעשות את המשימה של זה? זה לא אותו דבר? או שאת מתכוונת לתצורות עבודה – WATERFLOW,AGILE וכו’?

[שירה]

לא יכולה לדבר בשם חיה, אבל יכולה לנסות להסביר מה הבנתי ממנה

הכוונה היא לא קטע קוד ספציפי או משימה ספציפית, אלא ללמוד על תהליכים של משימה, משהו ג’נרי.

נקודות כמו:

1. הגדרת המשימה וה-scope שלה (חשוב! מכאן הכל מתחיל)

2. בניית דרישות (requirements בלע”ז)

3. בחירה של טכנולוגיה והעזרות בגוגל

4. שימוש בשירות חיצוני כלשהו (כלי מוכן כלשהו, או library חיצוני)

5. פתרון באגים ובעיות, הוספה של פיצ’ר קטן, הוספה של פיצ’ר מורכב… כל כתיבת הקוד עצמו

6. קוד רוויו, תיעוד

והרשימה יכולה להתארך כמובן, הכל לפי העניין ומה שבוחרים

יש דברים כמו תעדוף משימות וכד’ שלדעתי אין כ”כ מה להכנס אליהם עמוק מדיי לפני העבודה בפועל,

אבל דרכי התמודדות בסיסיים עם משימה כלשהי זה פלוס גדול למי שיודעת כבר.

לעניין החיפוש בגוגל, שימוש בכלים חיצוניים ובחירת פתרונות וכו’ – אני מאמינה שיש לאוריינות דיגיטלית חלק גדול בזה,
דוגמה פשוטה: 2 בנות לא מכירות את התוכנה של הצייר, ונבקש מהן לצייר במברשת של מכחול.
יש אחת שעד שאני לא אלמד אותה איך להשתמש במכחולים שם, למשל, היא לא תדע לבד. היא לא תנסה “לשחק” שם בכפתורים ולהתנסות לבד.

ויש אחד אחרת שתתחיל לשחק, לבדוק דברים, ואגב המכחול תגלה שם עוד מברשות ופיצ’רים בכלל וכו’. ולשם בעיקר מכוונים, לדעת להסתדר לבד ונכון.

אבל כמובן שעם כל הכבוד לסקרנות ולמשחק, יש דברים שהולכים רק כשלומדים אותם, זה משתנה בין אדם לאדם.

[תמר פ.]

הגדרת את זה טוב מאוד. זה בדיוק מה שג’וניוריות צריכות ללמוד. אבל אני לא רואה כ”כ דרך ללמד את זה שלא במסגרת העבודה (אולי בפרקטיקום). זה פשוט יישום בשטח של כ”כ הרבה מיומנויות, שחלקן הגדול מתפתח עם הזמן. יש דברים שלומדים רק בדרך הקשה…
ועוד משהו – עבודה בתכנות דורשת המון עצמאיות, יצירתיות וראש גדול. אם צריך להסביר למישהי בפרוט רב, עם הדגמות, (אני לא מדברת על הסברים כלליים) איך מחפשים, איך מנסים לבד, איך שואלים בstackoverflow, איך בוחרים ספריה או משתמשים בAPI – אז אולי באמת התחום פחות מתאים לה. העבודה בשטח תמיד תגלגל אליה מוקשים חדשים שהיא לא תדע איך להתמודד איתם, אין סיכוי ללמוד הכל מראש.

[רחל פישביין]

תמר, אני מסכימה איתך שמדובר במיומנויות שהדרך הטובה ביותר לרכוש אותן היא על ידי התנסות, ורשימה של כללים לא יפתרו את כל הקשיים.

אבל עם סוף הדברים אני לא מסכימה.

אם צריך להסביר למישהי, אפילו בפרוטרוט, כל מיני דברים שלנו כבעלות ניסיון הם מובנים מאליהם, זה לא אומר דבר לגבי ההתאמה שלה לתיכנות.
יתכן שאותה אחת שאת מסבירה לה עכשיו צעד אחר צעד איך לעשות חיפוש ואיך לפתוח שאלה בstackoverflow, היתה מגיעה לזה בעצמה מתוך כורח המציאות, רק שזה היה כרוך בהמון זמן, יזע ודמעות, כמו שהיתה תחילת הדרך שלנו.
למה לא לנסות להקל?

אין אידיאל בלעבוד קשה, המטרה היא לעבוד נכון. ואם אפשר לקצר תהליכים, אני לא רואה שום סיבה לא לעשות את זה.

[תהילה ב]

אני דווקא מאד בעד מה שתמר ציינה. להבנתי הדרך בתכנות שונה מכל דרך אחרת. רק היזע והעמל מביאים את האדם למקום טוב ופורה.

לא זוכרת שמישהו לימד אותי לחפש בSTACKOVERFLOW (לא לימדו, בוודאות). באותה מידה מישהו יכול ללמד אותי איך עושים קניות… כל אחד ושיטותיו, יש כאלו שיעברו על כל הסופר, יש כאלו שיחפשו את השלטים, יש כאלו שיעשו לעצמם מן היגיון בסיסי של: המקררים חייבים להיות בצד קיצוני כלשהו אז נעשה הקפה ויש כאלו שיעברו בין שני טורים ויעיפו מבט לכל עבר עד שיקלטו את האדום שאמור להיות קטשופ.

זה לא מערכונים (ככה קוראים לזה?) של המורות שיש להם דרך בנייה וכו’, פה אין תבניות, אין דרך להגיד תעשי א’ ב’ ג’ וככה תגיעי לתוצאה. דווקא בגלל זה חשוב מאד להתקשקש שעות (!!) בשביל ללמוד לייעל את דרך העבודה שלי, לא של אף אחד אחר. מה שטוב לי – בהכרח לא יהיה טוב לשני.

מעולם לא מצאתי מישהו שקו החשיבה שלו זהה לשלי. יכול להיות דימיון קלוש, קרבה מסוימת, אבל החשיבה שלי בלעדית ולכן גם דרך מציאת הפתרונות שלי תהיה בלעדית ובאותה מידה – חובה! חובה! חובה! לנסות ולהתאמץ בשביל לייצר לעצמי שיטות עבודה.

כל שאר הדברים שנאמרו פה – פתיחת משימה וכו’ אלו דפוסי עבודה. לדעתי פשוט בזבוז זמן ללמוד אותם כי בעבודה אומרים לך: פתחי AZURE > צרי EPIC > צרי… פה ממש לא צריך חשיבה, אלו דברים קבועים ובנאליים שמשתנים בכל מקום ונלמדים תוך 5 דקות.

אגב, את פרויקט הגמר שלי עשיתי לבד באותו אופן, ללא זוג (גרתי רחוק, לא השתלם לי לעבוד עם מישהי כשנסיעה אליה לקחה שעה וחצי כל צד), בהיקף אדיר שהימם את המורה שלי ו- ללא עזרה. השתמשתי בכלים כמו: KENDO, PAYPAL ועוד רק באמצעות גישושים באינטרנט ששפשפו אותי ברמות והכינו אותי לעבודה בהתאם.

נכון שזה קשה, הרבה יותר קל לאכול בכפית ומרוסק היטב. אבל ככה לא תלמדו לעולם ללמוד לעבוד. זו דעתי, תרגישו חופשי להתנגד לה…

[תהילה ב]

ועוד משהו – לגבי כלים, כתיבת דרישות ועוד כמה דברים קטנים. כשנכנסים למקום עבודה ממש לא דורשים את זה, וודאי שלא מושיבים אתכם על כסא, מראים לכם את קו הפרויקט ומניחים אתכם לעבוד לבד. קודם מכניסים (לרוב) להכרת המערכת, אחר כך מתחילים לטפטף באגים פשוטים, משימות קטנות. אז לבוא ולהגיד – אני צריכה להיות מוכנה לאיך עושים משימה – זה שגוי.

ראיתי בעצמי בראיונות עבודה בנות עם שנה ניסיון שהסתבכו לפתוח WEB API ולקשר אותו לSQL ואנגולר! רציתי לבכות מזה, באמת!

בבקשה תתמקדו בדברים הקטנים, בקוד עצמו וביעילות שלו. תכל’ס זה הכי קריטי במקומות עבודה ובראיונות עבודה. הכי הרבה זה להסתכל בדרישות המשרה ולהגיד: אוקי הם רוצים ידע בMICROSERVICES? נגגל על זה קצת… ולבוא מוכנות עם הידע בפה, לא מחייב שישב הכי טוב בראש. בסופו של דבר יבקשו מכן לפתור חידות באמצעות קוד יעיל ולא להקים אתר שלם ומסובך שנוגע באלפי כלים שאין ביניהם לביניכם קשר. מה גם שלכל חברה יש את הכלים המוכרים שלה, אלו שהיא משתמשת בהם באופן גורף. אם יצטרכו שתשתמשו בכלי מסוים – יגידו לכם. אם לא – תמיד תוכלו לחפש ולהציע…

לדוגמא: KENDO זה כלי מעולה לעיצוב טבלאות, INPUTים וכו’ (לדעתי יש לו יתרונות גבוהים בהרבה מאנגולר מטריאל). אממה – את יכולה ללמוד אותו ישר והפוך ובסוף להגיע למקום עבודה שמשתמש רק באנגולר מטריאל או משהו אחר שגם הוא לא מוכר. אין דרך ללמוד את כל הכלים, וכמו שכתבתי קודם – זה לא רלוונטי…

[אסתר עבודה]

ואוו זה שאלה שבוערת גם בי,

דבר ראשון השוק בשפל. מעבר לזה שבאמת המון בנות למדו את התחום כך שנהיתה איזו שהיא הצפה

ותאמת מסתבר גם שחלק לא מתאימות אליו אלא הלכו אליו בחוסר ברירה.

אגיד פה את השנקל שלי:

כשמישהיא שאני לא יודעת מה הרמה שלה מבקשת שאני ימליץ עליה אני שולחת המלצה מנומסת לכח אדם זה גם משהו.

מישהיא שאני מכירה שיהיה גיוס לפרויקט שלי אני יתן עליה המלצה חמה שתגרום לקרוא לה לראיון.

למתחילות לדעתי חסר המון ידע גם בהתנהלות מול מגייסות וסתם הרבה בנות גונירויות זו העבודה הראשונה שלהם וממילא ההתנהלות שלהם בוסרית גם בכל יחסי עבודה .

יצא לי קצת מבולגן אבל כמה עצות לגוניורויות:

1. תהיי נודניקית !! כל חתונה, מפגש ,ללכת לכל מי שאת יודעת שהיא בתחום ולשאול אותה אם מגייסים אצלם, גם אם היא לא תעביר את הקו”ח שלך עצם זה שאת יודעת לשלוח קו”ח לחברה שלה שמגייסים עכשיו גוניוריות זה מעולה!

אם מישיהא למשל אומרת לך אולי מגייסים אצלנו אני ישאל מחר, תתקשרי אליה למחרת לבדוק אם היא זכרה לשאול.

אם אומרים לך תשלחי לי את הקו”ח שלך תבררי מיד מה המייל ותשלחי מקסימום למחרת .

2. בזמני כוון או תמך עשו יום סימולציות לראיונות, לי אישית עזר מאד יכולה לבדוק דרכם או לנסות לבקש ממנוסות שאת מכירה שיעשו לך סמולציה אמיתית כמה שיותר לראיון ואם מישהיא מתנדב לראיין אותך באנגלית זה בכלל טוב.

3. הזמינו אותך למבחן-מצוין ! זה הזמן לברר ולהתכונן כמה שיותר, להסתכל בדרישות המשרה, ללמוד כמה שיותר ,במיוחד לעמוד מאחורי הקו”ח שלך אם כתבת שאת יודעת C# את צריכה לדעת C# ואגלה לך סוד גם מנוסות מתכוננות למבחנים.

עוד משהו שנוי במחלוקת זה להתקשר למגייסות לי אישית זה כן עזר אחרי שליחת קו”ח להתקשר “שלום שלחתי את הקו”ח שלי הבוקר קיבלתם?” גרמת למגיסת לראות את הקו”ח שלך בכלל.

משהו נוסף שמאד צרם לי לאחרונה כמה קרובות משפחה שלחו לי את הקו”ח שלהם והם כולם ממש אותו דבר נראה שהמורה הביאה טמפלייט וכולם רק שינו שם ,

תנסו טיפה לבלוט ואפילו עיצוב טיפה שונה מחברות שלכם, לא להתפרע עם עיצוב אבל אם כל הקבוצה עושה בתבנית מסוימת מוורד קחו אתם תבנית אחרת.

למנוסות, אם שרדתם עד פה ממה שראיתי מה שאני יכולה לעשות זה לענות למתחילות בפורומים השונים לעזור לכוון אותם במה שאני יודעת לפעמים השאלות נראות טפשיות אבל הם באמת לא יודעות אפילו הכוונה לstackOverflow יכולה לעזור, מידע על מקום העובדה שלי או מקום שנבחנתי בו בעבר

ואו יצא לי ארוך תדה למי שקראה עד פה

[מלכה]

רוצה לומר את הדעה שלי

בתור ג’וניורית – אבל לא טרייה מהתנור – כלומר, בעלת קרוב לשנתיים ניסיון שמחפשת עבודה באופן מאסיבי:

מרוב שיש כל כל הרבה בנות שמחפשות עבודה בין 0-2 ניסיון,
וכ”כ קצת משרות נפתחות בטווח הניסיון הזה, אז זה הולך כך:

הרי כל מי שמחפשת עבודה מיידעת כל ה”מדינה” – מכרים שכנים, משפחה וכו’
יוצא שכל חברה שיש בה לפחות 2 חרדיות – על כל משרה שנפתחת בטווח הניסיון הזה(אם בכלל) –
מיד מתחילות העובדות להפעיל פרוטקציה עבור כל מכרותיהן הגאוניות שהן כבר רוצות לראות אותן “מסודרות” בתחום
מתחנפות לראש צוות, לראש המחלקה ולמי לא.
העיקר שכולן תדענה על המועמדות המושלמות שהן מציעות.
יוצא שמי שיש לה מישהי בחברה הזו – מכרות שממוקמות בדרג הכי גבוה, או מאוד נערצות וכדו’ – היא זו שמתקבלת ע”י הפעלת הפרוטקציה. ולא לפי יכולות או משהו כזה.
ומי שהגישה מועמדות בתמימות לחברה מסוימת דרך אתר או אפילו למגייסת באופן ישיר –
אפילו לא יודעת על המחטף שהולך מאחורי הקלעים
ואיך שכל העובדות בחברה מתחנפות ועושות את כל המאמצים עבור מכרותיהן כאמור לעיל
והיא נופלת בין הכיסאות…
ולא משנה כמה היא יודעת ומוכשרת ותרמה לקוד פתוח או יש לה ניסיון, או הבליטה את קורות חייה כעצת כל המנוסות כאן…(וממש לא מזלזלת בעצות – הן נכונות לגמרי – אבל לא מספיקות)

קל וחומר בחברות גדולות עם כמה וכמה חרדיות שרק כל אחת מביאה את מכרותיה ואיזו הצפה יש…
ועשיתי על זה מחקר באמת רציני

ורוצה לתת דוגמא ממני שחזרה על עצמה פעמיים:
סוף סוף חזרה אליי איזו מכרה ואומרת לי יש אצלנו איזו משרה שיכולה להתאים לך,
תשלחי לי קורות חיים, יש לי אפשרות להעביר אותם למקום גבוה בצמרת החברה…
האמת, זה היה ממש מרגש…!😂
תהיה לי פרוטקציה, יתייחסו לקורות חיים שלי ברצינות, איזה כיף!
למעשה, מכיוון שזה אכן הגיע למקום הנכון בדרג –
חזרו אליי למחרת ורצו להציע לי משרה
המגייסת ההיא אמרה לי – תשמעי זה הגיע אלינו למשאבי אנוש ממקום גבוה – לכן זה קיבל התייחסות מידית..
ואכן היה לי מטלת בית מורכבת וקשה שישבתי עליה יומיים ברציפות
השקעתי את כל נשמתי
והגשתי להם תוצר מוגמר ומושלם
למעשה, שבועיים אחרי עדיין לא חזרו אליי עם תגובה כלשהי
ביררתי עם המישהי מבפנים – היא אומרת לי: תשמעי, לא יודעת השעו את כל התהליכים, אברר לך
ומה קרה בסוף?
מישהי שהייתה אחיינית של ראש אחת המחלקות נכנסה בסוף בלי מצמוץ, בלי בדיקה
וכל השאר ולא משנה כמה טובות היו נשארו מאחור
ומדגישה שסיפור דומה קרה לי עוד פעם.
ושמעתי על דברים דומים מלא מעט בנות
מסקנות:
1. לא מספיק שיש פרוטקציה – אלא צריך פרוטקציה רצינית.
2. זה טוב לומר תלמדו, תתמקצעו, אל תישארו מאחור, תתרמו לקוד פתוח וכו
אבל למעשה כדי להוכיח את היכולות הללו את צריכה שיסתכלו בקורות חייך וגם אם כבר זה קרה את צריכה פרוטקציה רצינית, אחרת גם זה לא יעבוד…😉
3. בגלל זה אתרים לא ממש עוזרים
4. תשלימי בעצמך

ובבקשה! אני יודעת שעבודה משמיים ובאמת מאמינה בזה בלב שלם

ולא ישנו כל פרוטקציות שבעולם את רצון ה’<b style=”background-color: var(–bb-content-background-color); font-family: inherit; font-size: inherit; color: var(–bb-body-text-color);”>והכול יכול להיות<b style=”background-color: var(–bb-content-background-color); font-family: inherit; font-size: inherit; color: var(–bb-body-text-color);”>

<b style=”background-color: var(–bb-content-background-color); font-family: inherit; font-size: inherit; color: var(–bb-body-text-color);”>בכלל בכלל לא באה להתמרמר

<b style=”background-color: var(–bb-content-background-color); font-family: inherit; font-size: inherit; color: var(–bb-body-text-color);”>רק רוצה לומר עובדה מוכחת:

אני מדברת על התקופה של היום!!!!!!!!! – רוב כמעט מוחלט של בנות ג’וניוריות שהתקבלו לעבודה – הייתה להם פרוטקציה!
וביררתי את זה ממש לעומק
אז אל תגיבו פה על כך שהכול משמיים | ושאף אחד לא ייקח לך את המגיע לך | ושמעתי על x שהתקבלה בלי פרוטקציה | ושכל הדרכים קיימות| <b style=”font-family: inherit; font-size: inherit; color: var(–bb-body-text-color);”>ויודעת שקרה פה ושם בנות שהתקבלו בלי פרוטקציה כי התלהבו מקורות חייהן <b style=”background-color: var(–bb-content-background-color); font-family: inherit; font-size: inherit; color: var(–bb-body-text-color);”> |וכדומה

כי את זה כולם יודעים ומשתדלים להאמין
רק באתי לומר לכל הג’וניורית מניסיוני האישי:
הכי תשקיעו בנטוורקינג, חבר מביא חבר, הפעלת קשרים
זה הכי עובד ב90%, תבררו אתן בעצמכן ותיווכחו
וכמובן,
סוף דבר,
תפילה תפילה ותפילה
מתנצלת על האורך, יצא ממש ממש ממש ארוך
תאמינו שזה היה יכול להיות כפול…
המון הצלחה לכולן!

[יהודית]

לא חושבת שנכון לומר שהכל פרוטקציות,

אולי במקומות כמו משרדי ממשלה – לא מכירה, אבל ככה אומרים.

אבל בהייטק ככה מחפשים עובד טוב ולא דווקא מקושר

לאף מנהל לא מתחשק להתקע עם עובד דפוק רק כי הוא אחיין שלו

זה כן נכון לומר שרוב הג׳וניוריות (ואולי לא רק ג׳וניוריות) התקבלו עם המלצה של מישהו שמכיר אותן

זה יכול להיות חברה, בת דודה, קאמטק או השמה של הסמינר

אז זה מאה אחוז נכון להשקיע בנטוורקיג, לא חושבת שעל חשבון התפתחות מקצועית

אבל לא להתייאש אם אין לך סבתא או דודה מנכלי״ת בהייטק….

[שירה]

כואב לשמוע 🙁 אף פעם לא שמעתי סיפור כזה, אצלינו בכלל בכלל לא מתנהלים ככה

להפך, כל הזמן מזהירים אותנו לא להשתמש בקשרים משפחתיים וכו’ בגיוסים או בבחירה של שותף חיצוני וכו’, כי זה עלול לגרום לקחת מישהו פחות טוב וזה פוגע באינטרסים של החברה. ולפעמים מענישים כאלה שמגלים שעושים כזה דבר.

אבל כמו שיהודית כתבה, אף מנהל לא ירצה עובד לא טוב תחתיו רק בגלל שהוא מקושר אליו… עובד גרוע זה משהו שיכול ממש לשגע. מנהל צריך להביא תפוקה עם דדליינים, אין לו זמן להיות חונך של מישהו (מעבר לתקופת הכשרה) או לנהל אותו ב-micro-management (ניהול עד לפרטים הקטנים).

לא חושבת שזה קורה עד כדי כך הרבה העניין עם הפרוטקציה במשפחה (אני מאוד מקווה, בכל אופן), אבל זה שיסתכלו יותר על מישהי שהומלצה ע”י חברת השמה, או על מישהי שהומלצה ע”י עובדת בחברה – זה ידוע.

ולכן עדיף תמיד לשלוח דרך חברות.

ולכן מי ששולחת ק”וח של חברה צריכה להזהר ולדעת באמת שהיא ממליצה על מישהי טובה, אחרת זה פוגע בשם שלה.

[רבקה וינוקור]

בחיים לא יצא לי להיתקל במקרה כזה…

ההפך פעם הייתי עדה לגיוס שהגיעה מועמדת מהמנכ”ל, אבל לא עברה את הראיונות, אז נפסלה

וגייסו מישהי אחרת בלי שום פרוטקציה.

פרוטקציה אולי עוזרת להגיע למיון אבל לא לעבור אותו…

[מלכה]

ברור שהכול קיים – כאמור לעיל
וההדגשה הייתה שכל הקטע של הפרוטקציה – דובר על משרות ג’וניוריות בלבד ובתקופה של היום!!!
אף אחד לא אמר שלוקחים אחת עם שנה ניסיון למשרה של חמש שנים רק כי יש לה פרוטקציה חזקה בחברה…
כן נאמר שאם יש שתיים בעלות ניסיון של שנה(ג’וניור) – ברוב המקרים אם לא בכולם ייקחו את זו עם הפרוטקציה ולא את זו היותר טובה, עובדה!
כי אם כן למה צריך פרוטקציה והפעלת לחצים? – כדי לחפות על דברים אחרים…
בהגיון בריא – בוודאי שמישהו שחיפש סניור לא יתפשר על ג’וניור…
אבל מי שכבר חיפש מראש ג’וניור – מקבל את זה עם הפרוטקציה
מי שענתה שזה לא הגיוני שדברים כאלה קיימים – דברה על משרות של ג’וניוריות ובמצב של היום או באופן כללי?
תדייקו – מדובר על ג-ו-נ-י-ו-ר!
ובאמת בתקופה של היום להתראיין – גם זה דבר מסובך(למשרות ג’וניור כמובן…)
לזו הייתה כוונתי –
כדי להגיע לראיונות ושמישהו יסתכל עלייך ועל ידיעותייך – לרוב צריך פרוטקציה
וזה די מדכדך שלא מאמינים
בבשרי חוויתי
ומעידה על עוד כמה וכמה
ותגידו תודה שהוזמנתי בכלל לראיון…
זה המצב, אין ענין ליפות אותו
תנו פתרונות – לא דעות נוגדות
כי תבררו ותראו כי נכון…

[רבקה וינוקור]

לא יכולה לדעת מה קורה במקומות אחרים

המקרה שאני מכירה היה בגיוס ללא ניסיון בכלל , לפני מספר שנים

המקרה שתיארת בהחלט לא נעים

אבל ממה שאני מכירה את התחום הזה , מכמה מקומות שהספקתי לעבוד בהם, לא חושבת שהמקרה הזה רווח.

באופן כללי, לכל משרה בוחנים כמה מעומדים

וזה שלא התקדמו עם מועמד מסויים, זה לא בהכרח בגלל אי עמידה במבחן…

מספיק שהיה מועמד אחר שעשה רושם קצת יותר מגניב

או שנראה לראש צוות שיותר מתאים למרקם של הצוות

או שמצא חן בעיני ראש הצוות כי מזכיר לו מישהו נחמד מהעבר…

בכל מקרה, מה שנגזר בר”ה – זה מה שיהיה

ולפעמים הדרך לדברים טובים קצת קשה וארוכה

מלא הצלחה 🙂

[תמר פ.]

גם אצלנו זה ממש לא ככה. נכון שיסתכלו קודם כל על קו”ח שקבלו המלצה של עובדת מבפנים, אבל היא צריכה לעבור ראיון ואין שום סיכוי שמישהו יקל עליה בראיון כי מישהי המליצה עליה… זה פשוט לא עובד ככה.
ברור שיש המון מקום להמלצה, ודבר ראשון ייגשו לכאלו מועמדות, לפני מועמדת שהקו”ח התקבלו דרך האתר – אבל לומר שיקבלו עפ”י פרוטקציה – ממש לא!

[מיכל]

רוצה לחדד את העניין של “קו”ח ייחודיים” בעיני זה לא רק עניין של עיצוב
אלא פרוט מודגש של “מה אני עשיתי בפרויקט”, “מה היה החלק שלי”, “מה היו שלבי העבודה בהם נטלתי חלק”
ופחות יתאר “ממה הייתה מורכבת המערכת”, “ומה היא עושה” – זה נתון חשוב אבל ציינו אותו במשפט שתיים לא יותר.
בקשו קו”ח ממנוסה ונסו להגיע למשהו דומה זה עדיף מלקחת טמפלייט, ולשם כך באמת צריך את השפשוף בקוד פתוח, אתר, וכד’ כמו שכבר ציינו כאן.

ועוד נקודה לא ממש קשורה באופן ישיר – קראתי את הדברים כאן והרגשתי שאם הייתי ג’וניורית זה היה מחליש אותי
אני בטוחה שיש נוספות שאולי מרגישות כך גם, השתדלו לא לקחת את זה למקום הזה, ראו בדברים עצות טובות, סקירת מצב שנותן פרופורציה מה כדאי לעשות היום ואיך והאמינו במסלול הייעודי לכן, בהצלחה!!!

[מלכה]

כל מי שעונה היא ג’וניורית בעצמה?
מחפשת עבודה באופן מאסיבי?
או עונה קונקרטי ממה שקורה בעבודה שלה?
כמו שאמרנו – הכול קיים וזה לא גורף
וגם אף אחד לא אומר שהעובדת שלוקחים בסוף היא לא טובה
אבל במצב של היום – תבררו -זה הרוב
בכלל לא באה לייאש אף אחד, ההפך הוא הנכון
זה רק לעודד בנות שהולכות לראיון ולא מתקבלות
שתדענה שזה לא קשור אליהן באופן אישי – אלא שהן פשוט לא יודעות מה הולך מאחורי הקלעים
זה הכול

[אסתר עבודה]

אני בהייטק כבר כמה שנים ובכמה מקומות ואני ממש לא מסכימה

מישהיא מבפנים גם אם תפעיל לחצים מספיקה בשביל שיקראו לך לראיון

לא יותר מזה!

ואם היית בראיון ולא התקבלת אני יותר ממליצה לבדוק עם עצמך מה לא היה טוב ואפילו לבקש משוב (זה מקובל)

יתכן בהחלט שהיית טובה אבל היתה מישיהא יותר ממך או שמכל סיבה שהיא מצאה חן בעיניהם יותר,

ויתכן שיש לך מה לשפר וחבל שתחשבי שלא התקבלת כי אין לך פרוטקציה ולא תשפרי את עצמך לפעם הבאה.

אבל ברב המקומות עם התנהלות תקינה לא יקבלו עובדת כי מישהיא מבפנים המליצה עליה , מקסימום יקראו לה לראיון

[רחל פישביין]

במהלך השנים יצא לי להכיר קצת (ממש קצת) גם את הצד של הגיוס, והדבר העיקרי שלמדתי הוא, שמגייסים/מראיינים/מנהלים/אנשי HR וכו’, כולם אנשים בדיוק כמוני.

זה אומר שההחלטות שלהם לא תמיד תוצאה של משוואה מתמטית.

וזה אומר שבהחלט ייתכן מצב שבו מתוך שתי מרואיינות תתקבל דווקא זאת שחשבת שלא תתקבל, ולא דווקא בגלל פרוטקציות.

זה יכול לקרות ממגוון סיבות:

אולי היא היתה יותר נחמדה בראיון, אולי צורת החשיבה שלה בשאלה מסוימת היתה נשמעת יותר הגיונית, אולי כל אחת התראיינה אצל מישהו אחר והיא נפלה דווקא על המראיין המפרגן, ואולי היא התראיינה מייד אחרי ארוחת בוקר והשניה התראיינה לפני ארוחת צהריים.
יכול להיות שהיא סתם מצאה חן בעיני המראיין אפילו בלי סיבה מוגדרת.

ולכן, לתלות הכל בפרוטקציה, זה לא נכון לדעתי.

כנראה שיש מקומות שזה כן הולך ככה, להערכתי מדובר במקומות הפחות מקצועיים.

מה שכן, כמו שנכתב כאן, הגיוני שרשימת המזומנות לראיון נקבע בין השאר על פי פרוטקציות, לא רואה בזה בעיה גדולה, ככה זה בעוד הרבה תחומים.

מהרגע שמישהי נקראת לראיון, בד”כ לפרוטקציה אין משמעות, ועדיין ייתכן שזאת הפחות מוצלחת תתקבל בגלל כל מיני סיבות שאת חלקן פירטתי כאן.

ולכן לא צריך להתייאש מראש. צריך להשתדל להתראיין כמה שיותר, גם אם נכשלת בכמה ראיונות יכול להיות שבדיוק הפעם את זו שתתקבלי לעבודה גם אם את לא הפצצה של הקבוצה.

(כמובן שאם יש מידי הרבה כשלונות לדעתך ואת לא מבינה למה, כדאי לשאול ולנסות להשתפר)

וכמובן לא לשכוח – להתפלל לפני ואחרי הכל.

[פסי פישר]

לא הכל פרוטקציות, חלק בפירוש כן (מידיעה).

אבל פרוטקציה היא בסך הכל עוד שליח של הקב”ה לשלוח למישהי את העבודה שלה.

[רותי]

אחד השלבים במציאת העבודה הוא ראיון.

והיום לג’וניור קשה להגיע אליו לא פחות מלהתקבל לעבודה …..

במצב המוצף של השוק כיום, המעסיקים לא רצים אחרי ג’ונריות (יותר נכון לא כ”כ מחפשים אותם …) כשיש להם היצע רחב ובעל נסיון.

כך שגם אם נפתחת משרה לג’וניור ישלחו מאות קורות חיים המתאימים למשרה. אך בסופו של דבר יזכו בודדים להתראיין לה. ואחד להתקבל אליה ( מתוך מאות ….).

ועצם ההגעה לראיון לג’וניור בעולם ההייטק שווה המון !!

בראיון המועמד יכול להראות את כישוריו, יכולותיו ואת המוטיבציה שלו.

ג’וניור שעבר ראיון לא דומה לג’וניור שאף פעם לא התראיין !

היום מאוד מקובלת השיטה של חבר מביא חבר (לא רק בתחום ההייטק).

החברות עצמם מתגמלות את העובדים שדרכם העובד נכנס.

יותר נחמד למעסיק לקבל עובד שיש משהו בחברה שמכיר אותו מאשר מועמד עלום שהגיש קו”ח באתר או לחברת ההשמה.

וממה שרואים בשטח רב הג’וניריות שעובדות נכנסו לעבודה בשיטה של חבר מביא חבר.

ואם יש למשהי דרך לעזור לחברה, שכנה או מכרה לבוא לראיון גם אם לא תתקבל בסופו של דבר למשרה מכל סיבה שהיא – זו עזרה ענקית !!!

[רבקי גרינוולד]

לפני כמה שנים עבדתי בחברת השמה, שלחנו קו”ח של מועמדת וקיבלנו תשובה שלילית,

בסדר, קורה,

אחרי יומיים קיבלנו טלפון מהמגייסת שבעצם נזמן את ההיא לראיון,

מה קרה? אבא שלה הוא אדם חזק בעיריית X (שבה נמצא אותו אירגון) והפריח כמה מילים לטובתה

ואפילו שהמגייסת עמוסה, והיא יודעת שהמועמדת לא תתקבל, אין מה לעשות היא חייבת לפחות לראות אותה…

תכלס ההיא הגיעה לראיון, וכצפוי עשתה את אותו הרושם שקורות החיים שלה עשו (צעירה, בוסרית, לא עבדה יום בחייה ולא מבינה שהמשרה מעבר ליכולותיה), הראיון לא עזר לה בכלל, וגם אם לפני כן עוד היה יכול להיות לה סיכוי, מעכשיו המגייסת הזו לא הסכימה לשמוע עליה יותר…