כללי מירי ירום
כלליתגובות הפורום שנוצרו
-
וואו, האמת שאני מופתעת מאוד מהתגובות.
אני מגיבה מהמקום של המטופלת, ודווקא אני מרוצה מאוד מהקשר עם המטפלת שלי. אני מעניינת אותה כי אני נשמה יהודית, ואני צריכה את העזרה שלה, ויש לה מקום לכווולם. וברור, שאני לא נמצאת באותו מקום עם הבת שלה, למשל, שהיא בגילי, אבל מה זה משנה לי? אני מקבלת את העזרה, ונהנית מהקשר איתה, וממשיכה הלאה…
סיימתי כבר את הטיפול, ויש לי קשר חמוד איתה, כזה של מידי פעם, וזהו. אני חושבת שהשאלה של ‘כמה אני חשובה לה’ מאוד לא רלוונטית ולא מוסיפה. ולו היא הייתה רוצה כסף, היא לא הייתה עובדת בקליניקה אלא הולכת להרצות בכל מיני מקומות, למשל, זה יותר כסף.
תאמינו באנשים, ובכנות הטהורה שלהם. יהיה לכן טוב יותר.
-
כן, הבנתי.
תודה, והרבה הצלחה בקורס!
מחכה כבר ליום שגם אני אוכל ללמוד אותו…
-
אתי, עכשיו אני רואה את השאלה שלך.
הייתי ממליצה לך ללכת קצת לכיוון גוף נפש, אם ניסית כיוונים אחרים ללא הצלחה, וכן לנסות הומואופתיה או פרחי באך.
אם את רוצה תפני אליי באישי או במייל לקבל מספרים, ואם את רוצה לכוון אותך יותר מדויק…
בהצלחה!!
-
רחל, בהרבה כבוד אני שואלת אם אין בכלל מגע בSE,
כלומר הטיפול עצמו בוודאי בוודאי שלא, אני עשיתי אותו, אבל אני יודעת שיש פרק נוסף בSE שמשלב מגע קל מאוד מאוד, בידיים או בכתפיים, והוא מיועד למקרים מסוימים, והמטופל יכול לבחור אם הוא רוצה את זה או לא, אם המטפל מציע. זה נעשה בבריאות ובטוב, מניסיון, הכול בסדר. את מכירה את זה?
-
ורציתי להוסיף דבר נוסף, בהקשר לתארים של כל מטפלת, שהדעות שנויות בדבר הזה.
אני חושבת שחשוב לזכור שלא רק התואר הראשון או השני של המטפלת הוא מדד לאיכותה. יש לנו מדדים של יראת שמים, של חכמת חיים, של מישהי שמבינה עניין. הדבר הזה של התואר אינדבדואלי לכל אחת באשר היא, ואולי פשוט, נלמד יחד לצאת מהעיניים השיפוטיות, ולהיות מבינות יותר ופתוחות יותר.
בהצלחה לכולכן!
-
וואו שיינדי אני מסכימה איתך לגמרי.
גם אני עוד לא ממש מטפלת, עדיין בלימודים, לאט לאט, אבל הטון התוקפני הזה, הכועס, המאשים, כל כך צרם לי.
אוקיי, יש אנשים בעולם שלא נוהגים נכון, ויש כאלה שנפגעו, ואני באמת מבינה את הכאב. אבל לא רואה עניין להעלות את זה כאן. במחילה, אבל מה יצא לך להעלות דיבורים קשים כאלו כאן לעייני כולם? נפגעת? מכירה מישהי כזאת? תטפלי בזה בשקט, לעומק, ובצורה אמיתית, וכמו שכבר אמרתי כאן, המקום האמיתי לדברים האלה הוא לא על גבי פורום מקוון. כאן התאספנו כדי להתמקצע וללמוד אחת מהשניה.
עם המילים החזקות, אני מבינה גם את הכאב, אך לכל דבר יש את מקומו שלו.
מאחלת הרבה הצלחה לכולנו, ושנזכה להיות שליחות לדברי טובים.
-
אהמממ
האמת שאני עורכת.
את יכולה לכתןב לי במייל או באישי.
בהצלחה!
-
וואו, אתמול שמעתי הרצאה של הרב ג’ייקובסון, שאני מרגישה שהיא העניקה לי כל כך הרבה כוח לעצמי, וכוח לעמוד מול מטופלת ברגעים הקשים ולראות את התקווה.
הרב ג’ייקובסון מביא את דבריו של ה’המגלה עמוקות’ על שתי הלוחות שיש לעם ישראל בארון הקודש, לוחות ראשונים, השבורים, ולוחות שניים, החדשים. והוא מביא את הפסוק “ואתפוס בשתי הלוחות ואשליכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם”. ושואל המגלה עמוקות, למה אמר לעיניכם? מה הדיוק פה? מה זה משנה אם שבר לעיני כל ישראל או בנסתר, הוא שבר את הלוחות! זה הדבר החשוב פה!
אבל הוא מסביר פה יסוד עמוק יותר. הלוחות הראשונים הם הימים היפים, ימי הילדות, שבהם ילד רואה את הטוב, חי את הטוב, ומקווה לטוב. בעיניו הכול מצוין, והוא בונה את חייו בשמחה. אבל אז, מגיעים המשך החיים, שמסמלים את שברי הלוחות. מגיעים ימים קשים יותר, שבהם הלוחות נשברים. ימים שבהם כל הטוב והשלווה הולכים. ומשהו בפנים נשבר. וכל כך הרבה סבל חווה האדם. הלוחות שלו כאילו נשברו, משהו בו נשבר, והוא לא כמו שהיה, לא כמו הלוחות הראשונים. אבל המגלה עמוקות אומר, תדע, שכל השבר הזה הוא רק לעיניכם! רק לעינכם נשברו הלוחות, כי עמוק בתוך נפשו של כל יהודי יש לוחות שלמים, שאף אחד לא יוכל לשבור, ומהם תוכל לצמוח מחדש.
היסוד הזה תפס אותי מאוד. בחיי היומיום ובקליניקה. הידיעה שלא משנה כמה עמוק וכואב השבר, עמוק יותר יש משהו יציב ושלם שצריך רק להאיר אותו, רק לדעת על קיומו ולחשוף אותו. ואז, תבוא השלמות והרוגע אל הנפש. וכשיש כאלה לוחות שם בבסיס, שום דבר לא יוכל לשבור אותנו באמת.
בתור אחת שנולדה בי”ז בתמוז, היום בו נשתברו הלוחות, וחוויתי שברים בחיים שלי, התרגשתי מאוד להכיר את זה…
אז זאת ההשראה שלי. אני מקווה שהיא תחזק גם אתכן ותיתן לכן כוחות.
-
אני גם ממליצה על מעיינות.
אני לומדת שם, המקום עצמו חרדי, והתלמידות גם וגם. אבל השיח פתוח, את יודעת, איפה שצריך…
הרבה הצלחה!
-
יש בבני ברק את צילה איתן, מטפלת מיוחדת, לעניין ועובדת עם מגוון שיטות יעילות מאוד ברוך השם.
0548449222
ואם היא לא זמינה (הגיוני מאוד😉) אז בבית: 035742730
-
חנה תודה, אני מסכימה איתך בכל מילה.
גם אני, ממקומי בפורום הזה, כאחת שנמצאת בתחילת תחילת הדרך של הלימודים, אבל יכולה להעיד שיש לי קצת הבנה בנושאים האלה, מטיפול טוב מאוד שעברתי, ומחשיפה לכל מיני מקרים, גם אני הרגשתי שהפורום לא מקדם אותי, אלא עלה על איזשהוא שרטון של האשמות, כעסים, ואוירה כללית קצת שלילית. הפורום הזה מחכה לשינוי, ואני תומכת בעניין.
תודה רבה חנה, ולכל העוסקות בעבודת הקודש!!
-
רחלי טברסקי, קראתי את תגובתך, ואני מסכימה איתך ומתנצלת על הנחרצות.
אכן, אפשר להגיע למקצועיות גם בלי תואר, ולעשות עבודת קודש. צריך בשביל זה הרבה הרבה דיוק פנימי, והכוונה מדויקת, וידיעה שנפשות בידיים שלנו, וזה לא פשוט בכלל.
בטח הבנת את כוונתי למטפלות שעשו קורס אחד ומרגישות… וכו’. לזה התנגדתי, לא לנשים מקצועיות שעושות את הדרך בצורה מדויקת וטובה. ושוב, מתנצלת על הנחרצות, בטח גם הבנת כמה העניין הזה נוגע וכואב, כשבנות נכוות בחייהן מחוסר מקצועיות.
ובהקשר לכל השיח פה, באמת הגענו למקום קרבי מידי.
העניין הזה הוא מורכב מאוד מאוד ואינדווידואלי לכל אחת באשר היא. בוודאי שההוראה הכללית של גדולי ישראל תהיה איסור מוחלט, אבל אלה שעושות את זה ביראת שמים הולכות לשאול רב בצורה פרטית ומפורטת, וכן, יש את השליחות שלנו שלוקחות על עצמן עול ויוצאות ללמוד במקומות שונים בברכת רב, כי אין מה לעשות, צריך את הדברים האלה.
אני חושבת שחסר טעם מצידנו לגלוש לדיון בנושא כשהדעות כל כך שניות. בואו נשאר בשלום ובכיף, ואת הדברים החשובים האלה תעשה כל אחת לעצמה, בינה לבין אלוקיה, ולא על במת פורום מקוון.
מעריכה את כולכן, אחיות שלי! כל אחת מהמקום שלה ומהרצון האמיתי לעשות את הדבר הנכון ביותר!
-
קראתי את התגובות של כולכן, היה ממש מעניין…
נחמי, קחי בחשבון שאת לא יודעת מה באמת היה בקליניקה, יכול להיות שחברה שלך קלטה את הסיטואציה בצורה קצת אחרת. מטפלת לא אמורה לחפור, בכלל בכלל לא. אבל, אם יש צורך גדול להבין סיטואציה מסוימת ולעזור במקום, לפעמים המטופל יצטרך לחשוף פרטים שהם אולי לא נעימים אבל הכרחיים, באמת צריך רגישות גדולה בשביל סיטואציות כאלה, ויכול להיות שהמטפלות האלה עשו את זה בצורה פחות רגישה. אם מישהי רואה את הטיפול כמקום של קרב, והיא צריכה ‘לקלוט את הרעיון של המטפלת’ היא כנראה שם בהכרח, והיא לא בכיוון הנכון. מבינה? גם אני בטיפול שהייתי הייתי צריכה לחשוף דברים פחות נעימים, אבל זה היה ברגישות ולגמרי לגמרי לטובתי.
אני יכולה להגיד, שבאמת, בשטח הקליניקה צריך מלא רגישות ומחשבה, בכל צעד.
-
רוצה להוסיף עוד משהו לגבי העבודה בטיפול,
מצטרפת לאטי בתקיפות, אי אפשר לעסוק בטיפול עם תעודות חובבניות, צריך מקום מקצועי באמת, זה עניין של הצלת נפשות, ודיני נפשות, שאי אפשר להקל בהן!
ועוד דבר לנחמי, כדי לשבת בקליניקה אחד על אחד את צריכה לעבור את זה בעצמך, כנ”ל כל שיטה שלומדים, לכן, אולי באמת בתור התחלה לכי לכמה מפגשים אצל מטפלת, זה סתם לא מזיק, ושם תגלי אם את מתחברת לדבר. אני למשל, לא חשבתי שאני יעסוק בטיפול עד היום שישבתי על הכורסא בקליניקה, ושם, מהצד של המטופל אני חושבת שהכול ברור יותר…
מלא הצלחה!
-
וואו! איזה חמודות אתם!
תודה רבה! הסתדרתי, אבל מחמם את הלב לראות את ההיענות שלכן…
תזכו מצוות!
-
בטחחחחח
תרגישי בבית ובאותה סירה!
כמה שהטיפול טוב ככה הוא סוחט, ולפעמים מייאש וקשה. זה טבעי לגמרי!! זאת חלק מחווית הריפוי שלנו!
כל הכבוד לך שאת עושה כזאת עבודה! לכי קחי מקלחת טובה, או קפה טוב, או פשוט תצללי למיטה, ותראי שיהיה טוב!
מחזיקות לך אצבעות!🙂
-
חנה בורזיקובסקי בירושלים, מדהימה! מתמחה בטראומות, עובדת עם EMDR ו SE
0527627570
-
מצטרפת לעיל.
ואילה, תבדקי, יש לה עוד בעיות? ההפרעה נלווית לאיזשהוא פוסט טראומה? ואם היא לא בטיפול, אז היא עברה דברים משמעותיים שמובילים לפוסט טראומה? אם כן, טיפול אצל פסיכולוגית טובה בהחלט יכול לעזור, ולטפל במה שמוביל להפרעה הזו… אשפוז זה באמת מכניס את הבת לליין אחר לגמרי, ועדיף להימנע מזה, אלא אם כן ממש צריך, כמובן הכול רק בהמלצות של מישהו מקצועי שמבין בנושא.
הרבה הצלחה!
-
וסליחה על החיסיון, אני פשוט יודעת שהיא לא אוהבת לתת את המייל שלה סתם…
-
חוי, אם את רוצה תפני אלי במייל באישי, יש לי איך להביא לך את במייל, אבל חשוב להבין בדיוק למה, אם זה רק למשוב, אז בסדר.
אז תכתבי לי במייל או באישי מה את צריכה בדיוק.
בהצלחה!
-
מה המספר שלה?
ויש לך המלצות עליה?
-
את עובדת גם קצת בתרפיה?
-
וואו, נשמע טוב.
למרות שאחרי שהעמקתי לחשוב על הקורס, התלבטתי אם אני באמת רוצה להיכנס חזק לכל העניין של ההתמכרויות…
-
על הקורס באופן כללי…
-
דווקא מעניין אותי ללמוד.
את יכולה לפרט יותר?
